חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

על מרכזיותו של הלב בגופנו: המשאבה הפועמת בחזה נמצאת ממש בלב ליבו של העניין!

אהבתם? שתפו עם חבריכם


פרופ’ בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.


 


פעם, בתקופה הרומנטית של הרפואה, ההתייחסות אל הלב הייתה כמו למשאבה מבודדת, המחוברת למערכת מסועפת של כלי דם, ותפקידה להזרים דם מחומצן למרחבי הגוף לפעולתו השוטפת, אם כי גם בכך זכה הלב להערכה כמעט פולקלוריסטית.


אך העובדה ש”הכול מתחיל בלב” ומתנקז אליו, מדגישה יותר מכל עד כמה הלב מתחבר במסלולים דו-סטריים לכל כך הרבה מערכות ואיברים בגוף, ונראה שיש בהתקשרות ה”צינורית-זרימתית” הזו שבין הלב לכול השאר, משהו שהוא מעל ומעבר למה שנוהגים לכלול במושג “צירקולציה”.


כדאי אם כן, לנסות ולטוות את כל הקשרים של הלב לאיברי גוף אחרים, ולהשתכנע מחדש, עד כמה לב בריא תורם לבריאות הגוף ככלל.


 


נתחיל דווקא עם הלב עצמו: הוא פועם בחזה במרוצת שנות חיים ממוצעים כ-2.5 מיליארד פעם (!!), ודוחף בכך דם מחומצן לכל פינה בגוף. אך הדם אינו מעביר רק חומרי תזונה, ויטמינים, הורמונים ומולקולות חיוניות רבות אחרות לרקמות הגוף: הדם מפנה ומנקה את הגוף מחומרי פסולת ותוצרי חילוף חומרים שיש לפנות ולהרחיק מהגוף.


הלב מקבל דרך העורקים משוב חוזר מחלקי הגוף השונים, ומגיב בהתאם. כאשר הלב פוסק מפעולתו למספר מועט של שניות בשל הפרעת קצב או אירוע חמור אחר, ניתן עוד להחזירו לפעולה על ידי שוק חשמלי או אמצעי תרופתי המוזרק אליו ישירות,


אך מעבר לזמן חסד קצר של שניות לא רבות, הפסקת פעולת הלב, תביא למוות מוחי ולמות הגוף כולו.


 


נפנה לשכניו הסמוכים של הלב, לריאות. רקמה הריאות הספוגית העשירה מאוד בכלי-דם, מעשירה כמובן את הדם המפעפע דרכה בחמצן, ומרחיקה מהדם את דו תחמוצת הפחמן- CO2, כמו גם מסננת החוצה קרישי דם זעירים ופיסות פסולת קטנות. כמו מחלת לב, מחלות כרוניות של הריאות כגון אמפיזמה או אסתמה, עלולות להיות בעלות תוצאות רב-מערכתיות. מחלות ריאות כאלה עלולות להגדיל את חדר הלב הימני, ולגרום בכך לכשל הלב. אלה הסובלים ממפגעי ריאות אלה, לעתים קרובות מפתחים לחץ דם גבוה, ובעיות קצב לב. בעיות נשימה תוך כדי שינה, בעיקר הפסקות נשימה מקוטעות (sleep apnea), עלולות להוות בעיה חמורה לפעילות הלב.


 


מה בדבר הכליות? שתי הכליות מעבדות ומטפלות מדי יום בנפח של כ-200 ליטר דם, תוך שהן מפנות לשתן חומרי פסולת ועודף מים. כליות מייצרות ומפרישות לדם את ההורמון אריתרופויאטין, המעודד יצירת אריתרוציטים במוח העצם, כמו כן בכליות נוצר רֶנִין, אנזים החשוב בין השאר לוויסות לחץ הדם בגוף, וכן קלציטריול, צורתו הפעילה של ויטמין D, החיוני לבריאות העצם אך משפיע בעקיפין גם על הלב.


הלב והכליות כרוכים אחד בפעולתו של האחר, ואף נזק קל לכליות, מגביר את סיכונכם ללקות בהתקף-לב או בשבץ מוחי. מחלת-לב, עלולה להיות סימן אזהרה לשיבוש בפעילות הכליות.


 


והכבד? באופן לגמרי צפוי, בהיות הכבד האיבר הפנימי הגדול בגוף, פעילויותיו רבות מספור. הן מתחילות בהיות הכבד בית החרושת לחלק הארי של החלבונים בדם, דרך היותו מייצר ומפריש חומצות מרה החיוניות לעיכול ופירוק של תרופות ואלכוהול, ורעלנים שונים. הכבד הוא האיבר המרכזי המנקז לאחסון ולעיבוד שומנים וכולסטרול, והאחרונים הם בעלי השפעה וחשיבות מרכזית על בריאות הלב.


 


וכיצד כרוכים שרירי הגוף עם הלב? שרירי גוף פעילים מסייעים בין השאר להפחית את הסיכון להופעת סוכרת, שכן בפעולתם יש צריכה רבה יותר של סוכר המתפרק בתאי הגוף בתהליך הנקרא גליקוליזה. כך בדיעבד, נשמרת רמה סבירה של גלוקוזה בדם, וכך נשמרת רמת ופעילות אינסולין בתקינותן, ונמנעת פגיעה במערכת הקרדיו-וסקולארית..  


 


ומה הקשר בין בלוטת הלבלב (פנקריאס) והלב? בנוסף לאנזימים שמייצר הלבלב הקשורים לפירוק המזון, הוא מייצר כמובן אינסולין, הורמון המאיץ קליטת סוכר על ידי תאי שריר, ולעומתו גם גלוקאגון, הורמון המחיש שחרור גלוקוזה על ידי הכבד, כאשר רמת סוכר בדם יורדת לתחום מסוכן מדי. באלה עם סוכרת type 1, שאינן מייצרים אינסולין, או באלה עם סוכרת type 2, בהם רקמות הגוף אינן מגיבות לאינסולין, רמות הסוכר בדם תהיינה גבוהות עד כדי גרימת נזק לעורקים, לעצבים ולרקמות רבות אחרות. סוכרת היא סיבה עיקרית למחלת לב.


 


וכיצד מושפע הלב מפעילות בלוטת המגן או התריס (thyroid)? הלב רגיש ביותר לאיתותים המגיעים מבלוטת התריס. בלוטה פעילה מדי, עלולה לגרום להפרעות בקצב הלב, ללחץ-דם מוגבר, ולעתים אף לכאבים בחזה. בלוטת תריס עם תת-פעילות, יכולה להאט באופן פתולוגי את קצב הלב, ולתרום לתהליכי טרשת עורקים שתהיה בדיעבד חמורה ללב. לראייה, תרופות הניתנות לווסת קצב לב לא תקין, בייחוד amiodarone (המוכרת כ-Procor וכן Cordarone), עשויות להחזיר למוטב חלקית את פעילותה המשובשת של בלוטת התריס.  


 


ומה עניין שיניים וחניכיים ללב? דלקת סביב השיניים ובחניכיים (periodontitis), עלולה לעודד התפתחות של מחלה קרדי-וסקולארית. הכיצד? דלקת חניכיים ובעקבותיה איבוד שיניים, עלולים מחד גיסא להביא להרגלי אכילה מוגבלים, שכשלעצמם יגבירו את הסיכון למחלת לב. אך חמור מכך, חיידקים החלל הפה ובשיניים הפגומות, יכולים לפלוש לקרום הפנימי של הלב (אנדוקרדיום), והדבקה זו הידועה  כ-endocarditis, יכולה לגרום לנזק או אפילו להרס של מסתמי הלב.  


 


וכיצד העיניים יכולות להעיד על מחלת לב? אנשים הסובלים מרטינופתיה הם בסיכון מוגבר למות ממחלת לב, במהלך 12 שנים מאז אבחון בעיית העיניים שלהם, זאת בהשוואה לנבדקים שעיניהם בריאות. הרוב הגדול של רטינופתיות נגרמות מסוכרת, והקשר של האחרונה למחלת לב מוכר. מצב אחר הידוע כ-CVA או central vein occlusion, היא פגיעה חמורה בראיה העלולה להיגרם באופן פתאומי כאשר נחסם כלי דם מרכזי בעין, מה שפוגע באספקת דם מחומצן לעצב הראייה, ונגרם כעין אוטם בעין.


 


וכיצד מושפע הלב מרקמת השומן בגוף? גופנו זקוק לרקמת שומן, לציפוי וריפוד איברים פנימיים, לספק בידוד, ולשמש מאגר עיקרי של אנרגיה, כמו גם מאגר של ויטמינים מסיסי שומן כגון A, D, E ו-K., וכמובן כחומר גלם ליצירת הורמוני מין. אך רבים מדי מאיתנו פשוט רוצים יותר מדי מהטוב הזה הקרוי שומן. הם שמנים מדי!


שכבת שומן הנערמת סביב חגורת המותניים, הרבה יותר מסוכנת מהשומן המרפד את הירכיים או את הישבן.


כאשר תאי השומן הבטני משחררים תכולתם השומנית, נלכדת זו על ידי הורידים המובילים דם לכבד, לבלוטת הלבלב, ולאיברים אחרים. זליפה קבועה של שומן עלולה להפריע לתפקוד איברים אלה, ולגרום לבעיות בוויסות לחץ הדם למשל, ברמת הכולסטרול בדם, וברמת הסוכר בדם.


תאי שומן בטני עלולה לשחרר ציטוקינים וחומרים מעודדי דלקת, קרישת דם, סוכרת, מחלת כליות וכמובן פגיעה בלב. לכן אכילה במידה ופעילות גופנית סדירה יסייעו להפחתת רצועת השומן הבטני, ומומלץ שזו לא תעלה בהיקפה על 102 ס”מ בגבר או על 89 ס”מ באישה.


 


ומה בדבר הציר לב-שחלה?  השחלות הן בלוטות פעילות מאוד הורמונאלית, ויש להן השפעה לא מבוטלת על בריאות כלי הדם. עד לגיל חידלון הווסת, השחלות מפרישות כמות קבועה של אסטרוגנים והורמונים אחרים, שחיוניותם מוכחת לבריאות המערכת הקרדיו-וסקולארית. אך כאשר נוטלים אסטרוגנים, פרוג’סטרון או הורמונים אחרים כתוספים, זהו כבר סיפור אחר. לדוגמה, נטילת גלולות למניעת היריון, מגבירה את הסיכון לתופעות של יתר-קרישיות ומצבים כמו פקקת ורידים עמוקים (DVT), או תסחיף ריאתי (PE). צריכת אסטרוגן ופרוג’סטרון על ידי נשים בגיל המעבר, תגביר במעט את הסיכון להתקפי-לב, שבץ, או קרישי דם.


אחד התסמינים הקשים של השחלות ידוע כתסמונת הכליה הפוליציסטית, שהוא מצב הורמונאלי סוער המתאפיין דווקא ברמה גבוהה של הורמונים זכריים (אנדרוגנים), אי-סדירות של המחזור החודשי או אף אי הופעתו, שׂעירוּת יתר בפּנים ובגוף, ושחלות מוגדלות המלאות בציסטות קטנות.


בנשים עם תסמונת זו, העורקים נוטים להיות נוקשים יותר, רמת הכולסטרול בדמן גבוהה, לחץ דמן מוגבר, והן מראות עמידות לאינסולין. כל אלה הם כמובן גורמי סיכון למחלת לב.


 


ואיך ייתכן קשר בין ספחת (פסוריאזיס) של העור לבין הלב? קרדיולוגים מאז ומתמיד התבוננו ובחנו את עורו של המטופל שמא יגלו סימנים מחשידים למחלת לב. בליטות בעור דמויות-שלפוחיות בגוון צהבהב עלולות להעיד על תהליכים פגומים בחילוף החומרים של כולסטרול.


התנפחויות מוארכות  בקצות האצבעות בידיים וברגליים, עלולות להזהיר על מצב של אנדוקרדיטיס (דלקת קרום הלב הפנימי). שפתיים בגוון כחלחל ואף לחיים בגוון זה עלולות לרמוז על בעיה עם המסתם הצניפי (mitral valve) של הלב.


אך לא מוכר במיוחד הנושא של הקשר הסמוי לכאורה בין פסוריאזיס לבין מחלת לב. כ-5 מיליון אמריקנים סובלים ממחלת עור כרונית זו בה תאי העור מתחלפים בקצב מוגבר.


המחלה מתבטאת ברבדים עוריים, לרוב בצבע אדום-סגול המכוסים קשקשת, שלה סוגים אחדים. הסוג השכיח ביותר, פלאק פסוריאזיס (פסוריאזיס וולגריס, psoriasis vulgaris) , בה הקשקשת בדרך כלל מופיעה באזור המרפקים והקרקפת, הברכיים והציפורניים, אך אזורי עור אלה המכילים תאי עור מתים או כאלה העומדים למות, יכולים להופיע בכל אזור בגוף.


פסוריאזיס היא מחלה של מערכת החיסון שתאי T שלה מגיבים עם העור, ופוגעים בו.


באפריל 2009 התפרסמו שני מחקרים המרמזים לכך שאלה הסובלים מפסוריאזיס הם בקבוצת סיכון גבוהה לסבול מהתקפי-לב ושבץ-מוחי, או לפתח מחלת כלי-דם היקפיים או סוכרת, כל זאת יותר מאלה שאינם סובלים מפסוריאזיס. הקשר העקיף בין פסוריאזיס ומחלת-לב נובע כנראה מכך שתהליכי דלקת האחראיים למצבי פסוריאזיס שונים, הם אף אחראיים לתחילת תהליכי טרשת העורקים. ברור שטיפול בפסוריאזיס אינו אמור להסב לאחור תהליכי טרשת עורקים. אך הקשר הסמוי והעקיף בין הגורם לפסוריאזיס ולטרשת עורקים לפחות מרמז לכך, שמי שסובל מפסוריאזיס צריך להקפיד יותר על הניטור של לחץ-דמו, להקפיד יותר על רמות כולסטרול בדמו, לעשות פעילות גופנית סדירה, להקפיד על הדיאטה, וכמובן לא לעשן.  


 


וכיצד קשורים ביניהם הלב והמוח? כאן אנו נכנסים לתחום רחב כאוקיינוס, עליו הכבירו מחקרים ומלים המוגדר כקשר הפסיכו-סומאטי. דיכאון, תחושת בדידות, דאגנות מתמדת, כעס תכוף, עקה stress)) כרונית, אך גם רגשות נוגים ומכבידים אחרים עלולים לגרום למחלת-לב, או להכביד על מחלה קיימת.


הורמוני עקה כגון cortisol, nor-epinephrin והורמון גדילה-GH, הם אך קשר אחד בין המוח ללב. יש להם יכולת לכווץ כלי-דם, להגביר את קצב הלב, ולשבש את הקצב החשמלי של הלב.


דיכאון, דאגנות , בדידות ומצבי עקה אחרים, יכולים להקשות על פעילות גופנית סדירה, ובדרך כלל אינם הולכים בד בבד עם נטילת תרופות סדירה, או היוועצות סדירה ברופא. אך גם היפוכו של דבר: מצב הלב וכלי הדם, יכול להשפיע על בריאות הנפש. לחץ-דם גבוה, ועורקים גדושים וסתומים בטרשת מעודף כולסטרול, מצבי דלקת והגברה של גורמי-סיכון נוספים למחלת-לב ולשבץ מוחי, תורמים למחלת אלצהיימר או למצב הידוע כשיטיון וסקולארי, הבא לביטוי בהופעת “חומר לבן” או פלאקים כאשר סורקים את המוח בשיטותCT  או MRI.


אך נראה שכמו קשרים הדדיים אחרים בגוף, גם הקשר בין מצב הלב ו”מצב המוח” שאנו כוללים לעתים בביטוי state of mind“, הוא דו סטרי: רגשות חיוביים, קשרים חברתיים מסועפים, פעילות גופנית סדירה ואף מדיטציה, כל אלה טובים ללב. ומאידך גיסא, לב בריא הפועם במרץ, וכלי-דם “פתוחים” בהם שופע הדם באופן תקין מהלב למוח, טובים כמובן לאחרון.


 


ואיך הלב והשלד חוברים יחד? ככל שאנו מתבגרים, שלא לומר מזדקנים, הסידן נוטה לדלוף מעצמות השלד בתהליך האוסטאופורוזיס, ובאותה תקופה בחיים נמצא גם הופעה של משקעי סידן בדופן העורקים ומסתמי הלב.


זהו כמובן תהליך הפוגע בפעילות הלב, שהרי התרבצות סידן על מסתמי הלב כמו גם בדופן העורקים הכליליים, הופכת את אלה לנוקשים יותר, גמישים פחות, מה שמאלץ את הלב לפעולה יותר מאומצת. נשים אוסטאופורוטיות נמצאות בסיכון הגדול פי-6 לטרשת עורקים, בהשוואה לנשים שאינן סובלות מתהליך דלדול עצם זה. גברים המאבדים יותר מ-3 ס”מ מגובהם כאשר הם מזדקנים, שזו תוצאה אופיינית של התדלדלות עצם, הם בסיכון גבוה יותר למות ממחלה קרדיו-וסקולארית בהשוואה לגברים שאינם מאבדים מגובהם. אך קשר זה הוא הדדי, והשפעתו ניכרת גם בכיוון ההפוך: אנשים מבוגרים עם מחלת עורקים היקפיים, בגפיים אך גם בבטן, הם בסיכון גבוה יותר ב-50% ללקות בשברי-עצם, בהשוואה לאלה שעורקיהם בריאים.


מכאן ששמירת הלב בבריאות מלאה, טובה גם לעצמות, ולכן פעילות גופנית סדירה היא העצה הטובה ביותר, וכמובן הימנעות מעישון, ואכילת שפע פירות וירקות. גם צריכת סידן וויטמין D מדי יום היא עצה טובה בגיל המתקדם, אך אין להגזים בכך.


אין לעלות מעל צריכה שלך 1,200 מיליגרם סידן ליום, כאשר אלה מגיעים בעיקר מהמזון ואם יש צורך גם מתוספי סידן אם יש צורך באחרונים.


 


ומה בדבר הקשר בין הורמוני המין בגבר והתנהגותו המינית, וליבו? פעם היו סבורים שההורמון הזכרי טסטוסטרון רע ללב, והוא הגורם לכך שגברים ילקו בליבם בגיל צעיר יותר מאשר נשים. אך בעשרים השנים האחרונות הצטברו ראיות מחקריות המעידות על כך שדווקא בגברים קשישים, הירידה ברמת טסטוסטרון היא שאינה טובה ללב.


אכן בגברים צעירים יחסית, טסטוסטרון מסייע להרחבת כלי הדם, וממילא למעבר נפח דם גדול יותר בעורקים, שעה שיש צורך בכך. טסטוסטרון ברמה תקינה משפר את לחץ הדם, עוזר לשמור על רמת כולסטרול תקינה, ואף משפיע חיובית על ההולכה החשמלית בלב.


רמה נמוכה של טסטוסטרון נכרכה למגוון של בעיות בגבר, החל מהתפתחות של סוכרת type 2, דרך דלדול העצם, דיכאון, ואיבוד התשוקה המינית-ליבידו. אך גם עורקים חסומים בתהליכי טרשת, עלולים לשבש את הפעילות המינית. כאשר מצבים אינטימיים מביאים את המוח לשדר איתותים של התעוררות מינית (arousal), העורקים בפין מתרפים ומתרחבים, וכמות גדולה של דם זורמת דרכם אל תוכו על מנת להקשיחו ולהביא לזקפה. הצטברות רובד שומני-טרשתי בדופן כלי הדם בגוף כולו, שפוגעים לעתים קרובות בתפקוד הלב, עלולים בדיעבד להביא להחלשת הזקפה, ולקשיים בתפקוד המיני.


 


הנה כי כן, הלב הנמצא במרכז החזה, נמצא במרכז ההוויה הפיזיולוגית שלנו, בהיבטים רבים שלה.

לב בריא מקרין על פעילויות ביולוגיות מגוונות בגוף, אך הוא גם מושפע מאלה לטוב או לרע. שמרו על לבכם!

  


בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים