חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

קורונה – הנזק שהדבקה בקורונה עלול לגרום ללב, מגביר את סכנת התמותה.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ (אמריטוס)
בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה
מולקולארית וביוכימיה, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.

העולם נתון
ובצדק לבהלת הקורונה, ויש אף צופי שחורות הרואים דמיון בין הפנדמיה הנוכחית לבין
ה”שפעת הספרדית” שהרגה 40 מיליון איש בעולם שכלל באותה שנה רק 2.1
מיליארד תושבים לעומת 7.8 מיליארד כיום.
מחקר תצפיתי
בעיר
Wuhan בסין שם התחילה כזכור
המגיפה, מצא ב-19.7% מהאנשים שנדבקו בנגיף
COVID-19 פגיעה לבבית, באופן שנגיף זה נמצא מנבא
בלתי תלוי בתמותה במהלך אשפוז. 
נמצא ששיעור התמותה בקרב מטופלים עם נזק לבבי זה במהלך הדבקה עם קורונה היה
51.2%, בהשוואה לתמותה בשיעור של 4.5% בלבד בקרב מטופלים ללא פגיעה לבבית (הבדל
משמעותי עם 0.001
p<). במודל רגרסיה ע”ש Cox, מטופלים עם פגיעה לבבית
היו בסיכון גבוה פי-4.26 ויותר למוות, בהשוואה לאלה ללא פגיעה לבבית, זאת החל מיום
הופעת תסמיני ההדבקה בנגיף. 


פגיעה לבבית הוגדרה כרמה מוגברת של הסמן הרגיש להתקף-לב טרופונין-
I, ללא אי-סדירות חדשה
בבדיקת
ECG או בבדיקת אקו-לב.
רמת
high
sensitive-TnI
הייתה 0.19 מיקרוגרם/ליטר במטופלים עם פגיעה לבבית, ונמצאה ברמה
של פחות מ-0.006 מיקרוגרם/ליטר באלה ללא פגיעה לבבית (הבדל משמעותי עם
p0.001p<). 
ד”ר
Shaobo
Shi
וחב’ מהמרכז הרפואי Renmin של אוניברסיטת Wuhan, פרסמו את הממצאים הללו
בחוברת ה-25 במרס 2020 של
JAMA Cardiology.

 ד”ר Shi מציין שעל בסיס הממצאים
הללו של מדידת רמת טרופונין ובדיקת
ECG במטופלים חיוביים לקורונה המאושפזים בבית חולים, ניתן להעריך את
חומרת הפגיעה הלבבית. 
כיוון שמדובר בבדיקה ראשונית במדגם קטן יחסית של מטופלים, אין ספק שנדרשים מספרי
נבדקים גדולים בהרבה במחקרים רב-מוסדיים כדי לקבוע האם נגיף הקורונה עלול לפגוע
בלב באופן ישיר. 
מחקרו של Shi ואנשיו כלל 416 מאושפזים
בבית החולים
Renmin כאשר כל אלה נשאי הנגיף COVID-19, בתקופה שבין 20 בינואר
עד 10 בפברואר 2020. בתגובה לנתונים אלה, הביע ד”ר
Ron Waksman הקרדיולוג הבכיר של מרכז
הלב
RedStar של בית החולים
האוניברסיטאי ב-
Georgetown בוושינגטון DC, את דעתו לפיה “אם נתונים אלה נכונים, אנו חייבים באופן יזום
לבחון אפשרות של נזק לבבי בכל המודבקים בנגיף קורונה, שכן זיהוי מוקדם של
פגיעה כזו עשוי להציל חיים רבים”. 

מספר הערות
נוספות של
Ron Waksman באשר לתוקף הממצאים: 


“המחקר האמור התבצע במטופלים שנשלחו לאשפוז, ואינו מתייחס בהכרח לכל
המאובחנים כנשאי הנגיף. בנוסף, מטופלים עם נזק לשריר הלב סבלו גם מפגיעות
רב-מערכתיות קודמות, כך שקשה להעריך כרגע באיזה מידה החריפה הפגיעה במערכת הנשימה
לה גרם הנגיף, אמנם הוותה גורם מכריע בקריסת הלב ובתמותה. 

הקרדיולוג
הבכיר 
Mohammad Madjid, איש המערך הקרדיולוגי UTHelth ביוסטון מוסיף: ” המאמר של Shi ואנשיו, מספק מידע חשוב
על אלה שנפטרו מ-
COVID-20, ונראה שכמו שהיה צפוי הסיכון לתמותה כתוצאה מהפגיעה הלבבית גדל
משמעותית”. 
ד”ר Madjid פרסם לאחרונה ב- ACC’s Clinical Bulletin את תמצית מחקריו על הסיבוכים הקרדיו-וסקולריים של COVID-19, וניסיונו בהשפעת שפעת על
בריאות הלב נמשך למעלה מ-20 שנה. לדבריו הנזקים ללב ולריאות הולכים יד ביד
במסלול העלול להמית את הלוקים בדלקות ריאה לסוגיהן. 

בראשית פברואר
2020 פרסמה קבוצת רופאים אחרת מהעיר הנגועה, בראשות ד”ר
Wang, את ממצאיה במחקר שביצעו
על 138 מאושפזים חיוביים לקורונה במרכז רפואי אחר ב-
Wuhan, בו נמצא ש-7.2% מתוכם
סבלו מפגיעה לבבית, ו-16.5% מתוכם פיתחו הפרעות בקצב הלב. פגיעה לבבית חריפה נמצאה
ב-5 מטופלים שהיוו 14% מתוך מטופלים עם
COVID-19 במחקר קודם בעיר זו שפורסם בינואר
2020.  

פירוט הממצאים
במחקר של
Shi ואנשיו: 


הגיל הממוצע של המדגם היה 64 שנים, כאשר 50.7% מתוכם היו נשים.
חום היה התסמין השכיח ביותר (80.3%), כאשר שיעול היעה מנת חלקם של 34.6%
ממשתתפי המחקר, וקוצר נשימה ב-28.1%.
הגיל הממוצע של 82 המטופלים (19.7%) עם פגיעה לבבית, היה 74 שנים, בהשוואה לגיל
ממוצע של 60 שנה באלה ללא פגיעה לבבית (הבדל משמעותי עם
p<0.001). לאלה עם פגיעה
לבבית, היו תחלואות נוספות כגון יתר לחץ-דם ב-59.8% לעומת 23.4% עם יתר לחץ-דם
באלה ללא פגיעה לבבית (הבדל משמעותי עם
p<0.001), וכן מחלת עורקים כליליים ב-29.3% מאלה עם פגיעה לבבית
לעומת 6.0% באלה ללא פגיעה כזו (הבדל משמעותי עם 0.001
p<). 

ספירת
הלויקוציטים הממוצעת הייתה 9,400 תאים, לעומת 5,500 לממ”ק בין בעלי
פגיעה הלבבית לבין אלה ללא פגיעה זו, ורמת המדד לדלקת
C-reactive
protein
נמצאה 10.3 לעומת 3.7 לדציליטר, בשתי קבוצות המטופלים האמורות,
בהתאמה, כאשר 2 מדדים אלה היו משמעותית גבוהים יותר בקרב אלה עם פגיעה לבבית
(0.001
p<). 


שמונה עשר מטופלים (22.0%) עם פגיעה לבבית נזקקו להנשמה מלאכותית, בהשוואה ל-14
מתוך 334 מטופלים (4.2%) ללא פגיעה לבבית (הבדל משמעותי של 0.001
p<).   השכיחות של
תסמונת מצוקה נשימתית חריפה (
acute respiratory distress) הופיעה ב-58.5% מבין אלה עם פגיעה לבבית,
לעומת 14.7% מתוך אלה ללא פגיעה זו (
p<0.001). 

ההדבקה בנגיף
הקורונה הנוכחי תמשיך לרתק מחקרים רבים להבנת הנזק שגורם נגיף זה, ונראה
שהממצאים של מחקר 
Shi ואנשיו, מהווים דוגמה למחקר ראשוני כזה. ועל מנת שלא
ניגרר לפגיעות אפשריות בלבנו, העצה הטובה ביותר היא להישמע
להוראות הסגר כדי לנסות ולמגר את הנגיף.  

בברכה, פרופ’
בן-עמי סלע.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים