פרופ’ (אמריטוס) בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה (בדימוס), הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.
כאשר מגפות או מצבי חירום בריאותיים פוקדים אותנו, המדענים מנסים לגלות את הסיבה לכך, כגון כיצד מופיע הפתוגן וכיצד הוא מתפשט, כיוון שמידע זה עשוי להגביר את ההבנה על הסיכונים שהוא צופן לנו, את האסטרטגיות למניעתו, את ההכנה לקראת התפשטותו, ואת הכחדתו.
אף-על-פי-כן כאשר אנו כבר מתחילים את השנה הרביעית של הפנדמיה של COVID-19, לא נמצא פתרון לשאלה הרפואית ואף הפוליטית במידת מה, על אודות המקור האמיתי לנגיף המדובר.
שתי ההשערות העיקריות שעלו במרוצת 3 השנים האחרונות, הן נגיעות זואונוטית (כלומר נגיף שזלג מבעלי חיים נגועים לאנשים המטפלים בהם) שהתרחשה בשוק הדגים בחבל Huanan בסין, או שמא זליגה מעבדתית במכון לנגיפים בעיר Wuhan שבחבל ארץ זה.
חשוב לבחון את המאמצים לגלות את מקורו של ,SARS-CoV-2 ואת אבני הנגף הפוליטיים שמונעים במגעים עם ממשלת סין, את בירור הסיבה שדווקא מדינת ענק זו מתכחשת לעובדות שאין חולק עליהן.
הניסיון לזהות את המסלול האבולוציוני של הנגיף שהמית עד כה כ-7.5 מיליון איש בעולם, יסייע לנו במניעת פנדמיות בעתיד.
הסיפור מתחיל ב-31 בדצמבר 2019, כאשר ה-WHO למד לראשונה על צבר של מקרים של פנאומוניה מסיבה לא ידועה בעיר Wuhan במרכז סין.
שלטונות העיר מיהרו לסגור את השוק העירוני כבר למחרת, והחליטו גם למנוע את האפשרות לבחון במעבדה האם דגים אחראים לתחלואה.
כבר ב-10 בינואר בוצע הרצף הגנטי של הנגיף ,SARS-CoV-2 אך עברו מספר שבועות עד 30 במרס, תאריך בו ה-WHO הכריז ש-COVID-19 מהווה סכנה בעלת משמעות בינלאומית, זאת בעקבות משלחת מומחי ה-WHO הסתייעה בווירולוגים סינים, בביקור שנערך ב-Beijing וב-Wuhan בין בתאריכים 16 עד 24 בפברואר.
בחודש מרס 2021 פורסם על ידי WHO והסינים דו"ח טכני שקבע שזליגה זואונוטית היא מקור "סביר עד סביר מאוד" של הנגיף, וקבע כמו כן ששרשרת מוצרי מזון קר כמקור "אפשרי" לנגיף, ושתאונת מעבדה הוגדרה כ"מאוד לא סבירה".
Tedros Adhanom מי שעמד בראש ה-WHO מיהר להִתְכַּחֵשׁ לממצאי דו"ח זה, מתוך אמונה שמדובר במסקנה לא בשלה לשלול אפשרות של "תאונת עבודה" במעבדה ועד מהרה הוסרו נתונים אלה. בהמשך, ובעקבות לחץ כבד של ה-WHO הסינים החזירו את אותם נתונים ל-GISAID.
החלטה בדבר המקור של SARS-CoV-2 הייתה אמורה להיות עניין מדעי-רפואי, הפכה במקרה שלפנינו מזוהמת בשיקולים פוליטיים.
בחודש מרס 2020, האשים השר לעניינים בינלאומיים בסין, ללא כל ראיות להאשמתו, שצבא ארה"ב החדיר את הנגיף SARS-CoV-2 בעת ביקור ב-,Wuhan מה שהביא לתגובת הנשיא דונלד טראמפ שמקורו של הנגיף היה ב-WIV או Wuhan Institute of Virology.
בסגנונו המוכר (ולאו דווקא לטובה) טראמפ קבע שמנהל WHO נוטה להאמין לסינים, ואף איים בנאום באו"ם שארה"ב מתכוננת לפרוש מה-WHO. למרות שהנשיא ג'ו ביידן החליט מאוחר יותר על ביטול איומיו של טראמפ, הוויכוח בין ארה"ב לבין סין נמשך, ואף העצים.
בתאריך ה-26 למאי 2021, הורה ביידן לסוכנויות הביון האמריקניות לחקור את ההשערות השונות בדבר מקור הנגיף.
משרדו של מנהל סוכנות הביון בוושינגטון, שחרר לפרסום את המסמך תחת הכותרתclassified Assessment on COVID-19 Origins”, שקבע שהראיות התומכות באחת משתי התיאוריות על מקור הנגיף אינן חזקות מספיק, ושהמחויבות של סין לשיתוף פעולה חיונית להגיע למסקנות ברות ביסוס. אך השיקולים הפוליטיים בדבר מקורות הנגיף החלו מתלהטים מחדש בראשית שנה זו.
ב-25 בינואר, 2023, המשרד של בריאות הציבור הגיע למסקנה שהמכון הלאומי של אלרגיה ומחלות מדבקות בארה"ב, נכשל בבחינה ראויה של בקשת מענק מחקר שהוגשה ל-EcoHealth Alliance לחקור את מעורבות נגיפי שמקורם בעטלפים שנחקרים ב-WIV.
חודש אחד לאחר מכן, משרד האנרגיה האמריקני, החולש על 17 מעבדות בארה"ב, הגיע למסקנה שנגיף SARS-CoV-2 החל דרכו כתוצאה מתאונת מעבדה סינית. אך בניגוד לו, משרד החקירות הפדרלי קבע שהוא תומך בתיאוריית תאונת המעבדה רק באופן "מתון".
יחד איתו, 4 סוכנויות אמריקניות נוספות, עדיין סבורות ש-SARS-CoV-2 נבע מזליגה זואונוטית, בעוד ששתי סוכנויות אחרות נותרו בלתי פסקניות בנושא.
כל סוכנויות המודיעין בארה"ב דוחות את ההאשמות שמשתתפים בתוכנית של נשק ביולוגי סיני חשאי פיתחו במתכוון את הנגיף SARS-CoV-2. יחד עם זאת, דו"ח שפורסם באמצע דצמבר שנת 2022, על ידי צירים רפובליקניים בבית הנבחרים האמריקני, עדיין תומכים בתיאוריית התאונה במעבדה.
ב-20 במרס 2023, חתם הנשיא ביידן על מסמך המסיר חשאיות מעל כל הנתונים שברשות שלטונות הבריאות האמריקניים בדבר מקורות הנגיף, על מנת לאפשר שימוע על הנושא בקונגרס.
חסידי התיאוריה של תאונת מעבדה, מפיצים תיאוריה המדגישה את המיקום הגיאוגרפי של מעבדת ה-WIV בעיר Wuhan בה התחילה הפנדמיה.
הם מצביעים על נוכחות נגיף הקורונה ממקור עטלפים מהזן RaTG13 במעבדה זו, מתוך טענה שמניפולציות גנטיות כגון מחקר gain-of-function עלול היה לייצר את נגיף SARS-CoV-2. .
רוב המדענים שוללים תיאוריה זו, כיוון שקיים מרחק אבולוציוני ניכר בין 2 הנגיפים. יחד עם זאת, האפשרות שהמעבדה שומרת ואינה חושפת זן פרוגניטורי של SARS-CoV-2 שגרם לדליפה מעבדתית אינה יכולה להישלל באופן מוחלט.
אי שיתוף הפעולה והתחמקות הסינית בכל שלבי החיפוש אחר מקור הפנדמיה, עלולים לגרום לכך שלא נדע לעולם מהן מקורות הפנדמיה שהאנושות כולה סבלה ממנה במאה השנים האחרונות.
לאחר מותם של פרומיל מאוכלוסיית העולם, בנוסף למאות מיליונים שלקו במחלה וחלקם עדיין סובלים ממנה.
על בסיס המצוקות הכלכליות שבעקבותיה, קיים צורך אינטרינזי להבין את סיבותיה.
שחרור הנתונים החדשים עשויים לגלות האם חיות ספציפיות היו מזוהמות בנגיף, ולספק מידע מהיכן הגיעו חיות נגועות אלו. ללא קשר למקורו של COVID-19, התפרצויות בעתיד, עלולות להיגרם מסיבות טבעיות, מתאונות או אף ממניפולציות מכוונות, והיכולת שלנו לזהות את הסיבה האמיתית עשויות להיות קריטיות. לפיכך, יש להצביע על שלושה צעדים חשובים למניעת פנדמיות בעתיד.
בין שלושת האפשרויות, הטבעית, התאונתית והמכוונת, רוב הראיות המחקריות שזוהו עד כה, תומכות באפשרות הטבעית של הופעת הנגיף.
יותר ממחצית מהמקרים המוקדמים של COVID-19, היו קשורים לשוק העירוני של Wuhan , ומיפוי אפידמיולוגי זיהה שרוב המקרים היו ממוקמים באתר זה.
בינואר 2020, פינו הסינים את השוק מכל עובדיו ולקוחותיו, בלי שבדקו בעלי חיים שהיו בחיים, אך דגימות סביבתיות חיוביות, כולל חומר שקורצף מכלובי חיות, שיער וצמר במכשירי גזימה, זיהו בוודאות נגיפי SARS-CoV-2 (Worobey וחב' ב-Science משנת 2022).
לאחרונה, אותרו רצפים של חומר גנטי של כלבים ושל רקונים הזהים ל-SARS-CoV-2. דגימות ממקרים מוקדמים של בני-אדם חולים, גם כן הכילו 2 צורות שונות של SARS-CoV-2. למרות שרק אחת משתי צורות אלו התפשטה באופן גלובלי, מרמזת על כך שמגיפת הנגיף בחיות גרמה לזליגה באדם.
מניעת זליגה של הנגיף מבעלי-חיים לאדם היא בראש צורות ההגנה מפני מגיפות זואונוטיות, מ-60% מהתפרצויות קודמות בעבר נבעו מתחלואה זואונוטית טבעית ובלתי מאובחנת.
ניתן להפריד בין אוכלוסיות אדם וחיות משק באופן יותר אפקטיבי ומתוך ויסות קפדני יותר של שווקי בעלי-חיים "רטובים" והגבלה חוקית המונעת סחר בבעלי-חיים באופן לא "סטרילי". מאמצים בהתנהלות מוקפדת יותר של שדות מרעה, אמורים ליצור אזורי חיץ בין חיות משק לחקלאים. שנית, חיוני ביותר להגביר את כללי הבטיחות במעבדה, להפחתת הסיכונים של השתחררות לא מודעת של פתוגנים מסוכנים. שלישית, יש ליישם ביתר שאת את הגישה של חיסונים כנגד פתוגנים מוכרים.
אך אין הסכמה בינלאומית באשר להפחתת סיכונים אלה. ב-27 בינואר 2023, פרסמה הרשות האמריקנית לבטיחות ביולוגית המלצות יותר קשוחות למניעת הדבקות במעבדה ומחוצה לה, אך מספר וירולוגים בעלי-שם ומעמד קיטרגו מתוך טענה שתקנות אלה עלולות לפגוע בפיתוח תרכיבים לחיסון.
מאז הימים הראשונים של הפנדמיה הזו, הוויכוחים על מקורה לא פסקו. כמו בתחומי מחקר רפואי אחרים, החוקרים חייבים לקבל גישה מהירה לאזורים הגיאוגרפיים בהם מתחילות מחלות ומגפות, חייבים להיות חשופים לשיתוף פעולה חוצה מדינות, ולשקיפות מלאה. במקרה המתואר כאן של ,COVID-19 לא זכו החוקרים לשיתוף פעולה ושקיפות מלאה בדבר מקור הנגיף, וכך יקשה עליהם להתכונן להתפרצויות בעתיד של מגפות נגיפים, שאנו ודאי נחווה בשנים הקרובות.
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע
16/07/02023
לקריאת כל הכתבות של פרופ' בן-עמי סלע לחץ כאן
