חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

תת-פעילות של בלוטת התריס האויב השקט של דיאטות ההרזיה

אהבתם? שתפו עם חבריכם

תת-פעילות של בלוטת התריס (היפו-תירואידיזם) – האויב השקט של דיאטות ההרזיה


מאת : ד”ר טל שחר N.D. – מומחית בתזונה טבעית


 


אל מרפאתי נכנסה אשה בסוף שנות השלושים שלה והתיישבה מולי בכבדות. מצב-רוחה היה ירוד, עייפות ניכרה על פניה החיוורות ותנועותיה היו לאות ואיטיות. היא תיארה לי, ללא שמץ חיוך וכמעט בחוסר עניין את הבעיה: כבר שנים אחדות שהיא לא במיטבה, רוב הזמן עצובה וחסרת-חיים, סובלת מקור כל עונות השנה, מעצירות, מעור ושיער יבשים, מנשירת-שיער, מציפורניים שבירות, מצרידות בלתי-מוסברת ומכאבי-ראש תכופים, מחזור הוסת שלה קשה ואינו סדיר כבעבר, היא מתקררת ונדבקת בקלות בזיהומים שונים, מרגישה כבדה ו”נפוחה” מנוזלים, חסרת חשק מיני ומה שבעצם הביא אותה אלי כמומחית בתזונה – לדבריה, היא כמעט ולא אוכלת (סובלת מחוסר-תיאבון) ולמרות זאת, לא מצליחה לרדת במשקל ואפילו העלתה לאחרונה כמה קילוגרמים מבלי שאכלה יותר מהרגיל. מעבר קצר על התפריט אותו היא נוהגת לאכול העלה שאכן, אם היא לא “מזייפת” בצורה קיצונית, אין לכך כל הצדקה. הסימפטומים התחברו לי מיד לתמונה ברורה. שלחתי אותה לבדיקת-דם של תפקודי התריס. כאשר חזרה עם התוצאות כעבור שבוע, הפתרון היה בידנו. היא סבלה מתת-פעילות חמורה של בלוטת התריס. בלוטה קטנה שגודלה כשזיף אך חשיבותה גדולה ורבה מאין כמוה…


 


אז מה היא בלוטת התריס ?


בלוטת התריס (המכונה גם בלוטת המגן ובלועזית תירואיד) מצויה בבסיס הגרון ואחראית על קצב חילוף החומרים (מטבוליזם) ועל מאזן הסידן בגוף וכן שותפה בפעילות המוח ומערכת העצבים ובתהליכים הקשורים בפוריות. בלוטה זו היא בעצם ה”תרמוסטט של הגוף” ומהווה חלק מהמערכת האנדוקרינית (הבלוטות הפנימיות המפרישות לדם הורמונים, שהם בעצם “שליחים כימיים” האחראים על תפקודים שונים בגופנו). בלוטת ההיפופיזה (יותרת המוח) שהיא “אם כל הבלוטות” ואחראית על כל מערך הויסות ההורמונלי בגוף, מפרישה הורמונים רבים כדי להפעיל את כל הבלוטות המצויות תחת פיקודה וביניהם הורמון ה-TSH אשר מעורר את בלוטת התריס לייצר את ארבעת הורמוני התריס, שהחשוב מביניהם הוא התירוקסין (T4). במצב תקין, היחס בין שני הורמונים אלה נשלט ע”י מנגנון נגטיב-פידבק, או בעברית “משוב שלילי”: ככל שמופרש לדם יותר הורמון TSH – כך מופרשים לדם פחות הורמוני-תריס. ישנם שני סוגים של תת-פעילות התריס המאובחנים בבדיקות הדם : כאשר רמות ה-TSH גבוהות ורמת הורמוני התריס נמוכה – זוהי תת-תריסיות ראשונית שמקורה בסינתזה (ייצור) פגום של הורמוני בלוטת התריס. כאשר רמות ה-TSH נמוכות אך גם רמת הורמוני התריס נמוכה – זוהי תת-תריסיות משנית שמקורה בבעיה בהיפופיזה (בלוטת יותרת-המוח).


 


הסיבות לתת-תריסיות :


בעיית התת-תריסיות של בלוטת התריס נפוצה מאוד באוכלוסיה, בעיקר בקרב נשים צעירות (כ-30% מהנשים מעל גיל 35 עלולות לסבול מהתופעה ברמה זו או אחרת, בעיקר לאחר הריונות וכן בגיל המעבר !) ועשויה אף לעבור לפגים הנולדים לנשים הסובלות מהבעיה. הסיבות עשויות להיות מגוונות אך הן הורמונליות בדרך-כלל : החל בדלקת בבלוטת התריס אשר  גורמת להצטמקותה ולהצטלקותה (לעיתים הגוף עצמו תוקף את הבלוטה כאילו היא גוף זר), דרך היחשפות ליוד רדיואקטיבי אשר גורם להרס הבלוטה וכלה במצבי לחץ נפשי (סטרס) ותשישות אשר הוכח קשר ברור כי טיפול בהם משפר את תיפקוד הבלוטה. גם אירוע טראומתי ספציפי הכרוך בסערת-רגשות כגון מחלה קשה או תאונת-דרכים עלול להוות טריגר להתפתחות המחלה.


 


הסימפטומים :


הביטוי הגופני לתת-תריסיות מתבטא, כאמור, בהאטה כללית של תיפקודי הגוף (בדיוק כמו “טורים” נמוכים מדי במכונית), בפגיעה במטבוליזם – ירידה כללית בניצול אבות המזון (פחמימות, חלבונים ושומנים) ובעלייה מתונה במשקל בשילוב אי-סבילות לקור. בבדיקות המעבדה ניתן לראות במקביל גם עלייה בכולסטרול ובשומני-הדם (טריגליצרידים) ולעתים גם בלחץ הדם והדבר מגביר כמובן את הסיכון למחלות לב וכלי-דם וטרשת-עורקים. כמו-כן, נפגע הניקוז הלימפתי, מה שמוביל לנפיחות הרקמות (בצקת). מבחינה נפשית, המוח רגיש ביותר לרמות נמוכות של הורמוני בלוטת התריס ולכן, המחלה מתבטאת, בצורתה הקלה, בסימפטומים של דיכאון, חולשה ועייפות ובצורתה הקשה – בקשיי-ריכוז, איטיות מחשבתית, אפאתיה, בילבול ושיכחה. סימפטום גופני נוסף הוא חולשת שרירים ונוקשות מפרקים ולעיתים אף רגישות וכאבים.


 


הטיפול :


מזונות אסורים ומותרים : הורמוני בלוטת התריס עשויים מיוד ומחומצת האמינו טירוזין. לכן, צריכת מזונות עשירים ביוד מעלה את רמת הורמוני התריס. מזונות אלה באים כולם מהים וכוללים: אצה חומה (Kelp), דגי-ים, סרדינים, צדפות ופירות-ים אחרים (טעים אך לא כשר…). יוד בכמות גדולה עלול לגרום נזק חמור לבלוטת התריס ולכן אין לצרוך יותר מ-1 מ”ג ליום לכל היותר (מכל המקורות יחד, כולל לקיחת יוד בתוסף בכמות 300 מק”ג). מזונות מסוימים יש להפחית מהתפריט : זוהי קבוצת המזונות הגויטרוגנים – אשר מכילים חומרים המונעים מהגוף את ניצול היוד, עליהם נמנים כל הירקות המצליבים (כרוב, כרובית, צנון, צנונית, לפת, ברוקולי, קולרבי, עלי-חרדל, חזרת) וכן פולי-סויה, בוטנים, צנוברים, דוחן, תרד, שום, בצל, אגסים ואפרסקים. בבישול – פוחתת ההשפעה המזיקה, לכן אין צורך לוותר לחלוטין על אכילת מזונות בריאים אלה, אלא לשלבם בתפריט בצורה מושכלת ואם ניתן – לבשלם קודם.


