גישות בלתי-תרופתיות להתנהלות במצבי יתר לחץ-דם
לחץ דם – גישות בלתי-תרופתיות להתנהלות במצבי יתר לחץ-דם
פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.
אנו חוזרים לדון פעם נוספת במיודע ותיק, ובלתי ידידותי: יתר לחץ-דם. וזאת, כיוון שגורם סיכון חמור זה לבריאותנו, נוהג על פי רוב לקנן בכלי הדם שלנו במחתרת, בחשאי, ולרוב באופן שאף אינו מורגש זמן רב, וממילא איננו מתגוננים בפניו, לקדם פני רעה. אך לפתע הוא מכה בנו, לעתים באופן אנוש כבשבץ מוחי, או באירוע חמור של הלב. וכשאלה מתחוללים, הנזק של יתר לחץ הדם הוא בדרך כלל בלתי הפיך. למרות כל שאנו יודעים על השפעותיו השליליות, עדיין מוצאים אפילו במדינה עם הרפואה המתקדמת ביותר בעולם כארה"ב, מחדלים קשים בפיקוח על יתר לחץ-דם ובהתנהלות איתו. רק כשליש מהאמריקנים הסובלים מיתר לחץ-דם, משיגים את היעד המומלץ של רמת לחץ-דם שהיא בסף של 140/90 מילימטר כספית, או נמוך מכך. ודווקא בתחום של טיפול ביתר לחץ-דם, הריבוי של תרופות להפחתת לחץ-דם, המשחקות תפקיד מכריע באוכלוסייה בהתנהלות הטיפולית כאשר הבעיה מתעוררת, מביא להסחת הדעת מאופציות טיפוליות לא-תרופתיות, שעשויות לתרום רבות להפחתת לחץ-דם, והכוונה לשינויים באורח החיים (life style) ובדיאטה.
הוועדה הלאומית המשותפת בארה"ב למניעה, גילוי, הערכה וטיפול ביתר לחץ-דם שם, פרסמה בשנת 2003 את הדו"ח השביעי שלה הידוע כ-JNC 7, ובו המלצות לכל אלה עם לחץ-דם מוגבר (מעל 140/90 מ"מ כספית), ואף לאלה עם לחץ-דם מתחת לסף הנורמה העליון (אלה עם נתוני לחץ-דם שבין 120/80 ל-139/89 מ"מ כספית). את הקבוצה האחרונה נגדיר כבעלי לחץ-דם "תת-גבוה", והוא מהווה לאחרונה יעד להתראה במובן של צורך בטיפול תרופתי או בצעדים מונעים אחרים. למרות שהתחושה בציבור היא ששינויים באורח חיים בתחומים מסוימים, השפעתם להפחתת לחץ הדם היא רק שולית, אין להתייחס אליהם בגישה מבטלת זו. הורדת לחץ דם סיסטולי ב-5 מ"מ כספית שוות-ערך להפחתה של 14% ממות משבץ-מוחי, להורדה של 9% ממוות הנגרם ממחלת לב, ולהפחתה של 7% מכלל מקרי המוות מסיבות רפואיות כלשהן. זאת ועוד, הפחתה 10 ליברות (4.5 ק"ג) במשקל הגוף, יעד שהוא בהחלט ניתן להשגה, השפעתו על הפחתת לחץ דם, בהחלט משמעותית.
מסמך ה-JNC 7 האמור, ממליץ על התאמות או שינויים בחמישה תחומים של אורח חיים: א. הפחתה בצריכת מלח שהיא למעשה צריכת נתרן (sodium); ב. הגברת פעילות גופנית; ג. מיתון צריכת אלכוהול; ד. מעבר לדיאטה שעקרונותיה הפחתת לחץ-דם; ה. הפחתת משקל. נדון ונפרט את חמשת ההמלצות האחרונות.
א. לחץ דם והפחתת צריכת נתרן-כבר בשנת 1998 התפרסמו מסקנות הניסוי TONE שמטרתו הייתה בחינת השפעת טיפולים לא-תרופתיים על מדדי בריאות בקשישים, והסתבר שהגבלת רמת הנתרן המזון באופן שלא יעלה על 1.9 גר` נתרן המופרש בליטר שתן מדי יום, הביאה להפחתה של 2.8 מ"מ כספית בלחץ דמם של מטופלים אלה. בשנת 2001 התפרסמו תוצאות ניסוי DASH, או Dietary Approaches to Stop Hypertension, שבחן את ההשפעה על לחץ הדם של דיאטות עם שלוש רמות שונות של נתרן: 3.6 גר`, 2.4 גר` ו-1.2 גר` ליום, המשקפות בהתאמה את הצריכה הממוצעת היומית של נתרן בדיאטה האמריקנית, את הכמות המומלצת העליונה של צריכת נתרן יומית ואת הכמות המומלצת המינימאלית של נתרן ביום. מחקר DASH הגיע למסקנה שכמות הנתרן הנצרכת מדי יום לאלה עם לחץ-דם מוגבר, או אלה עם לחץ-דם "תת גבוה", לא תעלה על 2.4 גרם ליום.
ב. לחץ דם ופעילות גופנית-פעילות אירוֹבּית הוכחה כבעלת השפעות חיוביות על לחץ הדם בלי שום קשר עם האדם האמור אמנם סובל מיתר לחץ-דם. הפעילות הסבירה ביותר מבחינת האוכלוסייה שאינה כרוכה במכשור יקר, או בהרשמה למועדוני כושר גופני שאינם זולים, היא הליכה מהירה משך 30 עד 40 דקות ביום, שיש בה להפחית את לחץ הדם הסיסטולי ב-4 מ"מ כספית, ואת זה הדיאסטולי ב-3 מ"מ כספית.
ג. לחץ דם והגבלת צריכת אלכוהול-בשנת 2001 התפרסמה בכתב העת Hypertension סקירה נרחבת על משמעות הפחתה בצריכה יומיומית של אלכוהול והשפעתה על לחץ הדם. סקר של 15 ניסויים קליניים שפורסמו עד שנת 1999 ואשר נכללו בהם במקובץ 2,234 משתתפים, הגיע למסקנה שבאלה שנהגו לשתות 3 עד 6 כוסיות ביום, והפחיתו שתייתם ב-67% בממוצע ל-1 עד 2 כוסיות, נרשמה ירידה של 3 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי, וירידה של 2 מ"מ כספית בלחץ הדיאסטולי. המלצת JNC 7 בתחום צריכת אלכוהול ושיפור לחץ הדם היא שגברים לא יצרכו יותר משתי כוסיות משקה ביום ונשים תסתפקנה בכוסית אחת.
ד. לחץ דם ושינויים בדיאטה-מחקרי DASH ו-TONE ממליצים באופן בסיסי על דיאטה עשירה בפירות וירקות (עד כדי 4 עד 5 מנות או servings ביום), מזון עשיר בסיבים (עד כדי 7 עד 8 מנות ליום), שתיים עד שלוש מנות יומיות של מוצרי חלב דלי-שומן, שתי מנות יומיות של בשר רזה, וכן מזור עתיר באשלגן, סידן ומגנזיום. כן מומלץ על מזון דל בשומנים רוויים, בכולסטרול ובמלח. דיאטה כזאת מפחיתה את לחץ הדם הסיסטולי ב-6 מ"מ כספית ואת לחץ הדיאסטולי ב-3 מ"מ כספית. הניסוי הקליני הידוע כ-PREMIER אשר התפרסם בשנת 2003 ב-JAMA, הוכיח שבאלה הנוהגים על פי המלצות הדיאטה של ניסוי DASH, ומקפידים גם על התאמה לשינויים במדדי אורח-חיים כצריכה מופחתת של נתרן, פעילות גופנית עקבית, הפחתה במשקל והקטנת צריכת האלכוהול) נרשמת ההפחתה המשמעותית ביותר בלחץ הדם.
נתעכב מעט על היחס המהופך בין אשלגן ונתרן בכל הקשור לנושא לחץ הדם. ככל שצריכת אשלגן במזון קטנה, יגביר הדבר אצירת נתרן בדם, ואילו צריכה מוגברת של אשלגן מביאה להפרשה מוגברת של נתרן. באנשים עם לחץ-דם מוגבר שהדיאטה שלהם הייתה דלה באשלגן, נרשמה תוספת בלחץ הסיסטולי בשיעור של 7 מ"מ כספית, לכן חיונית דיאטה עתירה בפירות וירקות כבננות למשל, העתירות באשלגן.
ה. לחץ דם והפחתת משקל- כפי שכבר הוזכר, ניתן להפחית בלחץ הדם בהשלת מספר קילוגרמים עודפים מעל גופנו, מה גם שאלה מצטברים בדרך כלל באזור המותניים ליצירת כרס בלתי-מחמיאה, באזור הירכיים ליצירת "דמות האגס" הבלתי משובבת, ולא נרבה מלים על הצטברות משקל עודף זה דווקא בעכוז. ואם כבר בהורדת 10 ליברות (4.5 ק"ג) ניתן להבחין בירידה קלה בעיקר בלחץ הדם הסיסטולי, הפחתת משקל כפולה מזו (9 ק"ג), תביא על פי ניסויים קליניים אחדים להפחתת הלחץ הסיסטולי ב-5 עד 20 מ"מ כספית. שני מחקרים מהתקופה האחרונה ראויים לציטוט בהקשר הנושא שלפנינו: בכתב העת Archives in Surgery הופיע ב-2006 מחקר שבחן את הקשר בין ביצוע ניתוחים להצרת הקיבה באנשים שמנים מאוד, לבין ערכי לחץ הדם של המנותחים שנמדדו עד לאחר 12 חודשים מהניתוח.
מסתבר שלמרות הירידה המשמעותית במשמני הגוף (ערכי BMI), הירידה בערכי לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי הייתה בולטת דווקא באלה מהמנותחים שסבלו מלחץ-דם מוגבר לפני הניתוח, אך לא נרשמה כל ירידה בלחץ-דמם של מנותחים אם זה היה תקין טרם הניתוח. מחקר נוסף של קבוצה יפאנית, הראה שבאנשים שמנים המפחיתים משמעותית במשקלם, חלה בדם ירידה ברמת החומר endothelin-1, המופרש על ידי תאי האנדותל בדופן כלי הדם, ואשר פעולתו היא בכווץ כלי הדם וממילא בהגברת לחץ דם. לכן, ירידה ברמת אֶנדוֹתֶלין-1 עם הירידה במשקל, הביאה ישירות להורדה בלחץ הדם.
ומה לגבי שינויים אחרים באורח החיים שאנשים מנסים להתפשא איתם על מנת להפחית מלחץ-דמם? נתחיל דווקא בגמילה מעישון, המומלצת מאוד לאלה עם לחץ-דם מוגבר, שהרי ידוע מאז ומתמיד שהסיכון לאירועים קרדיו-וסקולאריים עולה משמעותית באלה עם לחץ-דם מוגבר המעשנים בהשוואה לאלה שאינם מעשנים.
יש מתאם ישר בין מספר הסיגריות הנצרכות בגברים עם לחץ-דם גבוה המעשנים למידת ההתרחשות של שבץ-מוחי על רקע של אי-ספיקת כלי-דם מוחיים וכן על רקע של שטפי דם מוחיים. הניקוטין המשתחרר מהסיגריה בעת עישון, מגרה ומגביר פעילות מערכת העצבים הסימפטתית על ידי הגברת שחרור הורמונים כאדרנלין ונור-אדרנלין. הניקוטין ידוע כמכווץ כלי-דם, ובכך הוא מגביר את לחץ הדם הסיסטולי בשיעור של כ-4 מ"מ כספית, ואת הלחץ הדיאסטולי ב-3 מ"מ כספית. ומה לגבי תוספי מזון כגון ויטמין C, חומצות שומן אומגה-3, קו-אנזים Q10, בהקשר של הפחתת לחץ-דם. על פי הנחיות והמלצות מסמך JNC 7, אין באחרונים להביא לירידה בלחץ הדם, לפחות לא מסקנה שהתקבלה בניסויים קליניים מבוקרים.
ומה באשר למדיטציה? יש נְהיָה ההולכת ומתגברת לשיפור תחושה ואף של מדדים סומאטיים על ידי אימוץ דרכי טיפול מבוססים על מגוון שיטות של התנתקות, הגברת הריכוז, והשגת רוגע פנימי על ידי שליטה על תהליך הנשימה או חזרה על מלים או משפטים (the mantra), כל מה שאנו כוללים בערך המדיטציה. מחקרים שהתפרסמו בשנים 2003-4 ב-British Medical Journal, וב-Journal of Hypertension, ואשר סקרו את שפע המחקרים הקליניים שבחנו השפעת מדיטציה על הפחתת לחץ-דם, לא הצליחו להגיע למסקנה האם יש די ראיות לכך שמדיטציה טרנסצנדנטאלית אמנם יכולה להפחית לחץ-דם.
הנה כי כן, יתר לחץ-דם, האויב המסוכן, העיקש ואף הערמומי ("הרוצח השקט") ביותר לבריאותנו, ראוי להתייחסות טיפולית דחופה, עקבית וקפדנית. מטבע הדברים, הטיפול השגרתי ביותר הוא בעזרת תרופות מסוגים שונים, שיעילותם מוכרת ומוכחת. אך לאלה המבקשים להפחית לחץ-דם על ידי גישה בלתי-תרופתית, או במקביל לגישה התרופתית, יוכלו בהחלט להשיג הפחתות משמעותיות, ולבטח אם ינקטו בכל הגישות שהוזכרו, כהורדה במשקל, אימוץ דיאטה מרוסנת, צריכה מופחתת של מלח, התמסרות לפעילות גופנית עקבית, הפסקת עישון, והגבלת אלכוהול. ואם אתם מצליחים להשיג שלוות נפש, ורוגע, ולהימנע מרוגז ולחצים במציאות של ימינו, ודאי שהדבר יסייע אף הוא ל-לחץ-דם תקין יותר.
פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.
אנו חוזרים לדון פעם נוספת במיודע ותיק, ובלתי ידידותי: יתר לחץ-דם. וזאת, כיוון שגורם סיכון חמור זה לבריאותנו, נוהג על פי רוב לקנן בכלי הדם שלנו במחתרת, בחשאי, ולרוב באופן שאף אינו מורגש זמן רב, וממילא איננו מתגוננים בפניו, לקדם פני רעה. אך לפתע הוא מכה בנו, לעתים באופן אנוש כבשבץ מוחי, או באירוע חמור של הלב. וכשאלה מתחוללים, הנזק של יתר לחץ הדם הוא בדרך כלל בלתי הפיך. למרות כל שאנו יודעים על השפעותיו השליליות, עדיין מוצאים אפילו במדינה עם הרפואה המתקדמת ביותר בעולם כארה"ב, מחדלים קשים בפיקוח על יתר לחץ-דם ובהתנהלות איתו. רק כשליש מהאמריקנים הסובלים מיתר לחץ-דם, משיגים את היעד המומלץ של רמת לחץ-דם שהיא בסף של 140/90 מילימטר כספית, או נמוך מכך. ודווקא בתחום של טיפול ביתר לחץ-דם, הריבוי של תרופות להפחתת לחץ-דם, המשחקות תפקיד מכריע באוכלוסייה בהתנהלות הטיפולית כאשר הבעיה מתעוררת, מביא להסחת הדעת מאופציות טיפוליות לא-תרופתיות, שעשויות לתרום רבות להפחתת לחץ-דם, והכוונה לשינויים באורח החיים (life style) ובדיאטה.
הוועדה הלאומית המשותפת בארה"ב למניעה, גילוי, הערכה וטיפול ביתר לחץ-דם שם, פרסמה בשנת 2003 את הדו"ח השביעי שלה הידוע כ-JNC 7, ובו המלצות לכל אלה עם לחץ-דם מוגבר (מעל 140/90 מ"מ כספית), ואף לאלה עם לחץ-דם מתחת לסף הנורמה העליון (אלה עם נתוני לחץ-דם שבין 120/80 ל-139/89 מ"מ כספית). את הקבוצה האחרונה נגדיר כבעלי לחץ-דם "תת-גבוה", והוא מהווה לאחרונה יעד להתראה במובן של צורך בטיפול תרופתי או בצעדים מונעים אחרים. למרות שהתחושה בציבור היא ששינויים באורח חיים בתחומים מסוימים, השפעתם להפחתת לחץ הדם היא רק שולית, אין להתייחס אליהם בגישה מבטלת זו. הורדת לחץ דם סיסטולי ב-5 מ"מ כספית שוות-ערך להפחתה של 14% ממות משבץ-מוחי, להורדה של 9% ממוות הנגרם ממחלת לב, ולהפחתה של 7% מכלל מקרי המוות מסיבות רפואיות כלשהן. זאת ועוד, הפחתה 10 ליברות (4.5 ק"ג) במשקל הגוף, יעד שהוא בהחלט ניתן להשגה, השפעתו על הפחתת לחץ דם, בהחלט משמעותית.
מסמך ה-JNC 7 האמור, ממליץ על התאמות או שינויים בחמישה תחומים של אורח חיים: א. הפחתה בצריכת מלח שהיא למעשה צריכת נתרן (sodium); ב. הגברת פעילות גופנית; ג. מיתון צריכת אלכוהול; ד. מעבר לדיאטה שעקרונותיה הפחתת לחץ-דם; ה. הפחתת משקל. נדון ונפרט את חמשת ההמלצות האחרונות.
א. לחץ דם והפחתת צריכת נתרן-כבר בשנת 1998 התפרסמו מסקנות הניסוי TONE שמטרתו הייתה בחינת השפעת טיפולים לא-תרופתיים על מדדי בריאות בקשישים, והסתבר שהגבלת רמת הנתרן המזון באופן שלא יעלה על 1.9 גר` נתרן המופרש בליטר שתן מדי יום, הביאה להפחתה של 2.8 מ"מ כספית בלחץ דמם של מטופלים אלה. בשנת 2001 התפרסמו תוצאות ניסוי DASH, או Dietary Approaches to Stop Hypertension, שבחן את ההשפעה על לחץ הדם של דיאטות עם שלוש רמות שונות של נתרן: 3.6 גר`, 2.4 גר` ו-1.2 גר` ליום, המשקפות בהתאמה את הצריכה הממוצעת היומית של נתרן בדיאטה האמריקנית, את הכמות המומלצת העליונה של צריכת נתרן יומית ואת הכמות המומלצת המינימאלית של נתרן ביום. מחקר DASH הגיע למסקנה שכמות הנתרן הנצרכת מדי יום לאלה עם לחץ-דם מוגבר, או אלה עם לחץ-דם "תת גבוה", לא תעלה על 2.4 גרם ליום.
ב. לחץ דם ופעילות גופנית-פעילות אירוֹבּית הוכחה כבעלת השפעות חיוביות על לחץ הדם בלי שום קשר עם האדם האמור אמנם סובל מיתר לחץ-דם. הפעילות הסבירה ביותר מבחינת האוכלוסייה שאינה כרוכה במכשור יקר, או בהרשמה למועדוני כושר גופני שאינם זולים, היא הליכה מהירה משך 30 עד 40 דקות ביום, שיש בה להפחית את לחץ הדם הסיסטולי ב-4 מ"מ כספית, ואת זה הדיאסטולי ב-3 מ"מ כספית.
ג. לחץ דם והגבלת צריכת אלכוהול-בשנת 2001 התפרסמה בכתב העת Hypertension סקירה נרחבת על משמעות הפחתה בצריכה יומיומית של אלכוהול והשפעתה על לחץ הדם. סקר של 15 ניסויים קליניים שפורסמו עד שנת 1999 ואשר נכללו בהם במקובץ 2,234 משתתפים, הגיע למסקנה שבאלה שנהגו לשתות 3 עד 6 כוסיות ביום, והפחיתו שתייתם ב-67% בממוצע ל-1 עד 2 כוסיות, נרשמה ירידה של 3 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי, וירידה של 2 מ"מ כספית בלחץ הדיאסטולי. המלצת JNC 7 בתחום צריכת אלכוהול ושיפור לחץ הדם היא שגברים לא יצרכו יותר משתי כוסיות משקה ביום ונשים תסתפקנה בכוסית אחת.
ד. לחץ דם ושינויים בדיאטה-מחקרי DASH ו-TONE ממליצים באופן בסיסי על דיאטה עשירה בפירות וירקות (עד כדי 4 עד 5 מנות או servings ביום), מזון עשיר בסיבים (עד כדי 7 עד 8 מנות ליום), שתיים עד שלוש מנות יומיות של מוצרי חלב דלי-שומן, שתי מנות יומיות של בשר רזה, וכן מזור עתיר באשלגן, סידן ומגנזיום. כן מומלץ על מזון דל בשומנים רוויים, בכולסטרול ובמלח. דיאטה כזאת מפחיתה את לחץ הדם הסיסטולי ב-6 מ"מ כספית ואת לחץ הדיאסטולי ב-3 מ"מ כספית. הניסוי הקליני הידוע כ-PREMIER אשר התפרסם בשנת 2003 ב-JAMA, הוכיח שבאלה הנוהגים על פי המלצות הדיאטה של ניסוי DASH, ומקפידים גם על התאמה לשינויים במדדי אורח-חיים כצריכה מופחתת של נתרן, פעילות גופנית עקבית, הפחתה במשקל והקטנת צריכת האלכוהול) נרשמת ההפחתה המשמעותית ביותר בלחץ הדם.
נתעכב מעט על היחס המהופך בין אשלגן ונתרן בכל הקשור לנושא לחץ הדם. ככל שצריכת אשלגן במזון קטנה, יגביר הדבר אצירת נתרן בדם, ואילו צריכה מוגברת של אשלגן מביאה להפרשה מוגברת של נתרן. באנשים עם לחץ-דם מוגבר שהדיאטה שלהם הייתה דלה באשלגן, נרשמה תוספת בלחץ הסיסטולי בשיעור של 7 מ"מ כספית, לכן חיונית דיאטה עתירה בפירות וירקות כבננות למשל, העתירות באשלגן.
ה. לחץ דם והפחתת משקל- כפי שכבר הוזכר, ניתן להפחית בלחץ הדם בהשלת מספר קילוגרמים עודפים מעל גופנו, מה גם שאלה מצטברים בדרך כלל באזור המותניים ליצירת כרס בלתי-מחמיאה, באזור הירכיים ליצירת "דמות האגס" הבלתי משובבת, ולא נרבה מלים על הצטברות משקל עודף זה דווקא בעכוז. ואם כבר בהורדת 10 ליברות (4.5 ק"ג) ניתן להבחין בירידה קלה בעיקר בלחץ הדם הסיסטולי, הפחתת משקל כפולה מזו (9 ק"ג), תביא על פי ניסויים קליניים אחדים להפחתת הלחץ הסיסטולי ב-5 עד 20 מ"מ כספית. שני מחקרים מהתקופה האחרונה ראויים לציטוט בהקשר הנושא שלפנינו: בכתב העת Archives in Surgery הופיע ב-2006 מחקר שבחן את הקשר בין ביצוע ניתוחים להצרת הקיבה באנשים שמנים מאוד, לבין ערכי לחץ הדם של המנותחים שנמדדו עד לאחר 12 חודשים מהניתוח.
מסתבר שלמרות הירידה המשמעותית במשמני הגוף (ערכי BMI), הירידה בערכי לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי הייתה בולטת דווקא באלה מהמנותחים שסבלו מלחץ-דם מוגבר לפני הניתוח, אך לא נרשמה כל ירידה בלחץ-דמם של מנותחים אם זה היה תקין טרם הניתוח. מחקר נוסף של קבוצה יפאנית, הראה שבאנשים שמנים המפחיתים משמעותית במשקלם, חלה בדם ירידה ברמת החומר endothelin-1, המופרש על ידי תאי האנדותל בדופן כלי הדם, ואשר פעולתו היא בכווץ כלי הדם וממילא בהגברת לחץ דם. לכן, ירידה ברמת אֶנדוֹתֶלין-1 עם הירידה במשקל, הביאה ישירות להורדה בלחץ הדם.
ומה לגבי שינויים אחרים באורח החיים שאנשים מנסים להתפשא איתם על מנת להפחית מלחץ-דמם? נתחיל דווקא בגמילה מעישון, המומלצת מאוד לאלה עם לחץ-דם מוגבר, שהרי ידוע מאז ומתמיד שהסיכון לאירועים קרדיו-וסקולאריים עולה משמעותית באלה עם לחץ-דם מוגבר המעשנים בהשוואה לאלה שאינם מעשנים.
יש מתאם ישר בין מספר הסיגריות הנצרכות בגברים עם לחץ-דם גבוה המעשנים למידת ההתרחשות של שבץ-מוחי על רקע של אי-ספיקת כלי-דם מוחיים וכן על רקע של שטפי דם מוחיים. הניקוטין המשתחרר מהסיגריה בעת עישון, מגרה ומגביר פעילות מערכת העצבים הסימפטתית על ידי הגברת שחרור הורמונים כאדרנלין ונור-אדרנלין. הניקוטין ידוע כמכווץ כלי-דם, ובכך הוא מגביר את לחץ הדם הסיסטולי בשיעור של כ-4 מ"מ כספית, ואת הלחץ הדיאסטולי ב-3 מ"מ כספית. ומה לגבי תוספי מזון כגון ויטמין C, חומצות שומן אומגה-3, קו-אנזים Q10, בהקשר של הפחתת לחץ-דם. על פי הנחיות והמלצות מסמך JNC 7, אין באחרונים להביא לירידה בלחץ הדם, לפחות לא מסקנה שהתקבלה בניסויים קליניים מבוקרים.
ומה באשר למדיטציה? יש נְהיָה ההולכת ומתגברת לשיפור תחושה ואף של מדדים סומאטיים על ידי אימוץ דרכי טיפול מבוססים על מגוון שיטות של התנתקות, הגברת הריכוז, והשגת רוגע פנימי על ידי שליטה על תהליך הנשימה או חזרה על מלים או משפטים (the mantra), כל מה שאנו כוללים בערך המדיטציה. מחקרים שהתפרסמו בשנים 2003-4 ב-British Medical Journal, וב-Journal of Hypertension, ואשר סקרו את שפע המחקרים הקליניים שבחנו השפעת מדיטציה על הפחתת לחץ-דם, לא הצליחו להגיע למסקנה האם יש די ראיות לכך שמדיטציה טרנסצנדנטאלית אמנם יכולה להפחית לחץ-דם.
הנה כי כן, יתר לחץ-דם, האויב המסוכן, העיקש ואף הערמומי ("הרוצח השקט") ביותר לבריאותנו, ראוי להתייחסות טיפולית דחופה, עקבית וקפדנית. מטבע הדברים, הטיפול השגרתי ביותר הוא בעזרת תרופות מסוגים שונים, שיעילותם מוכרת ומוכחת. אך לאלה המבקשים להפחית לחץ-דם על ידי גישה בלתי-תרופתית, או במקביל לגישה התרופתית, יוכלו בהחלט להשיג הפחתות משמעותיות, ולבטח אם ינקטו בכל הגישות שהוזכרו, כהורדה במשקל, אימוץ דיאטה מרוסנת, צריכה מופחתת של מלח, התמסרות לפעילות גופנית עקבית, הפסקת עישון, והגבלת אלכוהול. ואם אתם מצליחים להשיג שלוות נפש, ורוגע, ולהימנע מרוגז ולחצים במציאות של ימינו, ודאי שהדבר יסייע אף הוא ל-לחץ-דם תקין יותר.
עד כאן על לחץ דם.
בברכה, פרופ` בן עמי סלע
ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוציםמידע נוסף? מבקשים ייעוץ מקצועי? שלחו לנו את פרטיכם ויחזרו אליכם בקרוב.
