פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא,
תל-השומר;
החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב
שתייה אחרת:
צריכה יומית של מיץ פירות צריכה להיות מוגבלת לחצי ספל (או 120 מ"ל) לבני 1-3
שנים מדי יום (Heyman ו-Abrams ב-Pediatrics משנת 2017). משקאות ממותקים (כגון תסחיט מיצים, מים ממותקים, מים
מוגזים ממותקים) כרוכים עם השמנת-יתר ועששת שיניים, ויש למנוע צריכתם באופן מוחלט
(Vos וחב' ב-Circulation משנת 2017). תינוקות
וילדים בגיל הרך אמורים לשתות מים, שהם החלופה הטובה ביותר בשעת הארוחה, ובין
הארוחות לרוויה ללא תוספת קלורית.
צריכת שומנים לא צריכה להיות מוגבלת מתחת לגיל 12 חודש, בגלל חשיבותם להתפתחות
העצבית. בגיל שבין 1-3 שנים, ניתן להגביל בבטחה צריכת שומנים ל-30-40% מכלל
הצריכה הקלורית היומית.
מקורות השומן המועדפים הם כצפוי חומצות שומן רב-בלתי רוויות, וכן חומצות שומן
חד-בלתי רוויות. ישנה ספרות סותרת באשר המגבלות על שומן רווי, וכולסטרול דיאטתי (Lesser וחב' ב-American Family
Physician משנת 2015).יש להימנע באופן מוחלט בצריכת חומצות trans.
להלן סוגי המזון המשמשים מקור לסוגי השומן השונים:
חלבונים אמורים להרכיב 5-20% של צריכת הקלוריות היומית בגילים שבין
1-3 שנים. ישנן ראיות מוגבלות המראות קשר בין דיאטה דלת-שומן ועתירת חלבון לבין
השמנת-יתר בגיל מבוגר, מה שמרמז לחשיבות הרבה של הרכב מאוזן של אבות המזון בילדים
בגיל הרך (Michaelsen וחב' ב-American Journal of Clinical Nutrition משנת 2014, ו-Rolland-Cachera וחב' ב-International
Journal of Obesity משנת 2013). פחמימות אמורות להוות החלק הדומיננטי מבין אבות
המזון, או 45-65% מצריכת האנרגיה היומית בילדים בגיל 1-3 שנים. פחמימות מורכבות
כמו אלו ממקור צמחי דוגמת אפונים, שעועית וגרעיני דגן מלאים, עדיפות על סוכרים
פשוטים מעובדים ומנופים. יש להימנע מהוספת סוכרים למזון של ילדים מתחת גיל שנתיים,
ויש גם להגביל הוספת סוכרים למזונם של ילדים מבוגרים יותר.
פריטי מזון עשירים בסיבים נוטים להיות מזינים ביותר, והם מכילים פחות
קלוריות. סיבים דיאטתיים מפריטי מזון בלתי מעובד או שהוא מעובד באופן מזערי,
מומלצים לילדים כיוון שהם כרוכים ברמת שומן נמוכה יותר בגופם של ילדים הניזונים
מרמת סיבים גבוהה, ומבריאות קרדיו-מטבולית גבוהה יותר (van Gijssel וחב' ב-Nutrients משנת 2016). הכמות
המומלצת של צריכה יומית של סיבים לתינוקות מתחת לגיל שנתיים היא 14 גרם/1,000
קילו-קלוריות, או לפחות 5 גרם סיבים ליום.
Micronutrients:
ויטמין D וסידן חיוניים ביותר
לצמיחת עצם ולצבירת מסת עצם. הצריכה היומית המומלצת של ויטמין D לילדים בגיל 1-3 שנים,
היא 600 IU (Golden ו-Abrams ב-Pediatrics משנת 2014).
ה-AAP ממליץ על תוסף יומי של
ויטמין D ברמה של400 IU לתינוקות הניזונים באופן בלעדי מחלב-אם, עד לשלב
בו הם מקבלים ויטמין D בכמות הראויה מהמזון, עם אפשרות להגדיל את כמות התוסף, אם קיים
חשש לחסר ויטמין D (כגון ילדים עם בעיות ספיגה כרוניות של מזון במעי) על פי Wagner ו-Greer ב-Pediatrics משנת 2008).
הכמות היומית המומלצת לצריכה של סידן לילדים בגילאים 1-3 שנים, היא 700 מיליגרם.
חלב מלא מכיל 276 מיליגרם סידן ב-250 מיליליטר. מקורות סידן שלא ממוצרי חלב, הם
ירקות ירוקי-עלים, קטניות, אגוזים, ודגני-בוקר (cereals) מועשרים.
חסר ברזל ואנמיה הנגרמת מחסר זה בילדים בגיל הרך, הם בעלי פוטנציאל
פגיעה בהתפתחות מערכת העצבים, בין הגילים 6-12 חודשים.
הכמות היומית המומלצת לצריכת ברזל בגיל 6-12 שנים היא של 11 מיליגרם, ואילו ילדים
בגיל שבין 1-3 שנים אמורים לצרוך מדי יום 7 מיליגרם ברזל (Baker ו-Greer ב-Pediatrics משנת 2010). גורמי סיכון
לאנמיה מחסר ברזל הם מצב סוציו-אקונומי ירוד, חשיפה לעופרת, בשלות מינית מוקדם
מהמקובל, משקל נמוך בלידה, צריכה גבוהה של חלב מלא, וצריכת מזון דל בברזל (Domellof וחב' ב-Journal of
Pediaric Gastroenterol &Nutrition משנת 2014).
ה-AAP ממליץ על תוסף ברזל,
בשיעור של 1 מיליגרם לק"ג משקל גוף החל מגיל 4 חודשים לתינוקות הניזונים
באופן בלעדי מהנקה, עד לגיל בו הם מתחילים להיות ניזונים מפריטי מזון עשירים
בברזל. מומלץ שתינוקות יעברו בדיקת המוגלובין בגיל 12 חודשים לבחון האם אינם חסרים
ברזל.
יחד עם זאת, כוח המשימה האמריקני למניעת מחלות (USPSTF) והאקדמיה האמריקנית של
רופאי-משפחה, הגיעו למסקנה בפרסומים שלהם משנת 2018 שאין די ראיות להמליץ בעד או
נגד בדיקות סריקה שגרתיות לגילוי אנמיה מחסר ברזל בילדים א-תסמיניים בגילים 6-24
חודשים (McDonagh וחב' ב-Pediatrics משנת 2015).
מניעת חסר ברזל בתינוקות כוללת את השימוש בפורמולה עתירת ברזל, בצריכה של מזון
עתיר-ברזל בגיל המתאים, ולא להתחיל מתן חלב פרה לפני גיל 12 חודשים, וכן להגביל
חלב פרה לחצי ליטר ליום כאשר מתחילים לתת אותו (Griebler וחב' ב-Public Health
Nutrition משנת 2016). למרות שקבוצות
מטופלים בסיכון גבוה הראו שיפור בתוצאים ארוכי הטווח מנטילת תוספי ברזל, אין המלצה
לתת תוספי ברזל לתינוקות בסיכון נמוך.
תוספים של מולטי-ויטמינים בדרך כלל אינם נחוצים בתינוקות בריאים, או
לילדים האוכלים דיאטה מאוזנת, והם אף עלולים להגדיל את צריכת חומרי המזון החיוניים
מעבר לרמות המקסימליות המומלצות.
עדיף לקבל את ה-micronutrients דרך המזון, אלא אם כן הילד נמצא בסיכון לחסר שלהם (כמו בילדים
חולים או כאלה בחסר משקל בולט) על פי Butte וחב' ב-Journal of the American Diet Association משנת 2010).
אכילת-יתר:
הסכנה באכילת-יתר בקרב ילדים, מחמירה כאשר מזון זמין, זול יחסית ועתיר קלוריות (מה
שנהוג לכנות Junk food), מה שמגרה את תאבונם של ילדים בגיל הרך להתמסר לנתחים גדולים של
מזון ערב לחך זה, במקום להסתפק בנתחי מזון קטנים יותר (Oriet-Fisher וחב' ב-American
Journal of Clinical Nutrituon משנת 2003).
ה-AAP פרסם ב-2018 הדרכה בתחום
הזנת ילדים בגיל הרך. ברוב המקרים, כאשר ההורים מספקים אוכל "בריא"
במהלך הארוחות או בעת חטיפי הביניים של השעות 1000 ו-1600, צריכה להיתן לילד
זכות הבחירה של מה יאכל, ובאיזה כמות (Allen ו-Myers ב-American Family Physician משנת 2006).
ניתן לתבל את המזון בהסברים ידידותיים ומובנים לגיל הרך, מה משמעות סוגי המזון
השונים וחשיבותם מבחינת בריאותו של היד בהווה ובעתיד.
בפירוש אין לכפות על ילדים אכילה בניגוד לרצונם, שכן סוג כפייה זה עלול על דרך
הריאקציה לגרום להתפתחות אנטגוניזם בילד לגבי פריטי מזון מיוחדים שחשיבותם רבה
לבריאות. השגרה של הורים המחייבים את ילדיהם הקטנים "לנקות את הצלחת עד
תום" אינה נכונה (Birch ב-American Journal of Clinical Nutrituon משנת 2014, ו-Savage וחב' ב-Journal of Law & Medical Ethics משנת 2007).
אלרגיות למזון:
חלק גדול מההנחיות העדכניות ממליצות על הכללת פריטי מזון שהם בפוטנציה אלרגנים,
לתוך הדיאטה של חלק מהילדים. לכן, סוגי מזון ששימשו באופן מסורתי להזנת ילדים בגיל
הרך, ניתנים כיום לתינוקות שהם אף צעירים יותר.
לדוגמה, מזון המכיל בוטנים, ניתן להזין בו תינוקות כבר בגיל 4-6 חודשים, אם הם
סובלים מאקזמה חמורה או מאלרגיה לביצים, וניתן להזין בו תינוקות בסביבות גיל 6
חודשים אם תינוקות אלה סובלים מאקזמה קלה עד מתונה. בילדים ללא אקזמה או אלרגיה
למזון, ניתן לכלול בוטנים כרגיל עם פריטי מזון תואמי-גיל (Hauk ב-American Family
Physician משנת 2017).
אין די ידע בכל הקשור לשימוש בתוספי תינוקות כגון פרוביוטיקה כדי להשפיע על הסיכון
לאלרגיה למזון (de Silva וחב' ב-Allergy משנת 2014).
אוכלים כציפור picky
eaters:
בין 25-50% מבין התינוקות המתפתחים כראוי נחשבים "אוכלים כציפור" (Williams וחב' ב-Research
iDevelopmenal Disability משנת 2010). למרות שתאבונם של תינוקות יכול להשתנות מיום ליום
בכ-30%, אין אכילה צנועה זו משפיעה משמעותית על התפתחותם. תינוקות עלולים לדחות
פריטי מזון לא מוכרים להם, ולצרוך אותם בהמשך כאשר למדו להכיר פריטי מזון אלה.
אין לחייב תינוקות לאכול פריטי מזון חדשים כגון ירקות, שכן אז הם עלולים לפתח
אנטגוניזם למזון הנכפה עליהם (Galloway וחב' ב-Appetite משנת 2006). לעתים תינוקות יתרצו ויסכימו לאכול מזון לא מוכר להם,
כאשר יבחינו שבני משפחה אחרים אוכלים ממנו בהנאה.
יש לעתים מפגעים של אכילה לקויה, שמופיעה ב-3-10% מהילדים, מסיבות גסטרואנטרליות
מובהקות.
יש להפנות ילדים אלה לדיאטנית, לעובד סוציאלי, לפסיכולוג התנהגותי או לכל רופא
ילדים עם רקע בתחום לחוות דעת (Phalen ב-Pediatric Review משנת 2013, Silverman ב-Annals of Nutrition & Metabolism ו-Sharp וחב' ב-Journal of Pediatrics משנת 2017).
בטבלה למטה יש דוגמאות לסוגי מזון עתירים בחומרים מזינים החיוניים לתינוקות.
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.