פרופ' (אמריטוס) בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה (בדימוס), הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.
מה אנו יודעים על menopause?
זו תקופה נורמלית בחיי האישה. בארצות המערב המעורבות של נשים במקומות העבודה גדלה באופן ניכר בעשורים האחרונים, וגיל פרישתן לגמלאות גדל אף הוא.
יחד עם זאת, בניגוד להיריון ולעזיבת נשים את מקומות עבודתן, תקופת גיל המעבר נותרה פחות ידועה ולפיכך פחות נדונה במקומות העבודה על ידי המעסיקים, מעצבי מדיניות וכן על ידי הציבור בכללותו (Verdonk וחב' ב-Work משנת 2022, ו-Kling וחב' ב-Mayo Clinic Proceedings משנת 2019).
בעולם כולו, היו בשנת 2025 כמיליארד נשים בגיל המעבר בשוק העבודה. Menopause מוגדרת כהיעדרות של 12 חודשים, היא תופעה אוניברסלית נורמלית לגבי רוב הנשים בגיל 51 שנה במדינות המתועשות.
שלושה רבעים מהנשים עוברות את השלב של גיל המעבר, מדווחות על תסמינים וזו-מוטוריים, הכוללים גלי-חום, וזעות ליליות הנמשכות למעלה מ-7 שנים (Avis וחב' ב-JAMA Internal Medicine משנת 2015). תסמינים חשובים אחרים של גיל המעבר כוללים בריאות לקויה, קשיים בקיום יחסי-מין, נדודי שינה, דאגנות ודיכאון. לגבי רבות מתוכן, המעבר לגיל המעבר עלול להסב נטל אנושי וכלכלי משמעותי.
אף-על-פי-כן, אפילו ה-WHO מעריך שלמרות שלמעלה מרבע מנשות העולם עברו את שלב גיל המעבר, למרבה ההפתעה רק במעט מאוכלוסיית נשות העולם, נלמד על ידי אנשי רפואה על אודות תהליך נורמלי זה של התבגרות האישה בגיל.
סקר שנערך בשנת 2019 בקרב רופאי משפחה, פנימאים ואפילו רופאי נשים ומיילדוֹת, רק 12 מתוך 177 משתתפי הסקר אמרו שהם חשים מוכנים בצורה מספקת להתנהל עם המצב של גיל המעבר. אכן, המעבר ל-menopause הוא פרק זמן מורכב במחזור חיי האישה, עם גילים שונים של התחלה פרק זה בחייהן, משך התסמינים, וגורמים אינדיבידואליים הכוללים בריאות קרדיו-וסקולרית, בריאות העצמות, התמודדות משפחתית או אישית עם סרטן השד, כאשר יש צורך להתמודד עם כל הנתונים הללו.
למרבה חוסר המזל, כתוצאה ממסרים סותרים מאנשי הרפואה, חוקרים, מתווי מדיניות, והחברה הסובבת בכללותה, מהמעבר לשלב ה-menopause נותר בתחום "הבעיה העצמית", ואף מצב שקשורים אליו סטיגמות רבות וסוגיות "טאבו".
יחד עם זאת, ככל שגדלים המספרים של נשים הנכנסות למקומות עבודה, יש ענין גובר המכוון כנגד פאזה נורמלית זו של חיי נשים, ועל השפעתו על חיי האישה ועל הכלכלה באופן כללי.
Faubion וחב' סקרו למעלה מ-5,000 נשים בגיל 45-60 שנה בארבע אתרים שונים בארה"ב, על מנת לבחון את הקשר בין דיווח עצמי של תסמיני menopause לבין תופעות לוואי שליליות הקשורות למקום העבודה, הכוללות היעדרות מהעבודה, הפחתה בשעות העבודה, פיטורין או השהיות ממקומות העבודה, או נטישת העבודה, התפטרות או החלפת מקומות עבודה, כל אלה בגלל תסמיני גיל המעבר (Faubion וחב' ב- Mayo Clinic Proceedingsמשנת 2023).
במחקר זה דווחו בעליו על קשר בין העלייה בחומרה של תסמיני גיל המעבר לבין תוצאי תעסוקה שליליים, המסתכמים בנזק כלכלי לתקציב האמריקני של 1.8 מיליארד דולר בשנה. מגבלה מרכזית של מחקר זה היא בכך שרוב המשתתפות בסקר היו לבנות, נשואות, ובעלות השכלה גבוהה, ואולי חשוב ביותר היו כולן בעלות ביטוח רפואי, והן גם מועסקות בהווה, מה שאינו נכון לגבי נשים ללא ביטוח רפואי שעזבו את מקום עבודתן בגלל תסמיני גיל המעבר. [כפי שהודגש על ידי בעלי המחקר. גורמים כגון גיל צעיר יותר, סטאטוס כלכלי נמוך יותר או רמת השכלה האופייניים יותר לנשים שחורות או היספניות, היו כרוכים עם משך תסמינים ארוך יותר, ולכן הגיוני שתוצאות מחקר זה למעשה מעריכות בחסר את התופעה האמיתית של גיל המעבר על הפריון של מקום העבודה.
סוגים שונים של תסמיני גיל המעבר בקרב אוכלוסיית 409 נשים העובדות במהלך ה-menopause שלהן.
הממצא במחקר זה שנשים הצורכות תרפיה של השלמה הורמונלית (HRT) דווחו על ההשפעה הגדולה ביותר של תסמיני גיל המעבר על ביצועיהן בעבודה, דורשת תשומת לב מיוחדת.
אסטרוגן לבד, או בשילוב עם פרוגסטוגן, הוא הטיפול היעיל ביותר כנגד גלי-חום, והזעות ליליות על פי החברה הצפון אמריקנית של גיל המעבר והקולג' האמריקני של גינקולוגים ומיילדים. חדשנות רפואית כגון גלולות פומיות למניעת הריון, השפיעה מאוד על שיעורי ההריונות והלידה, אך בוצע מעט מאוד מחקר על ההשפעות על מקומות העבודה של חדשנות רפואית בהקשר של המעבר לגיל המעבר.
לאחר פרסום המחקר על בריאות האישה (להלן (WHI שהצביע על עלייה בסיכון לסרטן השד ולמחלה קרדיו-וסקולרית, כתוצאה משימוש באסטרוגן ממקור סוסים בנטילה פומית, או כתוצאה משימוש ב-medroxyprogesterone (Rossouw וחב' ב-JAMA משנת 2002), הראו נתונים ירידה חדה ברכישות של רכישת HRT על פי מרשם רופא, שהיה משולב בירידה בתעסוקת נשים בגילאי 40-55 שנה, מה שרמז על קשר אפשרי בין שתי התופעות (Daysal ו-Orsini משנת 2023).
בהתבסס על נשים בגיל 58-70 שנה שאינן נוטלות HRT כקבוצת ביקורת, בעלי המחקר הסיקו שהשימוש ב-HRT מגביר את התעסוקה לטווח זמן קצר ב-32.6%.
כאשר ההתנהלות עם תסמיני גיל המעבר כרוכה עם שיפור בביצועים במקומות העבודה (Geukes וחב' ב-Maturitas משנת 2019), למעסיקים יש ענין להבטיח שלעובדותיהן יש גישה לטיפולים האפשריים הטובים ביותר. יחד עם זאת, ההתנהלות האופטימלית במקרים של מעבר ל-menopause היא בעלת משמעויות חשובות מעבר לכלכלה.
בעוד שנשים מהוות כמעט 60% מהמועסקים בארה"ב, הן גם מבלות זמן ארוך יותר בהשוואה לגברים שם, בביצוע עבודה ללא שכר, המוגדר כזמן המנוצל לביצוע עבודות ביתיות, קניות וטיפול בילדיהן, וכן טיפול בהוריהן המזדקנים.
למעלה מ-10% מהנשים בגיל מעל 65 שנה, חיות בתנאי עוני בארה"ב, ואילו אחת מתוך שבע נשים בנות 80 שנה ומעלה, חיה בתנאי העוני הגרועים ביותר בכל קבוצות הגיל. אם לוקחים בחשבון את הקשר החזק בין מצב סוציו-אקונומי ובריאות, זאת בנוסף לתוחלת החיים הארוכה יותר של נשים ביחס לגברים, שמירה על מקומן של נשים במקומות העבודה קריטית למצב בריאותן ושמירה על מרצן בשנות חייהן המאוחרות.
הריונות, לידות, ועזיבת מקומות עבודה מסיבות השמורות נשים, וכפי שהוצע על ידי Faubion וחב' הנושא של מעסיקים, ארגונים ואולי אף החברה כולה, לשמור על מקומן של נשים בגיל המעבר ככוח פעיל ויעיל במקומות העבודה חיוני ביותר, ומצדיק מחקר וחינות המכוונים לאופטימיזציה של שלב זה בחייה הפעילים של האישה.
בשנים האחרונות פותחו מסגרות הקובעות שינויים בסביבת מקום העבודה שעשויות לסייע בתמיכה בנשים לקראת גיל המעבר Brewis) וחב' ב-Office Research Online משנת 2023), אם כי חסרים מחקרים הבוחנים את השפעת שינויים אלה.
קיימים פערים משמעותיים של הבנה המתייחסת לגיל המעבר למקום העבודה ולשוק העבודה בכללותו.
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע
09/07/2023
לקריאת כל הכתבות של פרופ' בן-עמי סלע לחץ כאן
,
