חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

על הסאגה המתפתחת של הפרוביוטיקה ומורה דרך לסוגים השונים ויתרונותיהם, חלק ב`.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, 
תל-השומר;
החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

לקריאת חלק א’
לחץ כאן

פרוביוטיקה בתרחישי שלשולים חריפים ומדבקים: תכשירים פרוביוטיים
יעילים במקרים של שלשולים חריפים ומדבקים הנגרמים על ידי חיידקים, אך כצפויאין
מידע לגבי יעילותם במקרים של שלשולים הנגרמים על ידי נגיפים. סקירת
Cochrane של 63 ניסויים אקראיים ומבוקרים, שכללו 8,014 תינוקות, ילדים
ומבוגרים עם סוג זה של שלשולים, מצאה שטיפול פרוביוטי הפחית משמעותית את התמשכות
השלשולים בממוצע ב-25 שעות, וכמו כן הפחית ב-59% את הסיכון לשלשולים הנמשכים 4
ימים ומעלה (
Allen וחב’ ב- Cochrane Database  Systemic Review משנת 2010).
יש להתחיל במקרים אלה בטיפול הפרוביוטי מיד עם תחילת השלשולים,ויש להתמיד בו
שבוע-שבועיים גם לאחר התפוגגותם.
מטה-אנליזה של 12 ניסויים אקראיים ומבוקרים, שכללו 5,171 משתתפים, מצאה ירידה
יחסית של 15% בסיכון לשלשולים של מטיילים (
travelers) על ידי שימוש טיפול
בפרוביוטיקה (
McFarland וחב’ ב-Travel Medical Infectious Diseases משנת 2007). למניעהשל שלשולי מטיילים, יש
להתחיל בטיפול הפרוביוטי כשבועיים לפני מועד התחלת הטיול ולהתמיד בו במשך כל
הטיול.

מטה-אנליזה של 17 ניסויים אקראיים-מבוקרים שכללו 2,102 ילדים, ערכה
השוואה בין טיפול בפרוביוטיקה  לבין קבוצת
ביקורת במקרים של שלשולים חריפים, והראתה הפחתה משמעותית בהתמשכות השלשולים  (בממוצע קיצורם ב-20 שעות)  (
Feizizadeh וחב’ ב-Pediatrics משנת 2014).
מטה-אנליזה נוספת של 8 ניסויים אקראיים ומבוקרים, בהם השתתפו 1,229 ילדים, מצאה
שטיפול ב-
Lactobacillus
reuteri
הפחית את משך השלשולים
בממוצע ב-25 שעות, והקטין את פרק הזמן עד להפסקת השלשולים כבר לאחר יום או יומיים
(
Urbariska וחב’ ב-Ailment & Pharmacological Therapy משנת 2016).
יחד עם זאת, ניסוי שכלל 646 ילדים עם שלשולים מימיים חריפים שנגרמו עקב הדבקה
בנגיף
Rota, לא מצא הבדל משמעותי בין הקבוצה שטופלה ב-Lactobacillus rhamnosus GG, לבין קבוצת הביקורת הן בתדירות אפיזודות השלשולים
היומיים, במשך האפיזודה, בהקאות, או במשך האשפוז בבית חולים (
Basu וחב’ ב-Journal of Pediatric Child Health משנת 2007).
מטה-אנליזה נוספת של 2 ניסויים אקראיים ומבוקרים שכללו 201  ילדים עם שלשולים כתוצאה מהדבקה בנגיף ה-
Rota, מצאה הפחתה משמעותית של יומיים במשך תקופת ב- L. rhamnosus GGלעומת פלצבו (Szajewska וחב’ ב- Ailment &
Pharmacological Therapy
משנת
2013).

שלשולים כתוצאה מטיפול אנטיביוטי, או כתוצאה מהדבקה ב-Clostridium difficile: פרוביוטיקה יעילה למניעת השלשולים הנגרמים
לעתים מעודף צריכת אנטיביוטיקה על ידי ילדים כמבוגרים, כמו גם למניעה של שלשולים
הנגרמים על ידי החיידק הבעייתי
Clostridium difficile בילדים ובמבוגרים, אם כי יש הודעות סותרות לגבי ההדבקה עם זן
קלוסטרידיום זה.
המטופלים צריכים להתחיל את הטיפול הפרוביוטי כבר ביום הראשון של הטיפול האנטיביוטי
ולהתמיד בטיפול הפרוביוטי למשך שבוע-שבועיים  לאחר השלמה הטיפול האנטיביוטי.
על מנת לפשט את תכנית הטיפולים, המטופלים יכולים ליטול את התכשיר הפרוביוטי לאותו פרק
זמן כמו הטיפול האנטיביוטי. סקירת
Cochrane של הטיפול הפרוביוטי
למניעת שלשולים הנובעים מטיפול אנטיביוטי בילדים (מדובר ב-23 ניסויים שכללו 3,938
משתתפים) מדווחת שילדים שטופלו על ידי פרוביוטיקה בהשוואה לביקורת, היו צפויים
פחות (הפחתה של 11%) ללקות בשלשולים כתוצאה מהטיפול האנטיביוטי.

סקירה זו מצאה שתכשירים פרוביוטיים כגון L. rhamnosus או Saccharomyces boulardii במינון יומי של 5-40
מיליארד חיידקים פעילים נמצאו יעילים, עם תופעות לוואי נדירות.
בניסוי אקראי ומבוקר שכלל  333 ילדים
מאושפזים המטופלים באנטיביוטיקה, נמצא שהשכיחות של השלשולים הייתה נמוכה
ב-21%  בממוצע באותם ילדים המקבלים טיפול
פרוביוטי ב-
S.
boulardii
, בהשוואה לטיפולים אחרים.
כמו כן נמצאה סכנה פחותה ב-15% לשלשולים כתוצאה מ-
Clostridium difficile, כמו גם תדירות מופחתת משמעותית (p<0.001) בהפרשה צואה וכן בהתמשכות אפיזודה זו
בטיפול פרוביוטי (2.3 ימים לעומת 9.0 ימים בממוצע (
Shan וחב’ ב-Beneficial Microbes משנת 2013).
מטה-אנליזה של 63 ניסויים אקראיים ומבוקרים עם מספר כולל של 11,811 ילדים ומבוגרים
שעסקה בהשוואה של טיפולי פרוביוטיקה, מצאה ירידה משמעותית בסיכון לשלשולים הקשורים
לטיפול אנטיביוטי (
Hempel וחב’ ב-JAMA משנת 2012).

מטה-אנליזה של 15 ניסויים אקראיים ומבוגרים שכללו 2,296 מבוגרים מצאה
ירידה של במספר אירועי השלשולים באלה הנוטלים תכשירים אנטיביוטיים ופרוביוטיים
בהשוואה לביקורת.
בנוסף, נמצא במטה-אנליזה של 9 ניסויים שכללו במקובץ 1,099 מטופלים בפרוביוטיקה עם
הדבקה בקלוסטרידיום דיפיסיל ירידה משמעותית באירועי שלשולים, בהשוואה למטופלי
פלצבו (
Pattani וחב’ ב-Open Medicine משנת
2013). סקירת
Cochrane של 20 ניסויים אקראיים
ומבוקרים שכללו 3,818 מבוגרים וילדים  דיווחה
על ירידה משמעותית  מטיפול בפרוביוטיקה
בשלשולים ממקור
C.
difficile
.
השפעת פרוביוטיקה על עצירוּת: פרוביוטיקה יעילה בילדים ובמבוגרים במצבים של עצירות.
ניתן להתחילבטיפול זה מיד עם הופעת תסמין העצירות ולהתמיד בו לאורך התמשכות תסמין
זה.
במטה-אנליזה של שני ניסויים שכללו במקובץ 165 מבוגרים עם עצירות כרוני מסיבה לא
ברורה (
idiopathic), נמצא שטיפול פרוביוטי גרם לעלייה של כ-50%
במספר יציאות הצואה השבועיות בהשוואה לפלצבו (
Ford וחב’ ב-American Journal of Gastroenterology משנת 2014).
בילדים עם בעיות עתירות כרונית נמצאה יעילות ושיפור תוך שימוש ביוגורט המכיל
Bifidobacterium, בהשוואה לטיפול ביוגורט רגיל לשיפור יציאות
הצואה, להפחתת כאבי הבטן, תחושת הנפיחנות, והפחתת כאבים בעת עשיית הצרכים (
Guerra וחב’ ב-World Journal of
Gastroenterology
משנת 2011).  

פרוביוטיקה וקוליטיס כיבית: פרוביוטיקה נמצאה מגבירה את שיעורי הרמיסיה במבוגרים עם קוליטיס כיבית,
אך לא נמצאה השפעה של טיפול זה על תיחזוק הרמיסיה. יש להתחיל טיפול פרוביוטי עם
תחילת ההחמרה בתסמינים, וההמלצה היא להמשיך בטיפול הפרוביוטי גם שבוע עד שבועיים
לאחר התפוגגות  התסמינים.
מטה-אנליזה של 23 ניסויים אקראיים ומבוקרים שכללו במקובץ 1,763 מבוגרים, מצאה שפרוביוטיקה
הגדילה משמעותית את שיעורי הרמיסיה במטופלים עם קוליטיס כיבית פעילה בהשוואה לטיפול
פלצבו, תוך הפחתה של 12.3% בסיכון לתרחיש זה. לעומת זאת, סקירת
Cochrane של 4 ניסויים בהם השתתפו 587 איש, לא מצאה כל הבדל בטיפול
פרוביוטי לעומת
mesalamine בכל הקשור לתיחזוק הרמיסיה בקוליטיס כיבית (Naidoo וחב’ ב-Cochrane Database Systemic Review משנת 2011).

מצבים בהם פרוביוטיקה לא נמצאה יעילה: מסתבר שפרוביוטיקה אינה מסייעת במקרים של פנקראטיטיס חריפה או במחלת Crohn. בשישה ניסויים אקראיים ומבוקרים בהם נכללו 536 מבוגרים עם
פנקראטיטיס חריפה
וחמורה פרוביוטיקה לא השפיעה על מדדי התרחיש כולל אשפוז בבית-חולים ופטירה (Gou וחב’ ב-Critical Care משנת 2014).
שלוש סקירות
Cochrane לא מצאו כל השפעה של טיפול פרוביוטי במקרי מחלת
Crohn בפרמטרים כגון השריית רמיסיה במחלה כרונית
זו, תיחזוק הרמיסיה לפרקי זמן ממושכים יותר, או בתחום של מניעת הישנוּת תסמיני
המחלה לאחר ניתוח (
Shen וחב’ ב-Inflammatory Bowel Diseases  משנת
2014,
Rolfe וחב’ ב- Cochrane Database Systemic Reviewמשנת 2006, ו- Butteworth וחב’ באותו כתב-עת משנת
2008).

בטיחותם של תכשירי פרוביוטיקה: פרוביוטיקה נחשבת בדרך כלל לבטוחה לצריכה, אם כי באלה הפגיעים מבחינת
מערכת החיסון שלהם.
סקירה סיסטמתית של האיגוד הגסטרואנטרולוגי האמריקאי בחנה 387 ניסויים, שפורסמו על
סמך נתונים שנאספו מ-24,615 מטופלים, ולא מצאה כל עלייה משמעותית בתופעות לוואי
מטיפול פרוביוטי לטווחי זמן הקצרים מחודש, תוך התבססות על 121 ניסויים קליניים
מבוקרים  ואקראיים (
Redman וחב’ ב-Annals in Oncology משנת 2014).

תסמונת המעי הרגיז וכאבי בטן מסיבות שונות: טיפול פרוביוטי יעיל במידה מסוימת בילדים ובמבוגרים עם תסמונת המעי
הרגיז (
IBS), ובילדים עם כאבי בטן לסיבותיהם.
יש להתחיל במתן פרוביוטיקה עם תחילת התסמינים, ויש להתמיד בו כל אימת שתסמינים אלה
מורגשים. מטה-אנליזה של 23 ניסויים בהם נכללו 2,575 ילדים ומבוגרים עם
IBS, מצאה שפרוביוטיקה שיפרה באופן משמעותי את התסמינים כגון נפיחנות
בהשוואה לפלצבו.
מטה-אנליזה של 21 ניסויים בהם השתתפו 1,639 מבוגרים עם
IBS, מצאה שפרוביוטיקה שיפרה ב-82% את התסמינים ואיכות החיים, כל זאת
בהשוואה לפלצבו. עם זאת, למרות שפרוביוטיקה הפחיתה את עוצמת כאבי הבטן, אך לא
השפיעה על תדירות הופעת תרחישים אלה. נראה שלמרות שטיפולים פרוביוטיים מהווים חלופה
טיפולית מבטיחה וסבירה במקרי
IBS, האיכות הכללית והכמותית
של הראיות הקיימות בהווה חלשות יחסית.   

פרוביוטיקה ודלקת מעי נמקית (necrotizing enterocolitis) בפגים: בתינוקות
שנולדו טרם-עת פרוביוטיקה יעילה בהפחתת נמק במעי ותמותה העלולה להיגרם בשל כך.
סקירת
Cochrane מצאה שטיפול  פרוביוטי בהשוואה לפלצבו, הפחיתה ב-57% את
התרחיש האמור (על סמך 20 מחקרים שכללו 5,529 תינוקות. כמו כן, הראתה סקירה זו שחלה
ירידה של 35% בתמותה בעקבות הטיפול הפרוביוטי (תוך התבססות על 17 מחקרים בהם נכללו
5,112 תינוקות).
מטה-אנליזה אחרת של
Olsen  וחב’, שסקרה 12 ניסויים אקראיים ומבוקרים שכללו
10,800 פגים, מטופלים בפרוביוטיקה או בפלצבו, מצאה הפחתה של 45% במקרים של
necrotizing enterocolitis והפחתה של 28 בתמותה מסיבה זו.  

מוצרים פרוביוטיים זמינים כיום: מספר התכשירים הפרוביוטיים עולה
בהתמדה ובמהירות. להלן מספר תוצרים בולטים ופופולאריים:

Activia yogurt: מכיל Bifidobacterium (100 מיליון חיידקים/גרם).

Align: מכיל Bifidobacterium  (מיליארד חיידקים לכמוסה).

Bacid: מכיל Lactobacillus acidophilus (מיליארד חיידקים
לכמוסה).

Bio-K plus: מכיל L. acidophilus (12.5 מיליארד חיידקים
לכמוסה).

Culturelle: מכיל Lactobacillus rhamnosus GG (10 מיליארד חיידקים
לכמוסה).

DanActive: מכיל Lactobacillus casei (מיליארד חיידקים
לבקבוקון). 

Florastor: מכיל Saccharomyces boulardii (מיליארד חיידקים
לכמוסה).

Kefir: מכיל תערובת של זני Brevis, Lactis ו-Longum של Bifido-bacterium,

 (7-10 מיליארד ל-200
מ”ל).

Ultimate Flora: מכיל תערובת של זני Lactis ו-Longum של Bifido-bacterium ו-זני acidophilus, bulgaricus, casei, plantarum, rhamnosus, salivarius ו-paracasei של Lactobacillus (30 מיליארד חיידקים לכמוסה).

המיקרוביום והפרוביוטיקה נמצאים ממש בתחילת דרכם בתחום
הגסטרו-אנטראלי, ואין כלל ספק שחיידקים ידידותיים ימשיכו להתפתח ולככב בשנים הבאות
להקל על מצוקות בני המעיים.  

בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים