חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

על הנזק הנגרם למוח של ספורטאים בענפי ספורט טראומטיים, חלק א`

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית,
מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה,
אוניברסיטת תל-אביב.

מותו של המתאגרף האגדי מוחמד עלי לפני ימים
אחדים, העלה מחדש את הוויכוח שהתלקח לאחרונה בארה”ב על נזקים מוחיים שעלולים
להתרחש כתוצאה מטראומות הנגרמות לגולגולת בענפי ספורט כמו אגרוף, אגרוף תאילנדי, כדורגל
אמריקני (
football), הוקי קרח ורוגבי.
אכן, בשנת 1984 כשלוש שנים לאחר פרישתו של עלי מהזירה, אובחנה אצלו מחלת פרקינסון,
שהלכה והחריפה עד כדי פגיעה ביכולת הדיבור, ונזקים קוגניטיביים נוספים. רבים
העריכו שהפגיעה המוחית של עלי כולל מחלת פרקינסון, נגרמה מהחבטות המרובות שספג
במהלך קריירת האגרוף שלו שנמשכה 21 שנה.

אך נוירולוגים רבים מסופקים האם טראומה
לראש אמנם קשורה למחלת פרקינסון הנגרמת כזכור מדלדול מספר התאים המייצרים דופאמין. 


הדעות אכן חלוקות בקרב קהיליית הנוירולוגים:
Marie-Francoise Chesselet מ-UCLA מסופקת האם אמנם טראומות חמורות לראש עלולות
להגביר את הופעת פרקינסון מאוחר יותר בחיים, שכן יש כאן התעלמות מגורמים סביבתיים
או גנטיים העלולים לתרום להופעת המחלה.
היא מביאה כדוגמה את החשיפה לקוטל החרקים
paraquat המגבירה את הסיכון להתרחשות פרקינסון. גם
חוקרת מחלה זו באנגליה,
Beckie
Port
,
טוענת שכרגע אין כל ראיות מוצקות לקשר לכאורה בין טראומות לראש והתפתחות פרקינסון.

אך אם נרחיק מפרקינסון למחלות ניווניות
מוחיות אחרות, נושא השפעת חבלות ספורטיביות לראש להתפתחות מחלות אלה, הפך
בארה”ב לסיפור שבכותרות.
אחת הפרשיות שמשכה שם תשומת לב ציבורית, הייתה מותו בשנת 2013 בגיל 25 של
Michael Keck, שחקן football בקולג’, שהחל בשלב מסוים לסבול מכאבי ראש
כרוניים, כמו גם בעיות בשמיעה ובראייה.
בשנת 2009 ספג הבחור חבטה קשה בראשו במהלך משחק, שהביאה לפרישתו מעיסוק בספורט זה.
בהמשך החל לסבול מבעיות בכושר הריכוז, ציוניו בלימודים בקולג’ ירדו פלאים, מה
שהביא לפרישתו מהלימודים, ובהמשך החל סובל מדאגנות, אידשון (
apathy) וממחשבות אובדניות.
הוא אובחן כסובל מ-

CTE
או chronic traumatic encephalopathy, מפגע עצבי-ניווני במוח
הכרוך עם היסטוריה של חבטות גולגלתיות מרובות.
אך אבחון זה לא סייע לו כלל ועיקר, שכן
Keck
נפטר מאירוע לב, ודגימות מוח שניטלו ממנו שימשו את הנוירו-פתולוגים לאבחן את
הנזקים במוחו.
Ann McKee, הנוירו-פתולוגית מאוניברסיטת בוסטון שעמדה
בראש הקבוצה שניתחה את הנזקים המוחיים של
Keck
במאמר משנת 2016 ב-
JAMA
Neurology
,
מצטערת על כך שאין עדיין דרך לאבחן
CTE  באנשים בעודם בחיים, באופן שיסייע
לטפל בהם באופן מיטבי, וימנע את התדרדרות המחלה.

CTE הפך לנקודת מחלוקת כמעט “לאומית”
בארה”ב, מדינה המקדשת את משחק ה-
football
כענף הספורט הפופולארי ביותר.
השאלה האם עיסוק בספורט זה מהווה סכנה לפגיעה נוירולוגית בשחקנים, הועלתה על ידי
הפתולוג
Bennet
Omalu
,
חוקר מקרי מוות מקליפורניה, שדיווח לראשונה ב-
Neurosurgery משנת 2005 על פתולוגיה מוחית בשחקן פוטבול שפרש.
אך 10 שנים לאחר פרסום זה, אי היכולת לאבחן נזק מוחי כלשהו בחיים, תרם לעמימות
סביב המושג הרפואי הבלתי מוגדר
CTE.


אך לאחרונה מסתמן מפנה כלשהו: בינואר 2016
פרסמה קבוצת נוירו-פתולוגים בראשות
McKee
ב-
Acta
Neuropathologica
,
מסמך קונצנזוס ראשון על המאפיינים ההיסטולוגיים של
CTE. הממצא הבולט ביותר הוא בהצטברות של גרסה מזוּרחנת
של החלבון
tau. למרות שחלבון זה עובר
צימות (אגרגציה) ליצירת סבכים נוירו-פיבריליים (
neurofibrillary tangles), שניתן למצוא גם בסוגים
אחרים של מחלות נוירו-ניווניות כולל אלצהיימר, הסבכים שמוצאים ב-
CTE, מתרכזים באופן ייחודי בתאי עצב וסביב תאי עצב
ותאי-תמך מוחיים הידועים כתאי אסטרוגליה, הממוקמים ליד כלי-דם קטנים בתוך קריפטות
של קפלים ברקמות מוח הקרויים
sulci
(וביחיד
sulcus).

ממצאים עכשוויים אלה מזכירים דיווח משנות
ה-20 של המאה הקודמת, כאשר מה שמוגדר כיום כ-
CTE, הוגדר לפני 90 שנה כ-dementia pugilistica או שיטיון של מתאגרפים או של מתאבקים, שזכה
לשמות אחדים כגון
chronic
boxer’s encephalopathy
, traumatic boxer’s encephalopathy, ועל פי הערכות הוא משפיע
על 15-20% מהמתאגרפים המקצועניים.
התסמונות המקובלות הן שיטיון, דעיכה ביכולת מנטאלית, בעיות זיכרון, פרקי זמן של
טשטוש, בעיות שיווי משקל, רעדים וחוסר קואורדינציה.
כן ייתכנו קשיי דיבור, שיגשון או הליכה לא יציבה, פּרצי קנאה ופּרנויה. כאמור, המאמר
הראשון שתיאר את שיטיון המתאגרפים פורסם בשנת 1928 ב-
JAMA  על
ידי
Harrison Martland, הפתולוג הראשי של מחוז Essex
בניוארק-ניו ג’רסי, שאבחן רעדים, תנועה איטית, בלבול והפרעות דיבור
במתאגרפים לשעבר. 

התופעה של CTE  לא
הייתה משך עשרות שנים מוכרת מחוץ לעולם האגרוף, למרות דיווחים מתגברים על מתאגרפים
ושחקני רוגבי שהיו מעורבים באלימות בתוך המשפחה, בממדים שלא הייתה להם עדות בקרב
ספורטאים מענפי ספורט אלימים פחות.
בשנת 1973 פרסמו
Corsellis וחב’ ב-Psychological Medicine סקירה מקיפה תחת הכותרת :
The Aftermath of
Boxing

שהתייחסה לנתונים נוירו-פתולוגיים שהתגלו בניתוח שלאחר המוות במוחותיהם של 15
מתאגרפים לשעבר, שנפטרו לאחר שסבלו מתסמיני
CTE.
בשנת 1983 התפרסם בירחון הספורט המוביל,
Sports Illustrated, מאמר תחת הכותרת “Too many punches, Too Little Concern” שהדגיש את מה שכבר
היה נחלת הכלל, שחמישה מתוך 8 אלופי אגרוף הנערצים בארה”ב סבלו מתסמיני
CTE. בעיקר נמצאה אצלם תחילת שיטיון עם חדרי מוח
מוגדלים.

מאמרו של Omalu משנת 2005 היה במידה רבה מאמר מכונן, בכך
שהוא הצביע לראשונה על אפשרות שמגוון גדול בהרבה של אנשים שלא היו בהכרח מתאגרפים
בעברם, יכולים להראות סימנים של
CTE,
ואכן מאמרו של
Omalu הפך להיות המניע ליצירת
הסרט
Concussion או “זעזוע מוח”
שיצא לאקרנים בראשית 2016 בכיכובו של ויל סמית’, והפך מיד עם למוקד ויכוח ציבורי
בארה”ב, בעיקר על רקע דרך החיים האמריקנית הרואה בענפי ספורט פופולאריים
תחומים “מקודשים” העומדים מעל לכל וויכוח, כפי שחווה
Omalu
על בשרו:

בנט אומלו, פתולוג ניגרי-אמריקאי מאוניברסיטת Pittsburgh, חקר את נסיבות מותו של Marc Webster, שחקן פוטבול לשעבר ב-Pittsburgh Stealers שסבל משטיון. אומלו חשד שיש קשר
בין החבטות הרבות ו
זעזועי המוח שספג
Webster לאורך הקריירה ובין מותו.
Omalu
בחן מקרי מוות של שחקני פוטבול נוספים שמתו בגיל צעיר יחסית מנסיבות
לא טבעיות, כגון אלצהיימר והתאבדות, ומניתוח מוחותיהם הגיע למסקנה שהם סבלו מ-
CTE.
הוא יצא למאבק לפרסום ממצאיו בעוד הנהלת ה-
NFL
ובעלי הקבוצות, ניסו להשתיקו ולגרום לו לחזור בו ממסקנותיו הרפואיות. כמעט מיותר
לציין שצבע עורו של
Omalu לא סייע לו במאבקו.
ה-
NFL גייס למאבק במסקנות Omalu ועדה שארגון זה הקים במיוחד עם השם המרשים NFL Head, Neck & Spine Medical
Committee
,
שניסתה לרכך ביקורת ציבורית ומקצועית באשר לסכנות הבריאותיות הפוטנציאליות שנשקפות
לשחקני
NFL פעילים במרוצת חייהם, מה שהיה
עלול להטביע סטיגמה בענף כולו. 

בשנת 2006 לדוגמה, ועדה זו דיווחה שבמהלך 6
השנים האחרונות לא נרשמו כל מקרים של שינויים התנהגותיים בשחקני
NFL שחוו TBI מתונים (או Mild traumatic brain injuries) (ע”פ Pellman וחב’ ב-Neurosurgery Focus).
דו”ח מגמתי זה עמד בניגוד מוחלט לנתונים של “בנק דגימות המוח”
באוניברסיטת בוסטון, שמצא שמתוך 191 דגימות מוח שעמדו לרשותו עם מקרי
CTE, 92 דגימות מוח היו של שחקני NFL לשעבר (!!).
המקרה המוכח האחרון בסדרת דגימות “מרשיעות” אלו היה מקרהו של
Ken Stabler, שחקנה משנות ה-70 של קבוצת ה-Oakland Raiders.
בחודש מרס 2016, בפגישת שולחן עגול של תת ועדה של בית הנבחרים האחראית בין השאר על
נושאי בריאות הציבור, הודה בלית ברירה
Jeff Miller, סגן הנשיא הבכיר של ה-NFL לנושאי בריאות ובטיחות ,
שהנתונים של בנק דגימות המוח של אוניברסיטת בוסטון, אכן קושרים ללא ספק את ה-
football עם CTE.

אחת החולשות של בנק דגימות המוח בבוסטון, נעוצה
בעובדה שמטבע הדברים ברוב המכריע של דגימות מוח אלה נתרמו על ידי משפחותיהם של
אנשים קשישים יחסית שאובחנו עם
CTE,
ורק לעתים נדירות מקבל מרכז זה תרומת מוח שלאחר המוות של אדם צעיר יחסית שאובחן
כבר בגיל צעיר עוד יותר עם תסמונת זאת.
כיוון שכך, לא ניתן לבצע מחקר היסטולוגי או אחר על מפגעים שניתן לזהותם במוחות של
אנשים עם

CTE
בשלב מוקדם יחסית של
התסמונת, כדי לנסות ולהתחקות אחר התפתחות הפתולוגיה המוחית של מפגע זה. כמו כן יש
עדיין אי-בהירות לגבי כל אותם מקרים של ספורטאים בענפי ספורט “עתירי חבטות
לראש” בהם לא נרשמו כל חסכים התנהגותיים או נוירולוגיים. 

משיך ונדון בנושא הטראומות המוחיות
לספורטאים והנזקים העלולים לנבוע מכך במאמר ההמשך. 

בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים