פרופ' (אמריטוס) בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, (בדימוס), הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.
ההגדרה מחדש של הסיכון הקרדיו-וסקולרי:
תסמונת CKM (או cardiovascular kidney metabolic syndrome ) מדגישה את החפיפה החזקה בין מחלת לב, מחלת כליות, סוכרת type 2 ו-obesity.
איגוד הלב האמריקני AHA)) הגדיר בפעם הראשונה את מה שהם מכנים cardiovascular- kidney, metabolic syndrome (CKM).
הגדרה זו נובעת מהעובדה שתסמונת CKM גורמת לתחלואה מוקדמת ולתמותה בגלל הנטל הכבד של תחלואה קרדיו-וסקולרית. בה בשעה שתסמונת
CKM היא סכנה בריאותית חריפה, יש גם פוטנציאל גדול של שיפור CKM באוכלוסייה, עם מספר הולך וגדל של תרפיות המשפרות גורמי סיכון מטבוליים, כגון שיפור של אירועים כלייתיים, העשויים לשפר את הסיכון ל-CVD זאת על פי Chiadi Ndumale, מנהל המחקר על obesity ועל אירועים קרדיו-מטבוליים באוניברסיטת Johns Hopkins בבולטימור.
ה-AHA פרסם ב-9 באוקטובר 2023 בכתב העת היוקרתי Circulation את המסר הבא: על פי ה-AHA אחד מכל 3 אמריקנים מבוגרים הוא בעל שלושה או יותר גורמי סיכון התורמים למחלה קרדיו-וסקולרית, למפגעים מטבוליים או למחלת כליות.
בנוסף להגדרה של CKM הוועדה המייעצת של AHA, מספקת הערכת דירוג שעשויה לסייע גם לבוגרים כמו גם לצעירים, והמשקפת את הפתו-פיזיולוגיה המתקדמת של CKM.
ה-CKM פוגעת כמעט בכל איבר מרכזי בגוף כולל הלב, המוח, הכליות והכבד.
ה-AHA מפרט חמישה שלבים של תסמונת :CKM
שלב 0:
בשלב זה לא קיימים כל גורמי סיכון של CKM, והמטרה היא למנוע את התסמונת (בעיקר את השמנת היתר) על ידי השגת בריאות אידאלית בקיום 8 המלצות חיוניות. מבוגרים בשלב זה יכולים להיבדק אחת ל-3-5 שנים לקביעת רמת ליפידים, לחץ-דם, ורמת סוכר בדם.
שלב 1:
בשלב זה, עודף משקל, השמנה בטנית, או רקמה שומנית שאינה מתפקדת, הבאה לביטוי קליני כעמידות לקויה לסוכר או קדם-סוכרת, באה לביטוי ללא גורמי-סיכון מטבוליים אחרים, או ללא מחלה קרדיו-וסקולרית.
ההתנהלות כוללת מתן תמיכה לשינויים באורח חיים בריא, כגון אכילת מזון "בריא", או פעילות גופנית, במטרה להביא לפחות ל-5% באיבוד משקל, והתייחסות לעמידות לסוכר, אם היא קיימת.
מומלץ לבצע בדיקות סקר לאלה בשלב 1 של CKM, אחת ל-2-3 שנים, לאתר עלייה בלחץ הדם, בטריגליצרידים, בכולסטרול וברמת סוכר בדם.
שלב 2:
בשלב זה, גורמי סיכון מטבוליים (היפר-טריגליצרידמיה, יתר לחץ-דם, תסמונת מטבולית, וסוכרת) ומחלת כליות מאותרים.
המטרה היא התייחסות לגורמי הסיכון למנוע התפתחות התסמונת למחלה קרדיו-וסקולרית ולאי ספיקת כליות. ההמלצה היא לבצע אחת לשנה בדיקת לחץ-דם, רמת טריגליצרידים, ורמות כולסטרול וסוכר בדם, כמו גם בחינת תפקוד כליות.
סריקות יותר תכופות של הכליות מומלצות באלה עם סיכון מוגבר של כשל כליות.
שלב 3:
שלב זה מתאר מטופלים עם מחלה קרדיו-וסקולרית תת-קלינית, ועם גורמי סיכון מטבוליים או אלה עם סיכון צפוי גבוה למחלה קרדיו-וסקולרית.
המטרה היא להגביר מאמצים למניעת התקדמות לשלב של CVD תסמיני וכשל כלייתי. פעילות זו כורכת הגברה של שינוי תרופות, והתמקדות על שינויים באורח החיים.
מומלץ בחלק מהמבוגרים לבצע מדידה של סידן בעורקים הכליליים (להלן CAC), כדי לברר היצרות עורקים אלה כאשר ההחלטות הטיפוליות אינן ברורות.
שלב 4 :
מטופלים עם תסמונת CKM בשלב 4 שלה, הם בעלי CVD תסמיני, עודף שומני גוף, גורמי סיכון מטבוליים, או מחלת כליות.
שלב 4 של CKM מתחלק לשני תת-קבוצות: שלב 4a ללא כשל כלייתי, ושלב 4b עם כשל כלייתי. בשלב זה, המטופלים עלולים להיות כבר לאחר התקף-לב או אירוע מוחי, ועלולים לסבול כבר מאי-ספיקת לב. הם עלולים לסבול כבר ממצבים קרדיו-וסקולריים כגון מחלת עורקים היקפיים, או מפרפור פרוזדורים.
המטרה הטיפולית במטופלים אלה, היא הקפדה על אורח חיים בריא, ואיבוד משקל.
תסמונת CKM מחזירה את ההשמנה המוגזמת ואת היקף המותניים בחזרה למוקד העניין, על פי הקרדיולוג Howard Weintraub מהמרכז הרפואי NYU. על פיו, בעבר אם היה למישהו ערך BMI הקרוב ל-30 ק"ג/מ2, רופא המשפחה היה ממליץ למטופלו להפחית את כמות טוגני תפוחי האדמה (צ'יפס), להרבות מעט יותר בפעילות גופנית, ו"תחזור אלי בשנה הבאה"!
הקרדיולוג Dmitry Abramov במרכז הלב הבינלאומי Loma Linda בקליפורניה מוסיף ואומר: מחלה קרדיו-וסקולרית, obesity ומחלת כליות, הם בעלי גורמי סיכון משותפים וכל אחד מהם עלול לתרום להתפתחות ולהתקדמות של כל אחת המפגעים האחרים.
התמקדות במחלת כליות מוסיפה מסלול נוסף של הפחתת מפגעים קרדיו-וסקולריים אחרים. ד"ר Basit מניו-יורק סבור שההתייחסות למפגעי CKM כבר בילדות, עשויה לחסוך תחלואה קשה במעלה החיים. לדעתו, תופעה של obesity ורבצנות בקרב ילדים/נערים הולכת ומתרבה בעולם המערבי בעיקר, מה שעלול לגרום ל-CKM עוד לפני שצעירים אלה מגיעים לבגרות.
ד"ר Abramov מציין שגישה רב-דיסציפלינרית היא צו השעה: "מטופלים הסובלים מהשמנת-יתר, מסוכרת או ממחלת כליות, נמצאים בטיפולם של רופאים שכל אחד מהם מומחה בתחום אחד. חייב להשתפר שיתוף הפעולה בין הקלינאים, באופן שכל אחד מהם יפנה את המטופל לרופאים בקטגוריות אחרות, ובכך מנע מצב בו מטופל שמן עם מחלת כליה יקבל עצה וטיפול מדיאטנית ומנפרולוג בעת ובעונה אחת".
ה-AHA טבע את המושג Pooled Cohort Equation שמכוון בדיוק לדברים האחרונים.
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.
19/11/2023
לקריאת כל הכתבות של פרופ' בן-עמי סלע לחץ כאן