חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

על הסגולות של טסיות דם (טרומבוציטים) מעבר לתהליך קרישת הדם, חלק א`.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה
פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר;
החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

עוד לפני שלושים שנה חוקרים היו משוכנעים שהם מכירים את כל סודותיהם
של אותם תאים או שברי תאים המצטופפים בהמוניהם בדמנו, שאנו מכנים טסיות דם,
והם מוכרים יותר כטרומבציטים, ובלעז
platelets.

אכן, מיליליטר אחד של דם מכיל מאות מיליונים של טסיות דם, כל זאת לכאורה
למטרה אחת בלבד: כדי להציל אותנו מלדמם למוות. כאשר אנו סובלים מחתך או מפגיעה
אחרת, מגיבים מייד תאי טסיות הדם הנוהרים למקום הפגע, ויוצרים כעין פקק לחסום את
הדימום באזור הפציעה. אך בשנים האחרונות, טסיות דם הפגינו כישורים שקודם לכן איש
לא האמין שאף הם מצויים בארסנל של תאים אלה.

מסתבר שיש לתאים אלה סגולות ביולוגיות נוספות, על ידי שהם
מפרישים גורמי גדילה (
growth factors) ומולקולות “מרגיעות” נוספות, המסייעות לרקמות
שניזוקו להיבנות מחדש. טסיות הדם הם כעין חיילים העומדים על המשמר, המעוררים את
התגובה ההגנתית המרכזית של מערכת החיסון, שאנו מכירים כתהליך הדלקת (
inflammation). טסיות דם מעוררות בכך
את תאי החיסון, והן אף מסוגלות לתקוף חיידקים פולשים לגוף. 

                     ריקוד השדים של טסיות דם: ככל שצורתן פתלתלה כך
גם פעילותן!

בנוסף לכל אלה, ניתן להתייחס לטסיות דם כאל “רכבים
קלים” האוספים בדרכם ומעבירים ליעדים שונים כימיקאלים דוגמת סרוטונין, שיש
בהם כדי לסייע לכבד להתאושש לאחר פגיעה.

לטסיות דם מסתבר, יש אף תפקיד בעיצוב המערכת הווסקולארית
ביילודים.

נראה אם כן שחלפו הזמנים בהם התייחסו לטסיות דם כאל האגד המידבק
(אספלנית) או “פלסטר” של הדם. תפקידים נוספים של טסיות דם ממשיכים
להיחשף, וחוקרים גילו זה לא מכבר דרך ייחודית שהגוף מייצר על פיה את התאים
הרב-גוניים הללו מבחינת כישוריהם, ממצא שעשוי יום אחד להקל על הדרישה
לתרומת-דם, אליו נתייחס בהמשך. 

אך לטסיות דם, לצד פניהם המאירים, יש גם צדדים אפלים, המשווים להם
“פני יאנוס”. באותה מידה שטסיות דם מגנות עלינו מפני שטפי-דם קטלניים,
ריבוי יתר שלהן או מה שידוע כתרומבוציטוזיס, עלול בהחלט להיות מסוכן ואף קטלני
כתוצאה מקרישיות-יתר שהן עלולות לגרום, האחראית להתקפי-לב או לשבץ מוחי.

טסיות דם עלולות לתמוך בתהליך סרטני, בדלקת פרקים שגרונית,
ובמחלות אחרות.  משמעות הדבר, שתרופות מעכבות טסיות דם, שפותחו בעבר במטרה
למנוע קרישת-דם, עשויות להיות מועילות בצורה רחבה יותר. 

לדוגמה, הקרדיולוגית Susan Smyth מאוניברסיטת קנטאקי
בלקסינגטון, חוקרת האם התרופה נוגדת הקרישה
clopidogrel הידועה יותר כ-Plavix, עשויה לסייע גם נגד מפגע
דוגמת ספסיס, בו חיידקים מציפים את הדם.

קל להבין מדוע חוקרים נהגו משך שנים לנהוג כלפי טסיות הדם בהערכה
חלקית בלבד.

בדומה לאריתרוציטים, גם תאי טסיות דם חסרים גרעין, וכמובן את עשרות
אלפי הגנים שגרעין מכיל בתוכו. בנוסף, תאי טסיות הדם קטנים אפילו מהאריתרוציטים
שכשלעצמם נחשבים לתאים קטנים: קוטרו של תרומבוציט אינו עולה שליש מקוטרו של
אריתרוציט, ויש חוקרים הטוענים שאין הוא ראוי להיות מוגדר אפילו כתא.

אך מנגד, חוקרים למדו שטסיות דם הן בעלות תכונות משותפות לאלה של תאים
קונבנציונאליים, ואולי יש להם לכאורה גם יכולת השנויה עדיין במחלוקת,
להתרבות.  שנים אחדות קיימת מחשבה שטסיות דם אינן נוצרות בתהליך של
מיטוזה כפי שמקובל לגבי רוב התאים, אלא שהן נוצרות על ידי שהן נתלשות מתאי מח עצם
ענקיים הידועים כמֶגָקריוֹציטים (
megakaryocytes)

בשנת 2007 חוקרים הבחינו בפעם הראשונה כיצד מתרחשת היפרדות זו במח
העצם של עכברים:  

מגקריוציטים יוצרים מעין שלוחות או קְנוֹקָנוֹת (tendrils), המשתרבבות אל כלי הדם,
וכוח הגזירה של זרם הדם מנתק שלוחות אלה שעוברות ביקוע נוסף ליצירת טסיות דם בסוף
התהליך. 

אך האם זו הדרך היחידה ללידת טסיות דם? שאלה זו היא בעלת אופי דחוף,
שכן אף מעבדה לא הצליחה לגדֵל כמויות גדולות של טסיות דם המספיקות לצרכים
קליניים. כמויות ניכרות אלה נדרשות לעתים במקרי טראומה קלינית עם דימום מסיבי, כדי
לנסות להפחית את הדימום. כמו כן נדרשות כמויות גדולות של טסיות דם במקרים של חולי
סרטן המטופלים כימותרפית, מה שמביאה לירידה ניכרת ברמת טסיות הדם. 

מקובל שעירוי  טסיות דם נעשה עם מנות דם מתרומות, וניתן לשמור על
חיוּתן של טסיות דם בקירור למשך 5 ימים בלבד.  

בחוברת ינואר 2010 של Blood דיווחו Weyrich וחב’ שהם לכדו טסיות דם נפרדות מדגימת דם טרי, באקט היצירה שלהן.
במקום לעבור חלוקת תאים בדרך המקובלת של מיטוזה, טסיות דם מפרישות סיב
עם אחד או יותר גבשושיות (
bulges), כאשי יוצאי חלציים אלה שלעתים מתנתקים אך לרוב נותרים אחוזים
בתא האם, מכילים בתוכם את החלבונים הסטנדרטיים של טסיות דם, כולל חלבוני
הקרישה הבאים לביטוי בעת דימום מקומי.

מחקרים קודמים אמנם הבחינו ב”מחרוזות” תאים אלה הנשרכות
בדגימות דם, אך רוב החוקרים היו סבורים שמדובר בשלוחות של מגקריוציטים, ולא בטסיות
הדם עצמן.
Weyrich גורס שממצאים אלה מדגימים את יכולת טסיות דם להתרבות באופן
בלתי-תלוי, אך השאלה הפתוחה עדיין היא האם תהליך זה מתרחש באופן באופן סדיר
דיו שיש בו כדי להגדיל את מספר טסיות הדם של האדם במצב של חסר בתאים אלה. 

הביוכימיה הבלתי צפויה של טסיות דם:

טסיות דם, למרות היותן קטנות ונטולות גרעין, מלאות באופן
בלתי-צפוי במספר רב של מולקולות פעילות ומשפיעות, ולא מדובר אך ורק במרכיבים
החיוניים לקרישת דם, אלא בשפע של גורמי גדילה, אנזימים, ציטוקינים המאותתים למערכת
החיסון, ומולקולות נוספות.

עד כה זוהו למעלה מ-1,100 סוגי חלבונים בתוך טסיות הדם, או על פניהן.

ההנחה היא שטסיות הדם נטולות הגרעין ירשו את כל החלבונים הללו
מהמגרקיוציטים מהם הן התפצלו. 

נראה אם כך שטסיות דם פעילות מבחינה מטבולית ממש כמו תאים מגורענים,
ואמנם יש לטסיות דם מיטוכונדריה, המספקת להם אנרגיה להוצאה לפועל של ריאקציות
כימיות וסינתזה של חלבונים, וכן יש להם ריבוזומים, אותם אברונים בהם ניתן לסנתז
חלבונים אלה מחומצות אמינו.

רמזים על כך שטסיות דם מסוגלות לבנות את חלבוניהן, החלו מצטברים כבר
בשנות ה-60, כאשר התגלה שתאים יכולים לספוח חומצות אמינו חופשיות.

בשנת 1988, אישרו חוקרים שאכן טסיות דם אוגרות כמות קטנה של מולקולות mRNA, אך היו מספר חוקרים
העריכו אז שיצירת חלבונים תוך שימוש ב-
mRNA זה בטסיות דם חסר משמעות.

אך ב-1988 Weyrich וחב’ הדגימו שטסיות דם יוצרות את החלבון Bcl-3 בתגובה לגירוי מסוים, מה
שהצביע על כך שטסיות דם מסוגלות לייצר חלבון מסוים זה באופן לא אקראי. מאז
הוכיחה קבוצתו של
Weyrich כמו גם קבוצות מחקר נוספות, שטסיות הדם מייצרות חלבוני מפתח
נוספים, כמו הציטוקין 
IL-1β, המשרה דלקת, בתגובה לגירוי כימי. 

התקפה על ידי טסיות דם
“הורגות”:

למרות שתפקידן העיקרי הוא לרסן מצבי איבוד דם, הטסיות ניכסו
לעצמן מספר תפקידים נוספים.

בחוברת ינואר 2010 של כתב העת Nature Medicine, דיווחו Steffen Masberg  וחב’ ממרכז הלב
במינכן, על תפקיד התפתחותי נוסף של תאים אלה.

חוקרים אלה מצאו בעכברים, שטסיות דם מוודאות את חסימת הצינור
העורקני בוולד הידוע כ-
ductus arteriosus מיד עם הלידה.

מדובר בכלי-דם המצוי בבית החזה של העובר המחבר את העורק
הריאתי
ישירות אל אבי
העורקים
, וכך עוקף את מחזור
הדם הריאתי
(המכונה גם המחזור הקטן).

תפקידו של כלי הדם הזה הוא לצמצם את ספיקת
הדם
המוזרמת אל ריאות
העובר, שכן בתקופה העוברית הריאות אינן יכולות לתפקד לנשימה בקליטת חמצן ופליטת
פחמן
דו-חמצני
.

מייד אחרי הלידה הדוקטוס נסגר, מתנוון ומסיים את תפקידו. נמצא על
ידי החוקרים הגרמנים שטסיות דם יוצרות קריש ב-
ductus
arteriosus
, ומגבבות תאים על שטח

הפנים של כלי-דם זה, ליצירת חסימה שלמה וקבועה. נראה שמנגנון דומה
פועל גם באדם.

נמשיך ונדון במסתרי פעילות טסיות דם במאמר ההמשך.

בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים