חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

על נדודי שינה בגיל המתקדם

אהבתם? שתפו עם חבריכם

על נדודי שינה בגיל המתקדם

חלק ב` לחץ כאן לקריאת חלק א`

פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, אוניברסיטת תל-אביב.

נוגדי-דיכאון (antidepressants) כגלולות שינה: תרופות נוגדות-דיכאון עם השפעה כמרגיעות כגון amitriptyline (שמות מותג Elavil ו-Eltrol), וכן trazodone (ידוע כ-Desyrel), הם לעתים תכופות בשימוש במקום תרופות BRAs, כיוון שהן פחות ממכרות. אך לעתים נדרשת תקופה של מספר שבועות עד שהן מתחילות להשפיע. לאנשים הסובלים מנדודי-שינה וכן מדיכאון, נטילת תרופה מרגיעה עשויה לעזור בעת שהם מחכים להשפעה נוגדת-הדיכאון של התרופה. מחקר אחד הראה שנטילה משולבת של eszopiclone ו-fluoxetine (פרוזאק) מנעה דיכאון ונדודי-שינה באופן יעיל יותר מנטילת כל תרופה בנפרד. באופן כללי, קשישים צריכים להיות ערים ומודעים יותר לתופעות לוואי של נוגדי-דיכאון.

תכשירי דלפק ללא-מרשם (over-the-counter): תרופות דלפק הנמכרות כגלולות שינה תחת שמות המותג Benadryl, וכן Sominex כמו גם Nytol ו-Tylenol PM , מכילות מרכיב אנטי-היסטאמיני (בדרך כלל diphenhydramine ודימנהידרינאט), ולעתים הן מכילות גם משכך כאבים. אך יעילותן אינה מצדיקה תמיד את הפופולאריות שלהן. יעילותן אינה רבה לטיפול בנדודי-שינה לאורך זמן, ואנשים בגיל המתקדם חשופים במיוחד לתופעות לוואי לא רצויות כגון ראייה מטושטשת ותשישות בשעות היום.
תכשירים חלופיים נוספים הם מתחום הרפואה הצמחית, וביניהם מכר וותיק הValerian-, וכן kava וקמומיל (chamomile). הראיות על יעילות תוצרים אלה מעטות, והראיות על אי-יעילותן רבות יותר. לא רק שההרכב המדויק של תמציות צמחיות אלה אינו ברור, לבטח לא נחקרה השפעתן על קשישים ששנתם נודדת. ההורמון מלטונין משווק אף הוא כתוסף מזון לטיפול בנדודי-שינה, אך מחקרים אינם מצביעים על יעילותו בתחום זה. יחד עם זאת הוא עשוי לסייע לקשישים עם רמות מלטונין נמוכות במיוחד.

האם גלולות שינה מספקות בעיקר אשליה? סקירה משנת 2005 שבחנה תוצאותיהם של 24 ניסויים מבוקרים שכללו כ-2,000 נבדקים, מצאו שבנזודיאזפינים ותרופות BRAs, גרמו לעתים יותר נזק מאשר תועלת. כאשר הושוו למטופלים בפלצבו, תרופות אלה האריכו את משך השינה בממוצע במחצית השעה, והפחיתו את מספר הפעמים בהם התעוררו המטופלים בהן בממוצע ב-0.63 יקיצות. החוקרים מצאו שרק אחד מתוך 13 נוטלי תרופות אלה, העיד על שיפור משמעותי בשנתו. לעומת זאת, אחד מכל שישה נוטלי תרופות אלה סבל מתופעות לוואי. משאל גאלופ בשנת 2005 העלה שלמעלה מ-75% מאנשים מעל גיל 60 היו מודאגים מתופעות הלוואי ארוכות הטווח של תרופות מרגיעות אלה, לעומת כ-8% מהנשאלים שהביעו בטחון מוחלט בבטיחותן. יחד עם זאת, אנשים קשישים עם נדודי-שינה כרוניים, עשויים להיעזר בנוגד-דיכאון מרגיע או בתרופות BRAs.

טיפולים התנהגותיים: הטיפול ההתנהגותי בנדודי-שינה בעיקר של קשישים או אלה עם מפגעים פסיכיאטריים, כולל מספר מאפיינים: תרפיה על ידי הקניית תמריצים (stimulus control): אדם המבלה זמן תוך שכיבה במיטה מבלי היכולת להירדם, מתחיל לזהות או לכרוך את חדר השינה עם מצב של עֵרוּת. הדבר שכיח במיוחד באנשים עם מחלה גופני או נפשית כרונית, והפתרון הוא בשבירת שרשרת האסוציאציות על ידי יצירה מחדש של הרגלי שינה. מטופלים מתבקשים לתעד ביומן את אותם הרגלים במשך כחודש או לנסות למצוא איזה מחשבות ופעולות מסייעות או מפריעות ללילה רגוע. הרבה אנשים שאינם מצליחים להירדם שוהים במיטתם במחשבה ש “לפחות אני נח” או “אם אתמיד להישאר במיטה ער זמן ממושך, בסופו של דבר אירדם”. יש הסובלים מנדודי-שינה העוסקים במיטה בקריאת עיתון, או מעקב אחר מאזני הבנק “כדי לא להשחית זמן יקר לשווא” בעת ההמתנה לשינה המבוששת לבוא.

התנהגויות אלה השפעתן דווקא בהפחתת הסיכוי להירדם. לכן הטיפול הוא על ישי שמעודדים מטופלים אלה לעלות על יצועם רק כאשר הם ישנוניים, להימנע מקריאה או מהתבוננות בטלוויזיה כאשר הם במיטתם, וכן להקיץ תמיד באותה שעה בלי כל קשר לכמה שעות הספיקו לישון עד שעת היקיצה היעודה. ההנחיה היא להתרגל לישון רק בחדר המיטות, כמו כן מדריכים אותם לעזוב את חדר השינה לאחר שהם שוכבים ערים משך 20 דקות, ולחזור לחדר השינה רק בהיותם רדומים שוב. רוב אלה המטופלים בעזרת stimulus control, אמורים להימנע מתנומות קלות (naps) משך שעות היום, אם כי הדבר לא בהכרח כך לגבי אנשים בגיל המתקדם, כיוון ששנתם של האחרונים בדרך כלל שטחית ונוטה להפסקות שינה תכופות בשעות הלילה. תנומה ממוצעת של מחצית השעה עד שעתיים בשעות אחר הצהריים עשויה להיות לעזר לקשישים, לא בהקשר של שנת לילה ארוכה יותר, אלא כדי לשמור על פעילות רבה יותר ומחשבה בהירה יותר בשעות היום.

הגבלת משך השינה (sleep restriction): זו הרחבה של הטיפול ההתנהגותי של ה-stimulus control. מורים למטופל לעלות על יצועו לשנת לילה בשעה מאוחרת מהמקובל עליו, וזאת להגביר את הסיכוי להירדם בפרק זמן קצר יותר, אך מורים לו לכוון את השעון המעורר לשעת הבוקר היעודה. בהמשך ניתן בהדרגה להסב את שעת העלייה על היצוע לאחור, כדי להגיע למכסת השינה המלאה אליה שואף המטופל.
חינוך ל”היגיינת שינה”: מה שאתה עושה בשעות היום עלול להשפיע על איך תתנהל השינה שלך בשעות הלילה. אם אתה עוסק בפעילות גופנית סדירה עשה זאת בשעות הבוקר או אחר הצהריים אך לא בשעות הערב. אם אתה אדם קשיש צא להיחשף לשמש לפרק זמן משמעותי משך היום. אל תעשן. אל תאכל ארוחה כבדה סמוך מדי לשעת השינה היעודה. הימנע משתיית אלכוהול או משקה המכיל קפאין. שמור את חדר השינה חשוך ושקט על ידי וילונות או מסכים אטומים לחדירת אור, ואם יש צורך השתמש באטמי אוזניים. טבילה באמבט חם לפני השינה טובה אף היא להגביר את העייפות.

חינוך להתרגעות: הגוף והנפש יכולים לעבור “הכנה” לשינה על ידי שיטות של מדיטציה, היפנוזה עצמית, האטת קצב הנשימה, או על ידי חזרה מונוטונית באמירת מלים ניטראליות, או בדימוי של סצנות מרגיעות. טכניקה אחרת היא בריפוי שרירים, על ידי מתיחה וריפוי לסירוגין, כאשר נהוג להתחיל עם שרירי הרגליים. אנשים קשישים יכולים לוותר על שלב מתיחת השרירים אם הדבר קשה ובלתי נוח להם.
תרפיה קוגניטיבית: המטרה בסוג טיפול זה היא לתקן ציפיות בלתי מציאותיות לשינה מושלמת, כמו גם להתייחס אל המחשבות “השחורות” על תוצאותיו של עוד לילה צפוי של שינה טרופה. מחשבות אלה הטורפות את דעתם של קשישים רבים החווים נדודי-שינה כרוניים מונעים את שלוות הנפש והרגיעה ואלה כשלעצמם יש בכוחם להותיר קשישים אלה ערים. תרפיה קוגניטיבית היא בדרך כלל חלק ממכלול שיש בו גם מרכיב של טיפול התנהגותי.

טיפול בנדודי-שינה במצב של מפגעים פסיכיאטריים: נדודי-שינה באדם דיכאוני, או מי שלוקה במפגע של חרדה, מוגדרת בדרך כלל כ”נדודי שינה משניים”, כדי לציין שהפרעות השינה נובעות מהמפגעים האמורים, או שהיא תסמונת של מצבים אלה. רבים נטו לחשוב שבמיוחד באנשים קשישים עם מפגעים פסיכיאטריים אלה, אין יתרון בטיפול נפרד בבעיית נדודי השינה, וטיפול בבעיות הדיכאון או החרדה כשלעצמם יסייעו לשפר את בעיית השינה. אך כיום הדעה בנושא זה השתנתה. מחקרים רבים מהתקופה האחרונה מצביעים על כך שטיפול התנהגותי ספציפי בנושא הפרעות השינה, עשוי להיות יעיל אפילו באנשים הסובלים מדיכאון, חרדה או מתסמונת העקה הפוסט-טראומתית (PTSD). למטרות הטיפול האמור אין אפילו צורך להבחין אם מדובר בתופעת נדודי-שינה ראשונית או משנית. הגישה המשתלטת היום היא שיעיל במיוחד טיפול התנהגותי בנושא נדודי השינה, כשהוא מתבצע במקביל לפסיכותרפיה של התסמונות הפסיכיאטריות הרלבנטיות. יש יחד עם זאת מגבלה אחת: שינה מוגבלת בזמן עלולה להיות מסוכנת לאלה עם מפגעים פסיכיאטריים, בכך שהיא עלולה להגביר חרדה, לעורר אפיזודות של דיכאון, או להעלות את הסיכון להתקפי חרדה בשעות היום באלה עם מפגעי חרדה או עם תסמונת “חרדה ממקומות פתוחים” (agoraphobia).
רבים מהעוסקים בנושא סבורים שטיפול התנהגותי בעיית נדודי השינה למרות שהוא איטי ולכאורה מסובך יותר, הוא יעילה יותר מטיפול תרופתי בטווח הארוך ברוב המטופלים. ניסוי מבוקר שהתפרסם ב-2006 מצא שצרוף של טיפולים קוגניטיביים והתנהגותיים היה יעיל יותר מטיפול ב-eszopiclone, התרופה המרגיעה-היפנוטית הפופולארית של העת האחרונה, הן בטווח הקצר והארוך (6 חודשים), כטיפול בנדודי-שינה של אנשים בגיל ממוצע של 61. אלה שטופלו באופן קוגניטיבי-התנהגותי בילו פחות זמן “שוכבים ערים במיטה”, היו להם יותר פרקי זמן של שינה עמוקה, ותפקודם בשעות היום השתפר. יחד עם זאת, השיפורים בסוג הטיפול האחרון בבעיות נדודי-שינה נראים עדיין צנועים בהשוואה להקלה לה זוכים מטופלים עם חרדות או דיכאון המטופלים באופן דומה.

חוקרים במעבדות שינה ברחבי העולם תרים אחר תרופות יותר בררניות עם פחות תופעות לוואי, ואחר דרכים למקד בעיות שינה ייחודיות, בהו ניתן יהיה לבחון השפעת תרופות המשפיעות על מחזורי שינה-יקיצה, מעגלי גירויים מוחיים, מערכת הורמוני העקה, ונוירוטרנסמיטורים או הורמונים שונים המעורבים בוויסות השינה. מסתבר שאחד מהורמונים אלה, orexin, הידוע כמווסת תיאבון בגופנו, יכול להיות קשור לבעיות השינה. מסתבר שדווקא אנשים הסובלים מרַדֶמֶת (נַרְקוֹלֶפּסְיָה), אותה תופעה הכרוכה בפרקי זמן של רדימות במשך שעות היום דווקא, נמצאו חסרים בנוזל עמוד השדרה שלהם את ההורמון hypocretin הידוע גם כ-orexin. מחקר זה נמצא אך בראשית דרכו, והוא מעורר סקרנות רבה. שינה טובה וסדירה אינה רק פלח חשוב של זמן במחזור 24 שעות היממה. שינה טובה בלילה היא ערובה לפעילות תוך ערנות מלאה בשעות היום, בה במידה שמצוקות אותם אנו חווים בשעות הפעילות ביום, עלולות להדיר שינה מעינינו בלילה. נושא מעניין וער במיוחד.

בברכה, פרופ` בן עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים