השפעת הפעילות הגופנית ורמות שומני הדם

ההשפעה של עצימות הפעילות הגופנית והתכיפות על רמות שומני הדם בגברים חולים במחלת לב כלילית.

מזה זמן רב ידוע שביצוע סדיר של פעילות גופנית גורם לשיפור בפרופיל שומני הדם.
פעילות גופנית גורמת לירידה ב-LDL כולסטרול (כולסטרול הרע) ולעלית ה-HDL כולסטרול (הכולסטרול הטוב).

חשוב לציין שפעילות גופנית הינו המרכיב היחידי שגורם לעליה בכולסטרול הטוב.
קבוצת חוקרים מדרום קוריאה בדקו את השפעה הנפרדת של עצימות הפעילות הגופנית ושל משך הפעילות על שומני הדם. המחקר נערך בקרב 185 חולים במחלות לב כלילית.

הם חילקו את קבוצת החולים לשתים: קבוצת העצימות הנמוכה התאמנו בעצימות של 50% מהיכולת המרבית (מדובר על פעילות קלה עד בינונית) וקבוצת העצימות הגבוהה שהתאמנו ב-85% מהיכולת המרבית (פעילות קשה עד קשה מאוד) הם מצאו שכעבור שנה לא היה הבדל בין שתי הקבוצות בפרופיל שומני הדם אך מצאו קשר ישיר בין מספר האימונים שבוצעו לבין רמות הכולסטרול הטוב (HDL). משמע ככל שהחולים ביצועו יותר אימונים במשך שנה כך עלה הכולסטרול הטוב והשתפר היחס בין הכולסטרול הטוב לרע.

מסקנה זו מתווספת למספר מחקרים קודמים שדווחו, שעל מנת לשפר את פרופיל שומני הדם יש צורך לבצע 4 פעמים בשבוע פעילות גופנית. את תוצאות מחקרים אלה ניתן להסביר שהשיפור בפרופיל שומני הדם הינו תגובה שאינה קשורה ישירות למאמץ כמו מדדים אחרים כגון דופק ולחץ דם, אלה תהליכי ניצול הכולסטרול מתרחשים בעיקר לאחר המאמץ ולכן אין קשר ישיר בין שומני הדם לעוצמת המאמץ.