על טיפול נפשי קצר מועד – מהות ומשמעות
על טיפול נפשי קצר מועד – מהות ומשמעות
מאת: ד"ר יגאל גליקסמן
בעולם הטיפול הנפשי התרחשו שינויים משמעותיים ביותר במהלך 50 השנים האחרונות. שינוים אלו השפיעו הן על הטיפול הנפשי והן על תפיסת החברה את הבעיות הנפשיות.
במהלך התקופה הנ"ל עבר הטיפול הנפשי דרך 3 מעברים מאד משמעותיים ששינו ועיצבו את עולם הפסיכותרפיה של היום.
המעבר הראשון משקף את דחיית הנטייה לקשור חולי נפש למיטותיהם. עובדה זו מצביעה על שינוי חשוב בקרב המטפלים, הרשויות והחברה ביחסם לחולי הנפש. נוצר המהפך בו ראו בחולה הנפש חולה רגיל מן המנין.
המעבר השני קשור לפרויד ומשקף את הניסיון להעמיק את ההבנה בכל הקשור לפעילות הנפשית של האדם ותת המודע.
המעבר השלישי משקף את השינויים הדרמטיים בטכניקות הטיפוליות השונות מחד וביחס החברה לבעיות בריאות הנפש מאידך.
אחת התוצאות המרשימות והחשובות ביותר מהשינויים הנ"ל היתה התרוקנות משמעותית של בתי החולים הפסיכיאטריים, כלומר ירידה משמעותית במספר המאושפזים!!!
לדעתי יש לראות בעובדה זו גורם חיוני וחיובי הן מהאספקט הרפואי והן מהאספקט האנושי. אולם יחד עם זאת אין להתעלם מהעובדה ששחרור חולים מאשפוז פסיכיאטרי גרם לבעיות בריאותיות עם השלכות ציבוריות שהצריכו חשיבה ותשובות יצירתיות ומהירות.
עלינו להבין כי חולים פסיכיאטרים המשוחררים מאשפוז אינם חוזרים למעשה במהרה לתפקוד רגיל ומלא. הם זקוקים להמשך טיפול והשגחה. במידה ולא יטופלו כראוי אזי יהפכו שוב לנטל על המשפחה והחברה, ייווצרו מתחים נוספים שיגרמו מחדש לחוסר איזון והחמרה במצבו של חולה הנפש ובכך יובילו אותו שוב לאשפוז.
בשנת 1964 התפתחה הפסיכיאטריה הקהילתית שמגמתה היתה לגלות בעיות פסיכיאטריות בקהילה ולחפש פתרון לצרכי בריאות הנפש של אוכלוסייה מוגדרת וממוקדת הן בצורה תפקודית והן בצורה גיאוגרפית.
הלחץ הרב של הפונים למרפאות הקהילתיות לבריאות הנפש והעובדה שאופי הטיפולים היה ארוך טווח גרם להיווצרות צוואר בקבוק שהיווה בעיה טכנית ומוסרית כאחד. מצד אחד הרצון לתת טיפול מקצועי ומצד שני חוסר היכול להיענות לפניות רבות נוספות.
השאלה שנשאלה אז היתה כיצד ניתן לשחרר את צוואר הבקבוק, לקדם ולפתח צורות טיפול חדשות שבאמצעותן יינתנו טיפולים קצרים ואפקטיביים וברמה מקצועית טובה.
הטיפול הנפשי קצר המועד היה אחד הפתרונות לכך. תוך חיפוש ויישום שיטות טיפול אישיות, קבוצתיות ומשפחתיות כשהדגש היה בהתאמת אופי ותכונות הטיפול לאינדיקציה הטיפולית וצרכי הפונה.
כיום מהווה הטיפול קצר המועד חוד החנית בטיפול באינדיקציות טיפוליות כגון: ניצולי שואה, דיכאון, חרדה הלם קרב, נפגעי טרור וכד`.
בברכה, דר` יגאל גליקסמן
ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוציםמידע נוסף? מבקשים ייעוץ מקצועי? שלחו לנו את פרטיכם ויחזרו אליכם בקרוב.
