חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

על הפתרונות שנועדו להמעיט בנזקי העישון לאלה המתקשים להיגמל ממנו לחלוטין

אהבתם? שתפו עם חבריכם

על הפתרונות שנועדו להמעיט בנזקי העישון לאלה המתקשים להיגמל ממנו לחלוטין
פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

למרות שהפתרון האידיאלי המומלץ לכל המעשנים הוא להפסיק לעשן באופן מוחלט, רבים מאלה או שאינם חפצים לחדול מעישון, או אף אינם מסוגלים לכך, וזאת למרות מספר ניסיונות גמילה שלא עלו יפה. הממשיכים לעשן למרות ידיעתם והכרתם שעישון אמנם פוגע קשות בבריאותם, מנסים להמתיק את הגלולה במגוון אמצעים המוצעים כפתרונות להפחית בנזקי הסיגריה. נסקור להלן שש עצות “פשרה” למעשנים במסגרת מה שמכנים היום Harm reduction, ונבחן גישות של עישון חלופי שנזקיו לכאורה מופחתים, כאשר גמילה מוחלטת אינה עולה יפה.

1. הפחתה בכמות העישון: קיצוץ במספר הסיגריות שנוטלים לפה מדי יום מצטיירת כגישה נכונה לאלה המבקשים להפחית את הנזק ולהתקדם בהדרגה לקראת הפסקת עישון מוחלטת, או אף לאלה המבקשים לחסוך בהוצאות הכספיות הכרוכות העישון. אך לדאבון לב, ואולי נכון יותר לדאבון ריאה, אין הוכחות חותכות שנזקי בריאות עיקריים אמנם פוחתים בהקטנה של מספר הסיגריות הנצרכות. ההסבר ההגיוני לכך הוא שעישון נועד בראש ובראשונה לספק את ההתמכרות לניקוטין, והמעשן המקטין את מכסת הסיגריות היומית, “מפצה” את עצמו על ידי שאיפות “עמוקות” יותר של עשן הסיגריה, וכן מגביר את מספר השאיפות שהוא מפיק מכל סיגריה. בהתנהגות עישון זו, אולי מושג חיסכון כספי בצריכת סיגריות מופחתת, אך לא משתפר מאזן הניקוטין ולבטח מאזן הרעלים האחרים שבסיגריה, שעלולים להגיע לריאות ולדם בצורת העישון האגרסיבית יותר.
גישה מבטיחה יותר היא בשילוב של הקטנת מספר הסיגריות הנצרכות ביום עם לעיסת טבליות ניקוטין או הדבקת דסקיות ניקוטין על העור, כדי להמעיט את הכמיהה לניקוטין. אך שיטות חלופיות אלה של הספקת “ניקוטין נקי מרעלים אחרים” מיועדות בדרך כלל לתקופות קצרות יחסית של חודשים מעטים, ואינן יכולות לספק פיתרון לטווח ארוך.

מרתקים הנתונים האפידמיולוגיים שהתפרסמו בשנת 2002 לגבי נתוני הסיכון למוות למעשנים שהחליטו להקטין את רמת העישון, או כאלה שנגמלו לחלוטין מעישון, וכל זאת בהשוואה למעשנים “כבדים” המעשנים ברציפות שנים רבות. מסתבר שהחדלים לחלוטין לעשן משפרים כצפוי את מצבם הבריאותי על פי 4 מדדים: סיכוניהם למות מכל הסיבות הבריאותיות האפשריות (All causes) פחותים ב-34.5% בהשוואה לממשיכים לעשן, וסיכוניהם למות ממחלות ריאות כגון נפחת (אמפיזמה) מתמעטים ב-23%.
החדלים לעשן באופן מוחלט מקטינים את הסיכון למות ממחלות סרטן שונות ב-65% בהשוואה למצבם אם היו ממשיכים לעשן, וכן תקטן בהם התמותה ממחלות לב וכלי דם ב-11.3% בהשוואה לאלה הממשיכים לעשן. אך מה שמעניין יותר ואולי אף מפתיע לפי אותו סקר אפידמיולוגי, הוא שהפחתת מספר הסיגריות הנצרכות אמנם מפחיתות תמותה מסרטן ב-6.9%, אך אין בה להשיג שיפור ב-3 הקטגוריות האחרות: התמותה מכל הסיבות עלתה ב-3.26%, נרשמה עלייה זעירה של 1.7% בתמותה ממחלות כלי-דם ולב, אך עלייה משמעותית של 21.3% במחלות ריאה נרשמה במפחיתים את מספר הסיגריות היומיות, וזאת בהשוואה לממשיכים לעשן את מכסת הסיגריות “המלאה”. הנתון האחרון מפתיע ויש בו אף לתסכל את אלה המפחיתים את נפח העישון שלהם, והוא אף נשמע לכאורה אבסורדי. אך פרדוקס זה ניתן להסבר במה שכבר הוזכר למעלה: המעטת מספר הסיגריות הנצרכות, גוררת מבלי דעת לצורת עישון יותר “עמוקה” ונזקיה של זו חמורים יותר.

2. מעבר לסיגריות עם רמת עיטרן נמוכה יותר (“low tar”): חברות הטבק במאמציהן הבלתי נלאים להפגין “מחויבות לבריאות המעשנים”, מפרסמים בראש חוצות את הסיגריות עם רמת tar וניקוטין מופחתות, מה שקרוי סיגריות Light. והמעשן העובר לסיגריה “מופחתת tar” מאמין שהן מהוות סכנה בריאותית מופחתת בהשוואה לסיגריות הרגילות. אך חשוב ביותר להבהיר למעשנים השמים יהבם ב-tar הנמוך, היכן נעוץ העוקץ. סיגריות “מופחתות tar” אינן בהכרח סיגריות שהטבק ממנו הן נוצרו הוא מזן גנטי מיוחד, או שעבר טיפול כימי יזום, כדי להפחית את תכולת העטרן בעלים. הטבק המגיע משדות ווירג`יניה, הוא אותו טבק מימים ימימה, אלא שבמסנן הסיגריה (filter) יוצרים מעין חריצי אוורור (ventilation holes), ובכך נמהל האוויר הנשאף מן הסיגריה, באוויר צִדִי “צח”.
וכיצד קובעות חברות הטבק בניסויי המעבדה שאמנם רמת העטרן הנשאפת מסיגרית Light אמנם נמוכה יותר? סיגריות אלה נמדדות על ידי מכונות עישון לא אנושיות בהן נתחבות הסיגריות הנבחנות, ומשאבות יונקות את עשן הסיגריות שתכולתו מצטיירת כ”מופחתת tar” כיוון שמכונות מעשנות אלה קולטות עשן מהול כאמור בגלל אותם פתחי אוורור בפילטר. אך כפי שתכולת העטרן הנשאף על ידי מכונות אלה נמוך יותר, כן גם רמת הניקוטין הנשאף נמוך יותר: סיגריית tar נמוך, פרושה סיגריית ניקוטין נמוך.

לדוגמה: סיגריה “רגילה” מהדור הקודם הכילה 13 מיליגרם ו-1 מיליגרם ניקוטין, ואילו אותו טיפול לאוורור הפילטר בסיגרית Light מודרנית יפיק במכונת העישון 2 מיליגרם עטרן ו-0.2 מיליגרם ניקוטין מיליגרם. אך לדאבוננו האדם העשן בניגוד למכונת העישון זקוק בעיקר למנת סם הניקוטין, כדי להביאו אל סיפוקו! ולכן בניגוד ל”מכונות העישון” המעשן האנושי החש קיפוח במנת הניקוטין המוקטנת, לא רק שואף את העשן תכוף יותר ועמוק יותר, אלא אף למד להפחית את השפעתם של פתחי האִוורור בפילטר, על ידי לפיתה הדוקה יותר של הפילטר באצבעותיו, וכן על ידי הרטבת הפילטר הנתון בשפתיו. וכך, בחישוב כולל, מסתבר בדיעבד שמנת העטרן והניקוטין המופקת מסיגריות Light אינה מופחתת וכך גם נזקיהם.

3. מעבר לעישון סיגרים או מקטרות: חלק מהמעשנים, בפרט גברים, ממירים הסיגריה בסיגר או מקטרת כאמצעי להיגמל מעישון סיגריות. מסתבר שמי שמתחיל מראש לצרוך טבק בעישון סיגר או מקטרת, נזקי הבריאות בו אמנם מופחתים שכן הוא נוטה שלא לשאוף את העשן הכבד לריאותיו, ומסתפק בספיגת הניקוטין הנספג דרך רירית חלל הפה. לעומת אלה, מעשני סיגריות משך שנים, שנהגו תמיד לשאוף את עשן הסיגריה לריאותיהם, מתקשים להימנע ממנהגם זה, וגם במעבר לעישון סיגרים או מקטרות, הם ממשיכים לספוג לריאותיהם את עשן הסיגר או המקטרת, ומכאן שהמפגעים הבריאותיים אינם מתמעטים.

4. סיגריות חלופיות: מספר חברות טבק פיתחו ואף החלו משווקות מוצרי עישון חלופיים הפועלות על עיקרון של חימום ולא של בעירת הטבק. לדוגמה ניתן להביא את חברת R J Reynolds המשווקת את סיגריות Eclipse בה כמות הטבק הנשרפת היא אך 3% מזו בסיגריה הרגילה. אמנם סיגריה כזו מחדירה לראות המעשן פחות עטרן, אך לעומת זאת יותר פחמן חד-חמצני (CO) ונראה על פניו שנזקיה הבריאותיים מעטים יותר, אם כי אין עדיין מחקר משמעותי על סיגריות Eclipse או על יתרונותיהם הבריאותיים.

5. מעבר למוצרי טבק נטולי עשן-“Smokeless tobacco”: אם אין אש-אין עשן, ואמנם מדובר במוצרי טבק נטולי עשן המוכרים בשתי צורות עיקריות: טבק הרחה (snuff) או טבק לעיסה. אכן אלה שיטות של צריכת טבק שסכנותיהן הבריאותיות נמוכות בהרבה מאלה שבעישון סיגריות. נכון שבמדינה כהודו, שימוש בטבק ללא-עשן מהווה סיבה עיקרית לסרטן הפה, אך שיעוריו נמוכים משמעותית בהשוואה לעישון רגיל. בשוודיה למשל, השימוש בטבק-הרחה לח (המכונה שם snus) פופולארי בקרב גברים שם זה עשרות שנים, והוא אכן תורם לתחלואה נמוכה יחסית מנזקי עישון במדינה זו. למרות זאת אין מדינות אירופה (פרט לשוודיה) מאשרות ייצור המוני של snus על בסיס ההנחה שהוא “מוצר בלתי בטוח לשימוש”. רבים המומחים שטוענים שגם אם בצריכת “טבק נטול-עשן” יש ספיגת ניקוטין פחות מזיקה, עדיין יש לראות בה אמצעי המונע מאנשים גמילה מוחלטת משימוש במוצרי טבק, ובכך נזקיה.

6. שימוש בתחליפי טבק טהור (טבליות לעיסה, דסקיות עוריות, תרסיסים לחלל הפה או האף): למרות ההצלחה המוגבלת יחסית המתבטאת בשיעור גמילה שאינו עולה על 15% בשימוש בתחליפי ניקוטין, מוצרים אלה עדיין מקובלים והצלחתם הכלכלית ברחבי העולם ניכרת. אך הרישוי שניתן לתחליפים אלה הוא לצורך ניסיונות גמילה בלבד לטווחי זמן קצרים, ולא ניתן להם רישוי כתחליפי עישון לטווח בלתי מוגבל, מה גם שאין בהם להשביע את המעשן כתחליף עישון מהנה כשיגרה ארוכת טווח.

לסיכום, המעבר לצריכת טבק מופחתת בעישון מופחת של סיגריות, או המעבר לשיטות צריכה “מתונות יותר”, לא תמיד מפחיתים את נזקי העישון, אם כי עשוי לעתים למתן אותם בעיקר במעבר להרחת טבק או לעיסתו. עישון רע לבריאות, וחלק מהשיטות שנסקרו כאן הן בבחינת “הרע במיעוטו”, וכדאי לבער את הטבק מתוכֵנו באופן מוחלט, וזו דווקא עצה שאינה “נבערת מדעת”.

בברכה, פרופ` בן עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים