Search

07 מאי היפר-קלצמיה הקשורה לסרטן – חלק א

Posted at 19:07h in sela by tevalife 0 Comments

0 Likes

היפר-קלצמיה הקשורה לסרטן - חלק א. היפר-קלצמיה מסבכת לעתים קרובות את הטיפול באלה עם מחלה סרטנית, והיא מופיעה ב-30% ממטופלים אלה במהלך מחלתם.

07 מאי אירוע מוחי כתוצאה מדימום תוך-מוחי – חלק ג

Posted at 19:02h in sela by tevalife 0 Comments

0 Likes

אירוע מוחי כתוצאה מדימום תוך-מוחי - חלק ג. שבץ מוחי על רקע דימום

30 אפר הרהורים היסטוריים על מערכת החיסון ומדוע היא לא הגנה עלינו מפניו של SARS-CoV-2 חלק א

Posted at 13:30h by tevalife 0 Comments

0 Likes

הרהורים היסטוריים על מערכת החיסון ומדוע היא לא הגנה עלינו מפניו של SARS-CoV-2 חלק א.

30 אפר אירוע מוחי כתוצאה מדימום תוך-מוחי – חלק ב

Posted at 13:26h in sela by tevalife 0 Comments

0 Likes

אירוע מוחי כתוצאה מדימום תוך-מוחי – חלק ב. שבץ-מוחי ומחלות צרברו-וסקולריות הם גורמים שהיו מדורגים במקום השני במעלה למוות ברחבי העולם בעיקר באוכלוסייה בגיל המתקדם, ומדורגים במקום הראשון במעלה לנכות ולמגבלות גופניות.

23 אפר אירוע מוחי כתוצאה מדימום תוך-מוחי – חלק א

Posted at 19:07h in sela by tevalife 0 Comments

0 Likes

אירוע מוחי כתוצאה מדימום תוך-מוחי - חלק א. שבץ-מוחי ומחלות צרברו-וסקולריות הם גורמים שהיו מדורגים במקום השני במעלה למוות ברחבי העולם בעיקר באוכלוסייה בגיל המתקדם, ומדורגים במקום הראשון במעלה לנכות ולמגבלות גופניות

23 אפר אי סדירות בבלוטות הפארא-תירואיד – חלק ב

Posted at 18:56h in sela by tevalife 0 Comments

0 Likes

פארא-תירואיד - אי סדירות בבלוטות הפארא-תירואיד – חלק ב. בלוטות הפארא-תירואיד מווסתות את רמת הסידן בנסיוב בתגובה לרמות א-נורמליות. כאשר הקולטן החש בסידן הממוקם על פני תאים פ”ת, מזהה רמות סידן נמוכות, אחד או יותר מבלוטות פ”ת מפריש הורמון פארא-תירואידי (להלן PTH), שהוא פפטיד המורכב מ-84 חומצות אמינו.

16 אפר קורונה – אפילו מחלת COVID-19 קלה עלולה לגרום לשינויים מוחיים

Posted at 19:16h in coronavirus, sela by tevalife 0 Comments

0 Likes

קורונה - אפילו מחלת COVID-19 קלה עלולה לגרום לשינויים מוחיים. מחקר גדול שהשווה סריקות מוח של אותם נבדקים לפני ואחרי הדבקה עם SARS-CoV-2, מצביע על שינויים שעלולים להיווצר במוח אפילו במקרי מחלת COVID-19 קלה.

16 אפר אי סדירות בבלוטות הפארא-תירואיד – חלק א

Posted at 19:12h in sela by tevalife 0 Comments

0 Likes

אי סדירות בבלוטות הפארא-תירואיד - חלק א. ארבע בלוטות הפארא-תירואיד ממוקמות בסמוך לבלוטת התירואיד. בלוטות הפארא-תירואיד מווסתות את רמת הסידן בנסיוב בתגובה לרמות א-נורמליות

09 אפר הקשר בין אוסטאופורוזיס לבין מחלה קרדיו-וסקולרית וסרטן

Posted at 19:46h in sela by tevalife 0 Comments

0 Likes

הקשר בין אוסטאופורוזיס לבין מחלה קרדיו-וסקולרית וסרטן. מחקרים רבים מצביעים על כך שאוסטאופורוזיס משקף, אם לא גורם ישירות, גם לתחלואה גבוהה יותר בשני התחומים הקטלניים ביותר לשני המגדרים, מחלה קרדיו-וסקולרית וסרטן.

09 אפר כולציסטיטיס חריפה – דלקת חריפה של כיס המרה – חלק ג

Posted at 19:40h in sela by tevalife 0 Comments

0 Likes

כולציסטיטיס חריפה – דלקת חריפה של כיס המרה – חלק ג. אבן מרה היא מסה קשה המורכבת מכולסטרול, מלחי מרה ופוספוליפידים, עם או ללא משקעי סידן, ביחסים משתנים, שעשויה להיווצר בכיס המרה או בצינור המרה. אבני מרה נוצרות במקביל להשתנות התכונות הפיסיקליות של המרה, באופן שהכולסטרול מאבד ממסיסותו. גם דלקת כרונית בכיס המרה עלולה לאפשר את היווצרות האבן.

02 אפר הגישה העדכנית לתרחישים של בחילה והקאות – חלק ג

Posted at 10:25h in sela by tevalife 0 Comments

0 Likes

הגישה העדכנית לתרחישים של בחילה והקאות – חלק ג. בחילה והקאות הן תלונות שכיחות בהחלט כאשר הן אינן תרחישים חד-פעמיים, שרופאי משפחה אמורים לתת עליהן את דעתם. אלה החשים בחילות עד כדי הקאות לעתים מזומנות, איכות חייהם נפגעת ויש לתרחישים אלה אף משמעות כלכלית משמעותית

02 אפר כולציסטיטיס חריפה – דלקת חריפה של כיס המרה – חלק ב

Posted at 10:15h in sela by tevalife 0 Comments

0 Likes

כולציסטיטיס חריפה – דלקת חריפה של כיס המרה – חלק ב. יצירת אבני מרה היא גורם הסיכון השכיח ביותר לכולציסטיטיס חריפה. אנשים במרכז ובדרום אמריקה עם אתניות היספנית, כמו גם אינדיאנים אמריקאים, הם בעלי השכיחות הגבוהה ביותר של יצירת אבני מרה.

26 מרץ כולציסטיטיס חריפה – דלקת חריפה של כיס המרה – חלק א

Posted at 19:03h in sela by tevalife 0 Comments

0 Likes

כולציסטיטיס חריפה - דלקת חריפה של כיס המרה - חלק א. Acute cholecystitis היא מחלה דלקתית חריפה של כיס המרה שנגרמת על ידי חסימת הצינור הציסטי של כיס המרה על ידי אבני מרה ב-90-95% מאלה המאובחנים עם תרחיש זה.

26 מרץ הגישה העדכנית לתרחישים של בחילה והקאות – חלק ב

Posted at 18:52h in sela by tevalife 0 Comments

0 Likes

הגישה העדכנית לתרחישים של בחילה והקאות – חלק ב. בשגרה הרפואית בחילה והקאות הן תלונות שכיחות בהחלט כאשר הן אינן תרחישים חד-פעמיים, שרופאי משפחה אמורים לתת עליהן את דעתם.

19 מרץ הגישה העדכנית לתרחישים של בחילה והקאות – חלק א

Posted at 18:08h in sela by tevalife 0 Comments

0 Likes

הגישה העדכנית לתרחישים של בחילה והקאות - חלק א. מי מאיתנו לא חש בחילה מדי פעם שיכולה להיגרם ממזון לא ערב לחך, או ממזון מזוהם, שאף עלולה להסתיים במקרים קיצוניים יותר בהקאות.

19 מרץ גרד – אבחון והתנהלות במקרים של גרד – חלק ב

Posted at 18:03h in sela by tevalife 0 Comments

0 Likes

גרד – אבחון והתנהלות במקרים של גרד – חלק ב. האטיולוגיה של גרד מסובכת ויכולה לכלול הפרשה של היסטמין, סרוטונין ונוירופפטידים, או העברת איתותל גרד הנובעת מתאי-עצב. גורמי סיכון לגרד הם גיל מתקדם, מחלת עור, ומצבים סיסטמיים כגון מחלת כבד או כליות.

12 מרץ בדיקות מוקדמות לאבחון מלנומה – מחשבה מחוץ לקופסה – חלק ב

Posted at 17:22h in sela by tevalife 0 Comments

0 Likes

מלנומה - בדיקות מוקדמות לאבחון מלנומה - מחשבה מחוץ לקופסה – חלק ב. רוב המקרים של מלנומה מתרכזים במדינות מפותחות, בהן מלנומה מדורגת מבחינת שכיחותה במקום השישי בין סוגי הסרטן השונים

12 מרץ גרד – אבחון והתנהלות במקרים של גרד – חלק א

Posted at 17:16h in sela by tevalife 0 Comments

0 Likes

גרד - אבחון והתנהלות במקרים של גרד - חלק א. גורמי סיכון לגרד הם גיל מתקדם, מחלת עור, ומצבים סיסטמיים כגון מחלת כבד או כליות.

05 מרץ בדיקות מוקדמות לאבחון מלנומה: מחשבה מחוץ לקופסה – חלק א

Posted at 16:09h in sela by tevalife 0 Comments

0 Likes

בדיקות מוקדמות לאבחון מלנומה: מחשבה מחוץ לקופסה - חלק א. מלנומה ממאירה הופכת להיות גורם לדאגה ציבורית הולכת וגדלה, במדינות רבות ברחבי העולם: ההתרחשות של מלנומה גדלה במרוצת 50 השנים האחרונות בארה"ב ובחלק נכבד מהמדינות עם אוכלוסייה בהירת עור.

05 מרץ תת לחץ-דם אורתוסטטי תנוחתי – גישה פרקטית של התנהלות – חלק ב

Posted at 16:00h in sela by tevalife 0 Comments

0 Likes

תת לחץ-דם אורתוסטטי תנוחתי – גישה פרקטית של התנהלות – חלק ב. בתת-לחץ דם תנוחתי, חלה התכווצות וסקולרית לקויה או אף חוסר התכווצות בחלק הגוף התחתון במעבר לעמידה. חלה אם כך פגיעה בהחזר הווריד של הדם ללב, ירידה בתפוקת הלב, פגיעה במעבר דם למוח עד כדי איסכמיה מוחית.