חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

על הסידן שאינו חלק משלד הגוף .

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.


 


נושאים הקשורים לסידן (קלציום) בגופנו, כמוהם כאבן השואבת, ואנו חוזרים ודנים במינראל חשוב זה עוד ועוד.


סידן הוא המינראל השכיח ביותר בגוף, כאשר 99% ממנו אגורים בשלד, בו הסידן משמש לשמור על בריאות וחוזק העצמות והשיניים.


אך לסידן תפקידים רבים ביותר, החל מחשיבותו בתפקוד השרירים, כלי הדם, ותאי העצב.


כמויות זעירות של סידן מומסות בנוזל התוך-תאי והחוץ-תאי של כל תא בגוף, באופן שכמות גבוהה מדי או נמוכה מדי עלולה להרוג את התא. לכן, הגוף מפקח בזהירות רבה על רמת הסידן בדם, באופן שהיא נמצאת במצב נורמאלי בתחום ריכוזים צר יחסית של 8.5 עד 10.2 מיליגרם לדציליטר.


אך מדי פעם, סידן מצטבר ברקמות רכות ועלול לגרום לבעיות רפואיות. לדוגמא, גם אם רמת הסידן בדם תקינה, משקעי סידן המכונים הסתיידויות, עלולים להצטבר באזורים בהם יש נזק רקמתי.


נשים לדוגמה, בהן מתפתחים משקעי סידן אלה או הצטברויות סידן אחרות כמו באבני כליה למשל, עשויות לתמוה האם הן צרכו יותר מדי סידן כתוסף על מנת לשפר את בריאות עצמותיהן, או למטרות אחרות.


האם יש לנשים אלה אמנם סיבה טובה להיות מודאגות בהקשר זה?


בדרך כלל התשובה לשאלה זו שלילית, כיוון שלא התגלה עד כה קשר ישיר בין נטילת תוספי סידן או בין סידן המגיע במזון לבין יצירת משקעי סידן ברקמות רכות. יחד עם זאת נשאלת השאלה כיצד מצטבר ומתרבץ סידן מחוץ לרקמת העצם?


 


אחת הרקמות שמחוץ לעצם המועדת לפורענות בתחום ההסתיידות היא רקמת השד בנשים, כאשר במחצית הנשים מעל גיל 50 שנה, ואף ב-10% מבין הנשים הצעירות מוכרת תופעה זו.


בדרך כלל להסתיידות ברקמת השד אין תסמינים, והאישה תהיה ערה לקיומם רק בעת ביצוע ממוגרפיה, שתגלה נקודות לבנות או כתמים בגדלים ובצורות שונות.


ברוב המקרים הסתיידויות אלה שפירות, אך חלקן עלולות להופיע בהקשר של סרטן השד. הסתיידות שפירה של השד יכולה להופיע כתגובה לפציעה של רקמת השד על ידי ניתוח, הקרנה, טראומה, דלקת, או אף יצירת ציסטה. במקרים אלה תאי שומן מתים, ומשחררים חומצות שומן החוברות לסידן ליצירת המשקעים האמורים.


 


הסתיידויות בשד עלולות גם להיווצר ברקמת בלוטות החלב באוּניוֹת (lobules), וכן בצינורות (ducts) המוליכות את החלב לפטמת השד. גם כאשר האישה אינה הרה או מניקה, אותן אוניות בשד מפרישות כמויות קטנות של נוזל המכיל סידן.


כאשר סידן זה מתגבש, הוא יכול להיראות היטב בממוגרמה. ההסתיידות באוניות השד היא לעתים מפושטת, אך כמעט תמיד שפירה.


לעומת זאת, הסתיידויות בצינורות החלב הם לעתים סימן לקרצינומה מקומית קדם-גרורתית שידועה כ-DCIS (ductal carcinoma in situ). ישנן מספר סיבות לקשר בין הסתיידות וסרטן השד. ב-DCIS לדוגמה, תאי סרטן במרכז תעלות החלב, יכולים למות כיוון שאין להם גישה או קשר ישיר לדם ולחומרים מזינים המגיעים מהדם, תוך שהם מותירים אחוריהם שובל מסויד לאורך צינורית החלב.


אך הסתיידות בשד עלולה להיות קשורה גם עם תהליך סרטני גרורתי בשד באזורים בהם תאים סרטניים מתו, או ברקמת חיבור שניזוקה בשד בין תאים סרטניים, וכן במקומות בהם מתרחשת הסתיידות בתהליך של DCIS.   


 



באופן כללי, מיקרו-הסתיידויות שקוטרן קטן מ- 1 מילימטר, חשודות יותר מאשר מַאקרו-הסתיידויות שקוטרן גדול מ-2 מילימטר, וכן משקעי סידן מקובצים באופן הדוק יותר, חשודים יותר מאשר משקעי סידן “מפוזרים”.


אם הרופא חושד שעלולה להיות מעורבות של ממצא ממאיר הוא יעדיף ליטול ביופסיה מאשר לבצע צילום, שכן טכניקות ההדמיה הן בעלות ערך מוגבל בהערכת משקעי סידן. כללית, ניתן לומר שצריכת סידן במזון ובתכשירים משלימים אינה כרוכה בהגברת הסתיידות שפירה בשד. מחקר שוודי משנת 2009 שסקר למעלה מ- 60,000 נשים העלה שנטילה מוגברת של סידן לא העלתה את הסיכון לסרטן השד.


הסתיידות קרדיו-וסקולארית: סידן יכול להצטבר ברובד הטרשתי העורקי המתפתח לאחר פגיעה בדופן כלי הדם. הרובד מתחיל כמשקע רך באופיו אך הוא נוטה להתקשות בהמשך ולהסתייד. אלה עם נטייה להסתיידות עורקים כמובן נמצאים בסיכון גבוה יותר למחלת לב, אך לא ברור האם רובד טרשתי מסויד נוטה יותר להיחלש כתסחיף ולגרום להתקף לב מאשר רובד טרשתי “רך”.


 


הסיכון למחלת לב כלילית ניתן להיות צפוי על פי כמות הסידן בעורקים הכליליים, כפי שנמדד על ידי סריקת CT, בעיקר לאחר תיקון לגבי גורמי סיכון אחרים למחלת לב.


איגוד הלב האמריקני (AHA) אינו ממליץ במיוחד על ביצוע ה- CT scan האמור, אלא אם כן אתם נמצאים בדרגת סיכון ממוצעת (10% עד 20% סיכון ב- 10 השנים הבאות), שכן סריקה כזו עשויה לסייע לרופא להחליט על סוג הטיפול המועדף למניעת אירוע לב כזה.


אם אתם מפתחים כאבים בחזה, סריקת CT לגילוי הסתיידות עורקים כליליים עשויה לסייע לרופא להחליט האם מחלת הלב היא הגורם לכאבים אלה.


פרוצדורת ECHO לב המשתמשת בגלי קול ליצירה של סדרת תמונות נעות המתארות את פעימות הלב, עשויה לגלות הסתיידות של מסתם אבי העורקים (aortic valve), המגבירה בהרבה את הסיכון למחלת עורקים כליליים.


 


עורקים מוחיים:


ברוב הנבדקים העוברים סריקות CT של המוח למטרות שונות, עורק הצוואר (carotid) ועורקי עמוד השדרה (spine) מראים סימנים של הסתיידות, שעלולה להיות גורם סיכון בלתי-תלוי לשבץ מוחי.


מחקר משנת 2007 מצא שהסתיידויות כאלה שכיחות בעיקר באלה שעברו אירוע שבץ מוחי על רקע יצירת קריש דם (מה שקרוי שבץ איסכמי).


 


למרות שהראיות הן מוגבלות בהיקפן, נראה שצריכת סידן אינה מגבירה את הסיכון של הסתיידות העורקים הכליליים. למעשה, דיאטה עתירה בסידן נחשבת אפילו למועילה לבריאות הלב, שכן היא נכרכת בלחץ דם נמוך ובמשקל נמוך יותר.


לאחרונה התגלו ממצאים מדאיגים, שכן מחקרים אחדים (אם כי לא כולם) מצאו סיכון מוגבר להתקפי לב בנשים הצורכות תוספי סידן, וממש בימים אלה מתבצעת מטה-אנליזה של 15 מחקרים בהם נבחנו השפעותיהם של תוספי סידן למטרות שונות, כדי לבחון ב- 12 אלף נוטלי סידן באופן שגרתי את ההשפעות ארוכות הטווח של טיפול זה.


בהקשר זה ראוי לציין מחקר עדכני שנערך באוניברסיטת קונטיקט שהצביע על כך שנוכחות הסתיידות בעורקי השד בנשים, המתגלה באופן שגרתי במהלך ממוגרפיות, אין בה לנבא התפתחות מחלת לב בנשים אלה.


 


אבני כליות:


הכליות משחקות כידוע תפקיד חשוב בפיקוח על מאזן הסידן בגוף. כל יום כמות של כ- 10 גרם סידן מסוננת דרך הכליות, כאשר 1.5% מכמות זו מופרשת בשתן ואילו הרוב הגדול של הסידן נספג מחדש באבוביות הכליה וחוזר לדם.


בין הסוגים השונים של אבני כליות שנוצרים בחלק מאיתנו, הסוג השכיח ביותר הוא זה המורכב מהמלח calcium oxalate.


מסתבר שאלה הנוטים יותר ליצירת אבני כליות, מפרישים בשתן בערך 35% יותר סידן בשתן בהשוואה לאלה שאינם יוצרים אבני כליות. יתכן שיוצרי האבנים סופגים במעי כמות גדולה יותר של סידן מהמזון ולכן גם מפרישים יותר, או יתכן שהם מאבדים כמות גדולה של סידן שעלולה לחשוף אותם לסיכון מוגבר להפחתת רמת הסידן בעצמותיהם שהיא כשלעצמה לא רצויה.


אם אתם משתייכים לאלה עם נטייה ליצירת אבני כליות, ורמת הסידן בשתן שלכם מוגברת, ייתכן שכדאי לכם להיות מטופלים בתרופה משתנת ממשפחת התיאזיד, כדי לסייע לשמירת רמת הסידן בעצמות ולהפחית הפרשתה לשתן.


אם רמות הסידן גבוהות הן בשתן שלכם והן בדמכם, יתכן שכדאי לכם להיבדק לאפשרות של – hyperparathyroidism, מפגע בו יש פגיעה בוויסות רמת הסידן והגברת הסיכון ליצירת אבני כליות.


 


מקובל שהרופאים מייעצים לאלה עם אבני כליות להפחית את צריכת הסידן במזון, אך עצה זו אינה מושכלת במיוחד.


למעשה, דווקא סידן במזון עשוי להפחית את יצירת אבני הכליות. לאחרונה, חוקרים דיווחו על כך שנשים המאמצות לעצמן דיאטת DASH העשירה בסידן כדי להפחית את לחץ הדם, נמצאות בסיכון הנמוך ב- 40% ליצור אבני כליות.


הסידן במזון נוטה להיקשר לחומצה אוקסלית הנמצאת במידה מוגברת בתרד, תה, שוקולד ולאוכל צמחי נוסף, ובכך נמנעת ספיגת חומצה אוקסלית דרך המעי באופן שפחות מחומצה זו מגיע לכליות ובכך קטנה הסכנה ליצירת אבני calcium oxalate.


 


סידן במפרקים ובגידים:


הנוזל הסינוביאלי (synovial fluid) הנמצא בתוך המפרקים מכיל סידן, כמו גם שכבת הסחוס המרפדת את המפרקים כמו המיניסקוס בברכיים, במרפקים וכו’. כאשר סידן זה מתגבש הוא שוחק את פני המפרק במרוצת הזמן, וגורם לשחרורם של אנזימים המגבירים את תהליך שבירת סחוס זה.


גבישים מכילי סידן נמצא ב- 60% ממפרקי הברך באלה העוברים ניתוחים כתוצאה מאוסטאו-ארתריטיס. סידן עלול גם להצטבר בגידים, בעיקר באלה הקשורים לכתפיים וידועים כ- rotator cuff tendons.


המצב הלא רצוי הנגרם ידוע כ- calcific tendonitis, שלפעמים אינו גורם לתסמינים קשים אך לעתים כתוצאה מתהליכי דלקת גורמים לכאבים עזים בכתפיים ומגבלה בתנועתם.


מצב זה של טנדוניטיס מסויד מטופל על ידי תכשירם נוגדי דלקת, טיפול בחימום בלחות גבוהה, או היפוכו של דבר- בעזרת קוביות קרח להפחתת הכאב, וכן פיזיותרפיה להקלת התנועה.


שלא כמו הסתיידות של חלקי גוף אחרים, משקעי סיד בגידים נוטים להישבר ולהתפורר וניתן להרחיקם על ידי מחט בעזרת ניתוח פתוח או ניתוח ארתרוסקופי. מקובל שפרט לאותם מקרים נדירים של הפרעות מטבוליות המעלות רמת סידן בדם, הסתיידות של מפרקים ושל גידים היא תהליך מקומי שאינו מושפע מצריכת סידן במזון או בנטילת תוספת סידן.


 


תסמונת –Milk-alkali או תסמונת Burnett:


בעבר המעט רחוק היו ממליצים לאלה עם כיב לשתות הרבה חלב העשיר כידוע בסידן וכן למצוץ טבליות קלציום-קרבונאט, חומר בסיסי המכניס אותם למצב אלקלוֹטי, וכל זאת כדי לנטרל את החומציות של הקיבה ולהגן על תאי החיפוי שלה.


חלק מהמטופלים בצורה זו (2% עד 18% במחקרים שונים) פיתחו תסמונת מסכנת-חיים הידועה כ- milk-alkali syndrome המתאפיינים ברמת סידן גבוהה בדם, pH בסיסי הגבוה מ- 7.4 של הדם, פגיעה בתפקוד הכליות, והסתיידויות בקרנית העין, בריאות ובקשרי הלימפה.


הפגיעה הכלייתית נבעה מכך שעם העלייה ברמת סידן בדם גדֵלה הספיגה שלו באבוביות הרחיקניות (distal tubuli) בכליות, מה שמביא ליצירת משקעי סידן באינטרסטיציום הכלייתי, ושקיעת סידן בו בכליה גורמת לנפרוקלצינוזיס.


 


בימינו אלה תסמונת זו כמעט נעלמה כיוון שהטיפול האמור בכיבים של מערכת העיכול לא מקובל יותר. יחד עם זאת בשנים האחרונות חזרה התסמונת במספרים קטנים בעיקר בקרב נשים הנוטלות מינונים גבוהים של קלציום קרבונאט בתכשירים משלימים כמו גם בתרופה הפופולארית Tums להפגת חומציות הקיבה, המכילה קלציום קרבונאט.


מחקר עדכני נערך בטקסס בקרב אלה עם כמות סידן גבוהות בדם שאותרו בשנים 1998-2003. אחרי שמסננים ממסקנות המחקר את המטופלים עם מחלת כליות ויתר-פעילות של בלוטת יותרת התירואיד (hyperparathyroidism), נמצא שתסמונת milk-alkali הייתה הסיבה למחלת הכליה ב- 9% מכלל הנבדקים, ואף ב- 26% מבין אלה עם כמות סידן גבוהות במיוחד.


תסמונת זו עלולה להתרחש באלה הנוטלים מדי יום יותר מ- 2 גרם סידן.


רק לשם המחשה, טבליות קלציום קרבונט של 500 מיליגרם מכילה 200 מיליגרם סידן. כמו כן נמצאות בסיכון נשים המשלבות טיפול במינון גבוה של סידן עם ויטמין D כדי להגביר את ספיגת הסידן.


מצב התייבשות, אליהם עלולות להיקלע נשים הסובלות מהתקפי בולימיה או אלה בהיריון עם התקפי בחילה והקאות בוקר ממושכות, עלולות אף הן להיקלע למצב של רמות סידן גבוהות במיוחד בדם. רצוי להימנע אם כן ממינון גבוה מ- 1,200 עד 1,500 מיליגרם סידן ליום.


 

       בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים