חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

קדחת הנילוס המערבי, חלק א`.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

קדחת הנילוס המערבי – מחלה של יחסי ציבור – חלק א`

מאת ד”ר חיים סדובסקי
חלק א`

כבכל שנה בימי הקיץ החמים והלחים, מתגברת כידוע, תופעת היתושים. בשנתיים האחרונות החלה נלווית לתופעת היתושים, תופעה חדשה לכאורה, “קדחת הנילוס המערבי” (WNF). ובכן, למרות שזו איננה תופעה חדשה, אלא תופעה הקיימת מאז ומתמיד. הרי שהתופעה החדשה היא בעצם תופעת הפאניקה שהחלה להופיע בשלהי כל קיץ. בהלה זו, יש להניח, הופיעה במקומותינו עקב הבהלה שנוצרה לפני כמה שנים בניו-יורק לאחר גילוי מספר מקרים של מחלה זו ברדיוס מצומצם, אגב, בעיקר ברובע קווינס, אשר שם אירעו שבעה מקרי מוות. אולם למעשה, קדחת הנילוס המערבי, מופיעה במקומותינו מידי שנה ושנה במידת פגיעה כזו או אחרת. התפרצות בולטת של המחלה היתה בישראל כבר בשנת 1957 עם למעלה מארבע מאות אישפוזים וארבעה מקרי מוות.

תוספת נכבדה לבהלה, מוסיפים מבצעי ההדברה הנרחבים שנעשים בישראל. מבצעים של חומרי הדברה שמרוססים בשיטות שונות ובאזורים מיושבים שונים, בשיטת העירפול בעיקר. ההדברה נעשתה עקב ההכרה שוירוס הקדחת מועבר לאדם ע”י יתושים. שאין לכאורה דרך להימנע מעקיצתם מידי פעם בפעם. גם חוסר יכולת משרד הבריאות להחליט אם המחלה מוגדרת כמגפה או שאינה כזו, והויכוח שנערך על כך בתקשורת לא הוסיפו לבריאות הנפשית של הציבור. כמו כן פורסמו מטעם משרד הבריאות ומטעם המשרד לאיכות הסביבה, הנחיות כללי התנהגות שגרמו לציבור תחושה של מלחמה בפולש מסתורי וקטלני. מלחמה של מעין להיות או לחדול.

למעשה אין כל סיבה לפאניקה. קדחת הנילוס המערבי מסוכנת הרבה פחות מחומרי הריסוס והעירפול שהרעילו את היתושים ויחד איתם גם מאות אלפי אנשים. מחלה זו היא מחלה ויראלית, דהיינו נגרמת בגלל פגיעתו של נגיף (וירוס) אשר כנגדו כידוע אין תרופה. שהרי אין בדרך כלל תרופה או אנטיביוטיקה כנגד וירוסים). אולם לא לדאוג, מכיוון שכנגד וירוסים יש לנו אמצעי הגנה יעילים פי כמה מכל תרופה, דהיינו כלי הנשק שבמערכת החיסון שלנו. תאים שונים אשר תפקידם לנטרל ולחסל פולשים מסוגים שונים וביניהם גם את וירוס הקדחת הנ”ל. אומנם בתוך כדי פעולתם חש האדם תחושת מחלה והרגשה כללית גרועה שכולה נובעת אגב מפעולתה של מערכת החיסון, פעולה שבסיומה נותרים בדם נוגדנים ותאי זיכרון. אלה האחרונים זוכרים את קוד הוירוס ומחסלים אותו בתגובה תאית עזה מיד כשהוא חודר שוב לגוף ואילו הנוגדנים מנטרלים אותו ואינם מאפשרים לו לחדור שוב לתאים. הנוגדנים ותאי הזיכרון נשארים בנוזל הדם וגורמים בעצם לחיסון כנגד הוירוס. כך שבמידה ונחשף האדם שוב לנגיף, לא יופיעו כל סימני מחלה מכיוון שהוירוס יחוסל ע”י נוגדנים ותאי הזיכרון בעודו באיבו. האדם בעצם מחוסן.

לאמיתו של דבר, נערך זה מכבר, במחלקה לאפידמיולוגיה ומניעת מחלות שבאוניברסיטת ת”א, מחקר שבו התברר שישראלים רבים ובעיקר ילידי הארץ נחשפו בעבר לוירוס, חלו מבלי לדעת שנפגעו מוירוס WNV ופיתחו נוגדנים שמחסנים אותם ומגינים עליהם מפניו. מדרך הטבע, ברור שככל שמתבגר האדם סיכוייו להיפגע ע”י הנגיף ולפתח נוגדנים גבוהים יותר. לכן, התברר במחקר שאצל שבעה אחוזים בני גיל 18-20 כבר יש נוגדנים כנגד הוירוס ואילו אצל בני 45-55 יש נוגדנים אצל 42 אחוזים. לאחרונה גם פורסם המקרה של חולת סרטן בארה”ב אשר קבלה ערוי דם ישראלי. דם שהיו בו נוגדנים כנגד קדחת הנילוס המערבי והיא הבריאה מהמחלה הזו שסבלה ממנה בה בעת. לכן, למרות שכל אדם שנעקץ ע”י יתוש עלול לפתח את המחלה, הרי שהסיכויים לכך נמוכים מאוד בסופו של דבר. הן בגלל הסיכוי שהוא כבר מחוסן והן בגלל שרוב היתושים אינם נגועים בוירוס מלכתחילה.

מהי הקדחת?
קדחת הנילוס המערבי (WNF) נגרמת מוירוס בשם וירוס הנילוס המערבי (West nile virus) ובקיצור WNV. הוירוס ממשפחת Flaviviridae ומינו Flavivirus. הוא דומה למדי לוירוסים מסוגי Encephalitis . המחלה שגורם ידועה כבר משנת 1937, כאשר זוהתה אצל אשה באוגנדה שבאפריקה ומכאן שם הקדחת, ע”ש הנילוס המערבי. המחלה נגרמת כאמור מפגיעתו של וירוס החודר לגוף עם עקיצת יתוש בעיקר מסוג קולקס (אם כי תיתכן פגיעה גם מסוגי יתושים אחרים ואפילו קרציות), אשר עקץ קודם לכן בעל חי ובעיקר עופות נודדים אשר שימשו מארח לוירוס. אי אפשר להידבק במחלה ע”י מגע עם אדם חולה או ציפור נגועה, אפשר רק בתיווכו של היתוש, או בעצם דווקא נקבת היתוש אשר זקוקה לחלבון מסוים המצוי בדם ונחוץ להתפתחות הביצים שהיא נושאת עימה. מכיוון שהיתושים למעשה, אינם ניזונים מדם כי אם מסוכרים המצויים בצוף צמחים. המחלה נפוצה בכל ארצות המזרח התיכון, במרכז וצפון אפריקה וכן בדרום אירופה.

על פי רוב אין האדם חש במחלה כלל. הסיבה נובעת מהעובדה הפשוטה שסימני המחלה דומים מאוד לסימני מחלת השפעת. חום הגוף יעלה, כאבי שרירים, כאבי גרון, פריחה, עייפות וכאבי ראש עלולים להופיע. אומנם הסימנים הללו יורגשו בצורה קלה בלבד אצל רוב בני האדם, וחלקם אף לא יחושו בהם כלל או שלא ישייכו אותם למחלה ספציפית כלשהי, אולם יהיו מי שעלולים לסבול קשות ובעיקר אלה שלא נפגעו והתחסנו בעבר, או שמערכת החיסון שלהן חלשה. אצל אנשים אלה עלולות להתפתח תופעות קשות יותר בתוך חמישה ימים עד שבועיים מרגע ההידבקות. לא נדירה למשל, תופעת הגדלת בלוטות הלימפה או הופעת פריחה על הגוף או דלקת עיניים. לפעמים עלולה להתפתח דלקת קרום המוח (מנינגיטיס) או דלקת רקמת המוח (אנצפליטיס) כמו כן עלולות להופיע הפרעות במערכת העצבים המרכזית. במעבדה ניתן לזהות נוגדנים מסוג IgM. אומנם למרות שלעיתים קורה כאמור, שהאדם שנדבק אינו חש במחלה קשה והיא חולפת בתוך זמן קצר ללא טיפול כלל, הרי שלעתים נדירות, עקב קיומה של מערכת חיסון חלשה, עלול החולה לפתח סיבוכים ואפילו למות. ואכן בשנה שיש בה “התפרצות” של קדחת הנילוס, עלולים למות בישראל עשרים או שלושים בני אדם.

התמותה מהמחלה גורמת להתפרצות גלי הבהלה והפניקה. אולם ברגע שנבין שבמדינת ישראל נפטרים מידי שנה כחמישים בני אדם כתוצאה ישירה ממחלת השפעת ולמעלה מאלפיים בני אדם נפטרים מסיבוכי מחלת השפעת ומחלות נלוות או מוחמרות כתוצאה מהשפעת שגם היא כידוע מחלה ויראלית שאין כנגדה תרופה, נבין שלא כצעקתה ואין סיבה לחרדה שאוחזת בעיקר את משרד הבריאות, המשרד לאיכות הסביבה, מערכות העיתונים ושאר כלי התקשורת. הסיבה לתמותה מקדחת הנילוס המערבי כמו מרוב המחלות הזיהומיות, היא מערכת חיסון חלשה. מערכת חיונית זו עלולה להיחלש עקב פגיעה מכוונת בעקיפין בעת טיפול כימוטרפי כנגד מחלת הסרטן, בגלל טיפול של תרופות סטרואידיות, אבל בעיקר עקב תזונה חסרת רכיבי מזון חיוניים, עם עודף “תוספי מזון” כמו צבעי מאכל, חומרים משמרים וכד`.

ד”ר סדובסקי הוא מחבר הספר “לסלק את הקוץ”. המדריך המלא לכל צבעי המאכל, החומרים המשמרים, המייצבים, משפרי הטעם, הממתיקים המלאכותיים ועוד. הספר מביא הסבר מלא על כל תוספי המזון. על המזיקים שבהם ועל אלה שאינם מזיקים. הספר מאפשר לדעת ממה להימנע בכדי להבריא ממחלה או בעיית בריאות מציקה שנגרמה בגלל חשיפה לתוספים הללו. גולשי tevalife יכולים לרכוש את הספר בהנחה של 25% בטלפון 08-8573356

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים