פרופ’ (אמריטוס) בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה (בדימוס), הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.
אין משכנע יותר ממראה עיניים להמחיש את גודל האסון שהאנושות כולה מתמודדת איתו ממש בימים אלה: כומר בכנסיה בעיר ברגמו שבצפון איטליה מזליף "מים קדושים" על עשרות ארונות מתים קורבנות הקורונה, כאשר נושא כליו השפוף מחזיק בכלי המים והבעת פניו מביעה חשש שמא המים בכלי זה לא יספיקו.
והמספרים של קורבנות קורונה הולכים ומטפסים:
על פי הנתונים שמעדכנת מדי יום אוניברסיטת Johns Hopkins בבלטימור, נכון לתאריך 26 באוקטובר חלו בעולם כולו עד כה 44 מיליון אנשים, מתוכם נפטרו כ-1.2 מיליון אנשים.
באותו יום הגיע מספר הנפטרים מקורונה בארה"ב ל-225,156 מבוגרים וילדים כאשר הודו וברזיל מתחילים לזנב בארה"ב במרוץ מקאברי זה של עליונות במספר קורבנות הנגיף.
Woolf וחב' פרסמו ב-JAMA נתונים על סך התמותה בארה"ב בתקופה שבין 1 במרס ל-1 באוגוסט 2020: מסקנת מחקר זה הצביעה על כך ש-1,336,561 אמריקאים נפטרו מכל הסיבות בחמשת חודשים האמורים, עלייה של 20% במספר הצפוי של נפטרים על בסיס הפטירות במדינה זו באותו פרק זמן בשנת 2019, או 225,530 פטירות עודפות. החישוב האפידמיולוגי מעריך ש-67% מעודף פטירות זה ניתן לייחס ישירות לנגיף הקורונה.
על פי Woolf וחב', בכל שנת 2020 ירשמו כ-400,000 פטירות עודפות על השנה שקדמה לה, שניתן לייחס באופן מובהק למס המוות שגובה מאיתנו מגפת הקורונה. Simon וחב' מעריכים במאמרם ב-JAMA שאי אפשר להתעלם מכך שעל כל מקרה מוות מקורונה, יש בממוצע 9 בני-משפחה המושפעים מכך, בצער ואבל מתמשכים ואף בתסמינים בתר-טראומטיים. גם Cutler ו-Williams קובעים ב-JAMA, שהפנדמיה של COVID-19 מייצגת את הסכנה הגדולה ביותר לשלווה ל- "חיים הטובים" שהיו מנת חלקם של רוב האמריקאים מאז שנת הדפרסיה הגדולה של 1929.
בעלי מחקר זה מעריכים (בלי לדעת מתי תסתיים הסאגה של קורונה) שהנזק הכלכלי המיידי והצפוי בזמן הקרוב לו גרם הנגיף עומד על 16 טריליון דולר (16,000,000,000,000 דולר) מה שיפגע וישפיע על איכות וסגנון החיים בארה"ב במשך שנים רבות.
מצבים רפואיים שעלולים להחמיר את תסמיני ההדבקה בנגיף הקורונה ולהגביר את סיכוני התמותה מהדבקה זו, כגון סוכרת, יתר לחץ-דם, מחלה נשימתית, ועודף חריף של משקל, מציגים סיבוך נוסף שכן כל אחד מתסמינים אלה עלול אמנם להגביר את הסיכון לתמותה מקורונה, אך עלול באותה מידה לגרום למוות בלי כל קשר להיותו של המטופל חיובי לנגיף.
בסוף חודש אוגוסט, פרסם ה-CDC נתונים לפיהם 94% מתעודות הפטירה מקורונה ציינו במקביל את הסיבות האפשריות הנוספות לפטירה מהן סבל הנפטר שלקה בקורונה.
נתונים אלה של ה-CDC הביאו את דונלד טראמפ, הנשיא השוטה ועם הארץ המביס את הקורונה בלגימת כוסית אקונומיקה לפני עלותו על יצועו, לצייץ פּוֹסְט כוזב הטוען שה-CDC עדכן "ממש בחשאי" את הנחייתו הקודמת, וכעת קובע שרק 6% מכל הנפטרים לכאורה מקורונה הם קורבנות המגיפה, שניתן לייחס ל-SARS-CoV-2.
רשת Twitter דאגה מיד להסיר את הציוץ האמור של טראמפ בשל היותו שקרי ומטעה.
העומד בראש ענף סטטיסטיקות התמותה של ה-NCHS (או National Center for Health Statistics), הגיב נמרצות וביקש להדגיש ש-92% מכלל מקרי המוות שיוחסו לקורונה, הדגישו שמחלה נגיפית זו היא בוודאות סיבת המוות, שכן המחלה מאתחלת שרשרת אירועים שהביאו למות המטופל (Yan וחב' במדור הבריאות של ה-CNN).
הוויכוח מהי הסיבה האמיתית והישירה למוות בעידן הקורונה, מחזירה אותנו 30 שנה לאחור, כאשר בשנת 1990 נקבע שמדי שנה 400,000 אמריקאים מתו מעישון מוצרי טבק, דיאטה לקויה וחוסר פעילות גופנית אחראים למותם של 300,000 אמריקאים, אלכוהול הרג עוד 100,000 איש, והדבקות חיידקיות המיתו 90,000 איש (McGinnis ו-Foege ב-JAMA משנת 1993), מאמר שעורר בזמנו תגובות של הסכמה או אי-הסכמה.
אחת הדרכים המקובלות ומוסכמות לקביעת הקשר בין נגיף הקורונה ותמותה, היא בקביעת עודף התמותה על זו שהייתה מקובלת לפני פרק הזמן בו הנגיף החל בפעילותו.
כאשר אירוע פתאומי מתעורר, כגון מלחמה, בצורת ורעב או פנדמיה, עודף תמותה בכלל האוכלוסייה יכול לשמש כאינדיקטור למסת התמותה שאירוע זה גרם.
Woolf וחב' במאמרם ב-JAMA מתאריך 12 באוקטובר, מעדכנים את ההערכות על עודף תמותה בארה"ב בחמשת החודשים מתחילת מרס עד סוף יולי, ומגיעים למסקנה שהתמותה גדלה ב-225,000 איש, המהווה עלייה של 20% בסך התמותה הצפויה שם על בסיס שנת 2019, כאשר COVID-19 מהווה גורם לשני שליש מעודף תמותה זו.
יצוין שנגיף זה יכול לגרום לעודף תמותה זו באופן ישיר או בלתי-ישיר.
התרומה הבלתי-ישירה מתייחסת לפנדמיה כתוצאה מהחשש מפני הדבקה בנגיף: לדוגמה, אדם המפתח תסמינים של שבץ מוחי, אך חושש להגיע לטיפול נמרץ בבית החולים מהחשש שמא ייפגע מקורונה, וכך אירוע הפיך שניתן היה לטפל בו ביעילות, הופך לקטלני.
בדומה, מוות שנגרם כתוצאה מדלקת ריאות שהסתבכה בגלל ההדבקה בקורונה, עלולה למנוע את הייחוס הסטטיסטי של מוות זה לקורונה והסתפקות בתיאור מקרה המוות כתוצאה מדלקת הריאות (Viglione וחב' ב-Nature). כעת, בהתקרבנו לחודשי החורף, ומספר הפטירות מדלקת ריאות יגדל, נתקשה עוד יותר בייחוס הפטירה לדלקת הריאות או לקורונה.
קיימים עוד גורמים שאינם מקלים עלינו בייחוס פטירות לקורונה, כמו מקרי קורונה א-תסמיניים או כעלייה בהידבקויות עם הגיל.
בארה"ב, קורונה פוגעת באופן לא פרופורציוני באפרו-אמריקאים, בהיספנים, או בילידים מאלסקה. לדוגמה, נכון לתאריך 18 באוגוסט, שיעור האשפוזים בקרב אפרו-אמריקאים מודבקי קורונה, היה גבוה פי-4.7 בהשוואה ללבנים-לא היספנים שם, ושיער מקרי המוות מסיבה זו בקרב אפרו-אמריקנים, היה גבוה פי-2.1.
מוות כתוצאה מ-COVID-19 מהווה את נקודת הקצה. אך התחלואה המתמשכת והשפעותיה על בריאות הגוף והנפש, מובנים לנו בשלב זה רק באופן חלקי.
הנה כי כן, נגיף קטן שהחל דרכו בעיר סינית ששמה מעולם לא היה מוכר לנו, עשה דרכו במהירות מפתיעה לכל פינה על פני הגלובוס וגורם לצער, לעקה נפשית, לסגירת בתי-ספר, מקומות עבודה, טיולי נופש בעולם, מסעדות, כינוסים וועידות, תערוכות אמנות ואחרות, קונצרטים ואירועים מוסיקליים ובידוריים, ואת עולם הספורט המתקיים ללא קהל (Simon וחב' ב-JAMA, ו-Cutler ו-Summers באותו כתב עת).
אכן, כמו שהתבטא שדר טלוויזיה בכיר ב-ABC בימים אלה: "Our lives are on hold".
בברכה,
פרופ' בן-עמי סלע
08/11/2020
לקריאת כל הכתבות של פרופ' בן-עמי סלע לחץ כאן
