תוספי מזון לבריאות ולאיכות חיים

תוספי מזון לבריאות ולאיכות חיים בשנות ה – 2000
מאת: מירי קליין – יועצת מדעית – תוספי מזון טבעיים
מדוע צריכים השלמה תזונתית אם אנחנו "אוכלים טוב"?
למרות שאנחנו לא מרגישים רעבים, אנחנו מאד רחוקים ממה שנקרא "לאכול טוב". תזונתנו, שהיא תזונה מערבית אופיינית, אינה מכילה את כל הויטמינים והמינרלים, שהגוף זקוק להם על מנת לתפקד בצורה תקינה. היא בוודאי אינה מספקת על מנת למנוע מחלות שונות ותהליכים המוגדרים כתהליכי הזדקנות ניווניים.
התזונה המודרנית מורכבת מהרבה מזונות המוגדרים כ"קלוריות ריקות" – היא מכילה מעט מדי רכיבים תזונתיים לעומת כמות נכבדת של קלוריות. למעשה, אנחנו אוכלים יותר מדי שומן ופחמימות מזוקקות (סוכרים פשוטים) ופחות מדי ירקות, פירות ודגנים מלאים. מסתבר, כי רוב האנשים אינם מיטיבים בבחירת מזונם. מחקרים מראים, כי רק 9% מהאמריקאיים צורכים 5 מנות של ירק ופרי ליום, שזה המינימום המומלץ ע"י רשויות הבריאות בפירמידת המזון.

אנשים שכבר סובלים ממחלות או שיש להם נטייה גנטית לפתח מחלות מסוימות (על סמך ההיסטוריה המשפחתית) זקוקים להשלמה נוספת של רכיבים תזונתיים ספציפיים. לדוגמא: נשים אחרי גיל המעבר זקוקות להשלמה נוספת של סידן ומגנזיום על מנת למנוע אוסטיאופורוזיס.
חשוב לציין, כי התהליכים השונים שהמזון עובר עד הגיעו לשולחננו פוגעים גם הם בתכולת הויטמינים והמינרלים, שהוא מכיל. איחסון בקירור, שימור המזון, חיתוכו ובישולו מפחיתים בצורה משמעותית את כמות החומרים המזינים שבו.
כמה ויטמינים יש לצרוך?
התשובה לשאלה זו אינה פשוטה כי קיימת מחלוקת בין הגישה הקונבנציונלית לבין הגישה הטבעית. הגישה הקונבנציונלית מיוצגת ע"י מדד RDA :
RDA (הקצובה היומית המומלצת) – מדד הקובע את כמויות הויטמינים והמינרלים שאדם בריא צריך לקבל מידי יום. כמויות אלה מבטיחות תפקוד תקין של מערכות הגוף ומניעת מחלות המתפתחות כתוצאה מחוסרים של ויטמינים ומינרלים ספציפיים. לדוגמא: חוסר של ויטמין C גורם למחלת הצפדת, חוסר בויטמין 1B – גורם למחלת ברי-ברי.
הטענות שמושמעות נגד מדד ה-RDA הן, כי הוא אינו לוקח בחשבון את הזיהום הסביבתי, את אורח החיים המודרני ואת העלייה בדרישות הגוף לרכיבים תזונתיים שיגנו עליו מפני כל הנזקים.
הגישה המקובלת על אנשי מקצוע בתחום הרפואה הטבעית באה לידי ביטוי במדד ODA :
ODA (קצובה יומית אופטימלית) – גישה זו מתייחסת יותר לנושא של מניעת מחלות ותהליכי הזדקנות. היא לוקחת בחשבון שהמזון שלנו מכיל חומרים כימיים שמשפיעים על מאזן ופעילות הרכיבים התזונתיים בגוף.
אילו תוספים עדיפים – טבעיים או סינתטיים?
המחלוקת לגבי מה עדיף תוספים טבעיים או סינתטיים קיימת כבר שנים רבות. אמנם, קיימים מספר מרכיבים שאין חשיבות לגבי המקור שלהם. יחד עם זאת, בשנים האחרונות הולך ומתברר כי ישנו יתרון ברור דווקא לרכיבים הטבעיים. זאת מכמה סיבות:
1. המבנה המולקולרי – הוכח כי בחלק מהויטמינים קיים הבדל מהותי מבחינת המבנה המרחבי של המולקולה.
2. דרגת ניקיון החומר – נראה כי החומרים הסינתטיים הם טהורים יותר, ואילו המיצויים של הרכיבים הטבעיים מגיעים "מלוכלכים". אך מסתבר, כי לחומרים הנוספים במיצויים הללו יש תפקיד חשוב. הוכח, כי הם שומרים על פעילות של ויטמין מסוים, מייעלים אותה, משפרים את הספיגה וכי הם עצמם בעלי השפעה חיובית על הבריאות.
3. נמצא, כי ברוב המקרים ספיגתם של הרכיבים האורגניים יעילה יותר מזו של האנלוגים הסינתטיים שלהם.
4. הטבליות והכמוסות הסינתטיות מכילות לעיתים חומרים משמרים, חומרי צבע וטעם מלאכותיים וכו`.
לדוגמא:
ויטמין E טבעי (d) יעיל פי שניים מבחינת השפעתו הקלינית ומשך פעולתו בגוף מהאנלוג הסינתטי שלו, המסומן באותיות (dl).
בטא-קרוטן טבעי נחשב ליעיל הרבה יותר מהסינתטי עד כדי כך, שחוקרים מסוימים דורשים לשנות את השם של הרכיב הסינתטי על מנת לא להטעות את הציבור.

האם רכיבים מסוימים במולטי- ויטמין יכולים להפריע לפעילות של רכיבים אחרים?
המגוון של ויטמינים ומינרלים במולטי-ויטמין דומה לזה שקיים במזוננו באופן טבעי, כשאנו אוכלים שילובים של מזונות שונים. יחד עם זאת, כשנותנים השלמה של מרכיב בודד מסוים במינון גבוה – זה יכול להפריע לספיגת רכיבים אחרים ולגרום לחוסר איזון.

האם תוספי מזון יכולים לפגוע בבריאותנו?
לרוב, תוספי המזון הינם בטוחים לחלוטין. כמות הויטמינים והמינרלים בהם רחוקה מאד מהכמות שעלולה לגרום לבעיה כלשהי, אם בכלל.
יחד עם זאת, ישנם מצבים מסוימים בהם חשוב לנקוט זהירות – לדוגמא: אצל אנשים הסובלים מליקוי בתפקוד הכלייתי.
כמו כן, חשוב לזכור כי קיימות תרופות רבות שעלולות להפריע לפעילותם של רכיבים תזונתיים שונים, לגרום לתופעות של חסר ואף לפגוע בבריאותנו.
בכל מקרה, אנשים הנוטלים תרופות מומלץ שייוועצו עם איש מקצוע או יפנו למדור "פרמטק" באתר שלנו.