חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

על מגיפת עודף-המשקל חלק ב`

אהבתם? שתפו עם חבריכם

על מגיפת עודף-המשקל (obesity): סיבות וסכנות

חלק ב` – לחץ לקריאת חלק א`

פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר, החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

תופעת הַשְמָנָת היֶתר, שהמנגנון הפיזיולוגי שלה ומשמעותה לבריאותנו נחקרים כעת באינטנסיביות רבה, היא לבטח אחד הסממנים המובהקים של אורח החיים המודרני.
פרופ` אירוינג פיליפסון, כלכלן בכיר באוניברסיטת שיקאגו, רואה בהשמנת יתר “תוצר לוואי” של העידן הטכנולוגי. שינויים בתחום תעשיית המזון העלו אל מרכז הבמה הקולינָרית את מוצרי ה”מזון המהיר”, ורשת “מקדונלדס” מבשרת השיטה הזו, ושפע מתחריה, כבר אינם נחשבים כמייצגים רק את תרבות האכילה האמריקאית באופן בלעדי. הנוסחה המנצחת של המזון-המהיר-ועתיר-הקלוריות, הַמְבורְגֶר דו-קומתי עטוף בפרוסות של גבינה צהובה עתירת-שומן, הנצרך כמעט בנשימה אחת עם שפע טוגני תפוחי אדמה נוטפי שמן, הם היום תפריט מקובל בחוצות בייג`ין ומוסקבה, ואפילו הפריזָאים אניני הגורמה, אינם סולדים ממנו.

התביעות המשפטיות בסכומים דמיוניים המוגשות היום נגד חברות “מזון-מהיר” בארה”ב, על ידי מי שקופחה בריאותם, בטענה שחברות אלה לא טרחו ליידע ולהזהיר את הציבור על תכולת הקלוריות של המזון המהיר והטעים, אין בהן למנוע את המשך התמכרותם של בני כל הגילים למזון רב-קלוריות זה. את האישה בעידן המודרני שהיא כבר לא עקרת-בית, אלא שותפה שוות זכויות בשוק העבודה, לא נמצא היום במטבח ביתה, טורחת שעות על הכנת מתכוני-מזון “בריאים”. המקפיא הביתי במטבח בן-זמננו עולה על גדותיו במוצרי מזון קפוא, החל בפַסְטות ואומצות בשר וכמובן הטוגנים הנצחיים טבולים במלח, ומשם 2 עד 3 דקות במיקרו- גל, ready to go.

אך להשמנה כזכור יש גורם נוסף: מיעוט פעילות גופנית. פיליפסון תולה במהפכת
ה-E-mail חלק מהאָשָם של היות האדם המודרני פעיל פחות מבחינה גופנית, מה שמפחית את תהליך שריפת הקלוריות העודפות: סקר שנערך במקומות עבודה בארה”ב הצביע על כך, שעובדים בבנייני משרדים שהיו טורחים בעבר הלא- רחוק לעלות ולרדת פעמים אחדות מדי יום עד שתי קומות “במו רגליהם”, כדי להעביר מסמכים למשרד אחר באותו בניין, משגרים היום את אותם מסמכים בעזרת הדואר האלקטרוני. יש כבר המכנים זאת “תסמונת העובד הרתוק לכיסאו אל מול מסך המחשב”. יתרה מכך, אפילו עיסוקים שאינם מזוהים עם מקצועות ה”הצווארון הלבן”, שהיו כרוכים באופן מסורתי בעבודה פיסית מאומצת, למשל בתעשיית ייצור המכוניות, השתכללו על ידי אוטומציה ורובוטיקה ממוחשבת עד כדי כך, שעובד “הסרבל האפור” בתעשייה הזו, מפקח כיום על לוח בקרה השולט על רובוט מיוזע על פס הייצור.
העובד עצמו לא נאלץ אלא למאמץ גופני מזערי.

מספר זוגות האופניים שנמכרו בארה”ב ב- 1998 היה נמוך ב- 27% בהשוואה לאלה שנמכרו שם בשנת 1980. במקביל, ובאופן לא בלתי צפוי, מספר מכוניות לכל משפחה ממוצעת בארה”ב עלה בין שני התאריכים הללו מ- 1.3 ל- 1.7. בשנת 1999 פורסם בארה”ב סקר שהצביע על כך שבערך 25% ממסלולי התנועה היומיים של האמריקאי הממוצע קצרים באורכם ממייל אחד, אך כ- 75% מטיולים קצרי- טווח אלה מתבצעים תוך נסיעה במכונית. נראה שעל האדם בעידן המודרני נכפים לכאורה דפוסי אכילה יתרה ומיעוט פעילות גופנית, שני המרכיבים העלולים להעלות את משקלו במידה בלתי רצויה.

המונח העברי המקביל למושג Obesity הוא על פי המילון “שומֶן”, שנשמע מעט בלתי מוכר. זאת כיון שלא התחנכנו ולא הורגלנו להתייחס לתופעת ההשמנה ככזו העלולה להביא לתוצר הסופי של obesity, שאולי כדאי לתרגמה ל”שְמֵנוּת”, הנתפסת יותר כתסמונת או אף כמחלה בהיבט הפסיכולוגי וההתנהגותי. אנו מתייחסים אל מי שמשקלו מוגזם כאל אדם שָמֵן, ואולי בתת- המודע שלנו, בגלל מימדיו ה”בולטים לעין” של מי שדמותו עגלגלה, אנו נדים לו בראשנו בעיקר בהיבט החיצוני- אסטתי.
אך שְמֵנוּת היא בפירוש לא רק חריגה קוסמטית. כ- 60% מהילדים בגיל 5 עד 10 שנים הנחשבים שמנים כבר נושאים בתוכם גורם סיכון קרדיו- ואסקולרי כמו שומני-יתר בדם (hyperlipidemia), או לחץ-דם מוגבר (כן, כבר בגיל זה!) או רמות אינסולין מוגברות. בערך 25% מהילדים השמנים בגיל זה, עלולים כבר לשאת בתוכם שני גורמי- סיכון כאלה או אף יותר.

מאמר מרתק של Must וחבריו שפורסם באוקטובר 1999 בכתב העת החשוב JAMA, מדגיש שגורמי סיכון בילדים בגיל צעיר ביותר יתפתחו למחלות כרוניות כאשר יהפכו למבוגרים. כמעט 80% מבין הבוגרים השמנים סובלים מאחת המפגעים הבריאותיים הבאים: סוכרת נרכשת, רמות כולסטרול גבוהות, לחץ-דם מוגבר, מחלת לב כלילית, מחלת כיס המרה, פגיעה כרונית במפרקים. כ- 40% מבין הבוגרים השמנים לוקים
ב- 2 או יותר המפגעים שהוזכרו.
דו”ח כלכלי שפרסם Wolf בכתב העת Obesity Research ב- 1998 מדגים כי ההוצאה הישירה והעקיפה בגין שְמֵנוּת, מהווה בארה”ב כ- 10% מכלל תקציב הבריאות, ונראה אפוא שהשמנת-יתר מכבידה לא רק על הגוף. לכן יש לתמוה על כך שרופאי משפחה אינם נוקטים גישה חינוכית והסברתית יותר נחושה, כדי לנסות ולשכנע את מטופליהם, להפחית ממשקלם. רק 42% מתוך כ- 13 אלף אמריקאים בגיל שמעל 18 שנה, שכולם נכללים בקטגוריה של “שמנים” (מדד BMI מעל 30), העידו על כל שבמסגרת ביקור אצל רופא המשפחה, הוא העיר להם על כך שמוטב שיקפידו על משקל גופם או שינקטו באמצעים לרזות. ואמנם, מבין אלה שזכו להטפת מוסר ולעצה טובה מרופא המשפחה, שיעור אלה שהחלו להקפיד במזונם, או שהחלו עוסקים בפעילות גופנית גדול כמעט פי 3 בהשוואה לשמנים שרופאיהם התעלמו מהנושא.

הגֶנים בחומר הגנטי שלנו הקשורים לתופעת ההשמנה, לבטח אינם אחראים למגיפת ההשמנה הנצפית בעשרות השנים האחרונות בעולם כולו, שהרי לא יעלה הדעת שחל שינוי אבולוציוני, או שמא התרחשה מוטציה גלובאלית פתאומית בגנים אלה, שחוללו את העלייה במשקל הגוף במהלך תקופה זו. גוף האדם מציית לחוקי התרמודינמיקה, ועודף של אנרגיה שהגוף צובר בצורת קלוריות על פני זו שהוא מבזבז, נאגרת בגוף בצורת שומן. מה שאולי התפתח והשתכלל במרוצת מיליוני שנים של התפתחות אבולוציונית בתגובה לתקופות קדמוניות של בצורת ורעב ותת-תזונה ורזון, דהיינו היכולת של הגוף לאגור עתודות של שומן שתשמשנה אותו בתקופת חסר, הופך בדיעבד לנטל ולהשפעה בריאותית שלילית בתקופתנו.
בשנת 1977 אכל הגבר האמריקאי הממוצע מדי יום מזון המוערך ב- 2,239 קילו-קלוריות, אך בשנת 1995 הוא קלט מדי יום מהמזון 2,455 קילו-קלוריות (עלייה של 9.6%). האישה האמריקאית עלתה בקליטת הקלוריות שלה באותן שנים בצורה קצת יותר מתונה, ב- 7.3%, מ- 1,534 ל- 1,645 קילו-קלוריות ליום. אך אם מאזן היתרה הקלורית של הגוף המודרני עלה בממוצע ב- 8.5% מקליטת מזון, לא נראה שנשמר
ה-status quo על ידי “שריפת” קלוריות בפעילות גופנית עודפת: ההפך הוא הנכון.

המצג הפסימי שהוצג למעלה בדבר “מאזן הקלוריות” הלא מעודד בחברה המודרנית, נראה על פניו כעומד בסתירה למודָעות הגוברת לכאורה של הקפדה על משקל הגוף, כושר גופני ודיאטה. כמעט מחצית מהנשים האמריקאיות, ויותר משליש מהגברים שם, מצהירים על כך שהם מנסים “להוריד משקל”.
ההתעניינות בפעילות גופנית המתבטאת בחבורות רצים לצדי הדרך (joggers), המתגלגלים על גלגיליות (roller-skaters) אף בין המבוגרים, רוכבי האופניים והצועדים בהליכה ספורטיבית מדודה, נראית כתופסת תאוצה מסוימת.
מועדוני בריאות הפכו למעֵין bon ton חברתי, ומתרבים הצועדים במרץ 5 ק”מ ביום בסלון ביתם על גבי הליכונים (treadmill). בולטת הפרסומת למתכוני “דיאטות רצח” דוגמת slim-fast, וסרטוני וידאו למתעמלת הביתית בנוסח “איך להיראות בגיל 40 כג`יין פונדה בגיל 60” הפכו כבר למותגים המזוהים עם תרבות ה-instant של ימינו. אך למרות הופעת ניצני שינוי אלה בהתייחסות לבריאות ולהופעה החיצונית, הנתמכת בשקיקה על ידי תעשייה שלמה של “מזון בריאות” ו”מועדוני שמירה על כושר” ואביזרי בריאות, עדיין 40% מהאוכלוסייה האמריקאית הבוגרת מוגדרת כ-sedentary או חסרי-פעילות לחלוטין, ולבטח במושגים כלל-עולמיים, מספר הרצים לצדי הדרך בטֵל בששים.

בה בשעה שפסיכולוגים וסוציולוגים מנסים להבין את התהוות התהליכים חברתיים או הנסיבות המשתנות באורח החיים שיסבירו את מגיפת ההשמנה הגלובלית, הביולוגים ואנשי הרפואה מייגעים מוחם בזיהוי המנגנון הביוכימי המעודד השמנה, ובניסיון לנטרל אותו. ואמנם בשנת 1995 נעשתה פריצת דרך עם זיהוי החלבון leptin, שהרי הוא הגורם המזוהה הראשון המיוצר באדיפוציטים (התאים אוגרי השומן), שלאחר שהוא מגיב עם הקולטנים שלו במוח, הוא מביא לתגובה הכוללת וויסות משקל הגוף וצריכת אנרגיה. לפטין הוא הורמון חלבוני המורכב מ- 167 חומצות אמיניות. שמו נגזר מהמילה היוונית leptos שפרושה “רזה”.
רוב הלפטין מקורו מרקמת השומן ה”לבנה” בגופנו, ורק מיעוטו מרקמת השומן ה”חומה”. בשנת 1995 באה ההדגמה הראשון שעכבר בו קיימת מוטציה בגן היושב על כרומוזום מספר 7 המקודד לחלבון זה, אינו מייצר לפטין ובהתאם עכבר זה שמן ביותר. כאשר מזריקים לעכבר זה לפטין נצפתה ירידה משמעותית במשקל גופו.
עיקר הראיות מצביעות על אזור ההיפותלמוס במוח כמטרה דרכה משרה לפטין את תחושת השובע שלו, אך המנגנון האנדוקריני המאוד מורכב של פעולת הורמון זה רחוקה עדיין מפענוח. על כך ועל היבטים נוספים של מנגנוני ההשמנה ונזקם בכתבה הבאה.

בברכה, פרופ` בן-עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים