שלום לתאבי הידע והבריאות!
השבוע אמשיך לספר לכם מנפלאות תגליות השנים האחרונות בתחום התזונה ותוספי המזון.
כזכור לכם, בשבוע שעבר נפרדנו בתחילתו של נושא חשוב ביותר, נושא נוגדי החמצון והרדיקלים החופשיים. אם כן, סיפרתי לכם כי בשנים האחרונות נערמות עדויות מרשימות ביותר לגבי תפקידם של נוגדי החמצון התזונתיים כדוגמאת ויטמיני A,E,C וכן קרוטנואידים וסלניום במניעתן של מספר מחלות נפוצות וקשות לטיפול. ביניהן, טרשת עורקים והזדקנות מוקדמת, סרטן וקטרקט. תפקיד זה של נוגדי החמצון היה דמיוני לחלוטין עד לפני מספר שנים ואילו כיום לנוגדי החמצון תפקיד מרכזי בזירה זו.
גורמים תזונתיים אלה, בזכות השפעתם על תהליכים חמצוניים בגופנו למעשה מייצגים את התזונה של המאה ה- 21, תזונה אשר תפקידה למנוע מחלות כמו גם להקל על מצבי חולי קיימים.
כדי להבין בדיוק כיצד אותם נוגדי חמצון מגינים על גופנו, יש להבין תחילה את הקשר בין התהליך הפתולוגי של עצם היווצרות המחלה לבין ההגנה אשר מספקים נוגדי החמצון. קשר זה מתחיל ברדיקלים החופשיים.
גופנו נתון לפגיעה מתמדת על ידי חלקיקים פעילים ביותר הנקראים רדיקלים חופשיים. רדיקלים חופשיים נמצאים בעשן טבק, בשומן מהחי, זיהום אוויר וכן כתוצר לוואי של תהליכים פיזיולוגים בגופנו. לרדיקלים חופשיים כדוגמאת סופראוקסיד ופרוקסיד, מטען אלקטרוני עודף, ההופך אותם לנמשכים בחוזקה לחומרים אחרים , כדי "להיפטר" ממטענם העודף. החומרים "האהובים" עליהם ביותר, הם למשל, חומצות שומן המרכיבות את קרומי התאים שלנו, חומצות גרעין הבונות את המטען הגנטי שלנו (DNA) או מבנים חשובים אחרים בתאים. ברגע שאותם רדיקלים חופשיים באים במגע עם אותם מרכיבים תאיים שלנו, הם פשוט מעבירים את מטענם העודף לאיבר בו פגעו. כעת איבר זה שנפגע הופך בעצמו לרדיקל חופשי (כי כעת לו יש מטען אלקטרוני עודף) וכעת הוא יפגע באיבר סמוך לו. כך שלמעשה לא רק שתפקודו נפגע, אלא הוא אף פוגע באיבר אחר. למעשה תגובות שרשרת שכאלה אם אינן נעצרות כבר בתחילתן יכולות לייצר אלפי תגובות רדיקליות בשניות ספורות.
אמנם הנזק הוא ברמה התאית, אולם חישבו, הרי כל גופנו בנוי מהמון תאים, ונזק לעורנו או לרקמות אחרות בגופנו מתחיל תמיד בפגיעה תאית אשר בתחילה קשה להבחין בה אך אם הפגיעה תימשך האיבר כולו יעבור פגיעה לעיתים בלתי הפיכה. למשל רדיקלים חופשיים אשר אינם מנוטרלים ופוגעים בקרום התא,למעשה פוגעים ביכולתו של התא לעביר אליו חמצן ולהיפטר מהפסולת הנאגרת בו. נזקים מרדיקלים חופשיים אף גורמים לקרומי התאים להיקרע ולתוכן התא להישפך אל סביבתו. תוכן אשר לעיתים רבות מכיל אנזימים מעכלים אשר גורמים לנזק נרחב לרקמות השכנות.
התקפות שכאלה של אותם רדיקלים חופשיים יכולות גם להתחולל כנגד חומצות הגרעין שלנו.חומצות גרעין הן אלה אשר יוצרות את המטען הגנטי של התאים שלנו. כעת בוודאי ברורה לכם ההשלכה של פגיעה שכזו, תא אשר מטענו הגנטי שובש על ידי מתקפת רדיקלים חופשיים מתחיל חלוקה אבנורמלית וללא בקרה ולמעשה הופך לגידול סרטני.סרטן ,למי שלא יודע, אלה הם תאים אשר מתחילים לצמוח פרא ללא כל בקרה וללא כל "התחשבות" ברקמות ובאיברים השכנים להם.
רדיקלים חופשיים נחשדים כיום כגורמים כתורמים להזדקנות מוקדמת, סרטן, ליקויים במערכת החיסון, טרשת עורקים ועוד ועוד.
כיום ידוע לנו כי ברקמות זקנות, נפוץ למצוא תאים רבים אשר ניזוקו מתגובות רדיקלים חופשיים.
כמו כן ידוע כי לנזק הנוצר מאותו רדיקל חופשי לכרומוזומים שלנו, תפקיד חשוב בתחילת הווצרותם של תהליכים סרטניים. כמו כן אנו יודעים כי אותו נזק חימצוני גורם לקולסטרול לשקוע בדפנות כל הדם שלנו ולהביא לחסימתם, עד להופעת התקפי לב, אירועים מוחיים ואפילו קטיעת איברים על רקע של הפרעה באספקת הדם.
לגופנו מנגנוני הגנה כנגד נזקים אלה מאותם רדיקלים חופשיים, מהו אותו מנגנון וכיצד ביכולתנו לתגבר מנגנון זה על ידי גורמים תזונתיים, באיגרת הבאה.
בברכת בריאות ושלווה.
ד"ר אודי בר