חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

על קרינוֹת המסוכנות לנו, ועל כאלה המשפרות את בריאותנו.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.


 


בחיי היומיום אנו קולטים קרינות שונות מכל עבר. חלק מקרינות אלה הן האור הנראה, קרינה אולטרה סגולית מהשמש, קרינת אינפרה-אדום ממנורת חימום, גלי מיקרו, גלי רדיו, וקרינה מייננת.


הקרינה נחשבת כמייננת אם יש בה די אנרגיה להעתיק ממקומו אחד או יותר אלקטרונים שהם חלק מהאטום, מה שיוצר אטום טעון חשמלית הידוע כיוֹן.


דוגמאות שכיחות לקרינה מייננת הם קרני רנטגן (קרני X) הנוצרים על ידי מכשירים רפואיים בין השאר, וקרני גאמא המשתחררים מחומרים רדיו-אקטיביים, קרינות אחרות הן קרינות אלפא וביתא המשתחררות אף הן מחומרים רדיו-אקטיביים וכן נויטרונים המשתחררים בעת ביקוע של אטומים, בין השאר בכור גרעיני.


כל אחד החי על הכוכב שלנו נחשף ללא הרף לקרינה מייננת טבעית שהיא בעיקרה קרינת רקע נמוכה.


במדינה מתועשת מודרנית, מוערך שכל אדם נחשף בממוצע מדי שנה בערך ל-350 מילירֶם (millirem), כאשר מילירם היא יחידה המעריכה את ההשפעה הביולוגית של סוג מסוים של קרינה הנספגת בגוף.


 


מקורות של אותה קרינת רקע לה אנו נחשפים כוללים קרניים קוסמיות מהשמש והכוכבים, חומרים רדיואקטיביים טבעיים הנמצאים בסלעים ובקרקע, איזוטופים רדיואקטיביים בלתי יציבים, וקרינת ראדון ותוצריו שאנו נושמים.


ראדון נמצא כגז בקרקע והוא דולף לאוויר ונלכד בתוך מבנים אם האוורור בהם לקוי.


רמת הקרינה הסביבתית תלויה בהרכב הגיאולוגי של האזור בו אנו מתגוררים, תלויה באופיו של המבנים בהם אנו חיים או עובדים, והגובה של אזור המחייה שלנו.


לדוגמה, קרינה קוסמית גדולה יותר באזורים של רמות קולוראדו, אך היא כאמור קרינת-רקע שאינה מהווה סכנה של ממש. אך אנו נחשפים גם לקרינה מייננת ממקורות שהם מעשה-ידי-אדם, רובם הקשורים לפרוצדורות רפואיות.


בממוצע, מנות הקרינה מצילום רנטגן הן הרבה יותר נמוכות, בערכים של השפעה ביולוגית, בהשוואה למנות קרינת הרקע הטבעית. לעומת זאת קרינה לצורך טיפול בגידול סרטני גדולה עשרות מונים מקרינת הרקע, אלא שהיא מכוונת בדרך כלל לרקמה מאוד ממוקדת.


חוץ מאשר כמויות זעירות של קרינה מייננת שמקורה ממכשירי טלוויזיה צבעונית או מגלאי עשן, אנו מכירים עוד מקורות לקרינת רקע מייננת ממרכיבים שונים בבתי המגורים, כמו גם במכרות או אף במוצרים מסחריים כגון גרניט, פחם, או אף מלחי אשלגן. יש אף קרינה מייננת בכמויות זעירות שנחשפים לה המעשנים שכן בעשן הטבק אתרו את האיזוטופ הרדיואקטיבי פולוניום 210.   


 


ההשפעות המזיקות של כמויות גדולות במיוחד של קרינה התגלו בסמוך לגילוי של הרדיו-אקטיביות ושל קרני X בשנות ה-90 של המאה ה-19.


כבר בשנת 1902התגלו סרטני עור אצל מדענים שעסקו בחקר הרדיו-אקטיביות, שכן אז לא הקפידו על מיגון העובדים עם חומרים אלה על ידי בידודם מהקרינה. אך רק בשנת 1944 דווח על תפקיד הקרינה בגרימת לויקמיה בבני-אדם, ברוב המקרים בקרב רופאים או פיזיקאים שעסקו בחקר הרדיו-אקטיביות ללא הקפדה.


הרבה מהידע שלנו על ההשפעה של חשיפה למנות קרינה גדולות, מגיע דווקא ממעקב אחר אלה ששרדו את הפצצות האטומיות בהירושימה ונגסאקי בשנת  1945, או מאלה שטופלו רפואית עם מנות קרינה גדולות.


אך יש אוכלוסיות נוספות הנחשפות לחומרים רדיו-אקטיביים בהם השפעת הקרינה נלמדת.


לדוגמה, כורים במכרות אורניום שנחשפו לראדון, או תושבים במדינת נבאדה שגרו בסמוך לאזורים של ניסויים גרעיניים שנערכו בהם בשנים 1951-1963, והיו חשופים לנשורת רדיו-אקטיבית. וכמובן, מחקרים אפידמיולוגיים בינלאומיים מנתחים ללא הרף את ההשפעות לבריאות באוקראינה וברוסיה הלבנה (בּלארוס), בעיקר בקרב ילדים ותושבים ששהו בקרבת מקום בעת האסון הסביבתי הכביר באפריל 1986 בכור הגרעיני שקרס בצ’רנוביל, אשר בהם נרשמה בשנים שלאחר מכן עלייה עצומה בסרטן בלוטת התריס.


 


הגילוי של קרני X בשנת 1895 על ידי וילהלם רנטגן הגרמני, היווה נקודת מפנה באבחון מחלות שהרי בכך הוקנתה לרופאים שיטה קלה “לראות” אל תוך מעמקי הגוף ללא צורך בניתוח.


טכנולוגיות קרינת X מודרניות כמו סריקה טומוגרפית ממוחשבת (CT) הביאו למהפכה בזיהוי מפגעים בכל חלקי הגוף, ובפרט היכולת לאבחן מחלות לב.


לדוגמה, רופאים מסוגלים כיום לגלות באופן נקודתי משקעים של כולסטרול על פני עורקים כליליים (קורונאריים), מידע החיוני על מנת לעקוף מכשולים אלה או ל”פתוח את הסתימות” בכלי הדם הללו.


כל בית חולים מודרני כולל מכון לרפואה גרעינית הידוע גם כמכון איזוטופים, בו משתמשים באותם חומרי ביקוע גרעיניים לאבחן ואף לטפל במגוון רחב של מחלות באופן יעיל ובטיחותי על ידי הדמיה של תהליכי המחלה. לקבלת מידע זה, הנבדק בולע, או שואף לריאותיו או מוזרק עם כמות זעירה של איזוטופ רלוונטי, כאשר גלאים או “מצלמות” עוקבים ומגלים היכן מצטבר אותו איזוטופ בגוף. כך ניתן לקבל הדמיה של הלב לדוגמה, או איברים כושלים אחר בגוף.


רדיו-איזוטופים משמשים גם בבדיקות מעבדה, למדידה של חומרים חיוניים בגוף כגון הורמוני התירואיד. יוד רדיו-אקטיבי משמש לטיפול במחלות תירואיד כולל מחלת Graves, אחת הצורות השכיחות ביותר של היפר-תירואידיזם (פעילות-יתר של בלוטת התריס) או לטיפול בגידול סרטני בבלוטה זו.


 


השימוש בקרינה מייננת הוביל לפריצות דרך טיפוליות באבחון מחלות סרטניות ובטיפול בהן.


טכנולוגיות אלה הביאו אף לריפוי מוחלט של סוגי סרטן שנחשבו חשוכי-מרפא, שיפרו את תוחלת החיים של המטופלים ואת איכות חייהם.


ממוגרפיה המסוגלת לגלות סרטני שד בשלבים מוקדמים כאשר מחלה זו עדיין ברת ריפוי. ביופסיות מחט הרבה יותר בטיחותיות, מדויקות ואינפורמטיביות כאשר הן מונחות על ידי קרני X או שיטות הדמיה אחרות.


קרינה משמשת בניטור של תגובת גידולים סרטניים לטיפול , ולצורך הבדלה בין גידול ממאיר לגידול שפיר.


סריקה הדמייתית של הכבד והעצם היא מעשה שגרה כיום לגילוי גרורות סרטניות.


מחצית מהחולים עם סרטן, מטופלים כיום על ידי הקרנה, ומספרם של אלה שרופאו על ידי שיטה זו נמצא בקו עליה מתמיד. ואף אם בחלק מהטיפולים הללו אין משיגים ריפוי מלא, באינספור מטופלים הביא טיפול ההקרנה לעיכוב מהלך המחלה, ולהפוגה זמנית לפחות.


איזוטופים משמשים גם להפחית או להעלים את הכאב הכרוך בהופעת גידולים סרטניים, כמו אלה של סרטני הערמונית והשד, בהם הגרורות עושות דרכן לעצם תוך גרימת כאבים עזים.  


 


ברפואה יש שימוש נוסף לאיזוטופים רדיואקטיביים, וזאת על ידי שקושרים אותם לנוגדנים חד-שבטיים (מונוקלונאליים) המכוונים כנגד חלבונים הנמצאים על פני או בתוך תאים סרטניים. כלומר כאן יוצרים מעין “טילים מוּנְחים” האמורים להיקשר לתאים הסרטניים ואז האיזוטופ הרדיו-אקטיבי אמור לפגוע עד כדי המתת אותם תאים, באופן שהתאים הבריאים בסביבה אינם נפגעים.


עד כה נוסתה גישה זו במטופלים עם לויקמיה, עם תוצאות מעודדות.


 

עוד בתחום ההדמיה, סריקת PET או positron emission tomography, בה יש שימוש בהזרקת חומר רדיו-אקטיבי לגופו של הנבדק, “לראות” את הגעת חומר זה למוח והמטבוליזם שהוא עובר שם.

טכנולוגית PET מאפשרת לרופא למקם במוח גידולים סרטניים ולהבחין האם הם ממאירים או שפירים שכן אותו חומר רדיו-אקטיבי-לדוגמה הסוכר גלוקוזה-יעבור מטבוליזם יותר נמרץ בגידול סרטני מאשר בגידול שפיר, וכך ניתן יהיה להבחין בין השניים.


כמו כן ניתן בשיטת PET לאתר במוח את המקור לפעילות אפילפטית, וכן להבין את הסיבה למחלות נוירולוגיות שונות. לדוגמה, ניתן ללמוד כיצד השתבש חילוף החומרים של דופאמין, הנוירוטרנסמיטור הכימי הקשור למחלת פרקינסון. 


 


מהן ההשפעות השליליות של קרינה מייננת?


קרינה מייננת עלולה לגרום לשינויים משמעותיים בתאי הגוף, על ידי שבירת הקשרים האלקטרוניים המשמשים לתאחיזת מולקולות שונות.


לדוגמה, קרינה זו יכולה לפגוע בחומצת הגרעין DNA, על ידי פגיעה ישירה ב-DNA או על ידי פגיעה במולקולות העוברות בגרעין אינטראקציה עם חומצת הגרעין.


יחד עם זאת, יש לתאי הגוף שלנו מנגנוני הגנה לתיקון נזקים הנגרמים ל-DNA על ידי הקרינה.


יעילותם של מנגנוני תיקון אלה תלויה כמובן לא רק בסוג הקרינה אלא גם בעוצמתה.


מובן מאליו שהשפעת קרינה על הגוף תלויה בגורמים אחדים כמו עוצמת הקרינה ומשך החשיפה לקרינה, אזור הגוף הנחשף לקרינה, כמו גם הגיל של הנחשף לקרינה, מינו, ומצבו הגופני.


מנת קרינה מאוד גבוהה לכל הגוף בזמן אחד עלולה כמובן להיות קטלנית. חשיפה למנת קרינה גדולה עלולה לגרום לתהליך סרטני, אך כיוון שקשה להבדיל בין סרטן שסיבתו חשיפה לקרינה לבין סרטן שנגרם מסיבות אחרות, קשה מאוד להצביע בוודאות על קרינה כסיבה המיידית להופעת סרטן באדם מסוים.


השפעות נוספות של קרינה מייננת יכולות לגרום לדיכוי מערכת החיסון או אף לגרום ליְרוֹד (קטרקט). רקמות מסוימות בעובר הנמצא ברחם אימו, ובייחוד המוח, רגישות במיוחד לקרינה בשלבים הראשונים של ההיריון. 


 


האם מטופלים אמורים להיות מודאגים בדבר הקרינה שהם מקבלים במהלך בדיקות בהן הם נחשפים לחומר רדיו-אקטיבי?


מנות הקרינה להם נחשפים נבדקים בפרוצדורות רפואיות בהן יש שימוש בקרינה או בחומרים רדיו-אקטיביים נמצאת במגמה של הפחתה ברמת הקרינה שלהן במהלך 20 השנים האחרונות, וזאת בשל השכלול והמזעור של חשיפה לקרינה משופרת ורגישות גבוהה יותר של אמצעי הבדיקה. יתרה מכך, היכולת המשופרת למקד קרינה באופן מדויק יותר לאותו איבה או רקמה בגוף אליהם מכוונת קרינה זו, מונעת חשיפת רקמות בריאות בגוף להן הקרינה לא מיועדת. 


 


רצוי להכניס לפרופורציות הנכונות את כמות הקרינה המקובלת בהליכים רפואיים לעומת כמות הקרינה לה אנו נחשפים “בחיי היומיום” מעצם היותנו חיים בחברה מודרנית ומתועשת. ראשית, נביא כאן את אחוזי הקרינה לה אנו נחשפים ממקורות שונים בחיינו, כאשר 82% מכלל הקרינה לה אנו נחשפים מגיעה ממקורות “טבעיים” ורק 18% מהקרינה היא “מעשה ידי אדם”.


 


החלוקה היא כדלקמן:


ראדון מהווה 55% מכלל הקרינה לה אנו נחשפים ללא דעת, 8% מהקרינה מגיעה מסלעים וקרקע בסביבתנו, ו-8% מהקרינה מגיעה מקרניים קוסמיות מהחלל.


מכלל הקרינה שאנו “אחראים” לה, 11% מגיעה מביצוע צילומי רנטגן, 4% מגיעה מבדיקות של רפואה גרעינית (איזוטופים), 3% ממוצרים שונים שאנו צורכים בחיי היומיום כעישון סיגריות חשיפה למוצרים חקלאיים וחמרים מהם בנויים בתים, 0.3% מהקרינה מקורה מחשיפה תעסוקתית, פחות מ-0.3% מקורה מנשורת רדיו-אקטיבית של ניסויים גרעיניים שעדיין מתבצעים באטמוספרה או במעבה האדמה במקומות שונים בעולם, 0.1% מהקרינה מגיעה מתחנות גרעיניות המייצרות אנרגיה חשמלית במדינות אחדות בעולם.


 


צוין למעלה שכל אדם במדינה מתועשת נחשף מדי שנה לקרינת רקע בעוצמה של כ-350 מילירֶם בממוצע. הבה נסקור את כל הבדיקות או הפרוצדורות האבחוניות הרפואיות בהן יש חשיפה לקרינה, ואת הקרינה הממוצעת בכל אחת מהפרוצדורות הללו (כאשר כל הערכים מבוטאים במילירֶם):


צילום דנטלי (פנורמי) בקרני X– 0.5; צילום רנטגן של החזה-2.0; ממוגרמה-70; סריקת עורקי הלב הכליליים לגילוי מרבצי סידן (coronary calcium scan)-100 עד 300; טומוגרפיה ממוחשבת (CT) של הבטן-,1000  CT של הלב-(64 חתכים)-00 7 עד 2,300; צנתור הכולל הזרקת חומר ניגוד ושיקוף רנטגן-700 עד 5,700; מיפוי סלקטיבי של הכבד עם איזוטופ טקנציום99 – 600 עד 001,5; מיפוי הלב עם האיזוטופ תליום201 -1,700; בחינת הלב במאמץ (dual isotope stress test) בה משתמשים בטקנציום וכן בתליום- 001,8 עד 003,8; מיפוי רנטגן של כלי דם (אנגיוגרפיה)-200 עד 002,3. רק לשם השוואה בטכנולוגיות הדמיה כגון אֶקוֹ-לב (echocardiography) בה משתמשים בגלי על-שמע (ultrasound) לבחון את מבנה הלב או בבדיקת דימות תהודה מגנטית (MRI) אין חשיפה לקרינה כלל.


 


אנו רואים אם כן שבחלק מהמבדקים הרפואיים אנו נחשפים באופן חד פעמי לרמת קרינה הגבוהה פי כמה מאותה קרינת רקע של 350 מילירם לה אנו נחשפים במהלך שנה שלמה, אם אין אנו צריכים להגיע לשלב של אותם מבדקים רפואיים.


אף על פי כן, הסיכון ללקות בסרטן כתוצאה ממבדק רפואי כזה והקרינה הכרוכה בו הוא נמוך.


ועדת הבטיחות הקרינתית של האקדמיה האמריקנית למדעים (NAS) קובעת שעל כל אלף אנשים המבצעים CT-בטן בעוצמת קרינה של 1,000 מילירם, יתווסף רק מקרה אחד של סרטן לאותם 300 עד 400 מקרים של גידול סרטני המופיעים בממוצע באלף אנשים בעידן שלנו במדינות המתועשות בשלב מסוים לאורך חייהם, “מסיבות טבעיות”.


יחד עם זאת השימוש העולה באופן תלול של פרוצדורות CT, מ-8 מיליון פרוצדורות כאלה שבוצעו בארה”ב במהלך שנת 1990 ל-62 מיליון פרוצדורות CT שבוצעו שם בשנת 2008, עלול להגניב שמץ של חשש שמא ריבוי לעתים לא מושכל של בדיקות CT למשל, ולבטח של בדיקות הדמיה בהן רמת הקרינה גבוהה עוד יותר, עלול להוסיף את חלקו הצנוע למסת מקרי הסרטן.


דו”ח של המרכז לחקר הקרינה במרכז הרפואי של אוניברסיטת קולומביה בניו-יורק מעריך שהחשיפה לקרינה מסריקות CT בדור האחרון אחראיות לכ-1.5% מכלל מקרי הסרטן בארה”ב. 


 


הגיל מהווה אף הוא גורם חשוב. בדרך כלל חולפים 10 עד 20 שנה לפני שהנזק הנגרם ל-DNA על ידי מנת קרינה נמוכה גורם להתפתחות מחלה סרטנית.


ככל שהאדם מבוגר יותר הסיכויים שקרינה יוצאת דופן בעוצמתה לה הוא נחשף תגרום לו לסרטן, קטנים יחסית. לכן, הסיכונים של קרינה מוגברת גדולים יותר עבור ילדים ואנשים צעירים להתפתחות סרטן בשלב מאוחר יותר של חייהם.


האיזוטופים הרדיו-אקטיביים המשמשים בעיקר לפגיעה בתאים סרטניים הם מגוונים, ונזכירם כאן בקצרה: כמו שכבר הוזכר למעלה יוד131 מוחדר באופן פומי כנוזל או בכמוסה לטיפול בסרטן בלוטת התריס; זרחן רדיו-אקטיבי (P32) מוכנס לחלל התוך צפקי (intra-peritoneum) המרפד את חלל הבטן, או לחלל התוך פלאורלי (intra-pleura) המרפד את הריאות, כדי לפגוע בתפליטים סרטניים.


האיזוטופים הרדיואקטיביים סֵמריוּם (153Sm) וסטרונציום (89Sr) מוזרקים לתוך הווריד כדי לפגוע בתאים סרטניים המגיעים כגרורות לעצם כדי להפחית את סאת הכאב.


איזוטופים אחרים המשמים להקרנת תאים סרטניים הם צֶזיוּם (137Cs), אירידיוּם (192Ir), סטרונציום90, ויוד125. האיזוטופ קובלט90, משמש מקור לקרינת גאמא חזקה אף היא להשמדת תאים סרטניים.


 


בסך הכול, רוב הטסטים להערכת מחלת לב בהם משתמשים באיזוטופים דוגמת תליום או טקנציום, מסוגלים לתת לנו מידע חיוני על תפקוד הלב במאמץ.


אנגיוגרמה או צילום פנימי של כלי הדם הכליליים נותן לנו מידע חיוני מאין כמותו על מידת סתימותם של מעברי דם אלה ללב, ועל הצורך הדחוף לפתוח אותם.


מבחנים אלה, למרות ה”קרבן” הקטן הכרוך בהם בדמות החשיפה לקרינה מייננת, הם קריטיים  לרופא המטפל על מנת להגיע להחלטה גורלית האם יש צורך בניתוח לב, או שמא בקביעת תומכן (stent), ואלה החלטות מאוד משמעותיות.


הסכנה הכרוכה בטיפולים חודרניים-ניתוחיים אלה, משמעותית לאין ערוך למטופל בהשוואה לנזק הזעום יחסית הנגרם לו מהקרינה  שהיא חלק מפרוצדורות ההערכה האמורות. 


 


בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים