פרופ' (אמריטוס) בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה (בדימוס), הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.
מחקר גדול שהשווה סריקות מוח של אותם נבדקים לפני ואחרי הדבקה עם SARS-CoV-2, מצביע על שינויים שעלולים להיווצר במוח אפילו במקרי מחלת COVID-19 קלה.
חוקרים במרכז Wellcome להדמיה נוירולוגית באוניברסיטת Oxford, פרסמו בכתב העת Nature שמספר חודשים לאחר שמשתתפי המחקר נדבקו עם הנגיף ,SARS-CoV-2 התגלה שמוחם איבד יותר חומר אפור ונמצאו בו אנומליות רקמתיות, בעיקר באזורי המוח המזוהים עם חוש הריח, וכן נמצא שמוחותיהם הראו כיווץ בגודלם, בהשוואה למוחותיהם של אלה שלא נדבקו בנגיף.
חוקרים, קלינאים וכלל הציבור שואפים ללמוד יותר על תוצאי ההדבקה ההתחלתיים ב- COVID-19, בעיקר באלה עם מחלה קלה או אפילו א-תסמינית, המייצגת את רוב האנשים שנדבקו עם.SARS-CoV-2 מוקד לעניין מהווים שינויים מוחיים שעשויים להסביר את הדיווחים על תסמינים ארוכי טווח, כולל איבוד חושי טעם וריח, כאבי ראש ובעיות זיכרון.
המחקר הבריטי כלל כמעט 800 מתנדבים, והוא הראשון המתמקד במטופלים, רובם עם מחלה לא-חמורה, שהיו מצוידים בנתוני הדמיה מוחית מהתקופה שלפני הידבקותם בנגיף. זה למעשה היתרון הגדול של מחקר זה על פי פרופ' Stephen Smith מהמחלקה למדעים נוירולוגיים ב-Oxford, שעמד בראש צוות מחקר האמור. החרה החזיק אחריו ,Andrew Josephson העורך של JAMA Neurology, שלא היה קשור למחקר, והגדיר את תוצאותיו ככאלו המקדמות את הבנתנו על ההשפעות המוחיות של COVID-19.
מבנה המחקר:
סריקות מוחיות (scans) הגיעו מ- UK Biobankהמכיל נתונים של כחצי מיליון מתנדבים, כאשר הנתונים הבסיסיים של MRI מהתקופה שבין 2014 עד תחילת מארס 2020. לצורך בדיקות ההדמיה המוחית בתקופת ההדבקה עם נגיף הקורונה, הזמינו החוקרים מאות מהמתנדבים המקוריים בקבוצת הגיל 51-81 שנה, לביצוע סיבוב שני של סריקת שהתבצע בין החודשים פברואר ומאי 2021. המחקר על נתוני הסריקה החוזרת כלל:
401 מתנדבים שנדבקו עם SARS-CoV-2 בתקופה שבין מארס 2020 ו-אפריל 2021. בקבוצה זו, 15 איש המהווים 4%, אושפזו, ושניים מתוכם נזקקו אף לטיפול נמרץ. הנכללים בקבוצה זו עברו את ההדמיה החוזרת 3 שנים בממוצע לאחר שעברו את ההדמיה הראשונה, ואת ההדמיה החוזרת עברו 4.5 חודשים בממוצע לאחר שאובחנו כאלה שנדבקו עם הנגיף.
381 מתנדבי ביקורת ללא הדבקה עם,SARS-CoV-2 שתאמו את אלה בקבוצת המתנדבים עם הנגיף בגילם, במגדר, במוצא האתני, ברמת ה-obesity, בפרק הזמן שחלף בין סריקת המוח המקורית לנוכחית, וכן בגורמי סיכון כגון לחץ-דם, עישון, סטאטוס סוציו-אקונומי וסוכרת.
החוקרים העריכו בתחילה את השינויים המוחיים בכל אחת משתי הקבוצות, ולאחר מכן בחנו את ההבדלים בשינויים אלה בין שתי הקבוצות.
הם גם השוו את הדעיכה הקוגניטיבית, בהתבסס על ההבדלים במדרגים של מבחני קוגניציה.
על מנת לבחון האם זיהומים אחרים של מערכת הנשימה היו גם כן כרוכים בשינויים מוחיים, צוות המחקר השווה ממצאי הדמיה מקבוצות נפרדות של מתנדבים שנתוניהם היו שמורים ב- UK Biobankשאובחנו עם שפעת או עם דלקת ריאות ללא כל קשר ל-COVID-19.
סריקות ההדמיה ותוצאות מבחני הדירוג הקוגניטיבי בקבוצת משתתפי המחקר שנדבקו עם SARS-CoV-2 , הראו שינויים בין שתי נקודות הזמן, באופן שהיה שונה מהממצאים בקבוצת הביקורת של הלא-נדבקים, עם הבדלים גדולים יותר בקרב הקשישים יותר בין משתתפי המחקר.
למרות שלא בכל אחד מהנדבקים עםSARS-CoV-2 נמצאו הבדלים אלה, באופן כללי נמצאו הממצאים הבאים בקבוצה זו: איבוד גדול יותר בעובי מסת החומר האפור בקליפת מוח האורביטו-פרונטלית, וב-parahippocampal gyrus, אזורי מוח הכרוכים בחוש הריח.
כמו כן בקבוצת הנדבקים נמצא נזק רקמתי גדול יותר באזורי מוח הקשורים לקליפת המוח האולפקטורית העיקרית, הכרוכה אף היא לחוש הריח.
נמצאה כמו כן ירידה בנפח המוח ועלייה בנפח הנוזל הצרברו-ספינלי (CSF) בנדבקים בנגיף. וכן נרשמה דעיכה ביכולת לבצע משימות מורכבות, מה שהתאים לאטרופיה ב-crus II, האזור במוחון הכרוך בקוגניציה.
בהשוואה עם קבוצת הביקורת, במתנדבים שעברו הדבקה עם,SARS-CoV-2 נמצאה ירידה של 0.2-2.0% בכמות החומר האפור או נזק רקמתי בין שתי הסריקות המוחיות לפני ואחרי ההדבקה בנגיף. רק לשם השוואה, מבוגרים מאבדים מדי שנה 0.2-0.3% מהחומר האפור באזורים הקשורים לזיכרון, על פי Gwenaëlle Douaud, נוירולוגית שהשתתפה במחקר.
במחקר זה נכללו רק משתתפים מעטים שנדבקו בנגיףinfluenza , אך הבדלים במדדים מוחיים בקרב 11 נבדקים שפיתחו בין שני מועדי הסריקה המוחית דלקת ריאות שלא על רקע COVID-19, לא חפפו באופן מהותי את אזורי המוח שנפגעו בנדבקי הנגיף SARS-CoV-2.
הסברים אפשריים:
החוקרים הציעו מספר מנגנונים אפשריים להסביר כיצד הדבקה עם,SARS-CoV-2 עלולה באופן ישיר או בלתי-ישיר לגרום לשינויים מוחיים הגורמים בין השאר לאיבוד חוש הריח, והם כוללים דלקת נוירולוגית, תגובה חיסונית כנגד מרכיבים מוחיים והדבקה ישירה של תאי מוח על ידי הנגיף.
מגבלות המחקר:
א) רוב המשתתפים במחקר נדבקו לפני שהחיסון כנגד COVID-19 היה זמין בבריטניה.
ב) המתנדבים במקר זה היו באופן בולט לבנים, בגיל הביניים או קשישים יותר.
לא ידוע כיצד ממצאי המחקר היו מתורגמים למבוגרים צעירים יותר או אף לילדים.
בעלי המחקר אכן ציינו שהשפעות הנגיף על המוח בולטות יותר בגיל המאוחר.
ג) למרות שבעלי המחקר השתדלו להתאים את שתי הקבוצות של נדבקים ושאינם נדבקים על פי הגיל, המגדר ומדדים נוספים, קבוצת הנדבקים עםCOVID-19 היו באופן דק בעלי יכולות קוגניטיבית נמוכות יותר, אם כי לדעת החוקרים, ההבדלים האחרונים לא היו משמעותיים סטטיסטית, ולא יכלו לשנות את מצאי המחקר.
ד) ייתכן שהמתנדבים בקבוצת COVID-19 היו בעלי מאפיינים מוקדמים ייחודיים עוד לפני הידבקותם בנגיף, שגרמו להם להידבק ביתר קלות בנגיף, ולחוות את השפעותיו המזיקות במוח.
מה אנו מפיקים ממחקר זה?
על פי Josephson למרות הממצאים הקוגניטיביים של המחקר, לא ברורה עדיין המשמעות הקלינית של השינויים המוחיים בקבוצת נדבקי הנגיף, ולא ברור עדיין אם שינויים אלה הפיכים. אכן, פרק הזמן בין ההדבקה בנגיף לבין בדיקות ההדמיה המוחית של הנדבקים היה קצר יחסית, ולכן קשה לדעת בשלב זה האם מדובר בהשפעות זמניות הקשורות לדלקת או לתתרנות (anosmia) ברת-חלוף, או לתהליכים ממושכים יותר של פגיעה קוגניטיבית ארוכת-טווח, זאת על פי Josephson שהוא רש המחלקה לנוירולוגיה ב-.UCSF
מחקר אחר שהתפרסם בסוף 2021 ב-JAMA Neurology מציע שהשינויים הקוגניטיביים בקרב מטופלים עם COVID-19, עלולים להיות ממושכים יותר בעיקר בקרב אלה עם מחלה קשה.
נמצאה התרחשות גדולה יותר של נזק קוגניטיבי דווקא בעיר Wuhan בסין (הזכורה לרעה), שנה לאחר האשפוז, בהשוואה עם בני משפחה לא מודבקים.
בהתבוננות קדימה:
יש לבחון את הנתונים שבמרכז הדברים שלמעלה באוכלוסיות שונות ובמדגמי משתתפים גדולים יותר לפני הסקת מסקנות סופיות. רצוי יהיה לבצע באותם מתנדבים שהשתתפו במחקר האמור סריקה הדמייתית שלישית כעבור שנה. חוקרים מ-30 מדינות יצרו קונסורציום בינלאומי שיבחן את ההשפעות של SARS-CoV-2 על מערכת העצבים המרכזית. ועד אז, וכדי להימנע מספקות, ושאלות מציקות ותחושות מוזרות תולדות הנגיף, אנא עטו מסיכה, וחשוב מכך….לכו להתחסן!
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע
17/04/2022
לקריאת כל הכתבות של פרופ' בן-עמי סלע לחץ כאן
