שאלה אינטימית – אבחון וטיפול בבעיות גניקולוגיות שכיחות

מאת: ד"ר אמנון עמית, מומחה בגינקואונקולוגיה וסגן מנהל חטיבת נשים ויולדות, הקריה הרפואית רמב"ם

ציסטה ציסטה היא שקית של נוזל המוקפת בריקמה. ציסטות בשחלה שכיחות מאד בקרב נשים שיש להן מחזורי וסת טבעיים. למעשה, כל אישה במהלך המחזור הטבעי שלה מפתחת זקיק, ממנו יוצאת הביצית. לאחר הביוץ נוצרת "ציסטה" קטנה, שגודלה כ- 2 ס"מ. לפעמים, ניתן להבדיל בין ציסטה פיזיולוגית, כלומר זאת שנוצרת כתוצאה מביוץ, לבין ציסטות שיש להן סיכוי להיות ממאירות. אלה הטבעיות נוטות להיעלם ולהיספג, לעומת הציסטות הממאירות, שבדרך כלל גדלות.

 איך בודקים אם הציסטה ממאירה?

אין בדיקה שאינה פולשנית, היכולה לקבוע באופן חד משמעי אם הציסטה היא ממאירה (סרטנית) או שפירה (לא סרטנית). ניתן לקבל רמזים על אופי הציסטה בעזרת אולטרה-סאונד לסוגיו ובעזרת בדיקות דם לסמן של סרטן השחלה, אולם בדיקות אלו אינן מדויקות לחלוטין.

אז מדוע לא להוציא את הציסטות בכל מקרה?

בל נשכח שמדובר בהרדמה כללית ובניתוח לכל דבר עם אפשרויות לסיבוכים, כגון: דימום, זיהום, פגיעה במערכת השתן ועוד, גם כאשר הניתוח נעשה בגישה לפרוסקופית (בעזרת אנדוסקופ).
מעבר לכך, אחוז הנשים בהן מתגלים ממצאים בשחלות נע בין 10-15 אחוזים. אם ננתח את כולן, סביר להניח, ששיעור הסיבוכים מהניתוח יעלה על מספר הנשים שהתגלה אצלן סרטן שחלה מוקדם.

במקרה של ניתוח – האם כדאי להוציא איברים נוספים כמו רחם ושחלה שנייה, כדי למנוע בהם סרטן?

לאישה בגיל הפוריות, שאין לה היסטוריה משפחתית או נשאות גנטית לסרטן השחלה, אין כל הצדקה להוציא את שתי השחלות.
ההורמונים המופרשים מהשחלה חיוניים לבריאותה של האישה ולהרגשתה הטובה. הוצאת שחלות ללא התוויה רפואית ברורה, תגרום לירידה משמעותית באיכות חייה של האישה.
להוצאת הרחם ישנן תופעות לוואי גופניות ונפשיות, שאינן מצדיקות את הרחבת הניתוח ללא ממצא ברור.

סרטן צוואר הרחם

סרטן צוואר הרחם היא מחלה בעלת שכיחות נמוכה יחסית בישראל, המופיעה באחת מתוך 20,000 נשים. בעולם השלישי המחלה שכיחה הרבה יותר ונחשבת למובילה בשיעורי התמותה מסרטן גינקולוגי.
רק בעשור האחרון חלה התקדמות משמעותית בהבנת מנגנון המחלה והסתבר, שמדובר בתוצאה המשכית של זיהום ע"י וירוס, הנקרא HPV.
לווירוס הזה קיימים זנים שגורמים למחלות שפירות (לא ממאירות), כמו "קונדילומה", המתבטאת בצורת יבלות באיבר המין. אך קיימים גם זנים הגורמים למחלות טרום ממאירות וממאירות בצוואר הרחם.

עשו לי משטח צוואר הרחם ( PAP'S) ואמרו שנמצא מצב טרום סרטני, מה אני צריכה לעשות?

אין צורך להיבהל ולהיחפז. זו מחלה איטית עם שיעורים די גדולים של החלמה עצמית, ללא כל טיפול. יותר מ- 70% מהנשים שלהן מצב מוקדם טרום סרטני תחלמנה לבד. כ- 40% מהנשים שלהן מצב טרום סרטני מתקדם, לא תפתחנה סרטן.
חשוב לזכור, שטיפול מקומי והקפדה על מעקבים יכולה למנוע מחלה סרטנית.
יש להשלים את כל הברורים והבדיקות, הכוללים ביופסיות מכוונות מצוואר הרחם ולהתאים את הטיפול האופטימלי לבעיה, תוך שימור הפוריות והחלמה שלמה.

הרופא אמר שזהו וירוס שעובר ביחסי מין. מאיפה קיבלתי את זה? האם בעלי בוגד בי?

אכן, בעבר היה נהוג לחשוב שזוהי מחלתן של הפרוצות ולכן, שייכו אותה למחלות כגון עגבת או זיבה. אולם, התברר כי נוכחות הווירוס במערכת המין הנשית הינה שכיחה מאוד (כ-40% מהנשים הצעירות).
לכן, אין למהר להסיק מסקנות לגבי נאמנות בן הזוג. הווירוס יכול להיות רדום שנים רבות וכל אחד מבני הזוג יכול היה להעביר את הווירוס מבן או בת זוג מלפני שנים רבות.

גידולי שרירני הרחם – מיומות

שרירני הרחם, הנקראים גם "מיומות", הינם הגידולים השכיחים ביותר במערכת המין הנשית. שכיחותם יכולה להגיע לכ- 40% מכלל הנשים. לרוב הנשים אין כל תלונה וכאשר מפסיק מחזור הוסת, השרירנים עוברים תהליך של ניוון.
רוב הבעיות מתרחשות מספר שנים לפני סיום הוסת. בעקבות שינויים הורמונליים השרירנים גדלים וגורמים למחזורים ארוכים ולדימום רב, שלפעמים מצריך מתן דם.

יש לי "מיומה" גדולה ואמרו לי שזה יכול להיות סרטן – איך מבחינים?

האבחנה בין גידול ממאיר לגידול שפיר במקרה זה, היא קשה מאד ודורשת כמעט תמיד הוצאת הרחם ו/או השרירן. ככלל, הרמז לגידול ממאיר הינו גדילה מהירה ולא מבוקרת.