חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

רמות מופחתות של לחץ דם וכולסטרול, הן הגורמים העיקריים לירידה הבולטת בתמותה ממחלת לב כלילית.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ בן-עמי סלע , מנהל המכון
לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר;
החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

עשרות שנים של אינספור מחקרים
בתחום מחלות הלב, הולידו מספר תוֹבנוֹת על גורמי הסיכון הגורמים לתחלואה כלילית (
coronary
heart disease
להלן CHD) הפוגעת בתפקוד הלב, לעתים באופן קטלני.

וכך התוודענו לעודף כולסטרול,
ובעיקר זה הידוע כ-
LDL, טריגליצרידים מוגברים, יתר לחץ דם, פגעי עישון
ונזקי סוכרת, ליפופרוטאין (
a), כמו גם C-reactive
protein
ויתר-הומוציסטאין.

כל אלה וודאי עוד אחרים, שעדיין
לא זיהינו, וכולם פועלים בחשאי בכלי הדם שלנו, תוך שהם מותירים מאחור שובל של סבל
ותמותה. ובעידן של
rating בו אנו נוהגים כבוד בכל מי שנמצא במקום
הראשון בכל תחום שהוא, ישנה נטייה תת-מודעת לנסות ולהעריך מי מכל גורמי הסיכון
שמנינו, הוא המסוכן מכולם. ספק אם ננהג בו בכבוד, אך אם נדע מי מסכן את בריאות הלב
יותר מהאחרים, ודאי ננסה להילחם בו באופן נחוש יותר, בטיפול תרופתי או אחר.

בריטניה, כמו רבות מהמדינות
המתועשות, חוותה הפחתה של 60% בתמותה 
מ-CHD מאז שנות ה-70, אך על פי Murray וחב’ בסקירה ב-Lancet משנת 2013, CHD ממשיך להיות גורם עיקרי לתמותה טרם-עת שם.

Bajekal וחב’ במאמר
ב-
PLos One משנת 2012, ייחסו כ-1/3 מההפחתה בתמותה מ-CHD ב-40 השנים האחרונות באנגליה לירידה דרמטית בשיעורי העישון במדינה זו, וכן
לירידה ב-20 השנים האחרונות בלחץ הדם וברמת הכולסטרול של הבריטי הממוצע.

בחוברת ינואר 2015 של British
Medical Journal
, מתפרסם מחקר דו-לאומי, רב מוסדי שנערך
בבריטניה ובקנדה, שניסה לנתח את הסיבות לירידה המשמעותית בתמותה מ-
CHD בשנים 2000-2007 באוכלוסיה האנגלית.

במחקר זה ניסו לאמוד את התרומה
של תרופות שניתנו בגישה מניעתית, בעיקר בתחומים של רמת לחץ הדם ורמות כולסטרול
מוגברות, תוך שימת דגש על הבנה אי השוויון הטיפולי במגזרי אוכלוסיה שונים.

המסקנה המרשימה ביותר של מחקר
זה היא שהפחתת לחץ דם מוגבר כמו גם הפחתת רמת כולסטרול, היו אחראיות לכמעט
שני-שלישים מההפחתה בסל 34% מתמותה מ-
CHD באנגליה
בשנים אלו.

החוקרים אספו נתונים מניסויים מבוקרים, ממטה-אנליזות, מסקרים ושאלוני
בריאות, ומהנתונים האפידמיולוגיים שהצטברו באנגליה במשך 25 שנים, כאשר בכל אלה
נבחנה יעילותם של טיפולים מונעים, וכיצד השפעת טיפולים אלה על לחץ הדם ועל רמת
כולסטרול, הביאה למניעה או לעיכוב פטירות מ-
CHD בין השנים 2000 ו-2007.

תוצאות מחקר זה הראו שבשנת 2007 הייתה ירידה של כ-38,000
מקרי מוות

מ-CHD ממספר הפטירות
הצפוי אם אמנם קצב התמותה מ-
CHD היה נותר דומה, וכן הראו ש-20,400 מקרי מוות מתוך 38,000 פטירות
שנחסכו, היו תוצאה של הפחתות בלחץ-הדם וברמות סך-כולסטרול.

המחקר בראשות Guzman-Castillo מאוניברסיטת ליברפול, קבע שההפחתה בשיעור של 34% בתמותה מ-CHD, משנת 2000 עד 2007 מרשימה במיוחד, מה גם
שהיא מייחסת לשני המדדים המוכרים כל כך, כ-2/3 מכלל הסכנה לתמותה מ-
CHD. החוקרים מצאו ש-19% מסך הירידה בתמותה מ-CHD, נבעו מהגברת הטיפולים למניעת יתר לחץ דם
ורמה גבוהה של כולסטרול,  ואילו 35% מסך הירידה בתמותה מסיבה זו, נבעו אמנם
מהירידה שהושגה בפועל ברמות 2 המדדים הללו. 
 

התרומה הגדולה ביותר לסך הירידה בתמותה המוערכת ב-29.5% מקורה בהורדת
לחץ הדם, והחוקרים מייחסים זאת ליישום מוצלח של ההמלצות להפחית את רמת המלח שנצרך.

יצוין שתרופות למניעת יתר לחץ דם, השיגו דווקא הפחתה מתונה
בתמותה מ-
CHD, שיוחסה באופן חלקי
להשגת שליטה דלה בלחץ הדם, וכן כיוון שההתמדה בנטילת תרופות אלה לא עלתה על 60%
מהרצוי. לעומת זאת, העלייה בצריכת הסטטינים באנגליה בין השנים 2000 ו-2007
נמצאה אחראית לירידה של 13.9% בסך התמותה שם. סטטינים הפחיתו את שיעורי התמותה בכל
המגזרים הסוציו-אקונומיים, אם כי הם מנעו או דחו כצפוי את התמותה כמעט 30% יותר
בחמישון העליון של האוכלוסייה, בהשוואה לחמישון התחתון שלה.   

יחד עם זאת, ההפחתות  ברמות כולסטרול שהושגו באוכלוסייה האנגלית
“המקופחת” ביותר מבחינה סוציו-אקונומית, מנעו או דחו יותר מקרי מוות מ-
CHD מאשר בשכבות האוכלוסייה האחרות, אם כי היה
בהם כדי להסביר רק 5.5% מכלל התמותה מסיבות כלשהן. 

באופן פרטני יותר, קבע מחקר זה ש-13,000 פטירות מ-CHD נמנעו או נדחו באנגליה בין השנים 2000
ו-2007 כתוצאה מהפחתת המקרים של יתר לחץ דם, כאשר 1,800 מתוך 13,000 פטירות שנמנעו
או נדחו, מקורם בטיפול תרופתי, ואילו 11,200 האחרים נובעים משינויים והתאמות באורח
החיים. הפחתה בלחץ הדם מנעה פי-2.0 יותר פטירות בקרב החמישון התחתון של האוכלוסייה
שם, מאשר בקרב החמישון העליון.

הפחתה ברמת כולסטרול מנעה או דחתה 7,400 פטירות בתקופה הנחקרת
באנגליה, מתוכם 5,300 פטירות שנמנעו או נדחו מיוחסות לצריכת סטטינים, עוד 2,100
מקרים מוות שנמנעו או נדחו משינויים באורח החיים. צריכת סטטינים מנעה כמעט 50%
יותר פטירות בחמישון העליון המבוסס כלכלית, בהשוואה לחמישון התחתון
“המקופח”. לעומת זאת, הפחתת רמת כולסטרול כתוצאה משינויים באורח החיים,
מנעה פי-3 יותר מקרי מוות בחמישון האוכלוסייה התחתון בהשוואה לחמישון העליון.

נתונים מעניינים נוספים שהוליד מחקרם של Guzman-Castillo וחב’ הם כדלקמן: לחץ הדם הסיסטולי באנגליה
פחת בין השנים 2000 ו-2007 בממוצע ב-5.4 מ”מ כספית בין הנשים, אך רק ב-2.5
מ”מ כספית בין הגברים. סך רמת כולסטרול באנגליה פחתה בפרק הזמן של 7 השנים
הללו משמעותית בשיעור ממוצע של 7.7 מיליגרם לדציליטר, באופן שווה בין גברים ונשים.

הממצאים המתוארים כאן לגבי היעילות של הפחתת לחץ דם ורמת
כולסטרול במניעת פטירות מ-
CHD באנגליה, אינם שונים מהותית מהנתונים הללו בעולם כולו.

Unal
וחב’ בסקירתם משנת 2004 ב-
Circulation, בחנו את נתוני התמותה מ-CHD באנגליה ובווילס בין השנים 1981-2000, ומצאו
שתרומת ההפחתה בלחץ הדם להפחתה בתמותה זו הייתה גדולה משמעותית מאשר הפחתת רמת
כולסטרול. סקר זה מצא ש-76% מההשפעה החיובית בהפחתה בלחץ הדם נבעה משינויי אורח
חיים ורק 24% נבעו מתרופות להפחתת לחץ הדם. יש לציין יחד עם זאת, שבסקר הקודם
שכיסה את השנים 1981-2000, ההשפעה היחסית של סטטינים הייתה קטנה בהרבה מהשפעתם
בסקר העדכני יותר של השנים 2000-2007, שכן הסטטין הראשון (
simvastatin) עלה על המדפים רק בשנת 1987 ועברו שנים
אחדות עד שהפופולאריות שלו תפסה תאוצה.

ניתוח נתונים של DeWilde וחב’ משנת 2012 ב-Journal of Epidemiology & Community Health, של סקר על לחץ דם
סיסטולי באנגליה בשנים 1994-2009, קבע שהירידה של 5 מ”מ כספית בלחץ דם זה
באנגלי, נבעה ב-25% מהמקרים מטיפול תרופתי ורוב ההשפעה של 75% מהמקרים מקורה
בהתאמות אורח חיים כגון הפחתה ניכרת בצריכת מלח. גם
Emberson וחב’ במאמר משנת 2004 ב-European Heart Journal, סיכם תוצאות סקר
באוכלוסייה הבריטית, וקבע שהורדה צנועה של 10% ברמות לחץ הדם וכולסטרול בכלל
האוכלוסייה, הביא להפחתה של 45% באירועי לב בטווח הארוך. ברוח דומה, הראו
Bibbins-Domingo וחב’ ב-New England Jouranl of
Medicine

משנת 2010, שהפחתה בצריכת המלח היומית ב-3 גרם, מנעה מדי שנה 44,000 עד 90,000
פטירות מ-
CHD.

במדינות אחדות, המדיניות וההמלצות של הגבלת צריכת מלח, הפחתה
בצריכת שומנים רוויים או שומני
trans, הפחתה בצריכת מזון מעובד, והפחתה בעישון, מתחילות להניב פירות.

כל אלה מוליכים למסקנה הבלתי נמנעת, שמעבר לרקע הגנטי שאינו
בשליטתנו ואשר קובע רבות לגבי נתוני התחלואה שלנו, ניתן בהחלט לסייע לגוף בהקפדה
על לחץ הדם, על רמת הכולסטרול, על רמת הסוכר, ובהימנעות מעישון.

בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים