על סיגריות מנטול – ה-FDA מציע להפסיק שיווק של סיגריות מנטול

פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה
פתולוגית, מרכז רפואי שיבא,
תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית  וביוכימיה, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת
תל-אביב.

בנובמבר 2018, הציע ה-FDA להוציא צו האוסר על שיווק
סיגריות בטעם מנטול. על פי העומד בראש סוכנות המזון והתרופות בארה"ב, Scott Gottlieb, "ארומה של מנטול
בסיגריות מייצגת את אחת הדרכים השכיחות והמסוכנות ביותר דרכן ניתן לפתות ולשכנע
ילדים להתחיל לצרוך סיגריות", ובמסר אחר של Gottlieb הוא תאר את ההשפעה
המסוכנת של סיגריות מנטול דווקא בקהילות מעוטות-יכולת, בהן כושר השיפוט של ילדים ונערים
באשר לסיכונים בכלל ועישון בפרט, נמוך יותר.

תגובת תעשיית הטבק למסר של ה-FDA הייתה כצפוי מהירה,
נחרצת, ומתגוננת, כדרכה ב-50 השנים האחרונות, לכל אמירה בגנות עישון. יצרני
הסיגריות טענו שההצעה האחרונה של ה-FDA משוללת הצדקה מדעית, ושסיכוייה לזכות באישור בית המשפט אפסיים.
המלחמה על איסור הכללת מנטול בסיגריות אינה חדשה, אך ההכרזה הנוכחית של ה-FDA, פותחת פרק חדש בוויכוח
של עשרות שנים על הבסיס המדעי של מנטול והגברת ההתמכרות לסיגריות עם ארומת מנטול,
על הנזק הרפואי של צורכי סיגריות אלו, על שיטות השיווק של חברות הטבק, על המדיניות
של איסור עישון בעיקר בקרב אוכלוסיות פגיעות יותר, וכמובן על הסמכות של ה-FDA לקבוע למעשנים גבולות של
"עשה ואל תעשה" במדינה בה מוצקות במיוחד זכויות הפרט לחופש בחירה.

הסמכות השיפוטית של ה-FDA בנושא של סיגריות מנטול,
החלה לפני עשור, ביוני 2009, כאשר הנשיא ברק אובמה חתם על החוק הידוע כ-Family Smoking Prevention & Tobacco Control Act .
חוק זה העניק ל-FDA
זכויות וסמכויות חדשות, לפקח על מוצרי טבק ולמנוע כמעט את השיווק של רוב מוצרי
הטבק המכילים טעמים שונים הערבים לחך, והמיועדים לגרות ולפתות אנשים צעירים להתחיל
לעשן.
אך בין הטעמים השונים, דווקא מנטול זכה לדחייה ביישום האיסור. במקום איסור מיידי,
החוק שלמעלה הביא לכינון ועדה במסגרת ה-FDA, הידועה כ-Tobacco
products Scientific Advisory Committee או TPSAC, שמטרתה ללמוד "את
ההשפעה של הכללת מנטול סיגריות על בריאות הציבור, כולל השפעת השימוש בסיגריות
מנטול בקרב בני נוער, ילדים, אפרו-אמריקאים, היספאנים, ומיעוטים אתניים
אחרים", ולהמליץ על החלטתה בנושא.

הפטור שניתן לסיגריות מנטול מאיסור
מיידי, שיקף את העוצמה של תעשיית הטבק להגן על שוק הצריכה הרִווְחִי של סיגריות
מנטול, עליו טרחה עשרות שנים כדי לשווקו בקבוצות גיל שונות, באופן בין-מגדרי,
אתני, סטאטוס כלכלי, בה בשעה שהקונגרס בוושינגטון דן ברפורמות רחבות בתחום הטבק.
אם נחזור לשנות ה-60, כאשר חברת פיליפ-מוריס בנתה את הדמות הגברית-מאצ'ואיסטית
סביב מותג מרלבורו, וחברת[סבפ1]  Virginia Slims מתגה את עצמה בתחום
הסיגריות "העדינות מראה" לנשים, חברת Brown & Williamson הנפיקה את
סיגריות המנטול Kools
למעשנים שחורים, בעוד שחברת R.J. Reynolds התמקדה בנשים מעשנות עם המותג Salem עם רמת מנטול מופחתת.
הפרסומת היעילה של חברות אלה על טעמן והסיכון המופחת של סיגריות מנטול, נמצאה
יעילה במיוחד בשכנוע של נשים, או שחורים כצרכנים מובהקים של סיגריות-ארומה אלו,
וכמובן על מעשנים מתחילים בגיל הילדות. כיום, קבוצות מעשנים אלו, נותרו נאמנות
יותר ממגזרי אוכלוסייה אחרים לסיגריות מנטול.  

ובאשר לנושאים רפואיים, השיווק של
סיגריות מנטול צעד תמיד על הגבול הדק המפריד בין הפרסום המְמֻלָּח והשָׁנוּן, לבין
הפרסום העַרְמוּמִי. עוד הרבה לפני שה-FDA החל להתערב בנושא, גופים מפקחים פדראליים ניסו להכפיף את שליטת
השלטונות על קידום מכירות המותג המנטולי.
כבר בשנת 1942, פיקוח המסחר הפדראלי, הורה לחברת Brown & Williamson "להימנע
ולהפסיק" את המאמצים לכרוך את סיגריית המנטול לבריאות משופרת, תוך השמעת
הטיעון "שרופאים מכירים בסגולות סיגריה זו לנקות את הראש"!! עד שהופסק
השימוש בטענה בלתי מבוססת זו של Brown
& Williamson, תעשיית הטבק יצרה קשר
מתמשך בין מנטול ובריאות, ואמנם הצריכה של סיגריות-מנטול המשיכה לטפס, אפילו לאחר
שנת 1964 עם ההכרזה ההיסטורית של ה-Surgeon General על נזקי הבריאות של עישון, ואף לאחר שנת 1970 בה הקונגרס שם אסר
פרסומת לסיגריות ברדיו ובטלוויזיה. בשנות ה-80 סיגריות מנטות היוו כמעט 30% מכלל
שוק הסיגריות, רמה שנותרה בעינה מספר עשרות שנים (תרשים למטה):

                                      פלח
סיגריות מנטול בשוק הסיגריות הכללי:

בשנות ה-90 גברה הבחינה של סיגריות
מנטול על ידי יוזמות הולכות ומעצימות של הציבור ושל גופים משפטיים, וכן כתוצאה
מתביעות משפטיות של מעשנים פרטיים, פרקליטים מוסדיים, ומשרד המשפטים בוושינגטון.
משפטים אלה שפכו אור על ההיסטוריה הכחשות והימנעות של חברות הטבק להכיר בקשר בין
עישון למחלת הסרטן, מחלת לב ותחלואות אחרות, כמו גם על השיטות המתוחכמות לכוון את
עישון המותג המנטולי צעירים, לעניים יותר ולאוכלוסייה הלא-לבנה.

המבקרים אתרו את השימוש בדמויות
קריקטוריות כגון Joe camel
ואת עלייתם של מסכי הפרסומת בראש חוצות, המציעים לציבור את המרכולת המזיקה בצבעים
וורודים. אך חברות הטבק המשיכו במרץ לשווק את סיגריות המנטול. בשנת 1990, הודיעה
חברת R.J. Reynolds
שמותג מנטולי חדש בשם Uptown,
מכוון בעיקר לאזורים שחורים בפילדלפיה, מה שהביא לתגובה נגדית חריפה. Louis Sullivan, שר הבריאות בממשלו של הנשיא
H.W.Bush, הגדיר את חברת טבק זו כ-"חֲלַקְלַקה,
נַכְלוּלִית ומְרֻשָּׁעת" והצטרף בכך לארגונים חברתיים רבים  שגינו את כוונות השיווק של Uptown (Quinn ב-Time Magasin ב-29 בינואר 1990 תחת
הכותרת: " " Don't aim this
pack at us).

תגובות ציבור נזעמות אלו גרמו להפסקת
שיווק Uptown,
אך גברו הקריאות להחרמת סיגריות מנטול. מלחמות אלו הגבירו את הלחץ על אנשי ציבור
לקרוא לפיקוח וויסות על תעשיית הטבק בכללותה, מטרה שחצתה את הקווים בין 2 המפלגות.

שנים רבות מוצרי טבק התחמקו מפיקוח של ה-FDA, אך David Kessler,
ראש ה-FDA בממשלים של H.W. Bush, ו-Bill Clinton, פעל להגדרת ניקוטין
כתרופה, באופן שיאפשר את הפיקוח של FDA על מוצרי טבק.
בתגובה, תעשיית הטבק החלה במגננה עוצמתית להגן על סיגריות מפני העין הבוחנת של ה-FDA. לאחר שנים של התדיינויות
בבתי משפט, בית המשפט העליון צידד בתעשיית הטבק, מה שמנע מה-FDA את היכולת לפקח על
סיגריות, ניקוטין שלא לדבר על מנטול. בשנות ה-90 החל מאבק משפטי בין ה-FDA לבין חברות הטבק, והחלו
גם התארגנויות לתביעות נגד חברות הטבק מטעם 46 מדינות בארה"ב שאספו עדויות
נגד החברות.
בשנת 1998 נחתם הסכם בשם The Master
Settlement Agreement בין חלק מהמדינות בארצות
הברית לבין חברות הסיגריות. ההסכם כולל דרישה לפיצוי של 250 מיליארד דולר שישולם
במשך 20 שנה, בנוסף לכך ההסכם כלל גם חשיפה של מסמכים מסווגים של תעשיית הסיגריות
בפני הציבור.

גם לאחר שתעשיית הטבק הודתה בכך
שעישון עלול לגרום לסיכון בריאותי חמור, במסגרת
Master Settlement Agreement,
והסכימה להימנע מפרסום על שלטי חוצות, היא ממשיכה בכוח להגן על ניקוטין ומנטול.
מבקרי תעשיית הטבק הוכיחו שמעשני סיגריות מנטול שואפים חזק יותר את עשן הסיגריה
"הטעימה" מה שמגביר את הנזק לריאות ואף מקשה על היכולת להיגמל מעישון, רבים
יותר בקרב מיעוטים חברתיים, אך חברות הטבק התעקשו על כך שמנטול אינו מגביר את
הסכנות של עישון.
ביוני 2009 כאשר לדמוקרטים היה רוב בקונגרס שבראשו עמד חבר בית הנבחרים הדמוקרטי
מקליפורניה הנרי ווקסמן, הוענקה סוף-סוף ל-FDA הסמכות לפקח על תעשיית הטבק, והסמכות לאסור שיווק סיגריות עם
טעמים שונים. אך שוב התחמק מנטול מהפיקוח המבוקש על ידי ה-FDA, למרות היותו הטעם המוסף
הפופולארי ביותר בין כל הטעמים, האסטרטגיה של חברות הטבק של תמיכה מטרות
חברתיות-אזרחיות, תמיכה בארגונים שונים, תמיכה באירועים חברתיים, ובעיקר תמיכה
בפוליטיקאים עוצמתיים ובעלי מעמד (בעיקר פוליטיקאים שחורים), הביאה כצפוי להתחזקות
מעמדם של הכוחות המשפיעים האמורים.

בשנת 2009 כינוס של חברים שחורים של
בית נבחרים התפצל באופן מביש, באופן שחברי קונגרס שחורים שזכו להטבות כספיות (שלא
לומר שוחד) משדלנים של תעשיית הטבק, התנגדו לאסור על שיווק סיגריות מנטול. 
על כך הגיב ווקסמן באמירה: "הקונגרס בעט את הסוגיה של מתן איסור של שיווק
סיגריות מנטול  על ידי ה-FDA". לכן נותר המנטול
על מקומו כתוסף חוקי לסיגריות, עד לכינון הגוף החדש של TPSAC.
בשנת 2011 החליט TPSAC שראיות
מצביעות על כך שהרחקת מנטול משוק הסיגריות, תשפר את הבריאות של הציבור האמריקני.
על כך כצפוי חברות הטבק הגיבו באתגור של חוקיות ה-TPSAC, תוך הטיעון שחלק מחברי
ועדה זו לוקים בניגוד אינטרסים. בשנת 2014, בית משפט אזורי, קיבל את טענת חברות
הטבק, אלא ששנתיים שלאחר מכן, בית משפט לערעורים ביטל את החלטת הערכאה הנמוכה
יותר, תוך קביעה שטענת חברות הטבק אינה תקפה. אף-על-פי-כן עד שנת 2018 ה-FDA לא פעל בנושא המנטול
משיקוליו.

כעת, כשאנו מתקרבים  לנקודת 10 השנים לחקיקה של שנת 2009, Gottlieb נראה נחוש מתמיד לפעול.
נכון להיום, אין כל מועד מתוכנן לשימוע בבית הנבחרים בנושא איסור מכירת סיגריות
מנטול. התחושה היא שכמו בעבר האיסורים על מנטול לא ימומשו: מתנגדי איסורים אלה
טוענים שיווצר "שוק שחור" לרכישת סיגריות מנטול, שיהיה מאוד קשה למנוע. איסור
על סיגריות מנטול כבר יושם בקנדה, ובמספר ערים בארה"ב כגון סן-פרנסיסקו ו- Somervilleבמדינת
מסצ'וסטס. מועצת העיר ניו-יורק החלה לאחרונה בסדרת שימועים על איסור זה. גם
האופטימיסטים סבורים שאיסור כזה, גם אם יאושר בסופו של תהליך, עלול להתקבל רק בעוד
מספר שנים.   

בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.