חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

על פעילות הגומלין בין צמחי מרפא ותרופות קונבנציונאליות: יש לנקוט בזהירות בנטילת חומרי מרפא טבעיים

אהבתם? שתפו עם חבריכם

על פעילות הגומלין בין צמחי מרפא ותרופות קונבנציונאליות: יש לנקוט בזהירות בנטילת חומרי מרפא טבעיים

חלק ב` – לחץ כאן לחלק א`
פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לביוכימי קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

8. זנגוויל-Ginger: ברפואה הסינית ייחסו שנים רבות לתמצית שורש הזנגוויל סגולות של הקלה על בחילות, הקאות, עוויתות וכאבים במערכת העיכול. ידועה יעילותו להקלת בחילות בהיריון, וכתוצאה ממחלת הים. יש אף מצטטים השפעה נוגדת דלקת של זנגוויל, בעיקר בדלקת פרקים. כיוון שזנגוויל עלול להגביר את השפעתם של תרופות נוגדות קרישה, ובכך לגרום לדמם מסוכן יש להימנע מנטילתו באלה הצורכים אספירין, טיקלופידין, קלופידוגרל, דיפירידמול וקומדין. זנגוויל מסוגל גם להגביר את חומציות הקיבה, ולכן הוא עלול לנטרל את השפעתן של תרופות הנוגדות את חומציות הקיבה (anacid) כגון אלה המתחרות עם היסטמין על קולטנֵי H2, לדוגמא: cimetidine (המשווק כ-Cimetag או Tagamet) וכן ranitidine (שם מותג Zantac). כמו כן יש להימנע מנטילת זנגוויל אם מטופלים על ידי תרופות המעכבות את משאבת המימן (proton pump inhibitors) כגון omeprazole וכן lansoprazole ודומיהם.

כיוון שזנגוויל יכול להוריד את לחץ הדם את רמת הסוכר בדם, אלה הלוקים ביתר לחץ-דם או בסוכרת ונוטלים תרופות בהתאם, צריכים לנטר בקפדנות את רמות לחץ הדם והסוכר אם הם נוטלים זנגוויל, בשל ההשפעה המצטברת שלו על המדדים האמורים.

9. Ipriflavone: תוצר סינתטי זה הוא נגזר של האיזוֹ-פְלַאבוֹנים הטבעיים, שהם תרכבות פלאבנואידיות הנמצאות בסויה וצמחים אחרים ופעולתם דומה לזו של ההורמון הנקבי אסטרוגן. נשים בגיל המעבר נוטלות ipriflavone להגביר את צפיפות העצם וחוסנה, ויש נוטלים תכשיר זה במינון יומי של 600 מיליגרם יחד עם סידן וויטמין D. יש הממליצים ליטול ipriflavone יחד עם קלציטונין לאותה מטרה של חיזוק עצם. אמנם ipriflavone מגביר את כניסת הסידן לעצם, כאשר תופעת הלוואי המשמעותית היחידה המיוחסת ל-ipriflavone היא הורדה משמעותית בספירת הלימפוציטים בדם. בשל השפעתו ההורמונאלית לא מומלץ לנשים הרות או מיניקות לצרוך ipriflavone, ואין לצרכו גם כשיש בעיות כליה. כיוון שתוצר זה עובר מטבוליזם בכבד אין לצרוך אותו כשיש מחלת כבד כרונית, כיוון שהוא יכול להצטבר בכבד לרמות רעלניות.

חשוב להדגיש את ההשפעה ההדדית של תוצר זה עם תרופות אחרות. הוא מגיב עם תרופות לאסתמה או לנפחת הריאות (אמפיזמה) כגון theophylline (שמות מותג Elixophyllin ו-Uniphyl) או zafirlukast (משווק כ-Accolate) באופן המגביר השפעתן. כמו-כן יש ל-ipriflavone השפעה מגבירה על פעילות מגוון רחב של תרופות: קומדין-לדילול הדם, תרופות אנטי-פסיכוטיות, Tacrine (המשווקת כ-Cognex) לטיפול באלצהיימר, Tamoxifen-(המשווקת כ-Nolvadex) לטיפול בסרטן השד בעיקר, Cyclobenzaprine (שם מותג Flexeril)-מרפה שרירים, Celecoxib (משווק כ-Celebrex) משכך כאבי מפרקים כרוניים, כמו גם משככי כאבים נוגדי-דלקת לא סטרואידליים כגון Ibuprofen ו-Indomethacin.

10. ג`ינסנג-Ginseng: ישנם שלושה סוגי ג`ינסנג, אמריקני, סיבירי וקוריאני, והצמח האסייתי הידוע כ-Panax ginseng, גדל פרא במרחבי מנצ`וריה זה אלפי שנים. אגדות-עם מייחסות לקיסרי סין את גילוי סגולות המרפא של תמצית שורשי הצמח, ועל פיהם בגלל היותו יעיל בטיפול במפגעים רבים נקרא הצמח Panax הנגזר מהמילה היוונית panakeia “מרפא אוניברסלי” (ובאנגלית panacea). לשורש הג`ינסנג מוניטין בהפחתת רמת סוכר בדם, הפחתת רמת כולסטרול, הגברת און ואנרגיה, והגברת רגיעה והיכולת המנטלית. כן מייחסים לג`ינסנג חיזוק מערכת העצבים, ויתרונו במצבי מתח נפשי בעידוד פעולת בלוטת יותרת הכליה. בעוד שהצמח הקוריאני מגביר את אנרגיית היאנג (הגברית) דווקא לשורש הג`ינסנג האמריקני מייחסים חיזוק אנרגיית ה”יין” הנשית ולכן הוא מומלץ לנשים בגיל המעבר. למרות שבמחקרים בסין ואף באירופה מוצאים תימוכין לסגולות אלה, חוקרים בארה”ב מעט יותר חשדנים באשר ליעילותו. כזכור ג`ינסנג אינה תרופה, והוא הוגדר בהתאם על ידי ה-FDA כתוצר מזון. ואמנם במזרח הרחוק נכללת תמצית שורש הג`ינסנג במשחת שיניים, במשראות קלים, תה, ממתקים, גומי לעיסה ואף ב…סיגריות. הוא משווק שם ככמוסות אבקה אך גם כשורש הגולמי. בארה”ב נמכר ג`ינסנג בעיקר בחנויות טבע ומזון מיובא מקוריאה בעיקר.

יש להימנע משימוש בג`ינסנג יחד עם התרופות הבאות: קומדין- בגלל החשש לתופעות דימום; התרופה הנוגדת-דיכאון Phenezine (משווקת כ-Nardil) בגלל תופעות כאבי ראש, ואף תופעות של רעד עד כדי התקפי שגעון (manic). אין ליטול ג`ינסנג למטופלים במפגעי לב בתרופה כ-Digoxin (שם מותג Lanoxin) שכן יש קושי בניטור פעולת דיגוקסין והמינון שלו. לא מומלץ לחולי סוכרת type 2 להשתמש בג`ינסנג שכן הוא עלול להוריד רמות סוכר באופן מסוכן לעתים.

11. מלטונין- הורמון זה פופולארי מאוד לאחרונה בטיפול ביעֶפֶת (jet-leg) ובהפרעות שינה. מלטונין אינו נמכר בבתי מרקחת במדינות רבות כמו בריטניה, וניתן להשיגו בחנויות טבע בלבד. מלטונין מהווה בהרכבו אינדול, הנוצר בעיקר בשעות הלילה בבלוטת האצטרובל (pineal) במוח, והפרשתו מעוכבת בשעות האור. מלטונין נוצר מחומצת האמינו טריפטופן, ההופכת לסרוטונין ממנו בהמשך נוצר מלטונין. בהיפותאלאמוס במוח מצויים קולטנים למלטונין, שתפקידו כנראה מרכזי בשינויי-קצב שיש להם מחזוריות יומית-Circadian rhythm. המלטונין עובר מטבוליזם בכבד והופך ל-6-hydroxy melatonin והוא מופרש בשתן כנגזרת 6-sulfatoxy melatonin. נראה ששיא הפרשת מלטונין בשעות הלילה יש לה השפעה על סדירות השינה, ויש המטפלים בו במצבים כרוניים של נדודי-שינה. למלטונין השפעה ידועה כנוגד חמצון, ויש עדויות להשפעתו החיובית בטיפול בתופעות אוסטאופורוזיס בנשים בגיל המעבר. בחיות ניסוי נמצא שהפרשת מלטונין קשורה מטבוליזם של סידן וזרחן על ידי גירוי בלוטת יותרת התריס (parathyroid), ועל ידי עיכוב הפרשת קלציטונין וסינטיזה של פרוסטגלנדינים.

לא מומלץ ליטול מלטונין לאלה המשתמשים ב-nifedipine (שמות מותג Adalat ו-Procardia), להורדת לחץ-דם וטיפול במחלת-לב. נמצא שמלטונין מפחית את השפעת Nifedipine. כמו כן אין להשתמש במלטונין בשעת טיפול ב-fluvoxamine (שם מותג Luvax) במצבי דיכאון, מה שעלול לגרום לישנוניות.

12. גינקו –Ginkgo Biloba: כבר לפני אלפי שנים הופק החומר בסין וביפאן מתמצית עלי העץ גינקו (תלתלי הנערה) וסגולותיו הרפואיות מוכרות שנים רבות. עלי גינקו מכילים טרפנואידים (ginkgolides ו-bilobalides) כמו גם פלבנואידים בעלי השפעה נוגדת-חמצון. ההשפעה המיטיבה של גינקו מיוחסת בעיקר ל-b-ginkgolide, הנוגד את הפעילות הקרישתית של הגורם המשפעל תסיות PAF או platelet activating factor. כל אלה מגבירים את זרימת הדם בעיקר בכלי הדם הקטנים, ומייחסים להם את היכולת להאט את התקדמות מחלת אלצהיימר בשלביה הראשונים. כמו כן הם מסייעים במפגעי כלי-דם היקפיים בעיקר בגפיים התחתונות, הגורמים לקשיי הליכה, לכאבים בגפיים התחתונות ולצליעה לסירוגין. יש ראיות ליעילות גינקו בטיפול בבעיות זיכרון וריכוז, סחרחורת, כאבי ראש, טינטוּן (tinnitus)-צלצולים באוזניים, וכן בהפחתת חרדה, דיכאון ועייפות.

יש להימנע משימוש בגינקו יחד עם תרופות למניעת קרישת דם כאספירין, ticlopidine וכן clopidogrel, קומדין ו-dipyridamole, בגלל החשש לדימום מוגבר. אלה הצורכים תרופות נוגדות-דיכאון, נטילת גינקו בעת ובעונה אחת עלולה להגביר בדמם את השפעת התרופות האמורות באופן בלתי רצוי. גינקו הנצרך יחד עם תרופות אנטי-פסיכוטיות, עלול לגרום לפרכוסים. גינקו עלול להביא לשינויים ברמת אינסולין בדמם של חולי סוכרת.

13. קווה-קווה-Kava-kava: מופק מהצמח Piper methysticum שמקורו בדרום האוקיינוס השקט, ובעיקר הוואי ופולינזיה. המקומיים הכינו ממנו משקה שסגולותיו הריפוייות באלחוש מקומי של דרכי השתן, והוא יעיל לטיפול ב”תסמונת השלפוחית העצבנית”. כחומר משתן הוא מרגיע ומרפה מקומי של דרכי השתן, מונע דלקות בדרכי השתן, ואף מקל על עצבנות, חרדה ונדודי שינה. לאור סגולות אלה אושר מרשם Kava בשנת 1990 בגרמניה לטיפול עצמי לתקופה של עד 3 חודשים במינון יומי של 60-120 מיליגרם, ובסוף שנות ה-90 אושר בגרמניה להעלות את המינון עד 400 מיליגרם ליום לטיפול יעיל בדאגנוּת. נראה ש-Kava משפיע בהיפוקאמפוס ובמרכז העמיגדלה המוחי על קולטני GABA מסוג A, וייתכן שיש לו גם השפעה על הקולטנים המוחיים לנירוטנסמיטור דופאמין D2, ולהיסטמין. בהתאם, הפך מרשם Kava להצלחה שיווקית גדולה , ובגרמניה בלבד נצרכו מדי יום עשרות מיליוני מנות. אך החל משנת 2000 החלו להופיע דיווחים בארה”ב ובאירופה על עשרות מקרים בה נמצא השפעה רעלנית של Kava לכבד, החל ה-FDA בבדיקה מאומצת של הנושא. ההמלצה הגורפת היום היא להימנע מנטילת קווה בכל מקרה, ועוד יותר מכך אם יש למשתמש בעיות כבד או במטופלים דיכאוניים. אין ליטול קווה ביחד עם תרופות להרגעה, גלולות שינה, תרופות אנטי-פסיכוטיות, תרופות לטיפול במחלת פרקינסון או בצריכת אלכוהול. קווה עלול בצריכה במקביל לכל אחת מהתרופות האמורות לגרום לשקיעה למצבי ישנוניות או “רגיעת-יתר” עד כדי שקיעה בתרדמת-Coma.

14. פֶרָע סנט-ג`והן, היפֶריקוּם-St. John`s wort: צמח פופולארי זה לטיפול במצבי דיכאון, דאגנות וחוסר שקט, מכיל בין השאר היפריצין והיפרפורין, כאשר האחרון מעכב בסינאפסות העצביות שחרורם של נירוטרנסמיטורים כסרוטונין, דופאמין, GABA ואף גלוטמאט. אך למרות שהיפריקום קרוי על שמו של קדוש נוצרי, אין המרשם קדוש לחלוטין. היפריקום עלול בין השאר לגרום לפעילות-יתר של האנזים המאוד חשוב CYP3A4 שהוא מרכיב חיוני במערכת ציטוכרום P-450, ובנוסף הוא מגביר במעי את פעילותו של P-glycoprotein. ובכך מחיש היפריקום את הפעילות הקטבולית המפרקת תרופות רבות כמו למשל ציקלוספרין-מדכא התגובה החיסונית הניתן באופן תמידי למושתלי איברים, תרופות כנגד נגיפים דוגמת indinavir לטיפול בנשאי HIV, אך לעוד רשימת תרופות ארוכה שנפרט להלן. היפריקום מפחית את יעילות דיגוקסין הנלקח לשיפור פעולת הלב; משבש את פעולת nifedipine (שמות מותג adalat ו-Diltiazem) וכן Procardia (שמות מותג Dilacor ו-Cardizem) לטיפול ביתר לחץ-דם ובמחלת לב; היפריקום עלול להפחית פעילות קומדין, להפחית פעילות תיאופילין להרחבת דרכי האוויר בחולי אסתמה, אין לקחתו בטיפול כימותרפי כמו למשל ביחד עם Tamoxifenאו irinotecan, והוא עלול להפחית יעילותן של גלולות למניעת היריון. אין לצרוך היפריקום באלה הצורכים תרופות למניעת דיכאון בעיקר מקבוצת SSRI, שכן הוא עלול לגרום לעודף סרוטונין ול”תסמונת סרוטונין”. תסמינים אופייניים כאבי ראש , חוסר שקט, והפרעות בפעילות הקיבה.

בברכה, פרופ` בן עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים