חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

על הצורך הדחוף לחייב את כל המעבדות הקליניות בישראל לבטא את תוצאות הבדיקות באותן יחידות ייחוס

אהבתם? שתפו עם חבריכם

על הצורך הדחוף לחייב את כל המעבדות הקליניות בישראל לבטא את תוצאות הבדיקות באותן יחידות ייחוס
פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

כבר לפני שנים אחדות דן האיגוד הישראלי למדעי המעבדה הרפואית (אילמ”ר) בנושא של מעבר מביטוי תוצאות מעבדה ביחידות קונבנציונאליות (mg/dL או mg/L) ליחידות בינלאומיות-SI, על בסיס מולרי –(mole/L). נכון להיום חלק ממעבדות בתי החולים וקופות החולים ממשיכות לבטא את תוצאות המעבדה באחת משתי השיטות הנ”ל, ובמדינה קטנה כשלנו, כשאותם רופאים עצמם פועלים לעתים במרכז רפואי אחד ובעוד שתי קופות חולים, לא יעלה על הדעת שהם ייחשפו לתוצאות מעבדה מבוטאות ביחידות שונות, מה שעלול להגביר בלבול, ולעתים לגרום לסכנה רפואית של ממש.

ואין דרך טובה יותר להמחיש את גודל הבעיה, מאשר לתאר מקרה של ממש בו נתקלנו בימים האחרונים. לפני שבועיים הגיעה אלינו למעבדה מגורם חיצוני בדיקה לרמת לקטאט בדמו של תינוק בן חודשיים. הבדיקה בוצעה מיידית והתוצאה שהתקבלה נמצאה תקינה: 6.1 מיליגרם לדציליטר, כאשר תחום הנורמה במעבדתנו לגיל זה היא רמת לקטאט הנמוכה מ-20 מיליגרם לדציליטר. התוצאה דווחה לגורם השולח עוד באותו יום. לאחר יומיים התקשר אלי טלפונית אביו המודאג של התינוק, ושאל בטון מבוהל ביותר:”כיצד ייתכן שהתוצאה עליה דיווחנו, גבוהה בהרבה מזו שהתקבלה במהלך אשפוזו של התינוק בבית-חולים לאחרונה, ואשר פוענחה שם כמוגברת, ואילו כעת כשהתינוק במצב כללי טוב, אנו מדווחים על תוצאת לקטאט שהיא למעשה “מאוד מוגברת”. הרגעתי אותו שתוצאה של 6.1 מיליגרם לדציליטר, היא תקינה בהחלט, אך האיש בשלו ואף ביקש על פי עצת רופאת הילדים בקופת החולים לבצע בדיקה נוספת כדי ש”יתבררו הדברים”. לפני שעלה בידי להניעו מרעיון זה, הגיע האב המודאג למעבדה עם דגימת דם נוספת של התינוק “שהוא במצב בריאותי תקין לכאורה” ודרישה למדידה חוזרת של לקטאט. הבדיקה בוצעה בו במקום, והתוצאה שהתקבלה הייתה שוב תקינה: 6.0 מיליגרם לדציליטר.

למחרת, טלפנה אלי רופאת ילדים של קופת חולים “מאוחדת” ברחובות המטפלת בתינוק האמור עם הסיפור דלהלן: התינוק בן 6 שבועות אושפז בבית חולים “אסף הרופא” במצג של הקאות תכופות. במהלך אשפוזו בוצעו בו 2 בדיקות לרמת לקטאט (חומצה לקטית) במסגרת הבירור המטבולי בהפרש של 24 שעות. בבדיקה הראשונה, על פי דברי הרופאה, התקבלה תוצאה מוגברת משמעותית, אך בבדיקה השנייה לפני שחרורו לביתו, התקבלה תוצאה תקינה. וכאן הקשתה הרופאה:” כיצד ייתכן שהמעבדה בתל-השומר מקבלת תוצאות כה גבוהות בבדיקת לקטאט כשמדובר בתינוק ללא כל תסמינים!! האם ייתכן שמדובר במחדל בביצוע הבדיקה או בדיווח שלה?” לשאלתי, מסרה הרופאה ששתי תוצאות בדיקת הלקטאט שנערכו לתינוק בבית חולים אסף הרופא היו “בקבלה נמצא 4.4 ולאחר יומיים עם שיפור מצבו לפני שחרורו מבית החולים רמת הלקטאט נקבעה כ-2.1 ! לשאלתי באיזה יחידות מבוטאות תוצאות הלקטאט לא ידעה הרופאה להשיב “כי גיליון החולה לא לנגד עיניה”. ברור טלפוני העלה שהמעבדה ב”אסף הרופא” אכן מבטאת את התוצאה ביחידות SI ושם תחום הנורמה לבדיקת לקטאט הוא 0.5-1.8 mmole/L. משמע, מעבדות כימיות של שני בתי חולים ממשלתיים שמרחק של 15 קילומטר מבדיל ביניהם, מדווחות על תוצאות של אותה בדיקה בסולם ערכי ייחוס שונה.

אין צורך לזרוע מכשלות על דרכם של רופאים, ולחייב אותם לשנן את תלמודם על ערכי מעבדה הניתנים ביחידות ייחוס שונות. משרד הבריאות בתיאום עם הועדה המקצועית של אילמ”ר חייב להגיע בהקדם למסקנה מהם ערכי הייחוס המחייבים, באופן שכל המעבדות הקליניות בישראל ידווחו תוצאותיהן באופן אחיד.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים