חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

תרופה חדשה בחזית הספחת (psoriasis)

אהבתם? שתפו עם חבריכם

תרופה חדשה בחזית הספחת (psoriasis)
Efalizumab : נוגדן המונע הסננת לימפוציטים לתוך העור

פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

אך לפני חודשים מעטים הקדשנו כתבה מפורטת לתיאור הגישות המודרניות בטיפול בספחת (psoriasis) ממחלות העור הקשות המטרידות באופן כרוני פלח לא מבוטל באוכלוסייה, והנה אנו מתבשרים על אישורה של תרופה חדשה, שיש בה גם לבטא גישה רפואית רעננה. מאמץ מחקרי משותף של שלוש חברות מוליכות במחקר הפרמצבטי, Genentech/Xoma/Serono, הניב את הנוגדן החד-שבטי Efalizumab, המשווק תחת שם המותג Raptiva, ואשר אושר על ידי רשות המזון והתרופות האמריקנית FDA באוקטובר 2003 לטיפול בספחת בדרגת חומרה בינונית עד קשה. כידוע ספחת היא מחלת עור דלקתית המאופיינת על ידי אזורי עור כעין רבדים מעוּבּים, בעלי אופי קשקשי, וגוון אדמומי אופייני, הפוגעים בערך ב-1 עד 3% מאוכלוסיית העולם. ההשפעה על איכות החיים של אלה הלוקים בספחת הוא מעל ומעבר למטרד האסטתי הבולט לעין, בעיקר בצורות הספחת הרציניות יותר.

הסובלים מספחת קלה עם אזורי קשקשת עור מוגבלים, מגיבים לטיפולים מקומיים כגון משחות קורטיקוסטרואידים שונות. אלה עם מחלה קשה יותר מסתייעים אף בתרופות בעלות אופי של מדכאות של המערכת החיסונית (immunosuppressive) כגון מֶתרוֹטְרֶקסָט הניתנות באופן סיסטמי, או אף מטופלים על ידי פוֹטוֹתרפיה. ברור שסוג הטיפולים האחרון, ובעיקר מתן סיסטמי של תרופות בעלות מגוון השפעות כמתרוטרקסט, העלה את הצורך בגישות טיפוליות חדשות.

בעשור האחרון נעשו צעדים של ממש בהבנת הבסיס הפתולוגי של ספחת. מתברר יותר ויותר שמתרחש תהליך בו לימפוציטים מסוג T עוברים תהליך פגום של שפעול הגורם להם לנדוד אך תוך העור. לכן המאמץ המחקרי בפיתוח תרופות לספחת החל מתמקד על הקטנת מספר תאי T המשופעלים, וחסימת התגובות הבינתאיות המתחוללות כאשר אותם תאי T חודרים לעור. יעד מחקרי נוסף, הוא נטרול פעולתו של הציטוקין TNF-α או tumor necrosis factor α, שהוא אחד המשרים העיקריים של פעילות חיסונית של תאי T בעור.
ואמנם, מאמצים אלה כבר נשאו פרי כאשר ה-FDA אישר בינואר 2003 לשימוש במקרי ספחת קשים את התרופה alefacept של חברת Biogen Idec המשווקת תחת השם Amevive. תרופה אחרונה זו פועלת בהקטנת מספרם של תאי T המשופעלים, והחלשת פעולתם. עתה, עם אישור Efalizumab, הכל צופים לתוצאות הטיפול באוכלוסייה לא קטנה של הסובלים מספחת עיקשת, במנגנון פעולה חדש ומסקרן.
וכיצד בדיוק פועלת התרופה החדשה? Efalizumab, הוא למעשה נוגדן חד-שבטי ריקומביננטי, כלומר כזה שיוצר בשיטות הנדסה גנטית, ויתרונו שהוא נוגדן “מוּאנש” (humanized) המורכב מחלק שנוצר בתאי עכבר וחלק אחר שמקורו בתאי אדם.
יתרון של נוגדן כזה, שמערכת החיסון של האדם המטופל אינה דוחה אותו באופן נמרץ במיוחד, בגלל חלק המרכיב האנושי בו, שאינו מזוהה כ”זר”. ובכן נוגדן ה-Efalizumab נקשר באופן סגולי לאנטיגן חלבוני שזוהה לאחרונה ושמו CD11. אנטיגן אחרון זה מהווה תת-יחידה α של חלבון אחר הקרוי LAF1 או Leukocyte-associated antigen 1, ואותו LAF1 הוא חבר במשפחת האינטֶגרינים, שהם למעשה חלבונים המתבטאים על פני הממברנות של כל תאי הדם הלבנים, הלויקוציטים, ותפקידם בריאקציות ספיחה והתקשרות בינתאית. כאשר הנוגדן Efalizumab נקשר ומנטרל את LAF1, נמנעת התקשרותו של זה לחלבון ספיחה בינתאי חשוב אחר שכינויו ICAM1 או intercellular adhesion molecule 1, ששמו מעיד על תפקידו: הוא חיוני במערכת הקישוריות והספיחה בין תאים במערכות גוף שונות, וחשיבותו בספחת בנדידתם של תאי T אל תוך העור. נחזור על כך: האינטראקציה בין מולקולות LAF1 על תאי T ובין מולקולות הספיחה ICAM1 הממוקמים על ממברנות של תאי אנדותל שבדופן כלי-דם, וכן תאים פיברובלסטיים, וכמובן תאי עור הידועים כקֶרָטינוֹציטים, היא שאחראית לנדידתם של אותם תאי T וחדירתם אל תוך העור באותם אזורים פגועים בחולי ספחת. Efalizumab בהתקשרותו ל-LAF1 מנטרל את ההתרחשות האחרונה.

ארבעת הניסויים הקליניים האחרונים בהם נעשה שימוש בEfalizumab-לפני אישורה של התרופה אכן הניבו תוצאות מבטיחות. התרופה מאושרת לשימוש בבני 18 שנה ומעלה עם נגיעוּת עור בינונית עד קשה, המהווים בממוצע כ-25% מכלל הלוקים בספחת. נבדקו בסך הכל 1,928 סובלים מספחת בהם שטח העור הפגועים מהווים לפחות 10% משטח הגוף, ואשר היו מועמדים, או שכבר טופלו בעבר טיפול תרופתי סיסטמי או על בפוטותרפיה. מצבם הקליני של כל משתתפי מחקרים אלה הוערך על פי מדד Psoriasis Area Severity Index או PASI , המשלב בתוכו הן את שטח העור הנגוע, ובנוסף את חוּמרת השינויים המתחוללים בעור באזורי הספחת. אותם ניסויים ראשוניים ב-Efalizumab הניתן אחת לשבוע בזריקה תוך-עורית במינון של 1 או 2 מיליגרם תרופה לק”ג משקל גוף, העלו שלאחר 12 שבועות של טיפול יתן היה להגיע לשיפור של 75% במדד PASI, בהשוואה לקבוצת בקרה של חולים עם ספחת שטופלו באינבו (פלצבו). שיפור מרשים כזה נמצא למעשה בארבעת הניסויים הקליניים בקרב 22 עד 39% מהמטופלים ב-Efalizumab, בהשוואה לשיפור דומה שנמצא ב-2 עד 5% ממטופלי אינבו.

עד כה ובאופן מסורתי קבוצות התרופות העיקריות ששמשו לטיפול בספחת היו קורטיקוסטרואידים, אנאלוגים של ויטמין D, רטינואידים או נגזרות של חומצה רטינואית הקשורה לויטמין A, וחומרים מדכאי התגובה החיסונית, כאשר כל הטיפולים הללו יכולים להיות משולבים בפוטותרפיה. בשנת 2001 ההוצאה הכספית על סוגי תרופות אלה לטיפול בספחת בכל 7 המדינות המתועשות הגדולות הסתכמה ב-600 מיליוני דולרים. היה מקובל עד כה בתחום הטיפול בספחת לטפל בחולים ברוטציה לסירוגין בסוגי התרופות השונות שהוזכרו, כדי להבטיח שהמטופל ייחשף לאותה תרופה לפרק זמן קצר יחסית, כדי למזער את הסיכון שהוא ייפתח עמידות לאותה תרופה. אך בעוד שבחולי ספחת עם מחלה מתונה ניתן היה להשיג הקלה זמנית בעוצמת התסמינים, מסובך יותר המצב באלה עם תסמיני ספחת קשה. האחרונים מגיבים פחות טוב לטיפולים שהוזכרו, והטיפול בהם על ידי הזרקה של מדכאי תגובה חיסונית כגון מתרוטרקסט או ציקלוספורין, מראים תופעות לוואי סיסטמיות לא רצויות.

למרות שבמרוצת השנים רוב המטופלים עם ספחת חוו הקלה מסוימת בטיפולים הקונבנציונאליים המתוארים, אף לא אחד מטיפולים אלה היה מכוון כנגד המנגנונים הביולוגיים האחראיים ישירות למחלה. כעת נכנס שוק התרופות למלחמה בספחת לשלב חדש. הדגש כעת הוא בפגיעה בהיבטים הדלקתיים של מחלת עור כרונית שאין לה ריפוי בשלב זה. אכן הייתה תחרות עזה בין שתי התרופות האחרונות Alefacept ו-Efalizumab מי תכבוש ראשונה את שוק התרופות. אם כי Alefacept אושרה ראשונה בהפרש של כ-9 חודשים בשוק האמריקני, היא נתקלה בקשיים בחדירה לאירופה. הייתה זו דווקא Efalizumab שאושרה בתחילת מרס 2004 בשוויץ בעיקר בשל חלקה של החברה המקומית Serono בייצורה. בהתאם, סיכוייה להשתלט על השוק האירופי בכללותו טובים יותר.

אך מספר תרופות חדישות עוד יותר בתחום הספחת מתדפקות על השער. שתי תרופות חדשות המשמשות לעיכוב פעילות TNF-α אושרו לטיפול בספחת בתחילת 2004: Etanercept תוצרת Amgen/Wyeth, המשווקת תחת השם Enbrel, וכמו כן Infliximab תוצרת Johnson & Johnson/Centocor המשֻווק תחת השם Remicade, ולמעשה בנוסף לטיפול בספחת הם גם מאושרות לטיפול בדלקת פרקים כרונית ספחתית (psoriatic arthritis). באופק מזדקרת כבר תרופה נוספת לטיפול בספחת המשמשת כרגע כתרופה המוּכּרת כ-Humira לטיפול בדלקת מפרקים שיגרונתית כרונית (Rheumatoid arthritis), ואף היא מעכבת פעילות TNF-α. תרופה אחרונה זו נמצאת בשלב ההערכה השלישי והאחרון לפני קבלת האישור לטיפול בספחת. מיליוני סובלים מספחת ברחבי העולם תולים תקוות בכל בשורה חדשה על תרופה לטיפול במחלתם, ודווקא הגישה האחרונה של בלימת ההסננה של תאי T לתוך אזורי עור המועדים לפורענות, מגבירה תקוות אלה.

בברכה, פרופ` בן עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים