חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

צום והקשר לסכיזופרניה

אהבתם? שתפו עם חבריכם

צום והקשר לסכיזופרניה

תחום אשר הצום המבוקר נושא לגביו הבטחה, ככל הנראה, הוא הטיפול בצורות מסויימות של מחלת הנפש סכיזופרניה, כאשר המטופל אינו נענה לאמצעי טיפול אחרים. השימוש בצום לטיפול במחלה זו, נעשה באופן המקיף ביותר בברית המועצות. בייחוד ע”י פרופ` יורי ניקולאייב, מנהל יחידת הטיפול בצום במכון למחקר פסיכיאטרי במוסקבה. הפסיכיאטר הניו יורקי ד”ר אלאן קוט בילה שבועיים בתצפיות ביחידת הצום בניהולו של פרופ` ניקולאייב. ד”ר קוט מסביר תחילה, כי קיים הבדל חשוב בין צום להרעבה. בצום, אין תחושת רעב, לפחות אחרי היום או היומיים הראשונים. שום מזון אינו ניתן, ואילו נוזלים ניתנים בשפע. בהרעבה לעומת זאת, נאכל מזון, אך לא במידה מספקת וקיימת תחושת רעב. עוד הוא מציין, ש”פציינטים בצום אינם נראים לעולם חולים או מנוונים. גוון עורם נעשה בריא ואדמוני. מוצקות השרירים וגמישותם משתפרת בניכר, בייחוד אצל אותם פציינטים המרבים על פי רוב בישיבה, וזאת כאשר שלוש שעות התעמלות ביום, הן תנאי מוקדם במשך כל תקופת הצום.

בהמשך תיאור משטר הצום המקובל מזה 25 שנה על פרופ` ניקולאייב, ביחידה שלו בת 80 המיטות במוסקבה, אומר ד”ר קוט כי תרגילי נשימה, אמבטיות או מקלחות מעוררות, חוקנים יומיומיים ועיסויים, ניתנים אף הם לחולים. תקופת הצום של החולים נמשכת 25-30 יום ומתבטאת בהינזרות מוחלטת מכל דבר מזון. לאחר שהחולה מתחיל שוב לאכול, הוא חייב להישאר בביה”ח ובהסתכלות צמודה למשך תקופה זהה לתקופת צומו. האוכל ניתן לו מחדש בהדרגה ובאיטיות, החל בפירות, ירקות ומוצרי חלב מותססים, נטולי מלח לגמרי. אט אט מוחזרים מזונות אחרים, פרט לבשר, אותו אין פרופ` ניקולאייב מתיר לחוליו לאכול, אלא לאחר 6 חודשים מסיום הצום.

חשוב לציין ולהדגיש, שהחולה העובר הליך צום שכזה, עובר סידרת שינויים ביוכימיים מעמיקים. לדברי פרופ` ניקולאייב, אי שם במהלך השבועיים הראשונים לצום, מתהווה מצב של התחמצות הדם, יחד עם תופעות גופניות אחרות וחריגות כמו היפוגליקמיה ודיכאון גופני ונפשי. תשישות חריפה יכולה להופיע לאחר מכן. במשך הזמן נעלמים רוב הסימטומים האלה, אבל אחרים יכולים להופיע במקומם. תוך כדי החזרה למצב של תזונה נאותה, אומנם בהדרגה, עלולות להתגלות רגזנות, חרדה ובעיות אחרות, בייחוד אם החולה אוכל יותר מידי מזון במהירות רבה מידי. משמעות רבה נודעת לעובדה, שאותם חולים אשר אינם מפגינים שינויים ביוכימיים בולטים כתוצאה מן הצום, הם אלה שסיכוייהם להשתפר פחותים ביותר, עובדה המצביעה על כך ששינויים אלה קשורים בצמידות רבה לתהליך המחלה בסכיזופרניה.

ד”ר קוט עצמו החל בתוכנית צום ניסויית מבוקרת, כחלק מפרוייקט מחקר בביה”ח גרייסי סקווייר בניו יורק. אותם חולים ששיתף במחקר היו כולם סכיזופרנים במשך 5 שנים לפחות ומצבם לא השתפר בצורות טיפול קודמות. אחרי טיפול ב- 28 חולים דיווח ד”ר קוט, נשארו 60 אחוז מאלה שהשלימו את הצום בקו הבריאות. ד”ר קוט קבע שאם אין החולה שותה לפחות ליטר מים ביום, הכרחי להפסיק את הצום. רעב קשה הוא אות לכך, שאין להמשיך בצום למשך 25 או 30 יום המקובלים. אם החולה מעשן ואינו יכול לוותר על הרגלו זה במשך ימי הצום הראשונים, גם זו סיבה מספקת להפסיק לו את הצום.

עוד מוסיף ד”ר קוט, שהחולה חייב לעבור בדיקה גופנית יסודית, והכרחי לקבל את ההיסטוריה הרפואית שלו, לפני שיתחיל בצום. אם קיימת נטיה או היסטוריה של קרישי דם (טרומבוזה), יש לראות בכך חד משמעית איסור מוחלט להתחיל בתוכנית הצום אצל חולים אלו, וזאת בשל הסכנה הקיימת אצלם בשלבים מסויימים של הצום ואפילו בשלב ידוע כלשהו בתהליך ההחלמה.

הערה: אין לנסות תהליך צום מהמצויין לעיל על אדם החולה בסכיזופרניה ללא רשות ופיקוח רופאיו.

בברכת בריאות טובה
שלכם אילנה

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים