14 אוג שאלה
שאלה: שלום רב. אני אנסה לתמצת. בת 28 ונשואה 5 שנים מתוך 11 שנות חברות. בעלי מקסים ויש המון אהבה. בחצי שנה אחרונה בעלי ממעט לקיים עמי יחסים עקב פוסט טראומה ממנה הוא סובל והוא התחיל טיפול פסיכולוגי. הבעיה היא לדעתי בי.. מלפני שנה וחצי לערך התחילה בי תחושה שאני מתבגרת, נשית יותר ורוצה דברים אחרים. בגלל השינויים הגדולים שחלו בי אני מרגישה שאני כ"כ רוצה לנסות דברים חדשים. כל הזמן מלווה אותי המחשבה אייך אפשר להיות עם אדם אחד כל החיים. נוצר פער מיני ענק ביני לבין בעלי והוא אינו יודע מזה. הוא בתחושה שהכל בסדר ואני כמעט כל הזמן מפנטזת לא בהכרח מינית אלא בהכרח על דברים חדשים שאולי לא ייצא לי לחוות כי אני נשואה. אני מרגישה פי שניים אישה ממה שהייתי. גם כשאנו מקיימים יחסים זה הכל למענו. אני שומעת חברות שמספרות על חוויות מיניות מדהימות ואני רחוקה מהן שנות אור. במקום זה אני חולמת שאני במקום אחר. בעלי כל כך עדין שכל ניסיון שלי לגוון את חיי המין עולה בתמיהה!!! מצידו. אולי זה סתם משבר. אני כ"כ מחוזרת אבל מוסרית. כל כך רוצה לחיות ליום אחד בעולם שאני רוצה. מקווה שהבנת לליבי.
מלי
תשובה: עוברת עליך התפתחות משמעותית באישיותך, בנשיותך ובמיניותך וכתוצאה מתחדד ואולי גם מעצים הפער המיני בינך לבין בעלך. ההתפתחות והפער עלולים להפוך לבעייה בזוגיות אולם יכולים גם – בגישה הנכונה – להפוך למנוף לשדרוג חיי המין ואיכות החיים של שניכם. עצתי לך לשתף את בעלך ולהוביל אותו להתנסויות עליהן את חולמת, בין אם בכוחות עצמכם ובין אם בעזרת ייעוץ פסיכוסקסואלי זוגי. תוכלי להסתייע גם בייעוץ כזה באופן פרטני כדי להתחיל את התהליך. בהצלחה!
Sorry, the comment form is closed at this time.