חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

עצות להתמודדות ומניעת סטרס (מתח) והקשר לעיכוב תהליכי גיל

אהבתם? שתפו עם חבריכם

עצות להתמודדות ומניעת סטרס (מתח) והקשר לעיכוב תהליכי גיל

כתבה ראשונה בסידרה

מיכל לזרוביץ

קיימים מספר גורמים התורמים להאצת תהליכי גיל והזדקנות מוקדמת. ידועים גם גורמים היכולים לעכב תהליכים אלו או אפילו לבטלם כגון: שינוי באורח חיים, תזונה בריאה, תוספי מזון, טיפולים הורמונליים, מנוחה ועוד. אך אולי הנשק החשוב ביותר לעיכוב תהליכי גיל הוא הנפש. ההורמון המיוצר על ידי הגוף במצבי לחץ הוא הקורטיזול, הורמון זה מתקשר עם יותר מתריסר מחלות דגנרטיביות (כגון יתר לחץ דם, כיבים, התקפי לב, סוכרת, זיהומים, ארטריטיס, אירוע מוחי, פסיכוזות, פסוריאזיס ושאר מחלות עור, פרקינסון, טרשת נפוצה ואלצהיימר) ובמחקרים נמצא כי רמותיו גבוהות יחסית בימים האחרונים שלפני המוות. מחקרים גם מורים כי מצב הבריאות קשור ליכולתנו להתמודד עם מצבי סטרס שונים. באותה מידה, היכולת לשנות את ההתנהגות והתגובות או שימוש בטכניקות להרפיה, גישה חיובית או פתוחה, כל אלו יכולים לגרום להפחתת הגיל הביולוגי וסגנון חיים חיוני יותר.

1. מהו סטרס?
סטרס הינו תגובה שכיחה לעולם הסובב אותנו, זהו מצב הטבוע באינסטינקט ההישרדותי הראשוני שלנו. הסטרס מאפשר לנו להגיב למצבי איום נפשיים ופיזיים . ההבדל בין סטרס לחרדה פאתולוגית בכך שהשניה יותר חריפה ברמת עוצמתה והשפעתה על התיפקוד. קשה לחקור את תופעת הסטרס ועוד יותר מכך קשה לבטאה באופן כמותי. המדובר בתופעה מצבית המשתנה עם הזמן ולכן קשה גם לחקור ולהעריך את הטיפול. קל יותר להעריך טיפולים פוטנטים הפועלים במהירות כגון תרופות לעומת טיפולים עדינים וארוכים יותר. בספרות המקצועית הקונבנציונאלית כבר מקובל כי המגמה השלטת בטיפולים הם מסוג: היפנוזה, שינוי בתזונה, פעילות גופנית, אלמנטים של יוגה, הרגעה, מדיטציה, תכשירי הומאופתיה וצמחים. בהקשר זה טיפולים אלו נחשבים פחות כרפואה אלטרנטיבית. עדיין, גם בתחום של סטרס, קיימת בעייתיות במתודולוגיה של המחקרים שנעשו בתחומי טיפול הנ”ל ויש לחקרם בצורה מדעית יותר.

לפני יותר ממחצית מאה, ד”רHans Selye זיהה את מעורבות הסטרס בקשר בין גוף – מוח מאחר ולמטופליו היו מאפיינים דומים בהיבט הפסיכולוגי והפיסיולוגי. שניים מהמאפיינים היו איבוד תיאבון ועלייה בלחץ הדם. מחקרים מאוחרים יותר הראו כי לעכברים היו תגובות פיסיולוגיות דומות במצבי סטרס. לפי ד”ר,Hans Selye סטרס הוא תגובה לא ספציפית למצב. לטענתו, הנזק איננו נגרם מהסטרס אלא מדיסטרס שזהו מצב של סטרס הנמשך פרק זמן ואיננו מתמודדים עמו בצורה חיובית. ד”ר Hans Selye מתייחס לתגובת הגול לסטרס או דיסטרס לפי מודל general adaptation) GAS syndrome).

המודל בנוי על 3 שלבים בתגובה לסטרסורים שונים:
 אזעקה
 התנגדות
 תשישות.

שלב האזעקה נקרא גם תגובת “fight or flight”. בשלב זה הגוף מפריש הורמון הקורטיזול ומכין עצמו למצב של מלחמה באיום או לנסיגה והימלטות ממנו. אך מאחר ובחיים המודרנים הסטרסורים בדרך כלל אינם פיזיים שניתן לברוח מהם במהירות, הרי שמצב האזעקה נמשך ומוביל לשלב ההתנגדות. שלב ההתנגדות מאפשר לגוף להסתגל לשינויים הפיסיולוגים שמטרתם לבטל ולנטרל את הסטרס. אם הגורמים הסטרסורים לא נעלמים עלולים להיכנס לשלב השלישי, שלב התשישות. בשלב זה הגוף יוצר את מצב הדיסטרס והתגובות עלולות לנוע מתשישות קיצונית וכשל רב מערכתי ועד למוות אפשרי.

2. סטרס וגיל
סטרס לבדו אינו בהכרח נושא שלילי. המונח סטרס מצביע על מצב פיזי או נפשי (או שניהם גם יחד) הדורש מהגוף תגובה נחרצת יותר מאשר במצב של שיווי משקל. כך למשל, שינוי קל בטמפרטורה נתפס כסטרס על ידי הגוף ולכן יש דרישה מהגוף לווסת את טמפרטורת הגוף (להעלותה או להורידה). הסטרס נעשה שלילי בהתאם לתגובתנו אליו. אם למשל, התגובה לסטרסור כגון משא ומתן עיסקי מתבטא בחרדה עצומה , הגוף יגיב בסימפטומים כמו: כאבי ראש, כאבי בטן או היחלשות מערכת החיסון. זהו סוג של סטרס שלילי שיכול לגרום לתיסכולים מנטליים, חרדה, דיכאון וכאבי ראש, אלרגיות, כיבים ומחלות לב. לטווח ארוך, תגובות שליליות לסטרס עלולות לפגוע במערכת החיסון, לגרום להופעת מחלות הקשורות לזקנה ואפילו מחלות סרטן. כך למשל רופאים בביה”ח King`s Collegeבלונדון מצאו כי מתוך 100 נשים שאובחנו כסובלות מסרטן שד בשלב ראשוני, אצל 50% נמצא לפחות אירוע שלילי אחד (משבר בנישואין או מוות של קרוב משפחה משמעותי) בשנה האחרונה.

הרבה מחקרים בוצעו לבדיקת תגובה לסטרס פיזי אצל מבוגרים. נמצא כי במצב סטרס אנשים מבוגרים נוטים לאיבוד תיאבון, איבוד משקל, ספירת דם לבנה נמוכה (לימפוציטים) דבר הפוגע במערכת החיסון ועליה בדיסטרס פסיכולוגי ורמות כולסטרול. יותר מכך, סטרס שלילי מגביר יצור רדיקלים חופשיים. במצבי סטרס ההיפוטלמוס משחרר נוירופפטידים וכך שומר את הגוף במצב של התרגשות. דבר זה גורם לבלוטת יותרת המוח לגרות את בלוטות האדרנל אשר בתורן מייצרות את הורמוני הסטרס: קורטיזול, אפינפרין ונוראפינפרין. הורמונים אלו גורמים לתאים לשרוף אנרגיה בקצב גבוה וחלק מתוצרי הלוואי של סוג זיהום זה הם הרדיקלים החופשיים. אלו בתורם יוצרים תגובת שרשרת המסתיימת בעוד רדיקלים חופשיים.

סטרס נחשב כיום כגורם סיכון עיקרי למחלות לב. מחקרים מראים כי אנשים הנמצאים בלחץ מתמיד בעבודתם חשופים יותר לטרשת עורקים (אטרוסקלרוזיס). אחד מהמחקרים שהתפרסמו ב – 2002 מצביע על כך שסטרס משלש את הסיכון של מוות כתוצאה ממחלות לב. סטרס גם מאיט קצב החלמת פצעים ויש לו תרומה בהתפתחות מחלות שונות כגון ראומטואיד ארטריטיס וכיבי קיבה. מחקרים על עכברים מצביעים על כך כי לסטרס ממושך בגיל צעיר יש השפעה מזיקה על הזיכרון. בתחילת המאמר הוזכרה השפעת הקורטיזון ובנוסף רמות גבוהות שלו עלולות לדכא גדילת השרירים. רמות גבוהות של קורטיזון נמצאו אצל הסובלים מאקנה, אלכוהוליזם ומשקל עודף.
רמות גבוהות של קורטיזול, הנוצרות כתוצאה מתגובה שלילית לסטרס מפריעות למערכת החיסון מאחר וקיימת פגיעה בייצור הנוגדנים.

קיימים מספר דרכים להילחם בתגובה השלילית לסטרס. לתזונה ופעילות גופנית (במיוחד פעילות אירובית)יש חשיבות רבה. גם ויטמיני B יכולים לעזור לגוף ולנפש להתמודד עם סטרס ולפתח גישה חיובית לחיים.

ובשבוע הבא על 25 דרכים להתמודדות עם סטרס.

ועד אז, אל תיקחו ללב…

בברכה,
מיכל לזרוביץ

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים