חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

על חקיקה להגבלות עישון: הבה ניקח דוגמא מהאירים

אהבתם? שתפו עם חבריכם

על חקיקה להגבלות עישון: הבה ניקח דוגמא מהאירים

פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

בקיץ 2004, בעוד שבועות אחדים, תכונס בדבלין בירת אירלנד, ישיבה מיוחדת של ארגון הבריאות העולמי (WHO) כשעל סדר היום אִשרורה של אמנה בינלאומית מחייבת על הגבלות עישון במקומות ציבור, איסור מכירת סיגריות לקטינים, איסור פרסומת למוצרי-טבק, ועוד. לא במקרה נבחרה דווקא אירלנד כמארחת של אירוע חשוב זה. מדינה זו מצטיירת בשנים האחרונות כמי שהחליטה לאסור מלחמה של ממש בעישון, וכדאי לעקוב אחר מהלכיה בנושא, שמא נוכל גם אנו לאמץ שמץ מהנחישות של עם קטן אחר, הנתון אף הוא במלחמה מתמשכת הגובה קורבנות בנפש, ולכן אולי דווקא שם עקרונות קדושת החיים מתנגשים בפגיעה המתמשכת בבריאות טובה, כחלק ממפגעי העישון.
ב-29 במרס 2004 העבירה ממשלת אירלנד את החוק האוסר באופן מוחלט עישון במקומות עבודה. ניסוח חוק זה, והענישה המוגדרת בו על עבירת עישון במקומות עבודה חורגים בחומרתם מניסוח של איסור דומה במדינות אירופיות אחרות. ואם תשאלו מדוע דווקא אירלנד נושאת את נס המלחמה בעישון, כדאי לסקור את המערכה האירית במוצרי טבק שמתחילה לפני מספר עשרות שנים.

עישון באירלנד מקורותיו כבר בתחילת האלף הקודם, אך כבר במאה ה-16, היו כאלה שהביעו דאגה והסתייגות מצריכת טבק. אחד מראשוני הדוברים בגנות העישון באירלנד היה איש הדת והמשורר בריאן מק-גיולה פאדרייג שחי לפני כמעט 500 שנה, והוא כבר ייחס לעישון את הדעיכה המוסרית והלאומית באירלנד דאז, וגינה בשירו את מעשני המקטרת הפולטים לאוויר את עשן הטבק, ובמילותיו:”..Tobacco pipe in jaw, at full blow..”. צריכת הטבק התפשטה והפכה פופולארית בכל שכבות האוכלוסייה בעיקר מאמצע המאה ה-17, ובאופן טבעי נכרך העישון בשתיית אלכוהול (בירה בעיקר) ונוהג מקובל באירלנד כבר 300 שנה לחלק חינם-אין-כסף מקטרות קטנות גדושות טבק (הידועות שם כ-duidins) כתוספת לגביעי בירה ויין בשפע במסיבות נישואין, ולהבדיל אף בכינוסים איריים טיפוסיים של לילות שימורים טרם טקסי קבורה הידועים כ-wakes. צריכת סיגריות התפשטה באירלנד במהירות בעיקר לאחר מלחמת העולם הראשונה, והיא הייתה חלק מתחושת הקלה, שמחה לאומית לאחר ההשתחררות מאֵימֵי המלחמה ההיא, והחזרה לשגרת החיים נטולי הדאגה.

זו הייתה כמובן תחושה גלובאלית, ואיש לא נתן דעתו למספר זעום של מאמרים רפואיים שהחלו מתפרסמים בשנות ה-20, על בעיות רפואיות הנגרמות מעישון. בתודעה הציבורית זכור דווקא מאמר שהופיע בשנת 1952 בשבועון המאוד פופולארי אז Reader’s Digest, תחת הכותרת Cancer by the Carton”” בו למד הציבור לראשונה על הקשר ביו עישון וסרטן. ומעניין שממש בשנת 1964, בה הופיע גילוי הדעת הרפואי הציבורי הראשון של הממונה על הבריאות בארה”ב על התחלואה הנגרמת מעישון, הייתה אירלנד המדינה הראשונה שאִמצה גישה משולבת לפיקוח על צריכת טבק, בה נוסחו הגבלות על זיהום סביבתי של עשן סיגריות במקביל למערכה חינוכית להסברת נזקיו.

וכך הייתה אירלנד הראשונה לפרסם תקנות לאיסור פרסום מוצרי טבק בתקשורת האלקטרונית, וכן בתקשורת המודפסת. כן חוקק חוק המגביל את הוצאותיהן של חברות הטבק על פרסומת בשלטי חוצות או בנטילת חסות על אירועי ספורט וחסויות אחרות. אירלנד הייתה הראשונה להחיל מדיניות שהקפידה על מחירים גבוהים יחסית של מוצרי טבק, על ידי שמירת מיסוי גבוה, מהגבוהים באיחוד האירופי, ונאסר על הקמעונאים לרדת מתחת ל-97% מהסכום שנקבע על ידי הממשלה. במקביל התחילה באירלנד מערכה הסברתית וחינוכית רב-תקשורתית מנוהלת על ידי אנשי רפואה ויחסי-ציבור. כבר בתחילת שנות ה-70 הייתה אירלנד הראשונה שחתרה לאיסור עישון במקומות העבודה, אם כי בתחילה היה מדובר בהימנעות מעישון מרצון ולא בחקיקה המעוגנת בסנקציות.

כתוצאה מצעדים אלה חלה ירידה בהיקף העישון באירלנד מ-45% באמצע שנות ה-70 על בערך 28% בתחילת שנות ה-90. אך יצר העישון קשה מנשוא, ובשנת 1994 דורגה אירלנד במקום ה-12 מתוך 15 מדינות האיחוד האירופי באשר לתוחלת החיים של נשים, ובמקום ה-9 בדרוג תוחלת החיים של גברים. מחלות לב וסרטן היו עדיין הסיבות השולטות בתמותה טרם-עת באירלנד עם מחלת לב כלילית הגורם ל-25% מכלל הפטירות בכל הגילים, בעוד שבץ מוחי מהווה 10% מכלל הפטירות שם. התמותה מסרטן באירלנד, ובעיקר סרטן הריאות, נשארה גבוהה מעל הממוצע במדינות האיחוד האירופי. בשנת 1989, 21.2% מכלל הפטירות באירלנד יוחסו לעישון, וכמובן אין לשכוח את התחלואה (morbidity) הכרונית הקשה והמייסרת לצורותיה בקרב מעשנים שאינה נכללת בסטטיסטיקת התמותה. נתונים לא מחמיאים אלה דרבנו את ועדת הפרלמנט המשותפת לבריאות ולילדים באירלנד לבחינה מחודשת של נושאי עישון ותחלואה. שוב נפתח הנושא לדיון שהקיף קבוצות וגופים בכל קצווי הקשת הציבורית כולל נציגים של תעשיית הטבק.

ועדה זו המליצה פה אחד על אסטרטגיה מתוקנת למניעת עישון. הצעד הבולט ביותר היה בכינון של משרד לפיקוח על טבק (Office of Tobacco Control), ובשנת 2001 הועברה תקנה שהעניקה לשר הבריאות והילדים באירלנד את הסמכות ליצור “מקומות עבודה נקיים לחלוטין מעישון”. תקנה זו הפכה שם לחוק בשנת 2002, אך רק לאחר שהתפרסמו באירלנד בינואר 2003 מסקנות הדו”ח על נזקי עישון פסיבי, שהיו כה נוקבות עד כי שר הבריאות והילדים באירלנד Michael Martin הכריז על 1 בינואר 2004 כתאריך היעד, שלאחריו כל מקומות העבודה כולל בארים ובתי-קפה יהיו נקיים לחלוטין מעשן. למרות שחוק זה התקבל פה-אחד על ידי כל המפלגות הפוליטיות באירלנד, חזיון ללא תקדים במדינה שסועה זו, מיד התעוררה התנגדות חריפה שנועדה למנוע יישום החוק.

ארגון שהוקם ad hoc שנקרא “ברית תעשיות האירוח האיריות” (Irish Hospitality Alliance Industries) שהיה מורכב כמעט בלעדית על ידי נציגים של בעלי הבארים באירלנד, העלה מספר התנגדויות לחוק האמור:
1. פגיעה בזכויות הפרט (והכוונה כמובן למעשנים)
2. הפגיעה הפוטנציאלית בתיירות לאירלנד (בטיעון שחלק מההווי המסורתי הקוסם לתיירים היא תרבות הבילוי החופשי בבארים ופאבים בהם אלכוהול ועישון הם חלק מהאווירה)
3. ההשפעה של חוק כזה על חיי החברה והבילוי המסורתיים באירלנד בהם עישון סיגריות הוא אוֹשֽיָה מרכזית.
4. הקושי הצפוי באכיפת חוק כזה.
כל ההתנגדויות האלה נסתרו ידי כל הגופים הממשלתיים והציבוריים הנוגעים בדבר, כמו האגודה לחקר הסרטן, איגוד הלב האירי, ארגוני מעסיקים שם, ואף האיגודים המקצועיים. הנושא בכללותו הועמד לדיון ציבורי פתוח בפורומים שונים, בטלוויזיה בעיתונות ובדיונים פומביים פתוחים לציבור הרחב. שר הבריאות והילדים האירי ביקר בעיר ניו-יורק ושמח להיווכח שחלק מהבעיות שנצפו בעיר זו על ידי מתנגדי איסור העישון בבארים ומקומות בילוי אחרים, לא התממשו כלל לאחר החלת החוק בניו-יורק בשנת 2003.

אך כדי להפיס את דעתם של מתנגדי החוק הנמרצים הוכנסו בו מספר הקלות בעיקר לגבי הגדרת אזורים שניתן באופן חוקי להחשיבם כ”פרטיים” או כ”חדרי- חדרים” או אפילו כ”ביתו” של המעשן במצבים נתונים. לדוגמא, חדרי מלון, תאי כלא, או חדרים בבתי אבות. פרט להסתייגויות שוליות אלה שהתקבלו, החוק נכנס ויושם כאמור ב-29 במרס 2004, תוך תמיכה איתנה של השר הנוגע בדבר, משרדי ממשלה אחרים, ארגונים לא-ממשלתיים ועיקר תמיכה מרשימה ובולטת של הציבור ודעת הקהל באירלנד. אחד הפחדים המיתולוגיים של הקֶלֽטים העתיקים הוא שהשמיים יפלו על ראשם וימחצו אותם. אחרי ה-29 במרס השמיים לא נפלו באירלנד, האירים לא איבדו את מסורת הבילוי בפאבים ובבארים, והתיירים מגיעים לדבלין כבימים ימימה. לא קמה צעקה ביישום איסור מוחלט לעישון במקומות עבודה סגורים, והמעשנים יוצאים אל האוויר הפתוח להתייחד עם הסיגריה ללא מרירות. איגוד שוטרי המקוף האיריים הידועים כ-Garda Siochana, אינם מדווחים על חילופי דברים או מהלומות במסבאות המקומיות כאשר מעשנים מתבקשים להימנע מעישון, ואלה המתקשים להתאפק יוצאים להפסקת עישון קצרה מחוץ לפאב.

ולמה לייגע אתכם בתיאור כה פתלתל של ייסורי החקיקה למניעת עישון במקומות עבודה ובילוי דווקא באירלנד? ראשית, להעלות על נס ולהחמיא דווקא לאירים שהיו לחלוץ בין כל המדינות האירופיות בצעד חשוב ונכון זה. אך חשוב מכך, לדרבן את הרשויות אצלנו לעשות מעשה, כאן ועכשיו. שהרי מה הואיל משרד הבריאות בהצהרתו הנחרצת בדבר יישום מלא של איסור העישון בבתי-חולים למשל, כאשר עשן הסיגריות ממשיך להיתמר במסדרונות בתי החולים, ובחדרי ההמתנה, ובצפייה לתינוק הנולד בבית היולדות. איך זה שדווקא האירים מצליחים ליישם איסור עישון בפאבים, ואנו לא מצליחים-ואולי לא משתדלים-למנעו בבתי חולים?

בברכה, פרופ` בן עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים