חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

רוח הרפאים של הווריאנט הברזיליאני של COVID-19 הסאגה המאיימת עדיין בחיתוליה

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ (אמריטוס) בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולרית וביוכימיה (בדימוס), פאקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

 

כאשר מספר המקרים של נדבקים ב-COVID-19 החל לעלות שוב בעיר Manaus בברזיל בדצמבר 2020, הווירולוג הברזיליאני Nuno Faria היה בהלם מוחלט.
מדען זה שעבד בשנים האחרונות ב-Imperial College London, היה שותף קודם לכן למאמר שהתפרסם ב-Science על כך ששלושה רבעים מתושבי העיר הברזיליאנית כבר נדבקו על ידי SARS-CoV-2, מה שאמור להיות יותר ממספיק לכאורה לפתח חיסון עדר בעיר זו, ואף-על-פי-כן בתי החולים המקומיים התמלאו שוב בחולי קורונה.
נתונים אלה הטרידו את Faria שהרי הם לא היו נתונים להסבר מיידי.

 

תוך ניצול קשריו עם הממסד הרפואי ב-Manaus, החל Faria לקבל דגימות דם של “הנדבקים החדשים” על מנת לרצף את חומצת הגרעין הנגיפית, ולבחון שמא שינויים בנגיף יכולים להסביר את גל התחלואה החדש. ב-12 בינואר 2021, העלו Faria ואנשיו את מסקנותיהם הראשונות באתר המרשתת virological.org שעיקרן: 13 מתוך 31 הדגימות שנאספו במחצית חודש דצמבר 2020 ב-Manaus, נמצאו שונות מהנגיף המוכר, וסומנו כ-P.1. מסקנתו של Faria הייתה שיש אפשרות שהווריאנט P.1 התחמק מהתגובה החיסונית של אלה שחוסנו באופן טבעי כנגד הנגיף שגרם בעיר זו לתחלואה הרבה של קורונה בחודשים מרס-אוגוסט 2020.

מאזן האימה של נגיף קורונה ב-3 בינואר 2021 בעיר Manaus בברזיל: עוד יום של שגרה.

 

הופעתם של ווריאנטים חדשים של נגיף הקורונה עומדת במרכז העניין הרפואי בעידן פנדמיה זו, מאז שחוקרים עלו על הממצא המטריד של הופעת הווריאנט B.1.1.7 שזוהה בדצמבר 2020 בבריטניה וזכה לכינוי “הווריאנט הבריטי”, ואף הוכר כנגיף בעל כושר הדבקה והתפשטות נמרץ יותר מהגירסה הסינית של הנגיף שהתהפכה על חיינו בשנה החולפת.

אך כעת תשומת הלב מופנית לווריאנטים חדשים הפוקדים אותנו: ראשית זה מדרום אפריקה וכעת הנגיף מברזיל. הדאגה כצפוי מתמקדת בתגובת החיסון שלנו, שהרי משמעותה היא שאנו עומדים בפני “immune escapes”, דהיינו יותר בני-אדם שנדבקו במקור עם COVID-19, נותרו חשופים להדבקה נוספת של ווריאנט חדש, מה שייאלץ אותנו להתחסן שוב, שלא לומר להידבק שוב, עם נגיף קורונה כמותו לא ידענו.
בפגישת זום של ה-WHO ביום ה-12 בינואר 2021, דנו מאות חוקרים בבעיית גל המוטציות החדשות שכנראה יגאה בתקופה הקרובה (שהרי יש כבר שמועות על ה”ווריאנט ההודי”).ב-14 בינואר כינס WHO את ועדת החירום שלו, לדון המשמעות של הווריאנטים החדשים ובהמלצה על הגבלות הדוקות של טיסות ברחבי העולם להימנע עד כמה שאפשר התפשטות גלובאלית של ווריאנטים חדשים של הנגיף.
ועדה זו המליצה כמו כן על מאמץ עולמי לרצף יותר גנומים של מקרים חדשים של SARS-CoV-2 על מנת לאתר מוטציות חדשות.

 

הווריאנט הבריטי B.1.1.7, כבר התפשט במהירות בבריטניה, אירלנד, ודנמרק, ולבטח במדינות רבות אחרות כגון ישראל. החוקרים מוטרדים מאוד מהתנהגותו של 501Y.V2, הווריאנט שהתגלה בדרום-אפריקה, שכן אחדות מהמוטציות שהוא נושא, כולל אלו המכונות E484K ו-K417N, גורמות לשינויים בחלבון ה-spike החיצוני של הנגיף, וכן נמצא שנוגדנים חד-שבטיים כנגד חלבון spike המוטנטי יעילים פחות בנטרול ההדבקה של הנגיף החדש.
במאמר online מהשבוע שעבר, דיווח Jesse Bloom, מ-Fred Hutchinson Cancer Research Center בסיאטל,שהווריאנט E484K הוא בעל יכולת מופחתת פי-10 ללהיות מנוטרל בחיסון על ידי עירוי של נסיוב מחולים שנדבקו בנגיף המקורי והבריאו, אם כי אין פירוש הדבר שמוטציה זו מפחיתה פי-10 את התגובה החיסונית לווריאנט P.1.

 

על פי Bloom, “כל אימת שרואים שפע של מוטציות המתעוררות בזני נגיפים שונים ומתחילות להתפשט במהירות ברחבי העולם, הדבר מעיד על על יתרונות אבולוציוניים מסוימים באותן מוטציות”. בדומה לווריאנט הבריטי, הווריאנט הברזיליאני כבר החל בתנועה ועלול להתפשט ברחבי העולם.
אכן, מייד לאחר ש-Faria סיים את האנליזה שלו לגבי הגנום של הנגיף הברזיליאני, כבר פורסם דיווח שווריאנט זה (P.1) התגלה ביפן במטיילים יפניים שחזרו מטיול בברזיל.
ממש בימים אלה של אמצע ינואר מדווחים חוקרים אמריקנים על מספר ווריאנטים חדשים שהתגלו במבחני ריצוף, אלא שחשיבותם עדיין לא ברורה.
גם המשמעות של הווריאנט של Manaus, עדיין אינה ברורה, ולא ידוע עדיין האם זן חדש זה גרם של לגל ההדבקויות החדש.
“ייתכן שהחסינות שהתפתחה באנשים בברזיל כנגד הנגיף המקורי, פשוט מתחילה לדעוך”, קובע האפידמיולוג מאוניברסיטת אוקספורד Oliver Pybus, “או שמדובר פשוט בווריאנט של הנגיף המועבר ביתר זריזות בדומה לווריאנט הבריטי B.1.1.7, ולאו דווקא כיוון שהוא מצליח להתחמק ממערכת החיסון” קובע Pybus.

 

ראוי לציין, שבימים אלה השלימו חוקרים ב-London School of Hygiene & Tropical Medicine סדרת חישובים מהם הסיקו שהמוטנט הדרום-אפריקני 501Y.V2, עלול להיות ב-50% יותר מדבק אם כי לא בהכרח מתחמק ממערכת החיסון.
Ester Sabino, ביולוגית מולקולרית באוניברסיטת São Paulo, חוקרת בימים אלה את נושא ההדבקות החוזרות בקורונה בעיר Manaus, שיוכלו לסייע בהחלטה האם הזן P.1 שהתגלה שם ידע להתחמק ממערכת החיסון או שהוא היה פשוט מדביק יעיל יותר. בריטניה החלה ב-15 בינואר 2021 את פעילותו של קונסורציום חדש, תחת השם G2P-UK (או “genotype to phenotype-UK”), בראשו עומדת Wendy Barclay מ-Imperial College London, שתפקידו ללמוד את ההשפעות של המוטציות החדשות ב-SARS-CoV-2.

 

הווריאנטים שהתגלו בבריטניה, בדרום אפריקה ובברזיל, כוללים את אותה המוטציה הידועה כ-N501Y המכונה Nelly בפי חוקריה. אך מוטציה זו המשפיעה על חלבון ה-spike, מופיעה במספר ווריאנטים שאינם מתפשטים ומדביקים מהר יותר, מה שמוכיח ש-N501Y אינה פועלת לבד, כפי שמסבירה Kristian Anderson ממכון Scripps בסן דייגו. בלשונה :”Nelly יכולה להיות מוטציה תמימה, אך היא התחברה למספר ידידים מרושעים”.
Bloom, לעומת זאת, סבור שאף לא אחד מהשינויים הנגרמים לנגיף בעקבות המוטציות גורמים לו להתחמק לגמרי ממערכת החיסון. לדעתו לנגיפים המוטנטיים החדשים ייתכן שיש יתרון בכך שאנשים רבים כבר מחוסנים, מה שעשוי להסביר את גל ההדבקות החדש ב-Manaus.
מה שמטריד את איש החיסונים Philip Krause העומד בראש הקבוצה העוסקת בחיסונים ב-WHO. לדעתו, החשש הגדול הוא שהווריאנטים החדשים עברו שינוי אבולוציוני שסייע להם לעבור לפנוטיפ עמיד לחיסון, והם עשו זאת מהר יותר מכפי שקיוו או ציפו החוקרים.

חלק מהחוקרים חוששים שתכנית החיסונים והמינון שלהם עלולים להחיש את האבולוציה של ווריאנטים אלה. בבריטניה לדוגמה, הוחלט ב-30 בדצמבר 2020, לאפשר מרווח שאורכו עד 12 שבועות בין זריקת ההתחסנות הראשונה לבין הזרקת הדחף (boost) השנייה, במקום התקופה הקצרה יותר של 3-4 שבועות, ובכך לנסות להגיע לכך שיותר אנשים יתחסנו בין שני פרקי הזמן הדחויים באופן יעיל.
הארכת משך הזמן בין שני החיסונים תמנע מצב בו בגלל האטה בייצור או קשיים לוגיסטיים באספקתו של התרכיב מסיבות שונות, שהרי מדובר בחיסון צפוי של כ-5 מיליארדי אנשים בעולם כולו, תמנע ממחוסנים רבים את החיסון השני.
יחד עם זאת, הווירולוג Florian Krammer מבית הספר לרפואה של Mount Sinai, חושש שמרווח גדול מדי בין 2 ההתחסנויות עלול לגרום ליצירה של נגיף עמיד לחיסון.
החוקר Philip Krause נשמע מעט פחות אופטימי, ומציין שייתכן מאוד שנצטרך להיערך למתן חיסוני “תערובת” כנגד הווריאנטים השונים, במנת התחסנות אחת.
זו גם דעתו של Ravindra Gupta איש אוניברסיטת Cambridge. אך כפי שמסכמת הווירולוגית Angela Rasmussen מאוניברסיטת Georgetown, היא מודאגת יותר מההדבקה המהירה עם ווריאנטים אלה, וכיוון שהמדינות השונות לא הגיבו בסגרים מלאים לתקופות ארוכות יותר, והאנשים אינם מקפידים על התנהלות מוקפדת וזהירה, התמותה בעולם עוד עלולה להגיע לממדים שלכמותם לא שיערנו.

 

בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע.
24/01/2021
   לקריאת כל הכתבות של פרופ’ בן-עמי סלע לחץ כאן

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים