חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

קפה – הקשר בין צריכת קפאין ותחלואה או תמותה מסיבות שונות או ספציפיות

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית,
מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה,
אוניברסיטת תל-אביב.

קפה הוא אחד המשקאות הפופולאריים ביותר
בעולם כולו, וצריכתו ממשיכה להתמיד בקו עלייה. מספר גדול של מחקרים תצפיתיים
דיווחו על יחס הוֹפְֽכי (
inverse) בין צריכת קפה, ותמותה
מכל סיבה שהיא הקשורה למרכיב הקפאין בקפה.
לדוגמה, מחקריהם של
Freedman וחב’ ב-New England Journal of Medicine משנת 2012, Loftfield וחב’ ב-American Journal of Epidemiology משנת 2015, Ding וחב’ ב-Circulation משנת 2015 ו-Saito וחב’ ב-American Journal of Clinical Nutrition משנת 2015, הצביעו על
ירידה בתמותה ממחלות קרדיו-וסקולאריות, ממחלות מערכת הנשימה, ממחלות זיהומיות,
ממחלות נוירולוגיות ואף מפציעות ותאונות.
בנוסף,
Guerecio  וחב’ ב-Journal of Clinical Oncology משנת 2015, הראו שצריכה
מוגברת של קפה, כרוכה בירידה בהישָנוּת סרטן המעי הגס ותמותה ממחלה זו.

קפאין הוא המרכיב הנחקר ביותר של קפה,
ושתיית קפה מהווה 71% מצריכת קפאין בקרב מבוגרים בארה”ב (
Frary וחב’ ב-Journal of American Diet Association משנת 2008).
צריכה מוגברת של קפאין יכולה להביא להגברת הפעילות הסימפּתֶטית בגוף ולהגברת ריכוזי
קטכולאמינים בדם בתיווך של מערכת העצבים המרכזית (
Corti וחב’ ב-Circulation
משנת 2002), מה שעלול לגרום לעקה קרדיו-וסקולארית משמעותית (
Svatikova
וחב’ ב-
JAMA
משנת 2015). יחד עם זאת, רק מספר קטן של מחקרים בחנו את הקשר בין צריכה יומית של
קפאין לבין תמותה, ואף לא מחקר אחד בחן את ההשפעות של צריכת קפאין, בהשוואה
לאי-צריכת קפאין. לכן לקחו על עצמם
Tsujimoto
וחב’ לחקור האם צריכת קפאין עלולה לגרום להגברת תמותה מסיבות כלשהן או מסיבות
שניתן לייחס לקפאין.
בנוסף, חוקרים אלה בחנו נתוני תמותה מצריכת קפאין שאינה כרוכה בשתיית קפה, ומסקנות
מחקר זה מתפרסמות בחודש אוגוסט 2017 בכתב העת
Mayo Clinic Proceedings.

המחקר של קבוצת חוקרים יפנית זו, התקיים על
בסיס נתונים של הסקר המקיף של בריאות ותזונה (
NHANES) שנערך באוכלוסייה בארה”ב בין השנים
1999-2010. משתתפי הסקר האמור (17,594

איש ואישה בגילים שבין 20-79 שנה, חולקו
ל-4 קבוצות על בסיס צריכת הקפאין שלהם:
א) פחות מ-10 מיליגרם קפאין ליום;
ב) 10-99 מיליגרם ליום;
ג) 100-199 מיליגרם ליום;
ד) מעל 200 מיליגרם קפאין ליום.
תקופת המעקב אחר משתתפי הסקר נמשכה בממוצע
6.5 ± 2.8  שנים, ובמהלך תקופה זו נפטרו 1,310 ממשתתפיו.
והרי ממצאי המחקר: בהשוואה לאלה שצורכים פחות מ-10 מיליגרם קפאין ביום, הסיכון
לתמותה מכל סיבה בקרב אלה שצורכים קפאין ברמה של 10-99 מיליגרם ליום פחת ב-19% (עם
מובהקות סטטיסטית לא גבוהה,
p=0.05),
הסיכון לתמותה מסיבה כלשהי בקרב אלה שצורכים 100-199 מיליגרם קפאין ביום פחת ב-37%
(עם רמת מובהקות סטטיסטית גבוהה של
p<0.001),
ואילו הסיכון לתמותה זו בקרב צורכי קפאין ברמה של מעל 200 מיליגרם ליום פחת ב-31%
(עם מובהקות סטטיסטית גבוהה של
p<0.001).

קשר הופכי דומה בין צריכת קפאין לתמותה
נמצא בקרב אלה שלגמו פחות מספל אחד של קפה בשבוע, והסיכון נמצא נמוך ב-54% בקרב
צורכי 100-199 מיליגרם ביום ממקורות שאינן כרוכות בשתיית קפה.
לא נמצא כל קשר בין צריכת קפאין לבין תמותה קרדיו-וסקולארית, כאשר הסיכון לתמותה
מסיבה שאינה קרדיו-וסקולארית היה משמעותית נמוך יותר (ירידה של 26%) בקרב צורכי
10-99 מיליגרם קפאין ליום ממקור שאינו קפה, וירידה דרמטית עוד יותר של 40% בקרב
צורכי 100-199 מיליגרם קפאין ליום ממקור שאינו קפה, וירידה של 35% בסיכון לתמותה
מסיבה שאינה קרדיו-וסקולארית בצורכים מעל 200 מיליגרם קפאין ליום ממקור שאינו
קפה.. המסקנה הבולטת של מחקר זה של
Tsujimoto
וחב’ היא שצריכת קפאין אם משתיית קפה או ממקורות אחרים, מפחיתה משמעותית את הסיכון
לתמותה מסיבה כלשהי.


יחס הסיכון לתמותה מסיבה כלשהי על פי צריכת קפאין יומי. קו הייחוס של 1.0 תואם את
קבוצת הביקורת של צרכני פחות מ-10 מיליגרם קפאין ליום (לקוח ממאמרם של
Tsujimoto וחב’ משנת 2017). 

קפה הוא משקה מאוד מורכב המכיל למעלה
מ-1,000 חומרים כימיים.
מספר מחקרים דיווחו על התועלת של מספר מרכיבים בקפה הכוללים
caffeic acid  (Olthof וחב’ ב-American Journal of Clinical Nutrition משנת 2001), הchlorogenic acid  (Lee ו-Zhu
ב-
Carcinogenesis משנת 2006(, ו-diterpenoids (Jayasuriya וחב’ ב-Journal of Natural Products משנת 2005).
יחד עם זאת, למרות שקפה-נטול-קפאין עשוי להביא להפחתה קטנה בתמותה מכל סיבה, אין
לשכוח שגם קפה זה מכיל קפאין ברמות משתנות של 5-15 מיליגרם לאונקיית קפה (
Harland ב-Nutrition משנת 2000). לכן, אין לפרש את התוצאות של
קפה-נטול-קפאין בכך שלחומר זה אין השפעה חיובית על נתוני התמותה.

המחקר של Tsujimoto וחב’ מצביע בוודאות על קשר אפידמיולוגי ישיר
בין צריכת קפה לבין ירידה בתמותה במנגנון שעדיין אין לו הסבר מוסכם.
אחת הסברות היא שקפאין שההשפעה החיובית שלו היא בהפחתת דיכאון (
Lucas וחב’ –Archives of Internal medicine משנת 2011), עידוד קצב
חילוף החומרים בגוף, והשפעה חיובית על בקרת ההשמנה (
Acheson וחב’ ב-American Journal of Clinical Nutrition משנת 1980).
בנוסף, מייחסים לקפאין השפעה חיובית על הרחבת דרכי הנשימה בשל היותו בעל מבנה של
methylxanthine
הידוע בפעילותו המרחיבה דרכי נשימה בדומה לתכשיר תיאופילין (שאף הוא
בעל מבנה מתילקסנטיני (
Cong
וחב’ ב-
Chest משנת 1986(. כמו כן מייחסים לקפאין השפעה מעודדת
במאמצי-גוף בעצימות גבוהה (
Wiles
וחב’ ב-
British
Journal of Sports Medicine
 משנת 1992, ומתן הגנה בפני מספר זיהומים (Matheson
וחב’ ב-
Annals of Family Medicine
משנת 2011, והגנה מפני מספר ממאירויות (
Bøhn
וחב’ ב-
Molecular
Nutrition & Food Research

משנת 2014).

העובדה שמספר מחקרים שמצאו עלייה ברמת
קטכולאמינים שעלולה להגביר את העקה הקרדיו-וסקולארית, הייתה אמורה לכאורה להגביר
מצוקה לבבית, אם כי הדבר לא משתמע ממחקר זה ומאותם מחקרים מצוטטים, ומרמזת על כך
ששתיית קפה מזדמנת ולא מוגזמת אינה גורמת לעקה קרדיו-וסקולארית, אם כי המידע
המדויק על מה נחשבת שתיית קפה מתונה שאינה מזיקה ללב, אינו מתועד עדיין.
המחקר המצוטט כאן של
Tsujimoto וחב’ מוצא שהשפעת קפאין
על בריאות הלב חזקה יותר בנשים מאשר בגברים (
Lopez-Garcia ב-Annals of Internal Medicine משנת 2008).
נראה שההבדל הביו-מגדרי באשר לשיפור נתוני התמותה הכרוך בקפאין, קשור בהבדלים
הורמונאליים בין אסטרוגנים וטסטוסטרון, על ידי הפחתה של רמת נור-אדרנלין על עורקי
הלב (
Sudhir וחב’ ב-Hypertension משנת 1997).   

להלן מספר נתונים על תכולת קפאין במשקאות
מקובלים:
קוקה קולה (רגילה ודיאט) ב-250 מ”ל-
31 מיליגרם קפאין; פפסיקולה (רגילה ודיאט) ב-250 מ”ל- 25 מיליגרם קפאין;
קפוצ’ינו ב-250 מ”ל-180 מיליגרם קפאין; קפה שחור ב-250 מ”ל-85 מיליגרם; אספרסו
–ב-30 מ”ל- 40 מיליגרם קפאין; שוקו חם- ב-250 מ”ל- 5 מיליגרם קפאין; תה
שחור- ב-250 מ”ל- 60 מיליגרם קפאין; תה ירוק- ב-250 מ”ל- 5 מיליגרם
קפאין; בטבלית שוקולד חלב במשקל 30 גרם- 6 מיליגרם קפאין.

להלן מספר נתונים על כמויות צריכה
אופטימאליות של קפאין ועל תופעות רעילות של צריכת-יתר של קפאין:

באוכלוסייה הכללית של מבוגרים בריאים
Health Canada
ממליצים על צריכה יומית של לא יותר מ-400 מיליגרם. בילדים בריאים אין כל עדות
להשפעה שלילית של קפה על שגשוג הילד. לילדים מתחת גיל 12 שנה ממליץ
Health Canada
על צריכה יומית מרבית של 2.5 מיליגרם קפאין לק”ג משקל גוף, ועל
בסיס משקלי הגוף הממוצעים של ילדים להלן כמויות הקפאין המרביות לילדים מתחת לגיל
12 שנה:

ילדים בגילאים 4-6 שנה לא אמורים לצרוך
יותר מ-45 מיליגרם קפאין ביום כמות הנכללת בנפח של 12 אונקיות של משקאות קלים
אופייניים; ילדים בגילאים 7-9 שנה לא אמורים לצרוך ביום יותר מ-62.5 מיליגרם
קפאין, ואילו ילדים גילאי 10-12 שנה לא אמורים לצרוך יותר מ-85 מיליגרם קפאין
(הנכללים לדוגמה בחצי ספל קפה). 

צריכת קפאין בנשים הרות ומניקות:
סוכנות הסטנדרטים של מזון הבריטית ממליצה בהנחיותיה
משנת 2009 שנשים הרות תגבלנה את צריכת הקפאין לפחות מ-200 מיליגרם ליום, שהיא שוות
ערך ל-2 ספלי קפה נמס. הקונגרס האמריקני של רפואת נשים ומיילדות (
ACOG) הגיע בשנת 2010 למסקנה דומה בהנחיות תחת
הכותרת:
Moderate
caffeine consumption during pregnancy
.
לגבי נשים מיניקות ממליץ
Health Canada
בשנת 2010 על צריכת קפאין יומית שלא תעלה על 300 מיליגרם קפאין,
שפירושה לא יותר מ-500 מיליליטר קפה ליום.

צריכת קפאין של מעל 1-1.5 גרם ליום עלולה
לגרום למצב הידוע כ-
Caffeinism. זהו מצב של פיתוח תלות
בקפאין, עם תופעות של עצבנות יתר. רגזנות, חוסר-שקט, נדודי-שינה, כאבי-ראש, ודופק
מואץ לאחר צריכת קפאין.
צריכת-יתר מסיבית של קפאין עלולה להיות קטלנית (
Holmgren וחב’ Forensic Science International משנת 2004). ה-LD50 של
קפאין בבני-אדם מוערך ב-150-200 מיליגרם לק”ג משקל גוף (או צריכת כמות בלתי
סבירה של 75-100 ספלי קפה ביום לאדם במשקל 70 ק”ג על פי
Peters ב- Journal of  Clinical Pharmacology משנת 1967).

           

(לקוח מ-MeeLine Plus משנת 2000)

בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים