חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

קורונה – מה לגבי פתיחה מחדש של אוניברסיטאות ומוסדות אחרים להשכלה גבוהה בעידן הקורונה

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ (אמריטוס) בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה (בדימוס), הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.

 

בארה”ב במהלך חודש אוגוסט למעלה משליש מכלל המכללות והאוניברסיטאות בארה”ב נפתחו לפעילות מלאה.
מי שעשה זאת נטל סיכון “מחושב”, שכן בתחילת אוגוסט נרשמו שם מדי יום 55,000 מקרים חדשים של הדבקות, ולא הייתה כל הנחייה פדרלית שפתיחת מוסדות ללימודים גבוהים בטיחותית יותר מאשר פתיחה לרווחה של כל סקטור ציבורי אחר.

 

כבר בתחילת ספטמבר התברר ש”ניסוי” זה של פתיחת מוסדות אלה נראה על פניו כאסון. התפרצות הנגיף בקמפוסים עיקריים בארה”ב הביאה רבים מתוכם לסגור אותם טוטאלית באופן מיידי, והקדימו בצעד זה האוניברסיטה של צפון קרוליינה ב-Chapel Hill ואוניברסיטת Notre Dame באינדיאנה.
רק שבוע לאחר תחילת הלימודים ב-10 באוגוסט, הודיעה אונ’ Chapel Hill בה מתחנכים 30,000 סטודנטים, על 130 הדבקות חדשות בקרב התלמידים ועוד 5 הדבקות בקרב אנשי הצוות.
בתקופה שבין 1-27 לאוגוסט דווחו אנשי Chapel Hill על 756 הדבקות חדשות במוסד זה. תסריט זה חזר על עצמו באוניברסיטאות ברחבי המדינה, ועד 26 באוגוסט אובחנו כ-26,000 הדבקות חדשות ב-750 מכללות ואוניברסיטאות שם.

 

האוניברסיטאות האמריקניות עמדו לפני לחצים כלכליים שאילצו אותם לפתוח את הקמפוסים, וההתייחסות לסכנה של התפרצות נרחבת של הנגיף, שיחקה אצלן רק תפקיד משני לנזקים הכלכליים-עסקיים של מוסד סגור.
אך שיקול זה התברר כמִתְנַשֵּׂא. סריקה של למעלה מ-20 מדינות בארה”ב מצאה שבערך רבע מבני 18-34 שנה שנמצאו חיוביים אך א-תסמיניים, פיתחו בהמשך post-acute COVID (על פי Tenforde וחב’ ב-Morbidity & Mortality Weekly Report משנת 2020), שהיא מחלה עם פוטנציאל של גרימת נזקים עיקשים שעלולים להתדרדר עד כדי סיבוכים חמורים (Ellul וחב’ ב-Lancet Neurology משנת 2020, ו-Rubino וחב’ ב-New England Journal of Medicine משנת 2020).
מקרה בולט הוא ביטול של טורניר football בין שתי מכללות, לאחר שהתברר שלפחות 15 שחקנים בריאים שנדבקו בנגיף פיתחו myocarditis תולדת נזקי הנגיף (Dudd וחב’ ב-CBS Sports מ-11 באוגוסט 2020).

הדבקות בקרב סטודנטים הן לכאורה מקור יותר בדוּק להעברת הנגיף למקורבים בקמפוסים עצמם, כולל חברים לספסל הלימודים, אנשי סגל, וקהיליה הנרחבת מחוץ לקמפוסים (Mack ו-Yamey בשבועון TIME מ-16 ביולי 2020).
למעלה מ-40% מבין אנשי השירותים, הניקיון והתחזוּק של מוסדות אלו אינם לבנים (Bichsel וחב’ ב-CUPA-HR משנת 2018), והמגזר הצבעוני של האוכלוסייה שם נמצא בסיכון מוגבר של תמותה, ולבטח בהדבקה יותר יעילה של בני משפחותיהם ואנשים בקהילותיהם בגין צפיפות גדולה יותר של תנאי המגורים.

נראה אם כן מבחינת ששת הקטגוריות המאוירות בתמונות שלמעלה, שהמעצמה הגדולה בעולם, עם מערכת הבריאות המפותחת ביותר, אינה נמצאת במצב טוב בכל הקשור להתמודדות עם הנגיף. ואם בארזים…

 

לקחים מהניסיון האמריקני:

 

כאשר סטודנטים בבריטניה מתחילים בהכנות לחזרה לשגרת הלימודים, מה ניתן להם ללמוד מהקְרִיסָה של ניסיון החזרה ללימודים מעבר לים? השיעור הראשון היא החשיבות של נקיטת צעדים לעצירה וריסון של מעבר קל של הנגיף בקהילה לפני פתיחה מחודשת של האוניברסיטאות.
הדבקה קהילתית יכולה להיחשב מינימלית אם לאורך תקופה של 7 ימים רצופים ממוצע מקרי התחלואה החדשים היה נמוך מ-4 מקרים לכל 100,000 מדי יום, ושיעור התוצאות החיוביות בבדיקות המעבדה נמוך מ-5% (על פי Lopez ב-Vox מ-19 באוגוסט 2020).
קריטריונים אלה לא הגיעו למיצוי בצפון קרוליינה לפני פתיחת האוניברסיטאות במדינה זו. ואם להשוות בין אמריקה הגדולה לאי הקטנטן של טאיוואן שם פתיחת האוניברסיטאות הייתה מוצלחת במיוחד, כאשר המפתח להצלחה זו נובע מכך שהתפשטות הנגיף נבלמה כמעט לחלוטין טרם החלטה על פתיחת האוניברסיטאות (Cheng וחב’ ב-Annals of Internal Medicine משנת 2020).
בחודש שלפני פתיחת האוניברסיטאות בטאיוואן נרשמו שם פחות מחמישה מקרים חדשים מדי יום בכל המדינה, פשוט מדהים.

 

אם נחזור לארה”ב, אוניברסיטת Boston פתחה את שעריה עם שיעור הדבקה נמוך יחסית של רק 27 הדבקות מאז 27 ביולי.
השיעור השני שיש ללמוד אותו, הוא הערך של הסגר לפני או בעת פתיחת הלימודים. גם אם האוניברסיטה ממוקמת באזור עם שיעורי הדבקה נמוכים, רבים מהסטודנטים מגיעים ממדינות או ערים עם שיעורי הדבקה גבוהים, ורבים מהם אף מגיעים ממדינות במזרח אסיה כמו הודו או פקיסטן, בהם ההדבקה גבוהה במיוחד, וחלקם הגדול של צעירים אלה נשאי הנגיף ללא תסמינים, וחלקם הגדול אף לא טרחו להיבדק לנוכחותו.
האוניברסיטאות דורשות מהסטודנטים הללו להיות בהסגר של 14 יום, לפני שמאפשרים להם להיכנס לקמפוס, כפי שנהוג באוניברסיטת Cornell.

 

התפרצויות של הדבקה בקורונה באוניברסיטאות אמריקניות נולדו מתוך ריכוז מגובב של סטודנטים במגוריהם בקמפוסים (dormitories) או במגורים מרוכזים שלהם במעונות השייכים למוסד הלימודים ברחבי העיר.
זהו השיעור השלישי אותו יש לשנן. הדבקה בנגיף בקרב סטודנטים א-תסמיניים, עלולה להתרחש במהירות הברק בתנאי מגורים וחיים אלה.
מספר אוניברסיטאות ניסו לאמץ גישה של זיהוי תסמינים בשאלונים או בתחקור פנים-אל-פנים עם סטודנטים המבקשים לחזור ללימודים, אך התבססות על תסמינים אינה אסטרטגיה מוכחת לזיהוי הדבקה בנגיף, שכן התסמינים רבים ומגוונים, ועלולים להופיע בצורות ועוצמות שונות בפרטים שונים. למרבה הצער והכלימה, המרכז היוקרתי והמפואר של זיהוי מחלות ומניעתן (CDC) באטלנטה, שהוא האורים והתומים של המלחמה בתחלואה זה עשרות שנים, נאלץ “לרכך” את המלצותיו בשנות שלטונו של טראמפ, בקביעה שאינו ממליץ בחינת מצבם הרפואי של סטודנטים בחזרתם לחידוש הלימודים (דו”ח של CDC מ-30 ביוני 2020).
כצפוי לא מעט אוניברסיטאות אימצו המלצה זו.

 

המלצה זו של ה-CDC אינה מבוססת על עדות מוצקה. מודלים מבוססים הראו שמניעת התפרצויות דורשת סריקה בתדירות גבוהה של כל הסטודנטים בקמפוס. מחקר שבחן נתוני מגיפה, הגיע למסקנה המבוססת על ההתנהגות האופיינית של סטודנטים בשנות ה-20 לחייהם, שבדיקות screening מהירות, זולות ובעלות ספציפיות גבוהה (גם אם רגישותם נמוכה), אחת ליומיים-שלושה (!!) היא אסטרטגיה אופטימלית (Paltiel וחב’ ב-JAMA Newt Open משנת 2020).
למרות שתדירות כה גבוהה של ביצוע בדיקות נראית לא מעשית, היא תואמת המלצות של גופי בריאות מובילים בבריטניה, המצביעות על ביצוע בדיקות אלה לסטודנטים ולאנשי ההוראה הנחשפים להם.

 

כל אסטרטגיית למניעת המעבר של הנגיף בין סטודנטים המבוססת על “אחריות אישית” ועל הציפיה שסטודנטים יימנעו מלחגוג כמעט ערב בערבו מהתכנסויות צפופות לעתים של 4-5 בחדר, או הימנעות מקיום יחסי מין מזדמנים בתדירות גבוהה, אמורה להיכשל. אלה שנותיהם היפות ביותר, וזכורים לי משנות ה-80 הפאבים בפילדלפיה הגדושים בצעירים, מהם סטודנטים רבים, הלוגמים פחיות בירה יחד עם בנות זוגם לקראת הפעילות היותר אינטימית שתתרחש בהמשך.
ראשי האוניברסיטאות אינם אמורים לנזוף בתלמידים כאחראיים להתפשטות הנגיף: האשמה נעוצה בעיקר בהם על האופן הליברלי והלא מבוקר של פתיחת המוסדות ללימודים (Mangan ב-Chronics of High Education מ-21 באוגוסט 2020).

 

מחקרים התנהגותיים מראים שנטילת סיכון עצמי נמצאת בשיאה בקרב צעירים, והאשמתם בהתנהגות זו היא אסטרטגיה לא יעילה של בריאות הציבור (Marcus ו-Gold ב-Atlantic מיולי 2020). אוניברסיטאות חייבות לספק הדרכה והוראות לסטודנטים על הדרך שצריך לנהוג בה בחייהם החברתיים, פתיחה חפוזה של אוניברסיטאות בעיצומה של פנדמיה שאינה שוככת, היא צעד שהסיכונים הכרוכים בו רבים, ואולי מחשבה תחילה הייתה ראויה יותר.

 

בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע.

15/11/2020
   לקריאת כל הכתבות של פרופ’ בן-עמי סלע לחץ כאן

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים