חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

שפעת – סיפור של מלחמה

אהבתם? שתפו עם חבריכם

שפעת – סיפור של מלחמה

זהו סיפור של מלחמה, סיפור של הישרדות. אף אחד לא מתכוון חלילה, להזיק לאחר. כל אחד רוצה בסך הכל לשרוד…..

נגיפים (וירוסים) הם טפילים המהווים חלק מיצורים רבים המתקיימים על או בתוך גופם של יצורים אחרים שמהם הם מקבלים מזון וחומרים חיוניים לחיים. בלעדי המאכסן לא יוכל הטפיל לשרוד. הנגיפים חייבים להשתמש בתאים ובמערכת השכפול של יצור אחר כדי להתרבות. כאלה הם גם נגיפי השפעת.

בשקט, בלי שאף אחד ישים לב, חודר נגיף שפעת לגרונו של אדם, תוך שהוא מנצל את דרך פעולת התאים האנושיים שמתקשרים זה עם זה באמצעות חלבונים המשמשים כשליחים. מעין עוקצים שעל פניו של הנגיף מאפשרים לו להתחפש לאחד החלבונים הללו. ובעזרת קולטנים הוא נתפש על פני תא בגרון.

התא מסיבה כלשהי טועה ומאפשר לנגיף לחדור פנימה, כאילו שהוא אחד החלבונים של הגוף עצמו שאמור לחדור תוכו. בתוך כ- 10 שעות לאחר שחדר הנגיף, עדיין אין האדם חש בדבר, אולם בגרון, מחולל הנגיף מהומות. הוא השתלט על מנגנון התא אשר מייצר חלבונים עבור אלפי נגיפים חדשים, במקום לייצר חלבונים חשובים לתא ובעצם חלבונים החשובים לגוף. התא הפך למעשה למעין בית חרושת לנגיפים. אין מספר מדויק לכמות הנגיפים שמיוצרים בתא. גם אומדן של מליון נגיפים הנוצרים בתוך שעות בתא גרון אחד אינם מספר מופרך.

כל הנגיפים החדשים יוצאים וחודרים לתאי גרון נוספים כדי להפוך גם אותם לבית חרושת לנגיפים. שעתיים שלוש נוספות חלפו וכבר עשרות אלפי תאים, ואולי אף יותר נפגעו ע”י הנגיף. אם יגיע הנגיף לריאות יחלה האדם קשות ועלול למות. הגיע הזמן שהגוף ישיב מלחמה שערה.

חיילי הקו הראשון הם תאי המערכת החיסונית, התאים הקטלניים (NK). אלו מסיירים תדיר ברחבי הגוף, מצויים בכל מקום ועומדים על המשמר מפני כל פלישה או פורענות. תפקידם העיקרי הוא לפגוע ולהרוס כל תא שאינו מתנהג ופועל לפי דפוס ידוע מראש. הם מחסלים את הנגיפים שמתרבים בתוך תאי הגרון, אבל תוך כך הם פוגעים גם בתאי הגוף עצמו. למרות שפוחת לכאורה מספר הנגיפים, אין הדרך שבה משתמשים התאים הקטלניים פותרת את הבעיה. מיליוני נגיפים חדשים נוצרים בכל זאת כל העת בתוך כדי השמדת תאי גוף.

רבבות תאים הושמדו כבר. הגרון מתנפח וכואב. כעת מרגיש כבר החולה את המלחמה המתחוללת בגופו. האדם חולה בשפעת. כל תופעות המחלה אשר חש האדם אינם נגרמים ע”י הנגיפים, כי אם ע”י תאי המערכת החיסונית שלו עצמו, בפעולות ההגנה שלהם. הגוף כולו מגויס לקרב נגד הנגיפים. כל הסימפטומים והתופעות נגרמים בעצם עקב פעילות מערכת החיסון עצמה.

שברי תאים נערמים בגרון ומאיימים לחנוק את החולה בשנתו. הגוף חייב להיפתר מהפסולת. לשם כך מופרשת ליחה מתאי ריר המכונים בלוטות מיוקוס. או אז מועברת הפסולת המעורבת בליחה בעזרת שערות זעירות, מעין ריסים אשר גוררים את הפסולת שתיבלע ותתעכל ע”י החולה. גם פועלי ניקיון שולחת המערכת החיסונית. אלה הם תאים גדולים “מאקרופאגים” הבולעים את כל הנקרה בדרכם. תאים אלה משחררים גם אותות כימיים, מעין מערכת תקשורת, חלבונים מסיסים אינטרלוקינים או ציטוקינים ההופכים את העצבים לרגישים מאוד בתוך כדי סיוע לפעילות כוחות ההגנה של מערכת החיסון. בנוסף לאלה נוצרים חלבונים נוספים ע”י תאי מערכת החיסון, חלבונים המכונים אינטרפרון, אשר משפיעים על קצב חילוף החומרים, מעוררים ומעודדים את מערכת החיסון מחד גיסא ומעכבים את חלוקות התאים הנגועים בנגיפים מאידך גיסא. הגוף כולו כואב. הכאב משמש כפעמון אזהרה, יש להאט את הפעילות, יש לחסוך באנרגיה. שהרי אנרגיה זו דרושה לגוף כדי להלחם בנגיפים.

תפקיד נוסף יש לחלבוני התקשורת, הם מסייעים לויסות הטרמוסטט הטבעי שבמוח. הם מעלים את חום הגוף. שהרי הנגיף מצוי במיטבו בטמפרטורה של 37 – 36.6 מעלות צלזיוס, מצב שבעת זו אינו רצוי כלל ועיקר. החום עולה. 38, 39 ו- 40 מעלות. הגוף טועה לחשוב שבחוץ קר והוא מחמם עצמו ברעידות. החום גורם בין היתר להתנפחות כלי דם אשר גורמים לכאב ראש שנוסף לשאר סימני המחלה.

ככל שעולה חום הגוף מואט קצב התחלקות וייצור הנגיפים מחד ומואץ קצב ייצור תאי מערכת החיסון, כמו גם תהליכים אחרים מאידך. גם השיער והצפרניים למשל גדלים בקצב מהיר פי 20 מהרגיל. עם זאת מתברר שלמרות פעילות מערכת החיסון, למרות שיותר ויותר תאים קטלניים מגיעים לגרון, מיליוני נגיפים עדיין נוצרים. נראה לכאורה כאילו הגוף עומד בפני תבוסה. כבר 36 שעות הגוף במלחמה ואינו יכול לרשום ולו הצלחה אחת בקרב. הנגיפים למרות הכל הולכים ומתרבים.

לכאורה אין הצלה. הכל אבוד. הגוף מפסיד. אולם אז נכנסים למערכה תאים נוספים של מערכת החיסון. התאים הדנדריטים, אלה אוספים חלקי נגיפים שעליהם מתנוסס האנטיגן, הקוד של הנגיף. ויוצאים לחפש את הנשק האולטימטיבי. הנשק המוחלט. הדבר היחיד שיכול לנצח במלחמה כנגד הנגיף. שני תאים לימפוציטים יחידים. אחד תא B והשני תא T. תאים יחידים אלה שטים להם מאז לידת האדם, בבלוטות הלימפה בין שאר טריליוני התאים. רק שניהם יכולים לזהות את אנטיגן (קוד) הנגיף הספציפי הזה. שנים רבות הם מחכים לאנטיגן כדי לבצע ייעודם. הם התקווה האחרונה של הגוף.

מליוני התאים הדנדריטים מושיטים את אנטיגן הנגיף לתאים הנקרים בדרכם עד שאחד מהם פוגש את תא T שמזהה את אנטיגן הנגיף. זה מוחדר לתוך התא והחלבון שבו מעורר את תא T להתחלק ולהתרבות. במשך שעות יהיו אלפים ועשרות אלפים כמוהו. בלוטות הלימפה מתחילות להתנפח. התאים החדשים יוצאים אל הגרון להלחם בפולש. הם מזהים תאי גרון נגועים ושולפים אותם בדייקנות כבסכין מנתחים. הקרב הסופי החל. הריסים שהוציאו בתחילת המחלה את שברי התאים ניזוקו ונהרסו וכעת החולה מתחיל להשתעל כדי להוציא את התאים הנגועים.

דנדריט נוסף מוצא גם הוא את מי שחיפש. תא B. גם תא זה חיכה לאנטיגן הספציפי הזה מיום לידת האדם. מיד מתחיל גם הוא לשכפל את עצמו. אולם הוא אינו יוצא לקרב. הוא מייצר מליוני נוגדנים הנישאים בזרם הדם לאזור המלחמה. שם הם מזהים את עוקצי הנגיפים, נצמדים אליהם ותוך כדי כך מנטרלים אותם. לנגיפים אין לאן להימלט. תאי T מחסלים אותם בתוך תאי הגרון הנגועים והנוגדנים משתקים את הנגיפים שמחוץ לתאים. שתי קבוצות התאים ימשיכו בשיטתיות לחסל את הנגיפים עד האחרון שבהם.

בערך שבוע לוקח לאדם בעל מערכת חיסונית סבירה לנצח את הנגיף. תאים חדשים גדלים בגרון במקום אלה שנהרסו. תאי T שסיימו תפקידם מתים, אולם כמה מהם המשמשים כתאי זיכרון ימשיכו לנצח לסייר בגוף. גם הנוגדנים נשארים. ברגע שיפלוש שוב נגיף השפעת הוא יחוסל מיד. הגוף מחוסן נגד הנגיף.

אולם לנגיף השפעת יש מזל. הוא מסוגל להשתנות. הוא מתחיל את ראשית דרכו בעופות המים, מהם הוא עובר אל החזירים בתוך כדי שינוי הקוד הגנטי, שינוי האנטיגן שלו. יצורים אלה שאותם מגדלים יחד בעיקר בסין מביאים לנו כל זמן מה מגפת שפעת חדשה. שפעת הונג קונג, שנגחאי או שפעת פקינג למשל.

נגד נגיף אין אנטיביוטיקה, זו פועלת רק נגד חיידקים. לפיכך לעולם אין ליטול תכשיר אנטיביוטי כלשהו בעת מחלת השפעת. הרופא מצווה על מנוחה כדי לאפשר לגוף להתמודד עם המחלה. חלק מהרופאים מציעים תרופות להורדת חום. אולם זהו תהליך שאינו מסייע להחלמה מהירה אלא עוזר לתחושה טובה יותר ופוגע דווקא במהירות ההחלמה, שהרי עליית החום מתרחשת כדי לסייע להאטת התרבות מיקרואורגניזמים זרים. אין סיבה להורדה מידית של חום אלא אם כן הוא גבוה מ- 40 מעלות ואז בדרך כלל מוטב לעשות זאת ע”י רטיות לחות שמניחים על הראש. לעומת זאת, אם נמשך החום הגבוה למעלה משלושה ימים חשוב לחפש ולמצוא את הסיבה לחום ולטפל בה. ובכלל, חשוב לזכור בניגוד לטיפול בסימפטומים שמושג ע”י מרבית התרופות, הנה מרפא של ממש מושג תמיד בעזרת מערכות הגוף ומרפא ממחלות זיהומיות מושג ע”י מערכת החיסון. לפיכך מומלץ בהחלט לחזק באופן קבוע את מערכת החיסון בעזרת ויטמינים, מינרלים וחומרים נוספים שמצויים במזון מלא או בבית מרקחת, אשר עליהם כתוב בספר “לחיות עד 120 – שאלה של החלטה”.

חשיבות רבה יש לחיזוק מערכת החיסון ולו רק לאור העובדה שמכיוון שאין תרופה מוכחת לשפעת, הנה בשקט, ללא רעש וללא יחסי ציבור נפטרים בכל שנה בישראל, למעלה מ- 2,000 בני אדם מסיבוכי שפעת.

ד”ר חיים סדובסקי

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים