קורונה – כמה זמן יידרש להכנת תרכיב יעיל נגד נגיף הקורונה? חלק א`.

פרופ' (אמריטוס)
בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה
מולקולארית וביוכימיה (בדימוס), הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.

גם האסטרטגיות
היעילות והדרקוניות ביותר לבלימת התפשטות הנגיף Covid-19 אינן מבשרות טוב מבחינת
היכולת של הממסד הרפואי העולמי לרסן את הנגיף בתקופה המאוד קרובה. 

נראה עם זאת, שהכרזת ארגון הבריאות העולמי (WHO) שאנו מצויים בעיצומה של
פנדמיה, מאיצה במדענים העוסקים בדבר, להחיש את מאמציהם להכנת תרכיב יעיל על מנת
למנוע את התחלואה והתמותה, כמותם העולם לא ידע מאז השפעת הספרדית לפני 102
שנה.
בארה"ב בלבד בערך 35 חברות ביו-מד ומוסדות אקדמיים מנהלים מרוץ בדרך ליצירת
תרכיב, כאשר לפחות 4 מתוך גופים אלה כבר יצרו תרכיבים שנוסו בבעלי-חיים. הראשונה
שחצתה לכאורה את קו הגמר במרוץ זה היא חברת הביוטק Moderna שבסיסה בבוסטון, המתחילה
ממש בימים אלה ניסויים בבני-אדם. 

המהירות חסרת התקדים הזאת בה אנו מתקרבים לכאורה ליעד השגת תרכיב מיוחל, מיוחסת
ברובה למאמץ של המאמץ בסין לרצף את החומר הגנטי של נגיפי Sars-CoV-2, הנגיף שגורם למגפת Covid-19 הנוכחית. הסינים פרסמו את
ממצאיהם בהשגת הרצף של חומצת הגרעין בראשית ינואר, מה שאפשר לקבוצות מחקר ברחבי
העולם לגדל את הנגיף החי וללמוד כיצד הוא חודר לתוך תאי אדם ולגרום למחלה. 

נגיפי Corona גרמו לשתי
מגיפות נוספות שהתרחשו לאחרונה שגרמו ל- severe acute
respiratory syndrome (או SARS) בסין בשנים 2002-4, וכן ל-Middle East
respiratory syndrome (או MERS) שהחלה בסעודיה בשנת 2012.
בשני המקרים האחרונים, החל מאמץ להכנת תרכיבים, אך  מאמץ זה התפוגג כאשר 2
המגיפות הללו נבלמו מעליהן. חברת Novavax ממרילנד, הציעה לעשות שימוש בתרכיבים
כנגד SARS ו-MERS כנגד הנגיף הנוכחי, אם כי Moderna ציינה שיש לה מספר תרכיבים מועמדים
ראויים שהיא תכניס לניסויים באדם באביב שאנו נמצאים ממש לפתחו. אך ישנה סיבה נוספת
להתקדמות המקווה בהכנת תרכיב יעיל כנגד נגיף הקורונה הנוכחי.   

אכן, איש לא
יכול היה לנבא שהנגיף הבא שיאיים על האנושות יהיה דווקא נגיף קורונה, כאשר בדרך
כלל מתייחסים לנגיף influenza הגורם לשפעת הוא זה שימית בעולם כולו מספר גדול יותר של בני-אדם.
יחד עם זאת, האימונולוגים העוסקים בדרך כלל בתחום התרכיבים פעלו תחת ההשערה
שכדאי להפנות מאמצים במציאת תרכיב כנגד פתוגנים שניתן לראות בהם "אב
טיפוס" (prototype) למגוון של נגיפים מאיימים. 

"נגיפי קורונה או מאוד דומים להם היו מוכרים עוד משנת 2007" קובע  Richard
Hatchett יו"ר חברת Cepi (או  Coalition for Epidemic Preparedness Innovations שמקום מושבה ב-Oslo והיא חברת מלכ"ר המגייסת
משאבים ומתאמת את הפיתוח של התרכיב כנגד Covid-19.

באופן מסורתי,
חיסון הושג על ידי שימוש בנגיף חי-מוחלש, או על ידי חלק או מלוא הנגיף שעבר
אינאקטיבציה על ידי חימום או על ידי כימיקלים שונים. אך לשיטות אלה יש
מגבלות. 

כל התרכיבים פועלים על בסיס אותו עיקרון: הם מציגים חלק או את מלוא הפתוגן למערכת
החיסון האנושית, בדרך של הזרקת חומר זה במינון נמוך, על מנת לעודד מערכת חיסונית
זו ליצור נוגדנים כנגד הפתוגן. ה"זיכרון" החיסוני הוא כזה,
שלאחר שהוא נחשף לראשונה לפתוגן, ניתן לגייס את מערכת החיסון לפעולה בעתיד,
אם אותו אדם נחשף שוב לנגיף בצורתו החיה-טבעית.
נגיף הקורונה הנוכחי Sars-CoV-2, הוא בעל הומולוגיה של בין 80 ו-90% לנגיף הנגיף שגרם
למגיפת Sars של 2002. שני הנגיפים הם נגיפי RNA כאשר חומצת הגרעין כלואה
בתוך קפסולת חלבון המכילה זיזים (spikes).
זיזים אלה נצמדים על קולטנים בשטח הפנים של תאי הריאות של הפונדקאי, כאשר קולטנים
אלה זהים לגבי שני הנגיפים, וכך מתאפשרת חדירתם אל תוך התאים. בהגיע הנגיף אל תוך
התא, הוא מאלץ את מערכת ההתרבות של התא, לייצר עותקים נוספים של הנגיף, כאשר
האחרונים פורצים בהיותם רבים מהכיל אל מחוץ לתא תוך כדי הריסתו.  בדרך
זו, הולך הנגיף ומתרבה על ידי פריצתו לתאי ריאות נוספים תוך גרימת
התחלואה. 

חלק מהפרויקטים
להכנת תרכיב כנגד Covid-19, משתמשים בגישות וטכנולוגיות חדישות יותר. 
אסטרטגיה עדכנית של חברת Novavax משתמשת לדוגמה בתרכיב רקומביננטי".  לצורך זה יש לקבל
את הקוד הגנטי של אותו זיז חלבוני על פני הקפסולה של Sars-CoV-2, שהוא חלק הנגיף כנראה
מאתגר ביותר את המערכת החיסונית באדם, והחדרת חומר גנטי זה לחיידק או לפטרייה,
באופן ששני מיקראוגניזמים בלתי מעורבים אלה ייצרו כמויות גדולות של
החלבון הזיזי. 

גישות אף חדשניות יותר עוקפות את החלבון, ובונות תרכיבים מהחומר הגנטי עצמו. זו
הגישה של חברת Moderna ושל חברה אחרת מבוסטון, CureVac,  הפועלות ליצירת תרכיבים כנגד Covid-19 על בסיס ה-mRNA.  

חברת Cepi מאוסלו, מממנת ארבעה
פרויקטים ליצירת תרכיב כנגד Covid-19, ובמחצית חודש מרס הודיעה על תרומה בסך 4.4 מיליון דולר
לחברת Novavax ולאוניברסיטת אוקספורד,
הפועלות ליצירת תרכיב בגישה של התרכיב המוחדר בעזרת וקטורים. 

ניסויים קליניים
בדרך כלל מתבצעים ב-3 פאזות. הפאזה הראשונה, בהשתתפות כמה עשרות מתנדבים,
בוחנת את הבטיחות של התרכיב, ומנטרת תופעות לוואי בלתי-רצויות אפשריות. הפאזה
השנייה, בהשתתפות מספר מאות אנשים, בדרך כלל באזורי עולם הנפגעים ביותר מהמחלה,
בוחנת את יעילות התרכיב, ואילו הפאזה השלישית בוחנת את יעילותו במספר אלפי אנשים. 

אך יש שלבי התשה רבים בתהליך של יצירת תרכיבים ניסיוניים גם לאחר סיום שלוש הפאזות
האחרונות. על פי Bruce Gellin העומד בראש תכנית החיסונים הגלובלית של חברת Sabin Vaccine
Institute בוושינגטון-DC, יש יותר מקרים בהם תרכיבים נכשלו בסופו של תהליך הכנה מפרך, מאשר
הצליחו. 
דוגמה להערכה זו ניתן למצוא בתרכיב שהוכן בשנות ה-60 כנגד פתוגן הידוע כ- respiratory
syncytial virus, שגורם לתסמינים דמויי-שפעת בילדים. הסתבר שהתרכיב הזה גרם אף
להחמרת התסמינים בעיקר בתינוקות כנראה בגלל מערכת חיסון בלתי בשלה בגיל
הרך.  

נמשיך ונדון
בתרכיב כנגד נגיף הקורונה במאמר ההמשך.

בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.