פרופ’ (אמריטוס) בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה (בדימוס), הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.
עלי הצמח Cannabis sativa מכילים למעלה מ-400 כימיקלים פעילים ולמעלה מ-100 קנבינואידים (Andre וחב' ב-Frontiers in Plant Science משנת 2016), כאשר הדומיננטי בין אלה הוא trans-delta-9-tetahydrocannabinol (להלןTHC ) מבחינת השפעתו הפסיכואקטיבית, כאשר חומר נוסף ,cannabidiol נוצר אף הוא בריכוזים גבוהים בקנאביס, אך הוא חסר את התכונות הפסיכואקטיביות של קודמו (Abood ב-Journal of Medical Chemistry משנת 2016, Parker וחב' ב-Neuroreport משנת 2002, Zuardi וחב' ב-Current Pharmacological Design משנת 2012, ו-Viudez-Martinez וחב' ב-Acta Pharmacologica Sinica משנת 2019).
ההשפעות המושרות על ידי שימוש בקנאביס מתווכות על ידי המערכת האנדו-קנבינואידית, בעיקר דרך שני מקטעים טרנס-ממברנליים וקולטנים הקשורים לחלבון G, ידועים כ-cannabinoid receptor type 1 ו-cannabinoid receptor type 2.
בתקופנו זו, סוגים שונים של קנאביס נצרכים על ידי 200-300 מיליון בני-אדם ברחבי העולם (המהווים כ-.5-4.0% מאוכלוסיית העולם) בעיקר על ידי אנשים צעירים (Sinkantaramus וחב' ב-Current Pharmacology & Biotechnology משנת 2007, ו-Hall ו-Degenhardt משנת 2007).
קנאביס הוא הסם הלא-חוקי הפופולרי ביותר במאה ה-21 (Cohen ו-Weinstein ב-Brain Science משנת 2018). למרבה האכזבה, הדרישה המוגברת לקנאביס לצורך פעילות פנאי, המגמה של צריכת קנאביס טיפסה במהירות וכמעט באופן בלתי-צפוי, ועודדה פיתוח של תכשירים קנבינואידיים מגוונים כגון K2 ו-Spice, כמו גם פיתוחים גנטיים של צמחי קנאביס חדשים המכילים ריכוזים גבוהים יותר של THC , על מנת לעמוד בדרישות ההולכות וגדלות של שוק המשתמשים. לדוגמה, אם בשנות ה-90 ריכוזי THC בצמח היו פחות מ-2%, כאשר בשנת 2017 יש זני צמחים שריכוז ה-THC בהם נע בין 17-28% (על פי Stuyt ב- Medicine משנת 2018).
בנוסף, מחקר עדכני באירופה הראה שהריכוזים הממוצעים של THC הוכפלו בין השנים 2006 ו-2016 הן ב-resin (שהוא שְׂרָף או חומר נוזלי היוצא מן הצמח, הנוצר מהטרפן המחומצן של השמנים הנדיפים בצמחים) מ-8% ל-17%, כמו גם ב-grass מ-5% ל-10% (על פי Freeman וחב' ב-Addiction משנת 2019). עליה זו בריכוזי THF בקנאביס, מגדילה כמצופה את ההשפעה הפסיכואקטיבית השלילית בצריכת קנאביס (דו"ח של ה-CDC משנת 2019).
הסטאטוס החוקי הנוכחי של צריכת קנאביס מורכב ביותר ובלתי ברור. לדוגמה, 11 מדינות ומספר גדול יותר של גופים מוניציפליים בארה"ב אשררו כבר שימוש ב"קנאביס רפואי" (Goncalves וחב' ב-Medicines משנת 2019).
יתרה מכך, באמריקה הלטינית ישנן 7 מדינות המאשרות שימוש בקנאביס על פי חוק (צ'ילה, פרו, מקסיקו, קולומביה, בוליביה, ארגנטינה ואורוגוואי), כאשר אורוגוואי הייתה למעשה המדינה הראשונה בעולם לאפשר גידול חוקי של צמחי הקנאביס, ומכירתו (Caceres-Guido וחב' ב-American Pharmacological Association משנת 2019).
הריבוי של חוקים "ליברליים" המאפשרים שימוש חוקי בקנאביס, יצר את התחושה המוטעית שצמח זה חסר נזק בריאותי לחלוטין, כאשר תחושה זו הייתה חזקה יותר בקרב ילדים ובני-נוער, יותר בין נערים (60.6%) מאשר בין נערות (39.4%) (על פי Whitehill וחב' ב-JAMA Netw Open משנת 2019). מספר דיווחים מצאו שרק 10% מכלל הצורכים קנאביס, עושים זאת מסיבות רפואיות (Compton וחב' ב-JAMA משנת 2017). בהקשר זה, סדרה של מחקרים קליניים אקראיים התנהלו במטרה לחקור את היעילות לטווח-קצר של עישון קנאביס על כאבים נוירופתיים (Bowen ו-McRae-Clark ב-Pharmacotherapy משנת 2018, ו-Deshpande וחב' ב-Canadian Family Physician משנת 2015), כמעודד אכילה בעיקר בחולי AIDS (על פי Bayer ב-Journal of Cannabis Therapy משנת 2001), או כתכשיר מונע הקאות במהלך טיפולים כימותרפיים (Brown וחב' ב-Support Care Cancer משנת 2019).
למרות ההשפעה החיובית של קנאביס במניעת בחילות, הנטייה המתגברת של נשים הרות בתחילת הריונן לצרוך קנאביס מעוררת חשש על השפעות בלתי רצויות של תכשיר זה לאם ולעובר ברחמה (Young-Wolff וחב' ב-Drug & Alcohol Dependence משנת 2019, ו-Volkow וחב' ב-JAMA משנת 2017).
למרות הקושי בהערכה מהו שיעור השימוש בקנאביס על ידי נשים הרות טרם הלידה (Corsi ב-British Journal of Obstetrics & Gynecology משנת 2020), מחקרים עדכניים מצביעים על עלייה מתמדת בשימוש זה, ושיעור הנשים ההרות שאמנם לא צורכות קנאביס על בסיס יומיומי עלול להגיע במקומות מסוימים בארה"ב עד 6.2% מכלל הנשים ההרות שנדגמו (Ko וחב' ב-American Journal of Obstetrics & Gynecologys משנת 2015).
סקר במדינות המערב והמערב התיכון בארה"ב מגלה את העלייה התלולה ביותר בעישון קנאביס על ידי נשים הרות (Martin וחב' ב-Journal of Adduiction Medicinre משנת 2015).
מחקר שבחן את השימוש בקנאביס בשנים 2018-2019 בארה"ב, מצא שעישון יומיומי של קנאביס בשנה לפני תחילת ההיריון עלה מ-1.17% ל-3.05%, העישון אחת לשבוע עלה מ-1.39% ל-2.17% והעישון אחת לחודש עלה מ-4.26% ל-6.74%. בנוסף, במהלך ההיריון, עישון יומיומי עלה מ-0.28% ל-0.69%, עישון אחת לשבוע עלה מ-0.49% ל-0.92%, ואילו העישון של קנאביס אחת לחודש עלה מ-1.18% ל-1.77% (על פי Young וחב' ב-JAMA Netw Open משנת 2019).
THC ותרכובות קניבינואידיות אחרות חוצות את השליה במהירות וביעילות , וגם מסתננות לתוך חלב האם בעת ההנקה (Bernick ו-Kane ב-Current Drug Delivery משנת 2012, ו–Fantasia ב-Nursing & Womens Health משנת 2017), מה שגורם בשגר של מכרסמים לאנומליות מובהקות (Gilbert וחב' ב-Neurotoxicology & Teratology משנת 2016).
יחד עם זאת, ישנם רק דיווחים קליניים מעטים שהעריכו את הטרטוגנזה הנגרמת לעוברי אדם, או שחקרו את השינויים הנוירו-התפתחותיים בתינוקות הניזונים מהנקה ונחשפים בדרך זו לקנאביס.
חשוב לציין ששינויים אפיגנטיים המושרים על ידי גורמים סביבתיים בשלבי חיים מוקדמים, כגון חשיפה לקנאביס עלולים לסייע להתפתחות של מפגעים נוירופסיכיאטריים (Acharya וחב' ב-Science Report משנת 2020, Szutorisz וחב' ב-Biology & Psychiatry משנת 2016, ו-Osborne וחב' ב-Translational Psychiatry משנת 2020).
כיוון ש-THC חודר בקלות לשליה, הוא משרה מספר השפעות פיזיולוגיות בעובר. THC פועל באופן בלתי ישיר כגורם מלחיץ(stressor) הגורם לעקה ולהשפעות פסיכולוגיות בשלבי חיים מאוחרים יותר (Tawfik וחב' ב-Tropical Medicine & Health משנת 2019, ו-Cohen וחב' ב-Clinical Therapy & Pharmacology
משנת 2019).
מולקולת THC מאוד ליפופילית והיא מתפזרת במהירות ברחבי המוח ובמאגרי השומן בגוף העובר לאחר ארוחה של האם ההרה. לאחר שהאם ההרה צורכת קנאביס, ריכוזי THC בדמו של העובר הם בערך 10-30% מכמות חומר זה בדמה של האם ההרה. קנאביס מגדיל את חדירות השלייה לחומרים פרמקולוגיים וסמים שונים, מה שמהווה גורם סיכון לעובר. משך וכמות הצריכה והחשיפה של קנאביס בהיריון, וכן צורת הצריכה שלו (פומית, בנשיפה, או בעישון) היא גורם חשוב בהשפעה הטוקסית על העובר (Ebbert וחב' ב-Mayo Clinic Proceedings משנת 2018).
בהתייחסות לפיזור של THC ונגזריו במוח העובר, חשיפה קדם-לידתית לקנבינואידים עלולה לגרום לשינוי בהבשלה של מערכות נוירו-טרנסמיטוריות ותפקודיהן על ידי שפעול של הקולטן ל .CB1R אכן, ההתקשרות של THC ל-CB1R במהלך הריון, משנה את ההתפתחות של מערכות הנוירו-טרנסמיטוריות של דופאמין ושל אופיואידים המפקחות על מוטיבציה ועל גְּמוּל, מה שמגביר את הרגישות בעתיד לסמים ממכרים. בניתוחים לאחר המוות עם מוחות של עוברי אדם, נמצא שחשיפה ל-THC בשלבי ההיריון האחרונים, הפחיתה את הביטוי של הגן המקודד לקולטן D2 של דופאמין בקומפלקס הגרעיני הבזאלי של המערכת העמיגדלואידית וכן באשר של ה- nucleus accumbence. ירידה בקולטן לדופאמין בעקבות צריכת קנאביס על ידי האם ההרה הייתה בולטת יותר בעוברים ממין זכר, מה שמסביר לפחות באופן חלקי הבדלים מגדריים בכושר הריכוז, הלמידה, והזיכרון בילדים/מתבגרים שנחשפו ברחם לקנאביס (DiNieri וחב' ב-Biology Psychiatry משנת 2011).
מחקרים במוחות עוברי אדם לאחר המוות, זיהו באלה תוכם שנחשפו לקנאביס ברחם השפעה על ביטוי גנים הקשורים לאופיואידים באזורי מוח הכרוכים ברגולציה של רגשות, של פיצוי תחושתי, של התנהגות מכוונת-מטרה ושל מוטיבציה. השפעות אלה ניכרו לא רק באזור העמיגדלה אלא גם ב-striatum שהוא חלק תת-קורטיקלי של המוח, המורכב מהגרעין הזנביcaudate nucleus) ) ומהפוטמן(Putamen) . הסטריאטום הוא חלק מגרעיני הבסיס ומיוחס לו תפקיד בתכנון ושליטה במסלולי תנועה, אולם הוא מעורב גם במגוון תהליכים קוגניטיביים
אחרים ומורכב בעיקר מתאי-עצב המופעלים על ידי המוליך העצבי GABA, אך ניתן למצוא באזור זה גם תאי-עצב כולינרגיים, כלומר תאי-עצב המופעלים על ידי המוליך העצבי אצטילכולין.
שינויים אלה עלולים בפירוש להגביר את התפתחותם של מפגעים נוירו-פסיכיאטריים במהלך ההתבגרות, שהחמורה בהם היא נטייה מוגברת לצריכת הירואין בשנות ההתבגרות.
Gun וחב' סקרו באופן אינטנסיבי את השפעת החשיפה לקנאביס ברחם על מדדים כגון משקל היילוד בלידה, גובהו, היקף ראשו, הצורך לאשפוז ביחידת טיפול נמרץ, אורך ההיריון, ולידת פגים (שתי סקירות של Gunn וחב' ב-British Medical Journal Open מהשנים 2015 ו-2016).
סקירות אלו מצאו שאישה בהריון הצורכת
קנאביס נמצאת בסיכון מוגבר לפתח אנמיה, שהשפעתה על העובר אינה רצויה בעליל. כיוון שנשים הצורכות קנאביס במהלך ההיריון, נוטות יותר לעישון ולצריכת אלכוהול, ערכו Conor וחב' בדיקה במדגם נשים שלא צרכו אלכוהול או עישנו בהריונן, כדי לבודד באופן מוחלט את השפעת קנאביס בלבד.
המחקר שפורסם בשנת 2016 ב-Obstetrics & Gynecology על פי סקירה זו צריכת קנאביס בהריון לא השפיעה על משך ההיריון, אך בפירוש הייתה כרוכה במשקל יילוד נמוך יותר ובדירוגי Apgar נמוכים יותר בדקה הראשונה והחמישית לאחר הלידה.
בדומה, נמצא ש-THC נמצא בדמן של נשים שחוו לידות שקטות, ורק ב-1.7% מהנשים בקבוצת הביקורת (Varner וחב' ב- Obstetrics & Gynecologyמשנת 2014).
לסיכום, שפע של מחקרים שותפים למסקנה שחשיפה של עובר לקנאביס הנצרך על ידי אמו במהלך ההיריון משפיעה באופן שאינו רצוי על מספר פרמטרים פיזיים במהלך הלידה או מיד אחריה ועל פרמטרים פסיכולוגיים/התנהגותיים בשנות הילדות, ואולי אף לאחר מכן. לעומתם, מספר נמוך בהרבה של מחקרים מצניעים השפעות אלו. אך אנו צריכים תמיד להפעיל את הַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר או את הַהִגָּיוֹן הַפָּשׁוּט, ולהימנע מצריכת קנאביס לפני ההיריון, במהלכו, אחריו (בתקופת ההנקה)…ואולי בכלל.
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.
13/02/2022
לקריאת כל הכתבות של פרופ' בן-עמי סלע לחץ כאן
