חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

שימוש (misuse) של בני-נוער בחומרים שפגיעתם רעה

אהבתם? שתפו עם חבריכם

שימוש (misuse) של בני-נוער בחומרים שפגיעתם רעה
פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

שימוש לרעה של אלכוהול, מוצרי טבק, חומרי שאיפה וסמים שונים, הולך והופך שכיח יותר ויותר בקרב בני-נוער בעולם כולו. החיים המודרניים בעולמנו הופכים להיות דחוסים יותר, תובעניים יותר, כאשר הנוער בעידן זה נחשף לגירויים, אפשרויות, אתגרים, אופנות התנהגות, מרדנות ותחושה עצמית של עוצמה, שלא היו מקובלים בדורות הקודמים. מבחינה אפידמיולוגית, צריכת אלכוהול וטבק היא באופן בולט המשמעותית ביותר, והיא אחראית לכ-95% מכלל התחלואה והתמותה הנגרמת בקבוצת גיל הצעירה. צריכת סמים אסורים, שתסמיניה והתוצאות הבריאותיות וההתנהגותיות הנגרמות חמורות אף יותר, נפוצה באחוזים קטנים בהרבה מזו של התמכרות לשתיית אלכוהול או עישון. למרות שהרוב המכריע של בני-נוער צורכי סמים אסורים, החלו קודם לכן בצריכת אלכוהול או טבק, תיאוריית “המבוא” או “השער” (gateway) לפיה עישון ושתייה מופרזת עלולים להוליך לשימוש בסמים על פי עיקרון “המדרון החלקלק”, אינה בהכרח נכונה בבני-נוער כאשר הרוב המכריע בין המעשנים והשתיינים, אינו מתפתה לשלב החמור יותר של צריכת סמים.

הבה נסקור בקצרה את ממדי וסוגי השימוש העיקריים בחומרים שפגיעתם עלולה להיות רעה:
א. אלכוהול- בדרך מקובל ששתיית משקאות חריפים ובירה מתחילה כבר בנערים ונערות בגיל העֶשרֶה, כאשר כחמישית מבני 12-13 שנה בארצות המערב מדווחים על שתייה מזדמנת של אלכוהול, ואחוז זה גדל ל-40-50% בקרב בני 14-15 שנה, עד ליותר מ-70% מבין אלה בגיל 17 שנה. בבריטניה כ-40% מבני הנוער מדווחים על שהם משתתפים באירועים של “שתייה פרועה” (binge drinking) בחברותא כדי “להרבות שמחה” ולהגביר את התערותם החברתית באירועים של סוף-שבוע. בישראל ממדי צריכת אלכוהול בקרב בני-נוער עדיין נמוכים לאין שעור מהמקובל במדינות מערביות, אם כי תופעת שתיינות של בני-נוער כאן, נמצאת בתאוצה מתמדת.
ב. עישון-בבריטניה אחוז בני הנוער המעשן באופן סדיר עולה מ-1% בקרב בני 11 שנה, ל-21% של מעשנים בקרב בנים בני 15 שנה, ול-25% של בנות מעשנות בגיל 15 שנה. זו אולי התופעה המסקרנת ביותר המוכרת אף במדינות מערביות אחרות, של שינוי מגמה של עישון מאז אמצע שנות ה-80, לפיה ילדות ונערות “נטלו את הבכורה” מן הנערים בתחום העישון.
ג. סמים-חשיש (cannabis) הוא הסם הנפוץ ביותר בקרב בני נוער במדינות המערב, כשהוא מתחיל בדרך כלל בגיל 16-17 שנה, כאשר 30-50% מבני גיל זה שדיווחו על שהתנסו עם חשיש לפחות מתוך סקרנות, או במסגרת “אירוע חברתי”, אף כי רק 10% מתוכם מדווחים על התמסרות חד-שבועית לחשיש, ואילו 3% מהם מדווחים של שימוש יומיומי.
ד. חומרי שאיפה או הרחה (inhalants)- ההערכה היא שכ-5% מבני הנוער התנסו בהרחת חומרי צבע, דבקים, סוגי דלק, גז של מזגנים, נוזל-מחיקה “טיפּקס” ואחרים, הגורמים לתחושת אופוריה. בדרך כלל מדובר בנערים ונערות צעירים במיוחד, שכן חומרים אלה זמינים יחסית ורכישתם או אחזקתם אינה בלתי-חוקית.

מדינות מערביות שונות מסווגות את הסמים המזיקים ב”שימוש של התמכרות” לשלוש קטגוריות: דרגה א`- בה נכללים הסמים המזיקים ביותר כוללת אוֹפּיאטים דוגמת הרואין, dipipanone (הידוע יותר כ-Wellconal), מורפין, pethidine, חומר מגרה רב-עוצמה כקוקאין והנגזר שלו הידוע כקראק, חומרי הזיה כ-ל.ס.ד. וכן mescaline, נגזרות מתיליות של אַמפֶטָמינים כגון MDMA וכן אקסטזי, והסם המשמש לגמילה מסמים מתאדון המשמש לעתים לצריכה לרעה. נביא כאן מספר דוגמאות להשפעות הרצויות והבלתי-רצויות של צריכת סמים מדרגה א`: אופיאטים כגון הרואין הנצרכים בשאיפה או בהזרקה תוך-וורידית כאשר ההשפעות המבוקשות הן תחושת אופוריה והרגעה. ההשפעות השליליות עלולות לכלול קריסת ורידים, מורסות (abscesses), נזק ללב ולאברים מרכזיים אחרים, פיתוח תלות מוחלטת בסם האופיאטי, פגיעה במערכת הנשימה, מוות. אמפטמינים הנצרכים בהסנפה או בהזרקה אמורים להגביר את הביטחון העצמי ואת כושר הריכוז ואת העֵרנוּת אך עלולים לעתים במינון יתר או בשימוש תכוף מדי לגרום לנעילת הלסתות, נקישת שיניים, קשיים בריכוז, התייבשות, הפרעה לקצב הלב, ומוות פתאומי. אקסטזי הנלקח בבליעת טבליות, נצרך לשיפור מצב הרוח, תחושת אינטימיות ואופוריה, ולהגברת האנרגיה הנפשית. תופעות לוואי בלתי רצויות דומות לאלה העלולות להתקבל בשימוש באמפטמינים. קוקאין הנצרך בשאיפה, עישון או הזרקה תוך-וורידית נצרך לאותן מטרות כבצריכת אקסטזי. אך שימוש לא מושכל ובעיקר מוגזם עלול לגרום להתכווצות שרירים, טשטוש, בלבול, דאגנות או תחושת רדיפה (פרנויה), אוטם שריר הלב, פגיעה בשריר הלב, הפרעות בקצב הלב, פסיכוזה, אלימות, והתנהגות אגרסיבית, ותסמונת של התמכרות לקוקאין.

דרגה ב`- אמפטמינים (להרחה או עישון), קנביס, החומר DF 118 (דיהידרו-קודאין), וכן מתיל-פֶנו-בּרבּיטוֹן. כל אחד מהחומרים מדרגה ב` שהוא בהגדרה מסוכן פחות מחומרים בדרגה א`, הופך על ידי שימוש בהזרקה לחומר בדרגה א` מבחינת הסיכון. דרגה ג`-תרופות ממשפחת הבנזו-דיאזפינים כגון diazepam המוכר כוַאליוּם, temazepam, וכן chlordiazepoxide הידוע כליבּריוּם, ו-nitrazepam. תרופות אלה משמשות בדרך כלל להרגעה, להרגשת תרדמה, לרפוי שרירי שלד וכנוגדי פרכוסים, אך פגיעתם רעה אם עושים בהם שימוש לא-הולם. כדי להדגיש את החומרה של שימוש לרעה של בני-נוער בסמים מזיקים נציין שבבריטניה 1% מבני 11 שנה כבר משתמשים בסמים מדרגה א` (המסוכנת ביותר), כאשר אחוז עולה בהדרגה עד 8% של משתמשים מזדמנים בסמים מסוג זה בגיל 15 שנה. נדגיש כאן בקצרה את ההשפעות השליליות של צריכת חשיש (להן הקדשנו בעבר סדרה בת 3 מאמרים באתר זה): קשיים חברתיים וקשיי התנהגות והגשמה; פגיעה קוגניטיבית כולל בעיות של זיכרון; השפעה על מערכת הנשימה כגון ברונכיטיס כרוני ורגישות גדולה יותר לדלקת ריאות; הגדלת הסיכון לתופעות פסיכוטיות, פיתוח התמכרות לחשיש המתרחשת בערך ב-10% מצורכי החשיש הכבדים.

בין גורמי הסיכון העלולים לדחוף בני-נוער לשימוש בחומרים וסמים נמנים הסעיפים הבאים:
א. גורמים ביולוגיים כגון שינויים באנזימים הקשורים למסלולים מטבוליים של החומרים הנצרכים או שינויים בהתבטאות הגנטית של קולטנים במערכת העצבים המרכזית המכוונים את השפעותיהם של חומרים אלה.
ב. גורמים משפחתיים-יחסים מעורערים בתוך המשפחה, אי-פיקוח והשגחה מצד ההורים.
ג. לחץ חברתי של ידידים בני-גילם המשתמשים אף הם בסמים וחומרים, הוא מהגורמים בעלי העוצמה הרבה ביותר המפתה בני-נוער לנסות אף הם צריכת סמים וחומרים.
ד. אי-מעורבות וקשרים חברתיים דלים בבית הספר ובקהילה.
ה. בעיות רגשיות והתנהגותיות, או פגיעה של חסך בהקשבה.
ו. תכונות של אישיות אנטי-חברתית, או נטייה להיגרר למצבי סכנה ואתגר וגירוי-סף.
ז. גיל צעיר במיוחד של תחילת התנסות בצריכת חומרים וסמים, הוא גורם משמעותי בהתמכרות ארוכת-טווח לצריכה זו. לדוגמא, צעירים המתחילים לשתות בגיל הנמוך מ-15 שנה, סיכונם גדול פי-4 לפתח בהמשך תלות באלכוהול.

תסמינים ספציפיים של צריכת סמים או חומרים יכולים להופיע בקטגוריות הצריכה השונות. בצורכי סמים אופיאטיים בהזרקה תוך-ורידית לחץ הדם נמוך, ניכר כיווץ של אישוני העיניים, וכמובן סימנים חיצוניים של דקירות או צלקות של דקירה מהזרקה לריר הגומה בין הזרוע לאמה (cubital fossa), לעתים בגפים התחתונות או אף בורידי הצוואר. לעתים תופענה מורסות עוריות או אף צלוליטיס. בשואפי צבע, מדללי צבע, דבקים ועוד ניתן להבחין בכתמי צבע על בגדים או על העור בעיקר סביב האף והפה, או כפות הידיים. בנוסף, ניתן לחוש בריח של חומרים מסוימים בהבל הפה. באלכוהוליסטים ניתן לחוש בריח האלכוהול הנודף מפיהם, רמת אלכוהול מוגברת בדמם, התנהגותם בדרך כלל רגועה ושלווה, הדיבור עלול להיות בלתי ברור, והליכתם בלתי יציבה. בצרכני-יתר של בנזודיאזפינים ניתן להבחין לעתים בהתנהגות נטולת-עכבות (disinhibited) אך בפירוש לא דמוית-שכרות. בצרכני סמים ממריצים (psycostimulants) ניתן להבחין בדיבור מהיר, אישונים מורחבים, רעד, חוסר מנוחה או אף לחץ-דם מוגבר. באופן כללי ניתן לאתר בצרכני-סמים וחומרים מדי-פעם דלקות של מערכת הנשימה, דלקת לא-זיהומית של תוך-הלב (endocarditis), בעיקר של הצד הימני), כבד מוגדל, מפגעים נוירולוגיים (בעיקר נוירופתיה היקפית).

במנסים להיגמל מצריכת סמים וחומרים עלולים להופיע תסמיני גמילה כגון רעד, רטט, דופק מואץ, הזעה, נזלת מתמשכת, התכווצויות שרירים או אישוני-עיניים מורחבים בעיקר בניסיון להיגמל מאופיאטים. בגמילה מאלכוהול ומאופיאטים עלול להופיע לחץ-דם מוגבר. במנסים להיגמל משימוש לא מושכל בבנזודיאזפינים עלולים להופיע רעד, ברפלקסים מוגברים, רגישות-יתר וכן שינויי אישיות תוך תחושת זרות והינתקות ממנהגים והליכות ומאפייני התנהגות רבי-שנים (depersonalization). התסמינים הבלתי-ספציפיים של צריכת חומרים וסמים יכולים להתבטא בשלושה תחומים:
1. תלונות על עייפות מתגברת, ירידה במשקל, אנמיה ולעתים גוון צהבהב ותופעות בריאותיות בלתי-מוסברות.
2. שינויים בהתבטאות רגשית או במאפיינים של אישיות כגון מצב רוח ירוד, חוסר עניין בפעילויות יומיומיות רגילות, הינתקות מחוג המשפחה, שינויים תזזיתיים במצבי-רוח ובמוטיבציה.
3. התעוררות בעיות חברתיות כגון התנהגות בלתי-אחראית, ירידה בביצועים בבית הספר, בהקשבה או ביכולת הביצוע, התרועעות עם ידידים חדשים הנמצאים מחוץ למסגרת חינוכית או תעסוקתית סדירה, הסתבכויות עם החוק, ודרישה גוברת לכסף מזומן (“דמי-כיס”) על בסיס יומי.

רק מיעוטם של בני הנוער המתנסים בשימוש לרעה בחומרים וסמים שונים, ממשיכים בהתנסות זו עד לדרגה בה מופיעות הבעיות הבריאותיות. יש הצורכים אותם למטרות בילוי מזדמנות, ואחרים צורכים אותם למטרות טיפוליות, כמו במקרים של בעיית נדודי שינה כרוניים, או במצוקה רגשית. שימוש בתכיפות גדלה מתחיל להתבטא בקשיים של תקשורת בתוך המשפחה או בחוג החברים או בהיעדרות תוכפות ממסגרת הלימודים. בני-נוער הנקלעים לצריכת חומרים וסמים במינון גבוה, הם אלה שיתדרדרו למצבי נזקים בריאותיים ופיתוח תלות והתמכרות. בני-נוער, לעתים רבות חסרים את שיקול הדעת האחראי והבוגר בהימנעות מהיקלעות למצבים שההיחלצות מהם בהמשך קשה. תפקידם של ההורים, בני המשפחה המחנכים והמדריכים במסגרות השונות, להגן על בני הנוער על ידי יצירת אקלים חברתי-חינוכי תומך, ולהקפיד מתוך ערנות עם גילוי כל התנהגות חריגה ויוצאת דופן, כדי לנסות ולטפל במי שכבר דבק בו רבב בשלבים המוקדמים ביותר, על מנת לסייע לחלץ אותם עוד בראשית הדרך הנלוזה הזו.

בברכה, פרופ` בן עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים