פרופ' (אמריטוס) בן-עמי סלע מנהל (בדימוס) של המכון לכימיה פתולוגית, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר; וחבר החוג (בדימוס) לגנטיקה וביוכימיה,פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.
מחקר שהתפרסם ב-1 באפריל 2025 בכתב העת Journal of Neurology Neurosurgery & Psychiatry, קובע שכולסטרול-LDL נמוך מ-70 מיליגרם/דציליטר, היה כרוך בהורדה של26% בסיכון מכל סיבה לשיטיון (דמנציה), ולירידה של 28% בסיכון למחלת אלצהיימר, כאשר השימוש בסטטינים מפחית עוד יותר סיכונים אלה. בעוד שמחקר קודם הציע שרמות נמוכות של LDL מספקות יתרון הגנתי כנגד שיטיון, הממצאים האחרונים מצביעים על יעד ספציפי שעל פי חוקרים עשוי להיות לעזר בשגרה הקלינית. זאת על פי מי שעמד בראש קבוצת המחקר האמור, ד"ר Yerim Kim מהמחלקה לנוירולוגיה באוניברסיטת Hallym בסיאול. תוצאות המחקר תומכות בשימוש בסטטינים להשגת יתרונות קרדיו-וסקולריים וקוגניטיביים.
הקשר בין רמת LDL לשיטיון מובן רק חלקית, כאשר מחקר קודם הניב תוצאות סותרות. אכן, מחקרים קודמים העלו דאגה לפיה רמות מאוד נמוכות של LDL גרמו לדעיכה קוגניטיבית, תוצאות אלו נסתרו על ידי ראיות עדכניות יותר המראות שירידה משמעותית ברמות LDL אינה מעלה את הסיכון לשיטיון. רמות משתנות של LDL נמצאו נושאות סיכון מוגבר לדעיכה קוגניטיבית, אך פרסום ב-Lancet Commission על מניעת שיטיון, הוסיף לאחרונה רמות גבוהות של כולסטרול לרשימת גורמי הסיכון הניתנים לשינוי הכרוכים בשיטיון.
על מנת לחקור נושא זה ביתר עוצמה, החוקרים הובילו אנליזה רטרוספקטיבית של מטופלים ב-11 בתי חולים אוניברסיטאיים בדרום קוריאה אנליזה שכללה 108,980 איש עם רמות כולסטרול-LDL נמוכות מ-70 מיליגרם/דציליטר, ונְטִיָּה או זִיקָּה של 108,980 מטופלים עם רמות LDL הגבוהות מ-130 מיליגר/דציליטר.
החוקרים ביצעו הערכה של שיטיון מסיבה כלשהי כתוצא ראשוני, ושיטיון אלצהיימר כתוצא שניוני, וביצעו אנליזות שניוניות של מטופלים עם רמות כולסטרול-LDL הנמוכות מ-55 מיליגרם/דציליטר, שטופלו עם סטטינים.
בקרב מטופלים עם רמות LDL הנמוכות מ-55 מיליגרם/דציליטר, החוקרים מצאו ירידה של 18% הן בסיכון לשיטיון מכל-סיבה והן לשיטיון מסוג אלצהיימר.
לא נמצאה כל ירידה משמעותית בסיכון לשיטיון באלה עם רמות LDL הנמוכות מ-30 מיליגרם/דציליטר, בהשוואה לעומת אלה עם רמות LDL הגבוהות מ-130 מיליגרם/דציליטר.
השימוש בסטטינים במטופלים עם רמות LDL הנמוכות מ-70 מיליגרם/דציליטר, היה כרוך בסיכון מופחת ב-13% לשיטיון מכל-סיבה, ולירידה של 12% בסיכון לאלצהיימר, בהשוואה למטופלים שלא עשו שימוש בסטטינים.
לא נמצא קשר בין סיכון מופחת ושימוש בסטטינים בקרב אלה עם רמות LDL הנמוכות מ-55 מיליגרם/דציליטר.
הממצאים הראשוניים של מחקר זה מדגישים את החשיבות הקריטית של רמות LDL בסיכון לשיטיון, תוך דגש את החשיבות הקריטית של רמות אלו וללא קשר לשימוש בסטטינים. החוקרים קובעים שרמות נמוכות של LDL, כרוכות ישירות עם שכיחות נמוכה של שיטיון, מה שתומך בהתנהלות עם כולסטרול כבסיס למניעת שיטיון.
"איזון של רמות LDL לצורך יתרונות קרדיו-וסקולריים, בהיותנו מוּדָעים להשפעה הנוירוקוגניטיבית הפוטנציאלית, הוא נושא שאנו עוסקים בו בקביעות בשגרה הקלינית", זאת על פי Shaheen Lakhan, הנוירולוג ממיאמי, פלורידה.
"עד כה, היה קשה לקבוע איזה רמת LDL היא בטיחותית או אפילו מועילה למוח" קובע Lakhan, שלא נטל חלק במחקר האמור. הוא ממשיך ומדגיש שיעד של פחות מ-70 מיליגרם/דציליטר, המפחית את הסיכון לשיטיון מכל-סיבה ושיטיון מסיבת אלצהיימר, הוא מועיל ביותר.
יעד זה נותן לקלינאי תחום טיפולי שהוא יכול להסביר גם למטופלו במיוחד אם הוא בעל סיכון גבוה וסקולרי וקוגניטיבי. Lakhan קובע שהממצא שיש לנו רצפה פוטנציאלית של רמת LDL אליה צריך לשאוף, מנוגד לרעיון שרמת LDL נמוכה היא תמיד מועילה יותר.
מדובר בטיעון חזק שמונע מכל מטופל להגיע לרמות נמוכות במיוחד, בעיקר במטופלים עם נטייה לדעיכה קוגניטיבית. ממצאים אלה נותנים לקלינאי רציונל חזק להמשיך בטיפול בסטטינים במבוגרים קשישים הנמצאים בסיכון לשיטיון, לא רק מהשיקול הלבבי אלא גם המוחי.
מספר חוקרים אחרים בעיקר אלה הפועלים במרכז הרפואי הבריטי, קובעים שתוצאות המחקר האמור, מספקים לקלינאים ארגומנט משכנע לשקול כולסטרול-LDL בנוסף לגישות הקלאסיות המיועדות לטיפול בשיטיון. זאת על פי Francesco Tamagnini, נוירופיזיולוג מאוניברסיטת Reading באנגליה.
על פיו, amyloid beta כמו גם tau שעבר היפר-פוספורילציה, נחשבו עד כה כסיבה העיקרית למחלת אלצהיימר, אך גישה זו נמצאת בדעיכה מסוימת. לעומתם, קובעת Julia Dudley, העומדת בראש צוות המחקר של אלצהיימר בבריטניה, שזה עדיין קשה לקבוע האם קיים קשר בין כולסטרול-LDL והפחתת הסיכון לשיטיון. לפיה, ניסויים קליניים יהיו המפתח להבנה איזה השפעות יש לסטטינים על תהליכי מחלה מוחית.
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.
04/05/2025
לקריאת כל הכתבות של פרופ' בן-עמי סלע לחץ כאן