חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

תרפיה בעזרת ויברציה לחיזוק מסת השריר והעצם: האם טיפול יעיל או שמא רפואת אליל?

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.  


 


בשיגורים של אסטרונאוטים וקוסמונאוטים לתחנות החלל בשנים האחרונות, צצה בעיה שהייתה צפויה, ושמא לא הייתה צפויה מראש: טייסי חלל שחזרו משהייה ארוכה של 6 חודשים ואף למעלה מכך בתנאים של חוסר משקל,  התקשו מאוד לצעוד ברדתם מרכב החלל, ואף סבלו מרפיון שרירים וחולשת עצם תקופה ארוכה, עד שהסתגלו לתנאי כדור הארץ.


אמנם כן, כתוצאה מחסר של כוח כבידה בחלל, שרירים ועצמות אינם נדרשים למעמס ולמאמצים המופעלים עליהם על פני האדמה, וכתוצאה מכך הם נחלשים ובחלקם אף אובחנו שברי עצם.


תעשיית החלל הסובייטית הקדישה מחקר ומחשבה, בניסיון למזער תופעות אלה, והביו-פיזיקאי Nazarov החל ליישם תרפיה של WBV או whole body vibration שהופעלה על קוסמונאוטים עוד לפני שיגורם לחלל, כדי להגביר את צפיפות העצם, ולחשל את שריריהם.


 


כבר בשנת 1880 החל הרופא האמריקאי John Kellogg להפעיל בקליניקה שלו כסאות רוטטים, ומשטחי הליכה הנתונים לוויברציה, שהוא ייחס להם את היכולת לשפר מדדי סיבולת וכוח שריר כמו גם עוצמת עצמות.


בשנות ה-60 של המאה ה-20, נרתם הממסד הספורטיבי במזרח גרמניה ליישום שיטות אימון ספורטאים על ידי גירוי ריתמי נוירו-שרירי בגישה של הפעלת מַתְנֵד (oscillator) במחזוריות קבועה או משתנה, להפעלת שרירי האתלטים.


הגישה של ויברציה של הגוף נוצלה בתחומי הספורט, השיקום, והטיפול הרפואי של ממש, ומספר גדול של מאמרים התפרסמו בהם תוארו השפעות לחיזוק עוצמת וטונוס השריר, הפחתת תופעת הצלוליט בעור, שיפור צפיפות העצם, הפרשה מוגברת של הורמונים המזוהים עם פעילות גופנית, והפחתת הפרשת הורמונים המזוהים מצבי עקה.


 


הפעלת הרטט יכולה להיעשות באופן שהוא מופעל הגוף כולו, או על אזורים ושרירים מסוימים בלבד. ניתן לשנות את עוצמת הרטט, את התדירות שלו ואת גודל המשרעת (amplitude).


באופן כללי מדובר על מספר קטגוריות של רטט: 1. מכשירי ויברציה באנרגיה גבוהה, בעיקר כאלה הנמצאים במכוני כושר, כאן הרטט המגיע ממשטחים עליהם עומדים, עולה כלפי מעלה, ומשפיע בכיוון על ידי מתיחה וכיווץ של סיבי השריר; 2. הפעלת רטט בתדירות הנמוכה מ-27 הרץ, שמתאימה להפעלה פיזיותרפית במהירויות נמוכות, 3. יחידות רטט במהירות נמוכה ובמשרעת נמוכה שיש המפעילים אותם למניעת תהליכים אוסטיאופורוטיים, כטיפול לשפר את הצירקולציה של הדם, וכן להגברת גמישות באמוני כושר גופני.


 


ויברציה המופעלת בקו אנכי היא התורם העיקרי ליצירת רפלקס של מתיחת שריר, כאשר רטט הנע כלפי מעלה ופועל כנגד כוח הכבידה.


גורם חשוב נוסף היא התדירות של הרטט המופעל, כיוון שגוף האדם בנוי לספוג רטט אנכי טוב יותר בשל השיקול הגרביטציוני, אם כי רבים ממכשירי הרטט מופעלים ביותר מאשר כיוון אחד: לצדדים (רטט X), קדימה ואחורה (רטט Y), וכאמור למעלה ולמטה (רטט Z).


ציר Z הוא בעל המשרעת הגדולה ביותר. כאמור, השפעה מיידית נוספת של ויברציה של כל הגוף (WBV), היא שיפור הזרימה במחזור הדם. כיווץ והרפיה מהירים של שרירים בסדר גודל של 20 עד 50 פעם בשנייה, פועלים באופן בסיסי כמשאבה על כל הדם וכלי הלימפה, תוך הגברה של זרם הדם בגוף, ומחקרים אחדים תיארו את הרפיית כלי הדם כתוצאה מהפעלת ויברציה.


 


מעבר להשפעה של WBV על השרירים, יש לה השפעה חיובית על צפיפות המינראלים בעצם (BMD).


רטט גורם לדחיסה ולהיערכות (remodeling) מחודשת של רקמת עצם. WBV משפעלת את התאים בוני העצם-אוסטיאובלסטים, ומפחיתה את פעילות התאים סופגי העצם-אוסטיאוקלסטים. בנוסף, הצירקולציה המשופרת של הדם תסייע לאספקה שופעת יותר של חומרי תזונה לעצם, שאף יחדרו ביתר קלות לרקמת העצם.


 


מהן הראיות הרפואיות לגבי השפעת ויברציה בעצימות נמוכה (LIV או low intensity vibration) על תהליך אוסטיאופורוזיס?


בשנת 2010 התפרסם מחקר בן 8 חודשים מאוסטרליה בו נבדקה השפעת ויברציה בעצימות נמוכה וגבוהה על הסיכון של שבר צוואר הירך ב-47 נשים בגיל של חידלון הווסת (גיל ממוצע 71.5 שנה). 


בעוד נשים בקבוצת הביקורת שהמשיכו בפעילות יומיומית רגילה הראו איבוד מקובל של מסת עצם בעמוד השדרה ובצוואר הירך, נשים שהשתתפו פעמיים בשבוע בפעילות עם מכשירי ויברציה, הראו תמונת עצם משופרת משמעותית. ניסוי זה אף הראה שלא היה הבדל בפעילות המיטיבה עם העצם בין התנסות עם ויברציה בעצימות גבוהה או עם ויברציה בעצימות נמוכה. אך מחקר זה גייס מספר זעום של משתתפים, ולכן קשה להסתמך על תוצאותיו באופן רציני. 


 


 ואמנם בכינוס של האגודה האמריקאית לחקר עצם ומינראלים, הציגו חוקרים מאוניברסיטת טורונטו תוצאות מאכזבות מעט של ניסוי בו טופלו נשים בגיל ממוצע של 60 שנה, עם תמונה של אוסטיאופורוזיס מתון, בשתי מהירויות שונות של ויברציה בעצימות נמוכה.


לאחר שנה של טיפול רצוף יומיומי, לא היה הבדל בין מדדי צפיפות העצם בין הנשים המטופלות בוויברציה לבין אלה ללא טיפול דומה.


ממצאי ביניים מאכזבים אלה, יכולים לשקף לצד חוסר השפעה של טיפולי הוויברציה בעצימות ובמהירות ששמשו בניסוי, גם את העובדה שזמן מעקב של שנה היה קצר מדי. 


 


לכן החליט Douglas Kiel ממכון המחקר הזדקנות של המרכז הרפואי הרווארד, לערוך ניסוי אקראי שיימשך 3 שנים, כדי לנסות ולבחון השפעת ויברציה העצימות נמוכה על אנשים עם צפיפות עצם נמוכה. 


לצורך כך נבחרו 174 איש ואישה בגיל 60 ומעלה, שהתבקשו להקדיש 10 דקות מדי יום תוך עמידה על משטח ויברציה בעצימות נמוכה. 


תוצאות מחקר צפויות רק בשת 2012. חוקרת האוסטיאופורוזיס Susan Ott מאוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, קובעת שהביולוגיה של העצם מורכבת ביותר, ואם אמנם ויברציות אמורות לסייע לבריאות העצם בגיל המתקדם, היא צריכה להיות בתדירות ובעוצמה מאוד מסוימים. לפי Ott, אם הוויברציה נמרצת מדי, היא עלולה להזיק לעצם יותר מאשר לסייע לה במניעת שברים. 


 


ניתן לראות בגישה של גירוי העצם על ידי ויברציה בעצימות נמוכה, חלופה לטיפול התרופתי הנועד למנוע או לעכב את תהליך האוסטיאופורוזיס.


בין שלל התכשירים התרופתיים, הביפוספונאטים הם לבטח המובילים בגישה של מניעת תהליכי ספיגת העצם, בעוד ש-teriparatide הידוע בשם המותג Forteo, הוא התכשיר היחיד עד כה שנועד לגרות ולעודד את תהליך בניית העם על ידי האוסטיאובלסטים. 


כיום, יש הגורסים שניתן לעודד בניית עצם על ידי גירוי מכני כמו פעילות גופנית סדירה, בעיקר זו של הרמת משקולות ותרגילים בהם יש הפעלת לחץ על עצמות השלד. כאשר עקה כזו מופעלת על העצמות על ידי ריצה, קפיצה, והרמת משקולות, תאי עצם הידועים כאוסטיאוציטים שולחים איתותים לתאים בוני העצם, האוסטיאובלסטים, היוצרים עצם חדשה, ולתאים זוללי העצם, האוסטיאוקלסטים, להרחיק אזורי עצם פגועים.


 


אחרי גיל חידלון הווסת, כאשר כל הנשים מתחילות “לאבד” רקמת עצם, היתרונות של פעילות גופנית נמדדים בעיקר במושגים של איבוד מופחת של עצם מאשר במושגים של הגדלת המסה של רקמת עצם. 


לדוגמה, במאי 2011 התפרסמו ב-Osteoporosis International  תוצאות מחקר אקראי ומבוקר שנערך בגרמניה ונמשך 12 שנה, בו השתתפו נשים בגיל המעבר עם צפיפות עצם נמוכה. נמצא שאלה מתוכן שהשתתפו בפעילות גופנית סדירה, אבדו מסת עצם בשיעור הנמוך ב-80% בעמוד השדרה המותני וב-45% נמוך יותר בצוואר הירך, בהשוואה לנשים שלא הקדישו זמן לפעילות גופנית זו. 


 


אך רבים מאלה בשנות ה-70 לחייהם, ועוד יותר מכך בגיל עוד יותר מתקדם, אינם מסוגלים פיזית או נפשית לעסוק בפעילות מעמס סדירה או אף לצרוך את התכשירים התרופתיים לטיפול באוסטיאופורוזיס, ולאלה דווקא  טיפול ויברציה בעצימות נמוכה עשוי להוות תחליף ראוי.


בעמידה על משטח המקרין רטט בתדירות של כ-30 מחזורים לשנייה, על פי השערות שונות, ניתן לקבל גירוי של זרימת דם המזינה שרירים ועצמות, ומחקר בצפון קרוליינה מציע שרטט זה מגרה תאי גזע במח העצמות להפוך לאוסטיאו-בלסטים בעדיפות ראשונה. 


 


מחקר שנערך באוניברסיטת Stony Brook בניו-יורק ואשר התפרסם מרס 2011 בירחון Gait & Posture, גייס מתנדבים בריאים בגיל המתקדם ששהו במיטה במנוחה מלאה משך 90 יום. אלה ממשתתפי הניסוי שקיבול טיפול ויברציה בעצימות נמוכה לעקבי הרגליים, שמרו לאחר תקופת מנוחה זו על שיווי משקל טוב יותר ועוצמה במספר שרירים שנבדקו, בהשוואה למשתתפי הניסוי ללא חשיפה לטיפול המשלים.


 


 אך כמו בכל תיאוריה חדשנית ברפואה, נצטרך להמתין כנראה עוד שנים אחדות עד להשלמת ניסויים לטווח ארוך יותר, שינסו להסביר את משמעות הטיפול בוויברציה על חוזקם של עצמות ושרירים. ובינתיים, כמובן יש לנקוט בזהירות המתבקשת ולא להתפתות להירתם לרכישת מכשירי ויברציה המתחילים להופיע בשוק בקצב הולך וגדל, בלי להיוועץ קודם לכן ברופא המטפל.


רוב המכשירים הקיימים כיום בשוק, מיועדים יותר לפעילות גופנית ספורטיבית יותר מאשר למטרות טיפול רפואי, ואין להם אישור של ה-FDA.


 


חשיפה למכשירי רטט אלה הפועלים בדרך כלל בעוצמה הגבוהה מזו המומלצת למטרות רפואיות, עלולה לגרום לבעיות לא צפויות של טשטוש, כאבי ראש, איבוד שיווי משקל, אם כי אלה תופעות לא שכיחות לסוג פעילות זו.


ב-2010 התפרסמו על ידי רופאי עיניים בספרד,  2 מקרים של נשים בגיל המתקדם שבמסגרת ניתוח ירוד (קטרקט) שהתבצע בהן מספר שנים קודם לכן עם השתלת עדשה כמקובל, סבלו מהסטת העדשה ממקומה (דיסלוקציה) מספר ימים לאחר שהחלו בפעילות של ויברציה לכל הגוף בעצימות גבוהה מעל גבי פלטות רוטטות.


דיווחים אחרים היו של מקרי ורטיגו למספר ימים, לאחר פעילות רטט מוגזמת. לכן, כמו בכל פעילות גופנית המיועדת לשפר את ביצועיו, הזהירות הנדרשת היא כלל ראשון במעלה.


 


בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים