חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

על לידתו המחודשת של הסמן CRP או C-reactive protein

אהבתם? שתפו עם חבריכם

על לידתו המחודשת של הסמן CRP או C-reactive protein: סיפור נוגע ללב

חלק א`

בעקבות הכתבה ה”סנסציונית” בעיתונות הכתובה – הכל אודות פרוטאין CRP – C ואיך הוא מתקשר כמדד למחלות לב

מאת: פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר,
החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

לפני כשנה וחצי, בחוברת יוני 2001 של כתב העת “הרפואה”- ביטאונם של רופאי ישראל, כתבתי סקירה על אחד החלבונים המפתיעים ברפואה, שהכרנו אותו למעלה מ- 60 שנה כסמן צנוע למצבי דלקת, ולפתע באמצע שנות ה- 90 הייתה לו עדנה, וכיום הוא אחד הסמנים המדוברים והמרתקים ביותר בתחום רפואת הלב. החלבון ידוע כ-C-reactive protein ובקצור CRP, ולפני שאספר לכם על סגולותיו המיוחדות, אני מבקש לספר על המניע לכתיבת כתבה זו שלפניכם.

יש אלף ואחד נושאים מרתקים ברפואה שאני נושא בצקלוני, ועל כולם אני מבקש לכתוב, ולתאר ולחנך. ולבטח לא הייתי מתפתה לחזור ולכתוב על CRP, שהרי כבר הכברתי עליו מלים בסקירתי לרופאי ישראל משנת 2001.

אלא שבעיתון יום ו` של “ידיעות אחרונות” מתאריך ה-15 בנובמבר 2002, הופיע בעמוד האחורי מאמר גדול-ממדים פרי עטו של איתן עמית “כתבנו בניו-יורק” תחת הכותרת הבולטת: “פרוטאין C- גורם חדש למחלות לב”. ומסופר בכתבה זו על נפלאותיו של פרוטאין C שלפתע התבררו בדיאגנוזה של מחלות לב ובפרוגנוזה של מהלכן, במאמר מה- 14 בנובמבר בעיתון היוקרתי ביותר ברפואה:
-“New England Journal of Medicine”.
לולא הדברים היו נוגעים לבריאותנו, הייתי מסתפק בחיוך למקרא טעות-שטות זו, שקראו אותה במהלך השבת לפחות 2 מיליון ישראלים. ומה באמת ניתן לדרוש מאיתן עמית, שנים רבות עורך מדור הספורט בעיתון, ושנים לא מעטות רפורטאג`ר מניו-יורק בעניינים של הא ודא, המחליט לפתע לעסוק בנושאים רפואיים. התכוון לכתוב על C-reactive protein, ומעשה שטן, יצא לו פרוטאין C שהוא חלבון שונה בתכלית, ולא אליו התכוון המשורר.

הבה נעשה סדר בדברים. פרוטאין C הוא חלבון הנמצא בדם כאנזים בלתי-פעיל.
לצורך הפעלתו של פרוטאין C, מופיע אנזים אחר המוכר כתרומבין שחשיבותו רבה במערכת קרישת הדם שלנו. תרומבין, מבקע פיסת חלבון קטנה מפרוטאין C הרדום, והופך את האחרון לאנזים פעיל. וכאשר פרוטאין C מתעורר לחיים, הוא עצמו משמש כאנזים פרוטאוליטי (מפרק חלבונים) ההורס שני חלבונים המוכרים כפקטורי הקרישה 8a ו- 5a, שחשיבותם רבה בשרשרת הריאקציות המביאה ליצירת קרישי דם ולמניעת שטפי דם.

כלומר מעצם העובדה שפרוטאיןC המשופעל, הורס שני פקטורי קרישה חשובים, הוא פוגע ומעכב את תהליך הקרישה. ועוד נזכיר בחטף שפעולת פרוטאין C במניעת תהליכי קרישת הדם, תלויה בפעילותו של ויטמין K. אלה מהקוראים הנדרשים לבצע מדי פעם בדיקות ל”תפקודי קרישה”, עשויים להיזכר בפרוטאין C שחשיבותו כאמור בברור מצבי קרישיות-יתר, יצירת פקקת (thrombus) ודומיהם. כל דמיון בין פרוטאין C לחלבון שיהיה מכאן ואילך גיבור סיפורנו, C-reactive protein הוא סֶמַנטִי לחלוטין.

ומדוע מרתק כל כך סיפורו של CRP? הוא התחיל ב- 1929 באוניברסיטת רוקפלר בניו-יורק, לגמרי באקראי. הבקטריולוג Avery גילה לראשונה שבחיידקים מצויה חומצת הגרעין DNA, הקשורה לתורשה הגנטית של תכונות החיידק, ולמעשה היה הראשון שייחס לDNA – את החשיבות כחומר נושא התכונות התורשתיות, כפי שהתברר כמובן בהמשך גם בבעלי חיים עילאיים, כאדם. ועל כך אף זכה Avery בפרס נובל לרפואה בשנת 1944.
החיידקים ששמשו אותו בניסוייו היו פנוימוקוקים, העלולים בין השאר לגרום לדלקת ריאה או לדלקת קרום המוח.

בחקרו את מבנה החיידקים האמורים, גילה שהמעטפת החיצונית שלהם, מכילה פולימר, או שרשרת רב-סוכרית שהוגדרה כפולימר C, המהווה אחד ממרכיבי התכונות האנטיגניות של החיידק. ואז גילה Avery שכאשר נדבק אדם בחיידק פנוימוקוקוס, מייצר הכבד שלו חלבון בתגובה לתהליך ההדבקה עם החיידק. חלבון זה, מגיב ומתקשר בחוזקה לאותו פולימר C שעל פני החיידק. לכן זכה החלבון לכינוי CRP או C-reactive protein דהיינו, החלבון המגיב עם פולימר C.

ודאי ידוע לכם שכאשר אנטיגן זר חודר לגופנו, בצורת חיידק או נגיף או ככל חלבון או חומר זר אחר, מערכת החיסון שלנו מזהה אותו כ”זר” ומגיבה נגדו ביצירת נוגדן, המזהה את האנטיגן הזר, נקשר אליו ומנטרל אותו.
CRP אינו נוגדן, והוא נוצר בכבד בתגובה לתהליך של הדבקת חיידק או דלקת הנגרמת כתוצאה מהדבקה זו, ובחלק מתכונותיו הוא אף מזכיר נוגדן. בהמשך נמצא שחלבון CRP אינו נוצר דווקא בהדבקת אותו פנוימוקוקוס מניסויו של Avery, אלא אף נוצר כתוצאה מכל תהליך דלקתי המתפתח בנו כתוצאה מהדבקה בקטריאלית כלשהי.

במרוצת השנים החלו להשתמש במדידת רמתו של CRP בדם, כמדד אמין לנוכחות מצב דלקת בגוף, ובכך הצטרף לבדיקה המאוד שכיחה ומוכרת, מבדק שקיעת הדם. רבים מאתנו חוו את המבדק האחרון, בו ממלאים צינורית דם דקיקה בדמו של הנבדק, וקובעים לאחר פרק זמן קבוע את קצב שקיעת כדוריות הדם בצינורית. נמצא שקצב מוחש של שקיעת הכדוריות הוא מדד לא ספציפי, אם כי אמין, למצב אקטואלי של דלקת. בחלוף הדלקת, חוזר קצב שקיעת הדם לנורמה, והוא אינו מוחש. שקיעת הדם מתבצעת בסובלים מדלקת פרקים (rheumatoid arthritis) בין השאר, שכן למחלה כרונית זו יש מדי פעם “התלקחויות” של החמרת התסמינים, ובהתגברות המצב הדלקתי של פרקי הגוף התפוחים והכואבים, שקיעת הדם מוחשת.

נחזור כעת ל-CRP שהתברר בדיעבד כמדד הרבה יותר מדויק ואמין ממבחן שקיעת הדם, וכל כך למה? נמצא שכל רקמה בגוף בה מתרחש תהליך דלקתי מפרישה חומר הידוע כ-interleukin 6, המגיע לכבד ומגרה שם יצירה רבה של CRP המופרש לדם, ורמתו בהתאם מוגברת בדם. בהסתיים התהליך הדלקתי, חוזרת עד מהרה רמת CRP בדם לתִקנה. כלומר תיזכרו מכאן ועד עולם, ש-CRP הוא מדד אמין למצבי דלקת ברקמות גוף שונות. וכך משך עשרות שנים זכה CRP להערכה צנועה בלבד על תרומתו לאבחון מצבים דלקתיים, ונפח הבדיקות לקביעת רמת CRP היה יחסית צנוע, שהרי מצבי דלקת ניתנים לאבחון בדרכים שונות ויעילות לא פחות.

ומה גרם לכך ש-CRP עלה לפתע אל חזית בימת העשייה הרפואית ומרתק עניין כה רב, ובולמוס של מאמרים רפואיים הממקמים אותו בלב הענין הרפואי? זהו בדיוק העניין – הלב!
רק מאמצע שנות ה- 90 החלה מתבררת משמעות תהליך דלקתי (inflammation) במחלות לב, וכעת נמצא ביתר שאת שהתגובה של הגוף למצבים דלקתיים ביצירת CRP, קריטית כמו רמות גבוהות של כולסטרול בדם, למשל. דורות של רופאים התחנכו על ברכי התובנָה שרמה מוגברת של שומנים בדם, תביא ליצירת רובד טרשתי על פני דופן העורקים, ותביא לחסימתם, וכאשר העורקים הכליליים חסומים עלול הדבר להביא לאי ספיקת הלב, או להתקף לב. אך רמות גבוהות של כולסטרול בדם, יכלו לנבא סיכון להתקף לב עתידי לכל היותר ב- 40 עד 45% מכלל המקרים, ובתוך המשוואה החלקית לפיה כולסטרול מוגבר עלול להוביל להתקף לב, היה חסר משתנה מסתורי, שמייחסים היום למצב של דלקת ורמת CRP מוגברת.

איך בדיוק קשורים תהליכי דלקת ונוכחות של חיידקים מסוימים, כגון חיידק ה-Chlamydia בכלי הדם שלנו, וכמובן איך נוכחות מוגברת של CRP בדם יכולים להגביר הסיכון לאי-ספיקת לב, ולשבץ מוחי ועוד מיני פורעניות קטלניות, כל אלה יתוארו בכתבה הבאה.

בברכה, פרופ` בן-עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים