חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

קדחת שיגרונית

אהבתם? שתפו עם חבריכם

קדחת שיגרונית

קדחת שגרונית – (RF (Rheumatic fever או ARF, מחלה דלקתית מערכתית (לא זיהומית), התוקפת בעיקר ילדים ומתבגרים צעירים ובמיוחד בנות בין הגילאים 5 ו- 15. המחלה עשויה לתקוף את העור, המפרקים, הלב ואף את המוח ומערכת העצבים המרכזית. ההנחה היא שזו בדרך כלל תוצאה של תגובה אוטואימיונית מאוחרת של הגוף לפגיעת אחד מהחיידקים הידועים בשם סטרפטוקוקוס ובעברית “נקד משורשר”. החיידק הזה מצוי בדרך כלל בגרונו של כל אדם בריא ללא כל תופעות של מחלה. אולם אצל ילדים רגישים הוא עלול לגרום לדלקת הגרון (הלוע) או לקדחת שנית שכרוכה מלבד בכאבי גרון, גם בהקאות, חום ועוד. ואילו אצל חלק קטן ביותר מאלה, אצל הילדים החלשים ביותר מבין הרגישים גורם ככל הנראה החיידק לקדחת שגרונית.

ההנחה היא שהפגיעה העצמית נגרמת עקב שיבוש לכאורה בפעילות תקינה של מערכת החיסון, אשר גורמת לייצור נוגדנים התוקפים את רקמות הגוף עצמו. מדובר לכאורה בתופעה שמתעוררת בגלל האנטיגנים (קודים) של החיידק אשר גורמים לגוף לייצר את הנוגדנים, מפני שהמבנה של האנטיגנים דומה למבנים המצויים בגוף החולה. ולכן, מכיוון שהמבנים דומים, טועים הנוגדנים של מערכת החיסון ופוגעים לכאורה ברקמות החולה עצמו כמו למשל ברקמת הלב.

המחלה מופיעה בתוך חודש פחות או יותר לאחר דלקת גרון או מחלת שנית. החולים עשויים לפתח לאחר שבוע ימים ואפילו עד חודש וחצי לאחר הפגיעה חלק מהסימנים הבאים: כאבי מפרקים, נפיחות במפרקים, אובדן תיאבון, דימום מהאף, חולשה ודלקת. בין הסימנים הנוספים שעשויים להופיע בשכיחות נמוכה יותר, ניתן למצוא קשריות תת עוריות, פריחה ואודם בעור, כאבי בטן, לחץ בחזה, קוצר נשימה ו”סידנהם כוריאה” תופעה שבאה לידי ביטוי בתנועות בלתי רצוניות, חסרות משמעות, אקראיות וקופצניות של הגפיים והגוף ובחוסר יציבות כללית. הסימנים לפגיעה משתנים מחולה לחולה. הם עשויים להיות קלים עד בלתי מורגשים ובלתי ניתנים להבחנה ועלולים להיות קשים עד כדי כשל ממשי של הלב ומוות. סימנים לפגיעה בלב יהיו בדרך כלל, עליה בקצב פעימות הלב, רשרוש בלב ולב מוגדל.

עד היום לא נמצאה בדיקה שעשויה לאבחן בבירור ובהחלטיות את המחלה. ולכן נעשית האבחנה בעזרת בדיקות דם כמו זו שמודדת את הנוגדנים בדם – אנטי סטרפטוליזין O או בקיצור AslO, אנטי דנאז ובקיצור ANA, בדיקת שקיעת דם, CRP ובדיקות אק”ג ו-אקו לב לבדיקת פעילות הלב והמסתמים. לאחר קבלת תוצאות הבדיקות ועקב הקושי לאבחן קדחת שגרונית, נעשה האבחון ע”י חיבור של כל התופעות והתסמינים שעליהן מתלונן החולה. הדיאגנוזה מבוססת בדרך כלל על קריטריון ג`ונס (Jones criteria) ע”ש Duckett Jones שיצר את קנה המידה בשנת 1944.

קריטריון ג`ונס דורש עדות של זיהום סטרפטוקוקאלי מקבוצת A שאירע לאחרונה כמו שנית (scarlet fever), או תרבית גרון חיובית, או עלייה ברמת אנטיסטרפטוליזין O או עלייה בנוגדני סטרפטוקוקוס אחרים. או אז, כשעדות אחת מאלה נלווית לשתי עדויות מהחמש העיקריות שלהלן: סידנהם כוריאה, דלקת הלב (קרדיטיס carditis) או רישרוש וחזרת דם דרך המסתם המיטראלי או רשרוש דיאסטולי של אבי העורקים, קשריות תת עוריות ובליטות גרמיות, אודם של העור (erythema marginata) ודלקת רב מיפרקים. כשיופיעו שתי עדויות מאלה, תאובחן קדחת שגרונית.

מדד אחד בלבד מאלה איננו מעיד על קדחת שגרונית אולם מציאת מדד עיקרי אחד בצירוף שני מדדים משניים כמו RF בעבר, RHD (מחלת לב שגרונית) בעבר, עליה בספירת תאי דם לבנים, כאבי מפרקים (arthralgia), חום, עליה בשקיעת דם שתרמז על דלקת כלשהי, עליה בחלבון מגיב C-reactive protein וכן הפסקה מתמשכת של PR (prolonged PR interval) בבדיקת אק”ג. מציאת שני סימנים מאלה בתוספת למדד עיקרי אחד תוביל כאמור לאבחון מחלת קדחת שגרונית.

קדחת שגרונית כיום, נדירה יחסית בארצות המערב ופוגעת באדם אחד מכל 100,000 בלבד וזאת אפילו כאשר יש אירועים רבים של דלקת גרון סטרפטוקוקאלית שאינם מטופלים. אולם למרות שבארצות המפותחות ישנה ירידה דרמטית בשכיחות המחלה, הנה בארצות העולם השלישי הכמות הרבה של החולים במחלה נותרה יציבה ונשמרת גבוהה. וזאת מפני שלמרות שהקשר בין התקפי קדחת שגרונית לבין זיהום חיידק הסטרפטוקוקוס ידוע, הנה יש לו קשר ברור בהרבה עם המצב הבריאותי הכללי של החולה והסביבה שבה הוא חי. למעשה, על פי המחקרים, יש למחלה קשר וודאי לרגישות משפחתית, למעמד חברתי כלכלי נמוך ולצפיפות יתר.

קשה לאמוד את השכיחות המדויקת של RF מכיוון שמרבית המקרים כאמור, מתרחשים בארצות המתפתחות ושם אין רוב החולים פונים לקבלת עזרה רפואית ובמיוחד לא אלה שסובלים מסימפטומים מתונים בלבד. בכל אופן טווח אחוזי השכיחות של RF אצל אנשים בריאים יחסית שלקו ולא טופלו בעבר בזיהום סטרפטוקוקאלי, נע בין 0.1% ל- 3% בלבד! אולם בין האנשים הבלתי מטופלים בזיהום סטרפטיקוקאלי בעלי עבר של קדחת שגרונית תהיה השכיחות של מחלה חוזרת 50%(!) דהיינו, כל אדם שני שחלה בעבר יחלה שוב ב- RF אם יסבול מדלקת גרון על רקע של זיהום סטרפטוקוקאלי. לפיכך מומלץ טיפול באנטיביוטיקה כטיפול מונע למשך 3 שנים לפחות לפי רשויות בריאות מסוימות, או טיפול אנטיביוטי מונע למשך כל החיים לפי רשויות בריאות אחרות. מלבד זאת, הטיפול המקובל בקדחת שגרונית, הוא טיפול בתסמיני המחלה כמו הרגעת העצבים בכוריאה או הפחתת הדלקת במפרקים ובלב ע”י נוגדי דלקת לא סטרואידים כמו אספירין או נוגדי דלקת סטרואידים.

בברכה, ד”ר חיים סדובסקי

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים