לחץ דם
שני מספרים בכל מדידה: מה אומרים הערכים?
כשאנו מודדים לחץ דם אנו מתייחסים לשני ערכים: הערך הראשון (לחץ דם סיסטולי) מייצג את הלחץ הגבוה ביותר המופיע כאשר הלב מתכווץ ומזרים את הדם אל עורקי הגוף.
הערך השני (לחץ דם דיאסטולי) מייצג את הלחץ הנמדד בכלי הדם כאשר הלב אינו בכיווץ אלא בשלב מילויו על ידי דם. לדוגמא: לחץ דם של 120 על 80 (120/80) אומר שלחץ הדם הסיסטולי הוא 120 ולחץ הדם הדיאסטולי הוא 80. מדידת לחץ הדם מבוצעת ביחידות לחץ של מילימטר כספית.
"הרופא אמר שיש לי 130 על 90. זה טוב?"
זה בסדר. יתר לחץ דם מוגדר כמצב שבו נמדדים ערכי לחץ דם סיסטולי מעל 140 מ"מ כספית ו/או דיאסטולי מעל 90 מ"מ כספית. האבחנה מתבססת על ממוצע של לפחות 3 מדידות בהפרש של שבוע.
על-פי הגדרות ארגון הבריאות העולמי, ערכי לחץ דם מתחת ל 120/80- מוגדרים כאופטימלים, ערכים של עד 130/85 מוגדרים כלחץ דם נורמלי, ערכים של עד 139/89 מוגדרים כלחץ דם נורמלי גבוה. ערכים שבין 140/90 לבין 159/99 מוגדרים כיתר לחץ דם נמוך. ערכים שבין יתר לחץ דם נמוך לבין 179/109 מוגדרים כיתר לחץ דם בינוני וערכים שמעל ל 180/110- מוגדרים כיתר לחץ דם חמור.
מנפחים ומקשיבים: איך מודדים?
את לחץ הדם יש למדוד בישיבה במצב נינוח, אחרי 5 דקות מנוחה, ללא לחץ של בגד על הזרוע. כמחצית השעה לפני המדידה אין לעשן סיגריה, וכשעה לפניה אין לשתות קפה או משקה המכיל אלכוהול,. יש לתמוך בזרוע ולהקפיד שתהיה בגובה הלב. יש למדוד את לחץ הדם בשתי הזרועות. לעתים קיים הבדל של עד 10 מ"מ כספית בלחץ הדם בין הזרועות. הערך הקובע הוא הגבוה, ובבדיקות הבאות בעתיד יש למדוד לחץ דם בזרוע בה נרשם הערך הגבוה.
מכיוון שבאוכלוסייה המבוגרת לחץ הדם נוטה לרדת בעמידה יש למדוד את לחץ הדם הןבשכיבה והן בעמידה. כדי למדוד את לחץ הדם מלבישים על הזרוע שרוול לחץ מתנפח. את השרוול מנפחים עד להפעלת לחץ גבוה בכ- 30 מ"מ כספית מעל הלחץ הסיסטולי הרגיל. אז משחררים את הלחץ באיטיות. במהלך ירידת הלחץ, מאזין הבודק באמצעות הסטטוסקופ וממתין להופעת קולות המעידים על התחלת זרימת הדם. ברגע בו מופיעים קולות לראשונה, נמדד לחץ הדם הסיסטולי. הבודק ממשיך להוריד את הלחץ בשרוול הלחץ עד לשלב בו מפסיקים לשמוע את הקולות – זהו לחץ הדם הדיאסטולי. במקרה שמתגלים ערכים חריגים יש לבצע את הבדיקה פעם או פעמיים נוספות, על מנת לוודא שתוצאת הבדיקה נכונה.
איזה פחד! – תסמונת החלוק הלבן
אחד המצבים המאפיינים מדידת לחץ דם במרפאה הוא מה שקרוי "תסמונת החלוק הלבן" פחד או חשש מעצם הבדיקה במחיצת הרופא או האחות עלול לגרום לעלייה בלחץ הדם ולערכים גבוהים מאלו הנמדדים בבית. שיעור תופעה זו מגיע ל-20%.
"בבית היה לי פחות…": בדיקה עצמית
בשוק קיימים מכשירים רבים למדידה אוטומטית עצמית של לחץ הדם. מכשירים אלו יכולים לתת אינדיקציה כללית לגבי רמת לחץ הדם, אך אינם יכולים להחליף מעקב רפואי מסודר. מדידת לחץ דם עצמית עוזרת לבחון את יעילות הטיפול ולעיתים אף יכולה לסייע בזיהוי תסמונת החלוק הלבן. בגלל תנודות אפשריות של עד 20 מ"מ כספית בין מדידות לחץ דם בזמנים ובמצבים שונים, חשוב שהמדידה תיעשה בשעה קבועה, בתנוחה קבועה ובמצב גופני דומה.
עדיף-מוקדם בבוקר. חשוב לבצע בדיקה תקופתית לאימות הדיוק במדידת לחץ הדם העצמית. מומלץ לאמת את הערכים – מול מכשיר כספית – לפני השימוש הראשון ופעם בחצי שנה.
מסביב לשעון: מדידה אוטומטית במשך 24 שעות מדידת לחץ הדם המקיפה ביותר היא מדידה אמבולטורית, המתבצעת בעזרת מכשיר המודד באופן אוטומטי לחץ דם מדי 20- 15 דקות בשעות היום ומדי 30 דקות בשעות הלילה ורושם את המדידות במכשיר מיוחד, במשך 24 שעות. מחברים לחולה מד לחץ דם המחובר לקופסא קטנה במשקל עד 900 גרם.
בתוך הקופסא יש מחשב המנפח את השרוולית כל 20 עד 30 דקות, בהתאם לתכנות. הערכים המתקבלים נשמרים בקופסא הממוחשבת. החולה יכול להמשיך בחיי השיגרה ולבצע את כל הפעולות היומיות שלו. בדיקה זו חשובה לאתר חולים עם תסמונת החלוק הלבן, להעריך את חומרת לחץ דם לפני טיפול ולהעריך חולים שלא מגיבים לטיפול תרופתי או הסובלים מתופעות לוואי שיכולות להיות מיוחסות לירידת לחץ דם.
היל"ד הזה מבוגר, בדרך כלל: מי סובל מיתר לחץ דם?
כ – 15% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל לוקים ביתר לחץ דם (או בקיצור: יל"ד). שכיחות התופעה עולה עם הגיל: עד גיל 24 יסבלו ממנה כ – 4% מהאוכלוסייה, עד גיל 55 עולה האחוז הממוצע ל – 30% ואילו בין הגילאים 55-74 תעלה שכיחות המחלה לכדי כ – 60% מהאוכלוסייה. שכיחות המחלה בגברים עד גיל 55 גבוהה ב – 10% – 15% מאשר אצל נשים. מגיל 65 והלאה שכיחות המחלה זהה אצל גברים ואצל נשים.
לחץ הדם הסיסטולי (הגבוה) עולה עם הגיל בכל טווח הגילים, בעוד שלחץ הדם הדיאסטולי עולה עד גיל 50-60 ובהמשך יורד.
לכן, באוכלוסייה המבוגרת נמצא יותר יתר לחץ דם סיסטולי (ערכים סיסטוליים גבוהים עם ערכים דיאסטוליים תקינים או נמוכים).בעבר חשבנו שעליית לחץ דם עם הגיל היא חלק מתהליך הזדקנות הבריא ואין צורך לטפל בה. כיום ברור שלחץ דם סיסטולי גבוה, גם בגיל המבוגר, הוא גורם סיכון משמעותי לתחלואה במחלות לב וכלי דם. יתרה מכך: ככל שלחץ הדם הדיאסטולי נמוך יותר (ההפרש בין הלחץ הגבוה לנמוך גדול יותר) הסיכון לתחלואה עולה.
מה הגורם? עדיין לא יודעים!
ברוב המקרים 90% – 95% הסיבה ליתר לחץ דם אינה ידועה. מצב זה מכונה יתר לחץ דם ראשוני. במקרים האחרים – נגרם יתר לחץ דם כתוצאה ממחלה אחרת. מצב זה מכונה יתר לחץ דם שניוני (או משני). מדובר במקרים בהם יתר לחץ הדם נגרם כתוצאה משינוי באיזון או בתפקוד של מערכות שונות בגוף, כגון תפקוד כליות לקוי ועוד. את הסיבה ליתר לחץ דם שניוני ניתן בדרך כלל לאתר בקלות יחסית. למרות שהגורמים הישירים ליתר לחץ דם ראשוני אינם ידועים, מספר גורמים הוכחו כמעלים את הסיכון לפיתוח יתר לחץ דם. בין הגורמים הללו: עישון, השמנה, תזונה עשירה במלח, היעדר פעילות גופנית, שימוש נרחב באלכוהול וגורמים תורשתיים.
באדיבות: "מכביתון" – מגזין הבריאות של מכבי שירותי בריאות.