בגלל חוסר התיאבון הנלווה לתת-התריסיות, מומלץ לפזר את האכילה לארוחות קטנות לאורך כל היום, כל 3-4 שעות. ככל שהארוחות הקטנות רבות יותר – כך קל יותר לרדת במשקל.


 


תוספי-מזון :


הטיפול הרפואי הקונבנציונלי בתת-תריסיות הינו מתן אלטרוקסין – תחליף סינתטי המחקה במדויק את פעילותו של הורמון בלוטת התריס החסר. לתרופה זו אין תופעות-לוואי מיוחדות מלבד הפרשה מוגברת של סידן מהגוף דרך השתן, לכן יש לקחת סידן ממקור חיצוני (תמיד בשילוב מגנזיום לצורך שמירה על האיזון התמידי בין שני חומרים חשובים אלה).


 


ויטמינים ומינרלים נוספים : אבץ, ויטמין E וויטמין A שותפים יחדיו לתהליכים גופניים רבים, כולל ייצור הורמוני בלוטת התריס. מחסור באחד מהם יגרום לתת-פעילות, לכן יש ליטול את שלושתם (המינונים היומיים : ויטמין A – 25,000 יחב”ל, ויטמין E – 400 יחב”ל, אבץ פיקולינאט – 30 מ”ג). כמו-כן, יש לקחת B קומפלקס (50 מ”ג) שכן גם הויטמינים מקבוצה זו נחוצים לייצור תקין של הורמוני התריס וגם ויטמין C (1 ג’).


בנוסף, יש ליטול את חומצת האמינו L-טירוזין – 250 מ”ג (שכאמור מהווה מרכיב חשוב בהורמוני התריס) על קיבה ריקה או עם ארוחת-פחמימות.


יש להימנע מצריכת חומצת האמינו טאורין שמהווה אנטגוניסט להורמוני התריס ומצויה ממילא ברמות גבוהות אצל החולים במחלה.


 


פעילות גופנית :


פעילות גופנית מעוררת את בלוטת התריס לפעולה ומגבירה את רגישות הרקמות לקליטת הורמוני התריס, לכן יש לשלב פעילות אירובית בתוכנית הטיפול (לפחות 15-20 דקות מדי יום). הדבר נכון בעיקר לגבי חולים הסובלים גם מעודף-משקל המצויים בדיאטת הרזיה. תגובת הגוף לתפריט מצומצם הינה ירידה בקצב חילוף החומרים כדי לשמר אנרגיה. הוכח שפעילות גופנית מונעת תהליך התייעלות זה. כדי להוריד את רמת הסטרס, מומלץ לעסוק ביוגה או בכל פעילות מרגיעה אחרת.


לסיום, נחזור למטופלת שלנו. האם היא הצליחה לרדת במשקל ? חשוב לדעת שגם לאחר איבחון הבעיה ונטילת ההורמון המלאכותי אלטרוקסין, לא תמיד קל לרזות. הדבר דומה לאדם שלקח הלוואה בבנק. בחשבון העו”ש שלו יש אמנם הרבה כסף אך בתחשיב הכללי הוא במינוס ולא בפלוס… דרושה סבלנות רבה. המטופלת קיבלה תפריט מתאים שבשלב הראשון בלם את העלייה במשקל, הישג לא מבוטל בפני עצמו. בחודשים הבאים, לאחר שהתמידה בטיפול, השגנו גם ירידה מתונה אך עקבית של הקילוגרמים שנוספו. הגזרה החדשה בשילוב הטבה בסימפטומים שהעיקו עליה, שיפרו את מצב רוחה והחזירו לה את החיוך.


 


עד כאן על תת-פעילות של בלוטת התריס

לבריאות,

ד”ר טל שחר N.D. – מומחית בתזונה טבעית

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים