על העישון ברוסיה שאינו דועך
על העישון ברוסיה שאינו דועך
פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת לתל-אביב.
למרות שמספר תושביה עומד כיום על 146 מיליון איש בלבד, נמצאת רוסיה במקום השלישי בעולם בצריכת טבק. היא מפגרת רק אחרי סין והודו בהם חיים במקובץ למעלה מ-2.3 מיליארדי תושבים, ואין בכך להפתיע: בסין ובהודו אחוז הגברים המעשנים נע על פי הערכות שונות בין 45 ל-65%. אך אין אנו עוסקים היום בשתי מעצמות הענק האסייתיות, אלא דווקא ברוסיה, שהיא קרובה יותר ללבנו: היא "מערבית" יותר, ולמעלה ממיליון מנתיניה היגרו ב-15 השנים האחרונות לישראל, כאשר רבים מהם מביאים איתם מנהגי ושיגרת עישון שספגו עוד בארץ מוצאם, ולמרבה הצער, אף הורישו אותם לילדיהם, ילידי הארץ. יותר חיילים וחיילות שמשפחותיהם הגיעו ממדינות חבר העמים לשעבר, מעשנים בהשוואה לחבריהם שהשפה הרוסית אינה שפת האם שלהם. יותר רופאים ואחיות יוצאי חבר העמים מתמכרים לעשן הממכר במסדרונות בית החולים בו אני פועל, הרבה יותר מחבריהם מתחום העשייה הרפואית, שאינם דוברי רוסית. ששים מיליון מתושבי רוסיה מעשנים כיום, כמעט מחצית מהאוכלוסייה הבוגרת מעל גיל 18 שנה, אך מספר זה כולל גם אחוז ניכר של נערים ונערות בשנות העֶשרה שלהם המעשנים בקביעות.
בשנת 1996 נצרכו ברוסיה 141 מיליארד סיגריות, ואילו בשנת 2005 עלו בעשן ברוסיה 340 מיליארד סיגריות, כלומר צריכת הסיגריות שם יותר מאשר הכפילה את עצמה בעשור זה! כל מעשן ברוסיה צורך היום בממוצע 283 חפיסות סיגריות בשנה, או 15.5 סיגריות מדי יום, כמות כמעט בלתי נתפסת. אם על פי הגדרות ארגון הבריאות העולמי WHO)) מעשן כבד נחשב מי שצורך מעל 15 סיגריות ביום, משתמע מכך שבממוצע כל המעשנים ברוסיה כיום, על פי הגדרה זו הם מעשנים כבדים!
דווקא כיוון שאנו דנים במדינה שאחד מגדולי סופריה כתב את "החטא ועונשו", קשה להימנע משימוש בקלישאה המקבילה של העישון והתחלואה הנגרמת בעטיו, שכבר הייתה לזרא בעיני רבים, אך אין להרפות ממנה: מאז שנת 2000 מתים ברוסיה כ-300 אלף איש מדי שנה, ממחלות שנגרמו מעישון, אך במילותיו של Tony Halpin, הכתב במוסקבה של GLOBALink, הרשת האינטרנטית למלחמה בעישון, ה"אזהרות על הסכנות הבריאותיות של עישון כמעט אינן משפיעות במדינה זו, בה הרופאים מעשנים כמעט כמו מטופליהם". במדינה בה 2/3 מהגברים מעשנים בקביעות, לא קל ליצור סטיגמה חברתית שלילית לעישון, כפי שנהוג בארה"ב ובבריטניה למשל. מה שתורם בעיקר לריבוי המעשנים ברוסיה הוא מחירן הנמוך של סיגריות ברוסיה: חפיסת מרלבורו ניתן להשיג ב-1.25 דולר, סיגריות איכותיות אחרות ניתן לרכוש ב-0.9 דולר, וסיגריות זולות המהוות כ-50% משוק הסיגריות המקומי, ניתן אף לרכוש ב-0.4 דולר לחפיסה. חברות טבק זרות הגיבו בחפץ-לב, לדרישה המוגברת של המעשנים ברוסיה לסיגריות בסטנדרטי ייצור גבוהים יותר, כאלה המכילים רמות ניקוטין ועיטרן נמוכות יחסית.
חברת Japan Tobacco החלה ביולי 2006 בהגדלת ייצור סיגריות לשוק הרוסי ב-40%, מה שיביא אותה לייצר 100 מיליארד סיגריות מדי שנה למטרה זו. חברת BAT אוBritish-American Tobacco, משקיעה 170 מיליון דולר בימים אלה להגדיל את כושר הייצור בשלושת בתי החרושת לסיגריות שהיא בנתה ברוסיה בעשור האחרון, באופן שעד שנת 2009 תייצר BAT לשוק המקומי עד 115 מיליארדי סיגריות בשנה. חברת פיליפ מוריס האמריקנית נענתה אף היא לאתגר: היא משקיעה 240 מיליוני דולרים בשדרוג מפעל הסיגריות שלה ליד סנט. פטרסבורג. פעם, בשנות המלחמה הקרה בין מזרח למערב, היה נחשב צעדה האחרון של חברת סיגריות אמריקנית, כהחדרת מיליארדי סוסים טרויאניים צנומים כדי להילחם ברוסים "המאיימים" עליהם: היום זהו מחווה המתקבל ברצון על ידי האוכלוסייה המקומית.
החוק ברוסיה אוסר אמנם מכירת סיגריות לצעירים מתחת לגיל 18 שנה, אלא שחוק זה אינו נאכף שם, וילדים בני 11 שנה המעשנים ברחובה של עיר, הם חזיון נפרץ. רוסיה היא מהמדינות המעטות שעדיין לא הצטרפו ל-112 המדינות שכבר אשררו את האמנה של ארגון הבריאות העולמי, להירתם למאבק בעישון וצריכת מוצרי טבק. נתוני העישון ברוסיה בתשע השנים שבין 1996 ל-2004, ומגמותיו בקרב שני המינים וקבוצות הגיל השונות, היוו נושא למחקר אפידמיולוגי עשיר בנתונים של Martin Bobak מהמחלקה לאפידמיולוגיה ובריאות הציבור ב-University College בלונדון. אך נראה שדווקא מסקנות מחקר זה הצביעו על כך שאין חדש בנושא דיבוק העישון ברוסיה: מה שהיה הוא שיהיה. בשנת 1996 עישנו 63% מבין הגברים הרוסיים מעל גיל 18, ואילו בשנת 2004 נותר אחוז זה כמעט ללא שינוי- 64%. בקרב הנשים הרוסיות מעל גיל 18 שנה, 14% מהן היו מעשנות בשנת 1996, ואילו בשנת 2004 אחוז זה עלה באופן מזערי ל-15%.
עוד נתונים מאפיינים הראויים לציון: אחוז הגברים הרוסיים עם השכלה עממית המעשנים עלה בפרק הזמן האמור מ-65% עד כדי 73% (!!), ולעומתם אחוז המעשנים בין גברים שם עם השכלה אקדמית פחת מ-51% בשנת 1996 ל-40% בשנת 2004. מסתבר שחוקי המשחק התקפים בכל העולם המערבי וכן בקרב הגברים הרוסיים, לפיהם ככל שההשכלה גבוהה יותר העישון פוחת, אינם חלים על נשים רוסיות: האקדמאיות שבהן הגבירו את העישון מ-10% ב-1996 ל-17% ב-2004, בעוד שהעישון בקרב נשים רוסיות עם השכלה עממית פחת בשנים אלה מ-16% ל-12%. הסבר יחיד להפחתת העישון של נשים רוסיות "בלתי משכילות" הוא בהתדרדרות מצבן הכלכלי עד כדי כך שצמצום העישון הוא צעד קיומי שנכפה עליהן. אין לכאורה כל הסבר מיידי להגברת העישון דווקא בקרב האינטליגנציה הנשית ברוסיה. השוואת נתוני העישון בין תושבי מוסקבה לכאלה המתגוררים בכפרים ברוסיה מעלה את הנתונים הבאים: 62% מבין הגברים המוסקבאיים עישנו בשנת 1996 ואחוז המעשנים בהם ירד ב-2004 עד כדי 47%. לעומת זאת התגבר העישון בקרב גברים הכפריים ברוסיה במרוצת שנים אלה מ-63% עד 71%. מגמה דומה הסתמנה בקרב הנשים הרוסיות: בקרב תושבות מוסקבה נרשמה ירידה באחוז המעשנות מ-30% ל-21% בין 1996 ל-2004; תושבות הכפרים לעומתן הגבירו את העישון מ-8% ל-14%.
נראה שפרט להגברת מגמת עישון בלתי מוסברת בקרב נשים רוסיות משכילות, לא נרשמו שינויים מרשימים באופי ובמאפייני העישון ברוסיה במעבר מהשנים הנועלות את המאה ה-20, לשנים הפותחות את המאה ה-21. הנתון על פיו 64% מהגברים הרוסיים מעשנים כיום, או כמעט שניים מכל שלושה גברים שם, מציב את המעשן הרוסי הגברי בחברתם המיידית של שיאני העולם בעישון, הגברים הסיניים. הנשים ברוסיות ממוקמות במרכז גוש הנשים המעשנות במדינות מערביות רבות, כולל ישראל, כ-15-16% מהן מעשנות. נקל לשער שהזעזוע הפוליטי והחברתי הכביר שחל בשנים 1990-1 עם התפרקות האימפריה הסובייטית ליצירת 15 רפובליקות ריבוניות, יצרו תחושת רִיק אם לא תוהו ובוהו שהשתררה בעקבותיה. תקופת "הבין לבין" יצרה כללי משחק חדשים, מבוכה ומשבר של זהות שנתנו אותותיהם בין השאר במערכת הבריאות ברוסיה, מבחינת משאביה, והתמיכה הרפואית אבחונית וטיפולית שהיא מסוגלת להעניק בתקופת המעבר האמורה. אכן אין מדד טוב יותר לבטא את "רמת הבריאות" של תושבי רוסיה, מאשר להתבונן על ממצאי תוחלת החיים שלהם.
אמנם, נתון אחרון זה נמצא במגמה מתמדת של ירידה מתונה ומתמשכת, בהשוואה למה שהיה מקובל במדינות המתועשות בעולם, כאשר עד שנת 1990 חיו הנשים הרוסיות בממוצע 73.5 שנים, בעוד תוחלת החיים הממוצעת של הגברים ברוסיה הייתה 63.7 שנים, כ-14 שנים פחות מתוחלת החיים הממוצעת של גברים במערב. אך בין השנים 1989 ו-1994 חלה נפילה דרמטית בתוחלת החיים ברוסיה: משך חיי הגברים התקצרו בממוצע בפרק זמן זה ב6.7 שנים (!!), ואילו תוחלת החיים של נשים ברוסיה פחתה באופן מתון יותר-3.4 שנים.
המפנה הקיצוני הזה, שהתבטא בעלייה בולטת בתמותה בכלל האוכלוסייה, היה "שווה הערך" לתוספת של 2 מיליון מקרי מוות, מעל מה שהיה צפוי עם תוחלת החיים שהייתה בתוקף לפני התפוררות ברה"מ למרכיביה. Marteen McKee האפידמיולוג הנודע מהמרכז האירופי לחקר בריאות אוכלוסיות בלונדון, ו-Vladimir Shkolnikov ממכון מקס-פלנק למחקר דמוגרפי חברו במאמר שהופיע במרס 2001 ב-Lancet, על השינויים בתוחלת החיים ברוסיה בשנות ה-90. מסקנתם היא שאכן "הנפילה התלולה" בלשונם בתוחלת החיים ברוסיה באה לביטוי בעיקר בין גברים שם, כאשר בשנת 1993 עמדה על 57.8 שנה בלבד, כמעט 20 שנה פחות מתוחלת החיים של גברים באותה שנה במדינות המערב המתועשות.
החל משנת 1994 החלה תוחלת החיים של גברים ונשים ברוסיה בשינוי מגמה כלפי מעלה ולקראת שנת 1998 כבר ניכרת התייצבות לערכים שהיו מקובלים לפני 1989, שנת המפץ הגדול על בימת ברה"מ.
תמותה כה מוגברת במהלך פרק זמן של 5 שנים שלא על רקע מלחמה, או מגיפות ותחלואות יוצאות דופן, אין ספק שמקורה במצוקות הנובעות מתחושת אנרכיה, חוסר-ודאות, אי-בטחון, המגבירים מטבע הדברים התנהגויות או פעולות לא מושכלות. וכך אמנם ניכרה התגברות בצריכת אלכוהול ותאונות קטלניות שהיא גורמת, עלייה באלימות, במספר ההתאבדויות ומקרי הרצח. אך בעיקר ניכרה ב-5 השנים הראשונות מתחילת "הסדר החדש" ברוסיה, ירידה בולטת בשירותים הסוציאליים, עלייה מובהקת בקיפוח ובדלות החברתית בחוגים מתרחבים, וחסר של יד שלטונית מנחה שתדאג לשירותי סעד, או לתשתית רפואית נאותה, כאשר כל אלה חוברים להגברת התחלואה והתמותה בטווח המיידי. כצפוי, שנות הדכדוך, אי-הוודאות, הואקום בשירותי השלטון, הדאגה לקראת הבאות, תחושת איש הטוב בעיניו יעשה אחרי עשרות שנים של שלטון מרכזי חזק האחראי לנתיניו, כל אלה נתנו אותותיהם בעלייה ניכרת ברמת העישון ברוסיה. סיגריות היו מאז ומתמיד מפלטם של המודאגים, הנוטים לייאוש, הזקוקים לחיזוקים. אין להסיק מכך שאנו מייחסים להתגברות העישון, עלייה בתמותה בטווח הקצר של 5 שנים בתחילת שנות ה-90, אך ייתכן שהפירות הבאושים של עישון מתגבר יבשילו כדי גרימת מחלות כסרטן ריאה ואחרות בשנים שלאחר מכן.
הביטוי "אימא רוסיה" מגלם בתוכו חום ואהבה, דאגה אימהית ושפע, שאמורה המולדת הגדולה רוסיה להעתיר על ילדיה. אנו מצפים ממנהיגי ארץ גדולה זו, שתרמה לעולם הגדול כה רבות בתרבות הכתיבה, המוסיקה והאמנות, שישפיעו ויתרמו יותר להעלאת רמת העשייה הרפואית ברוסיה, שאינה ניצבת עדיין כתף-אל-כתף עם זו שבמדינות הגדולות במערב. אחת לשנה נפגשים מנהיגי מדינות ה-G8 ברוב פאר ודנים בבעיות העולם בראשו הם לכאורה ניצבים. G כידוע משול ל-Great, ומדובר במעצמות כלכליות כמו ארה"ב, בריטניה, קנדה, גרמניה, צרפת, יפאן ואיטליה, שאליהן צורפה לפני שנים מעטות גם רוסיה. לא ברור מהם הקריטריונים על פיהם מצרפים מדינות למועדון אקסקלוסיבי זה: אך אם מדינה בה תוחלת החיים הממוצעת נמוכה ב-15 שנים מזו של יתר 7 המדינות "הגדולות", או ש-64% מהגברים בה מעשנים בקביעות נחשבת מדינה "גדולה", אנו מבקשים להביע ספק בגְדוּלָה שכזו….
בברכה, פרופ` בן-עמי סלע
ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוציםמידע נוסף? מבקשים ייעוץ מקצועי? שלחו לנו את פרטיכם ויחזרו אליכם בקרוב.
