תזונה לילדים בגיל הרך, חלק א`.
פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, 
תל-השומר;
החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה
לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.
במעבר מדיאטה נוזלית של תינוקות לדיאטה אופיינית יותר לבני-משפחה
בוגרים, תינוקות נחשפים לראשונה לסוגי מזון רבים במקביל לקצב גדילתם. תקופה זו
מציינת את ההתמסדות של מנהגי אכילה התורמים להעדפת פריטי מזון מסוימים במהלך החיים
ולדרגת הבריאות של תינוקות שהתבגרו.
תקופת הגיל הרך מציינת גם את המעבר מהנקה ומהאכלה על ידי הבוגרים
הסובבים את התינוק, לרכישת מיומנויות מוטוריות לאכילה עצמית ולפיתוח העדפות לגבי
פריטי מזון מועדפים. ניטור של צמיחת הילד היא שיטה מרכזית בהערכת תזונת-יתר או
תזונת-חסר. על פי ארגון הבריאות העולמי, מדדי צמיחה של הילד בגיל הרך פורסמו לגבי
ילדים מתחת גיל שנתיים, ואילו המרכז לבקרת ומניעת מחלות (CDC) באטלנטה גורס שטבלאות
צמיחה אמורות לשמש ילדים מעל גיל שנתיים. שתי טבלאות אלה זמינות באתר: http://www.cdc.gov/growthcharts.
המדדים להגדרה של משקל-יתר או של obesity יחסיים לגיל ולמגדר.
בילדים מעל גיל שנתיים מדד מסת הגוף (BMI) האחוזונים של 85th-95th נחשבים כעודף משקל, בעוד ש-BMI באחוזון של 95th ומעלה נחשבים כ-obese.
למרות שלא קיים קונצנזוס ברור באשר להגדרתו, עלייה מדשדשת במשקל שכרוכה
בעיכוב צמיחה (מה שמוגדר כ-FTT או failure to thrive) מוגדרת כסמיכות משקל הילד לאחוזון ה-2th-5th בעקומת הצמיחה לאורך זמן.
נתונים אלה נכללו בסקירה המעודכנת של Cole ו-Lanham ב-American Family
Physician משנת 2011.
עקרונות כלליים:
דיאטה אמריקנית טיפוסית שילדים רבים שם נחשפים לה, נשלטת על ידי ריכוז קלורי גבוה,
ומזון מעובד עתיר בשומנים, נתרן וסוכרים פשוטים. ההנחיות הדיאטתיות לשנים
2015-2020 המומלצות בארה"ב, תומכות בהגבלה של צריכת סוכרים ל-10% לכל היותר
מכלל הצריכה הקלורית היומית של מבוגרים, וממליצות על צריכת חלבונים
"רזים" (lean proteins), הפחתה בצריכת מוצרי חלב עתירי-שומן, זרעים וגרעיני דגן מלאים,
וכמובן ריבוי צריכת פירות וירקות.
נקדיש להלן מספר שורות להגדרת חלבונים "רזים", שהוזכרו
לעיל. משרד החקלאות האמריקני (USDA) מגדיר בשר רזה ככזה המכיל פחות מ-10 גרם של סך-שומנים, פחות
מ-4.5 גרם של שומן רווי, ופחות מ-95 מיליגרם של כולסטרול במנת מזון של 3.5 אונקיות
(105 גרם).
הגדרה אחרת של חלבון "רזה" היא שמנת מזון במשקל אונקיה אחת
(כ-30 גרם) תכיל לא יותר מ-1-2 גרם שומן. פריטי מזון צמחי הם מקורות טובים של
פחמימות מורכבות, סיבים, ויטמינים ומינרלים המאפשרים לילדים לחוש מְלֵאוּת ושובע
לפרקי זמן ארוכים יותר. צריכת מזון צמחי על ידי ילדים, מזוהה עם סיכון מופחת של
משקל-יתר בשלבי חיים מתקדמים (Bradlee וחב' ב-Public Health & Nutrition משנת 2010).
להלן נביא המלצות לדוגמאות של תפריטי ארוחות מאוזנות המתאימות לילדים
פעילים גופנית באופן מתון. המלצות אלו מגיעות מהאיגודים האמריקניים לבריאות הציבור
המעודכנות לשנת 2017.
________________________________________________________
ארוחה
בני שנתיים
בני
4 שנים
________________________________________________________
בוקר
חצי ספל חלב וחצי ספל דגני בוקר חצי ספל חלב,
חצי ספל של דגני
מועשרים בברזל, בננה, חצי פרוסה
בוקר מועשרים בברזל, בננה.
של לחם מחיטה מלאה, חצי כפית
חמאה.
ארוחת 1000 חצי ספל תות-שדה, חצי ספל מים.
חצי ספל תות-שדה, חצי ספל חלב, חצי
ספל
יוגורט
ארוחת צהרים חצי ספל חלב, חצי כריך מחיטה
חצי ספל חלב, כריך מחיטה מלאה,
מלאה, 30 גרם בשר, גבינה, חסה, 60 גרם בשר, פלח גבינה, עגבנייה
רבע ספל ברוקולי
מאודה. עוגייה
משיבולת שועל.
ארוחת 1600 חצי ספל חלב, חצי תפוח עץ פרוס.
גבינת קוטג' על חצי כריך.
ארוחת ערב חצי ספל חלב, 60 גרם חזה
עוף. חצי ספל חלב, 60 גרם חזה
עוף,
שליש ספל פסטה, שמינית ספל
חצי ספל פסטה, רבע ספל אפונה
ברוקולי מאודה.
ירוקה מאודה.
___________________________________________________________
ההמלצות לצריכה יומית
__________________________________________
פריט מזין בני
שנתיים בני 4 שנים
__________________________________________
סידן (מ"ג)
700
700
קלוריות
1,000
1,400
פחמימות *
45-65
45-65
שומן *
30-40
25-35
סיבים (גרם)
14 16-20
ברזל (מ"ג)
7
7
חלבון *
5-20
10-30
ויטמין D (יח') 600
600
_____________________________________
* פחמימות, שומן וחלבון מבוטאים כ-% של קילו-קלוריות.
דיאטות מיוחדות לעידוד הבריאות הפכו פופולריות, אך אינן מומלצות
לילדים בגיל הרך, אלא אם כן מדובר בתרחישים רפואיים ספציפיים.
לדוגמה, דיאטה נטולת-גלוטן יכולה להיות דלה בוויטמינים, ברזל, וסיבים
דיאטתיים, כיוון שגרעינים נטולי-גלוטן בדרך כלל אינן מועשרים. אין כל ראייה שדיאטה
נטולת-גלוטן הינה תועלתית בילדים ללא מחלת צליאק (Nierengarten ב-Contemporary
Pediatrics משנת 2016). בנוסף, דיאטות מיוחדות עלולות להיות יקרות ולפיכך יש
המתקשים לעמוד בהן, באופן המונע את צריכת המרכיבים המזינים החיוניים.
התרשים למטה עוקב אחר לוח הזמנים של מעבר מדיאטה נוזלית לדיאטה
"הבוגרת", ומתבסס על Holt וחב' ב-American Academy of Pediatrics משנת 2017, וכן Kramer ו-Kakuma ב-Cochrane
Database Systemic Review משנת 2012, ו-Togias וחב' ב-Annals of Allergy & Asthma Immunology משנת 2017).
הנקה או פורמולה:
הנקה
בלעדית של תינוקות מומלצת ל-6 חודשי החיים הראשונים, על פי האקדמיה הפדיאטרית
האמריקנית (AAP) והאקדמיה האמריקנית של רופאי המשפחה, ואילו ארגון הבריאות העולמי
אף ממליץ להתמיד בהנקה עד גיל 24 חודש ההשלמה עם מזון מוצק יכולה לבוא
בחשבון כבר בגיל 4-6 חודשים, כראויה מבחינה התפתחותית. ההוספה של פורמולה מומלצת
כאשר ההנקה הולכת ופוחתת או נפסקת לפני גיל 12 חודשים.
חלב: חלב פרה מספק חומרי תזונה עיקריים, כגון חלבון, סידן וויטמינים A ו-D. מחקרים תצפיתיים תומכים
בהמלצה לצרוך 2 מנות של 8 אונקיות (פעמיים 240 מיליליטר) של חלב פרה מדי יום, בילדים עד
גיל שנתיים כדי לשמור באופן ראוי על מאגרי ויטמין D וברזל (Maguire וחב' ב-Pediatrics משנת 2013, ו-Greenhill ב-Nat Rev
Endocrinol משנת 2013).
תינוקות גילאי 1-2 שנים, אמורים לשתות חלב מלא ולא להסתפק בחלב
דל-שומן (Daniels ו-Hassink ב-Pediatrics משנת 2015).
למרות ש-AAP תומך בשקילת האפשרות לתת לילדים עד גיל שנתיים שהם בסיכון ל-obesity או מחלה קרדיו-וסקולרית
חלב דל שומן, הגישה הנגדית היא שהזנה מוקדמת של האחרונים עלולה בסופו של דבר דווקא
להגדיל את הסיכון של Ludwig) obesity ו-Willett ב-JAMA Pediatrics משנת 2013, Beck וחב' ב-Preventive Medicine Report משנת 2017 ו-Vanderhout וחב' ב-American
Journal of Clinical Nutrition משנת 2016).
אם קיימת העדפה על פני חלב פרה, כדי לשקול שימוש בחלב סויה מועשר שהוא
דומה ביותר בהרכבו לחלב פרה. חלופות נוספות כולל חלב אורז, חלב קוקוס, חלב שקדים
או חלב קנבוס, אך אלה מכילים פחות חלבון ושומן וויטמין D מאשר חלב פרה ויש אף הכורכים
אותם עם קומה נמוכה יותר במבוגרים (Lee וחב' ב-Canadian Medical Association Journal משנת 2014, ו-Morency וחב' ב-American
Journal of Clinical Nutrition משנת 2017).
נמשיך ונדון בהלצות מזון לתינוקות במאמר ההמשך.
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.
ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה
