חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

על סרטן שלפוחית השתן הפוגע בגברים באופן הרבה יותר מובהק מאשר בנשים, חלק א`

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופבןעמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תלהשומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תלאביב.


 


ממאירויות של מערכת הובלת השתן והרבייה (urogenital), הם סיבה של ממש לדאגה אצל גברים כל ימי חייהם.


כבר בגיל צעיר של בּחרוּת ושנות הבגרות הצעירות, מאיים עלים סרטן האשכים, וכאשר זה הופך לנדיר בשנים הבוגרות יותר, הוא מפנה מקומו לסרטן הערמונית, כמובן.


כיוון שסרטן הערמונית, שהציבור מכיר אותה כפרוסטטה, הוא גידול כה מדובר, והוא בראש דאגתם של גברים באופן כה מובהק, נדחק הצידה במידה מסוימת בתודעה סוג סרטן אחר שפגיעתו קשה, הריהו סרטן שלפוחית השתן (bladder cancer). זהו עוול שחשוב לתקן אותו, שכן למעשה כל שנה מתגלים 53,000 מקרים חדשים של סרטן שלפוחית השתן בקרב גברים בארהב, וכל שנה ימותו שם ממחלה זו כ-10,000 גברים.


 


סרטן שלפוחית השתן הוא הסרטן הרביעי במעלה מבחינת השכיחות שלו בגברים אמריקנים אחרי סרטני הערמונית, הריאות והמעי הגס, והוא גם אחד מעשרה סוגי סרטן יותר קטלניים.


לעומת זאת, בקרב נשים, מדובר בסרטן השמיני בשכיחותו, וזאת בהתייחס למקרים חדשים מדי שנה.  


אך יש גם בשורה טובה אחת הקשורה לסוג סרטן זה, שאבחון מוקדם שלו עשוי להביא לשיעורי ריפוי גבוהים, וכן שסוגי טיפולים חדשים משפרים את מצבם של חולים עם מחלה מתקדמת.


ואם כבר מדובר בבשורות טובות, צריך לדעת שניתן לנקוט בצעדים פשוטים כדי להפחית הסיכוי לחלות במחלה זו.


מסתבר אמנם שגברים לוקים בסרטן שלפוחית השתן הרבה יותר מאשר נשים, כמעט פי שלושה יותר. גברים לבנים לוקים בסרטן זה פי-2 יותר מאשר אפרואמריקנים. מחלה זו אינה שכיחה מתחת לגיל 60 שנה, ושכיחותה הולכת ועולה בשנים שלאחר מכן.


 


מהן מסיבות להתפתחות סרטן שלפוחית השתן ?


כל סוגי הסרטן נגרמים על ידי שילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים“, כאשר האחרונים מהווים מכלול של גורמים סביבתיים הקשורים לחשיפה לקרצינוגנים כימיים, נגיפים מסרטנים או קרינת UV, איתם אנו באים במגע לעתים ללא ידיעה, אך גם סיבות פסיכולוגיות של מצב נפשי ירוד, טראומה, עקה וכיוצא באלה.


במקרה של סרטן שלפוחית השתן מתגלים גנים המגבירים את הסיכון, או אונקוגנים המעודדים התמרה סרטנית של תאים כגון TP63 וEGFR. בנוסף יכולות להתרחש מוטציות דווקא בגנים האמורים לדכא סרטן (tumor suppressor genes), ולגרום לגנים אלה לאבד את יכולתם הטבעית למנוע גדילה של תאים סרטניים: גנים כאלה המאבדים פעילותם בסרטן שלפוחית השתן ידועים כTP53 וRBI.


 


בין כל הגורמיםהסביבתיים“, עישון סיגריות אחראי לכמעט 50% מכלל מקרי המוות  בגברים מסרטן שלפוחית השתן.


רבים מהרעלנים (טוקסינים) החודרים לגוף עם עשן הסיגריות הנשאף פנימה, מגיעים דרך הדם והכליות לשתן, וכיוון ששתן שוהה לעתים בשלפוחית שעות אחדות לפני שהוא מופרש, שכבת תאי השלפוחית הבאה במגע עם השתן פוגשת את הקרצינוגנים הנמצאים בשפע בעשן הסיגריה.


מעשני סיגריות הם בסיכון הגדול פי-2 מזה של לאמעשנים ללקות בסרטן השלפוחית, ומטבע הדברים סיכון זה אף עולה במעשנים כבדים.


הפסקת עישון לאחר גילוי ראשוני של המחלה יכולה להפחית את מספר ההישנויותבערך 50 אחוזים מהאנשים שחלו עם סרטן שלפוחית השתן מעשנים בהווה או עישנו בעבר.


קיימים רעלנים תעשייתיים אחדים כגון אקריל אמינים שיכולים לגרום לנזק לתאי שלפוחית השתן, ולסרטֵן אותה בהמשך, על ידי שהם פוגעים ב-DNA של תאי רירית השלפוחית, גורמים למוטציות ולנזק בחומצת הגרעין ומסייעים לתהליך הסרטני.


בעבר היו עובדים בתעשיות הגומי, הצבעים, מוצרי הדלק, החשמל, והטקסטיל חשופים יותר מאחרים לסרטן השלפוחית, ואמנם מאז שנכנסו חוקי בטיחות מוקפדים בתעשיות השונות ירדו פלאים שיעורי התחלואה בסרטן זה.


באזורים שונים בעולם, כמו הדלתה של הנילוס במצרים, הדבקות עם טפילים עדיין אחראיות לאחוז נכבד של מקרי סרטן השלפוחית.


סיבות פחות שכיחות של מפגע זה כוללות טיפול כימותרפי ממושך בציקלופוספאמיד (המוכר כCytoxan) או שימוש מופרז במשכך הכאבים phenacetin.


גם טיפולי הקרנות בסרטן הערמונית, מגדילים את הסיכון להופעת סרטן שלפוחית השתן לאחר מספר שנים. למרות שריכוזים גבוהים במיוחד של חומרי המתקה מלאכותיים במזון יכולים לגרום סרטן שלפוחית השתן בחיות מעבדה, אין ראיות לכך שהם עושים זאת גם בבניאדם.


 


תסמינים:


התסמין השכיח ביותר בסוג סרטן זה, היא הופעה של מאקרוהמאטוריה, דהיינו כמות גדולה של תאי דם אדומים בשתן, שבולטת אף לעין בגין הגוון האדמדם של השתן.


ממצא אחר המוביל לעתים לאבחון המחלה, היא מיקרוהמאטוריה, או המאטוריה מיקרוסקופית, בה ניתן לגלות את תאי הדם האדומים בשתן רק בבחינה במיקרוסקופ, כיוון שמספר תאי הדם האדומים בשתן קטן מדי מכדי שיתגלה בעין, אך עדיין גדול בהרבה ממספר התאים המופרשים בשתן באופן רגיל (בין 0 ל-5 תאים לשדה). בכל אחד מתרחישים אלה, הדימום יכול להיות קבוע או לסירוגין, ואם כי שתן דמי יכול להיראות מאוד מאיים, לא בהכרח שכמות הדם בשתן מנבאת את חומרת המחלה.


 


למרות שדימום בשתן צריך תמיד לעורר את האפשרות של סרטן השלפוחית, ישנם עוד תרחישים ומצבים בהם מופיע דם בשתן.


למעשה, אבני כליות ודלקות בבלוטת הערמונית או בשלפוחית השתן, הן סיבות שכיחות יותר לדם בשתן, ואף מצבים של סרטן בכליות, בערמונית, טראומה בצורת חבלה, אנמיה חרמשית (sickle cell anemia) ועוד סיבות משניות, כל אלה יביאו להופעת דם בשתן, אם כי בשכיחות פחותה מזו של אבני כליות או ממאירות בכליות ובערמונית או חבלה כאמור.         


 


למרות שסרטן שלפוחית השתן הוא בדרך כלל חסר כאבים, הוא עלול לגרום לעתים לתחושת צריבה או בערה, ותחושת דחיפות או תכיפות במתן שתן.


גברים בהם מופיעים תסמינים אלה בהיעדר מצב של דלקת בדרכי השתן (UTI), חייבים להיבדק לאפשרות של סרטן השלפוחית. כמובן שבאותם מקרים של מחלה מפושטת, התסמינים הראשונים יהיו של כאבי בטן ממושכים, כאבי גם תחתון, כאבי עצמות, או ירידה במשקל.


 


אבחון:


שני יסודות צריכים להילקח בחשבון באישוש אבחנה של סרטן השלפוחית: שלילה של סיבות שכיחות אחרות להופעת המאטוריה, וזיהוי הגידול הסרטני עצמו.


המטרה הראשונה מושגת על ידי ביצוע בדיקת תרבית שתן לשלול אפשרות של דלקת בשלפוחית השתן או בכליה, כמו גם בדיקה רקטאליתדיגיטאלית בנוסף למדידת PSA, כל אלה כדי לשלול סרטן הערמונית.


מבחני הדמיה (Imaging) עשויים לשלול מחלות אחרות ולהעריך את מצב השלפוחית עצמה. למרות שבדיקת אולטרה סאונד יכולה להיות לעזר, צילומי רנטגן הקונבנציונאליים הוחלפו במבחן סריקת CT הֶליקלי, שיכולה לזהות אבני כליות, סרטן בכליות, ואף גידולים גדולים של סרטן השלפוחית, בפרט אם גידולים אלה כבר חרגו מעבר לדופן השלפוחית.    


 


לעתים קרובות  האבחון של סרטן השלפוחית נקבע על ידי ציסטוסקופיה לאחר הרדמה מקומית והחדרת  ציסטוסקופ  לשופכה.


ציסטוסקופ הוא צינור המצויד בעדשות ובסיבים אופטיים, והאורולוג מתקדם איתו לכיוון שלפוחית השתן . בזמן הצפייה אל תוך צינור השופכה ושלפוחית השתן, הרופא ממלא את שלפוחית השתן בנוזל סטרילי על מנת למתוח את דפנות השלפוחית, ועל ידי כך משתפרת הצפייה על דופן השלפוחית. ניתן לקבל ביופסיה בהליך זה, ובמקרים של אבן או גידול החוסמים זרימה תקינה של השתן ניתן להוציא את האבן, ובמקרים מסוימים ניתן להוציא את הגידול כולו.


 


ציסטוסקופיה היא “מדד הזהב” לאבחון סרטן השלפוחית, אך זו שיטה חודרנית. לכן נעשו במרוצת השנים ניסיונות לאבחון החלה בדרכים פחות חודרניות, לדוגמה על ידי בחינת דגימות שתן, כאשר השיטה הוותיקה מכולן היא בדיקה ציטולוגית של השתן, עלידי בחינה מיקרוסקופית בשיטה הדומה לזו של  PAP לגילוי סרטן צוואר הרחם בנשים.


דגימת שתן הנלקחת לבדיקת מיקרוסקופ בו מחפשים תאים סרטניים. רצוי לבצע בדיקה זו  שלוש פעמים. בדיקה זו תאבחן רק  20 עד 40 אחוזים  מהמקרים עם סרטן, אך אם הבדיקה חיובית הסיכוי למצוא סרטן במערכת השתן גבוה.


מבחנים חדשים הם של זיהוי סמני סרטן, כגון גנים לא תקינים או החלבונים להם הם מקודדים שניתן לזהות בשתן.


כיום יש כמה מבחנים זמינים כאלה, כגון מדידת אנטיגן ספציפי לסרטן השלפוחית  הידוע כnuclear matrix protein  או NMP 22, וכן מבחן צביעה פלואורסצנטית.


כמו בציטולוגיה של השתן, שיטות אלה תגלינה בסבירות גבוהה יותר שאתות גדולות ומתקדמות יותר, מאשר גידולים קטנים בשלבים מוקדמים של המחלה.


נכון להיום, המבחנים החדשים שהוזכרו, מתאימים יותר לניטור ומעקב אחר חולים שכבר אובחנו עם סרטן שלפוחית השתן מאשר לאבחן מחלה באופן ראשוני.


 


מעקב אחר מאובחנים עם סרטן שלפוחית השתן חיוני שכן סרטן השלפוחית לעתים קרובות מתפתח במספר מוקדים, והן כיוון שלסרטן זה יש נטייה להישנות.


רוב האורולוגים מבצעים ציסטוסקופיות חוזרות כל 3 חודשים בשנתיים הראשונות מהטיפול המוצלח להרחקת גידול שטחי בשלפוחית, ולאחר מכן ציסטוסקופיה מתבצעת כל 6 חודשים למשך שנתיים נוספות, ומנקודת זמן זו אחת לשנה מכאן ואילך.


זו אסטרטגיה נכונה, אך יש להניח שהרופאים יסתמכו בעתיד יותר על סמני סרטן שניתן למדוד, כדי לחסוך בביצוע בדיקות חודרניות.


יחד עם זאת, כיוון שמטופלים עם סרטן שלפוחית השתן הם סיכון מוגבר לגידולים של דרכי השתן העליונות, יש לבצע מבחני הדמיה כמו סריקת CT, אחת לשנה או לשנתיים.     


התשובה ההיסטולוגית הניתנת לאחר כריתת הממצא נותנת לנו מידע לגבי שני נתונים חשובים:
א. מידת החדירה של הגידול (Stage): שטחי או חודרני.


ב. דרגת ההתמיינות (Grade) : באופן כללי מדברים על גידולים שהם בעלי דרגת התמיינות נמוכה וכאלו שהם בעלי דרגת התמיינות גבוהה.

קיימת קבוצה מעט יוצאת דופן של סרטן אפיתל המעבר. מדובר בממצא שטחי שנצפה בציסטוסקופיה כמרבד אדום יותר מהרירית התקינה. ממצא זה נקרא Carcinoma in situ ונחשב לבעל דרגת התמיינות גבוהה ובעל סיכוי גבוהה להישנות. נמשיך ונדון בסרטן שלפוחית השתן במאמר ההמשך.


 


בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם שימושך בכלי כלשהו באתר טבעלייף כולל מחשבון הקלוריות וכולל פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים