על המשמעות של שימוש בטסטוסטרון

על המשמעות של שימוש בטסטוסטרון

חלק שני, לחץ כאן לקריאת חלק ראשון
פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

נעבור כעת לטיפול בטסטוסטרון בנשים: הורמון זה הוא קודמן הכרחי של יצירת אסטרוגנים בנשים, נוצר אצלם כאמור בשחלות ובבלוטת יותרת הכליה. מגיל 25 יש ירידה הדרגתית ברמת טסטוסטרון בנשים עד גיל חדלון הווסת. מקובל שריכוז של 15 ננוגרם לדציליטר הוא הגבול התחתון של רמת הורמון זה בנשים. יש שדווחו שנשים עם רמות נמוכות במיוחד של טסטוסטרון (0-10 ננוגרם לדציליטר) הן בעלות יצר מיני ירוד ביותר, ואי-יכולת לחוות אביונה, וזו גם הסיבה שנשים אלה החלו בתרפיה בטסטוסטרון. בדצמבר 2004 החליט ה-FDA נגד מתן אישור לטיפול בנשים בדסקיות (patch) עוריות המכילות טסטוסטרון, כיוון שמספר הניסויים בתכשיר זה בנשים היה קטן מדי ולפרקי זמן קצרים מדי.
יחד עם זאת רבים הרופאים הרושמים טסטוסטרון לטיפול בנשים בהתוויות אחרות, לדוגמה תכשיר פּומי של נגזרת אסטרית של אסטרוגן ביחד עם נגזרת מתילית של טסטוסטרון (שם מותג Estratest) נמצאת בשימוש משנות ה-70 (ללא אישור ה-FDA) לטיפול בגלי חום אם כי אין ראיות מוצקות ליעילות הטיפול.

כיוון שבעת האחרונה ירדה קרנו של הטיפול ההורמונאלי החלופי באסטרוגנים בנשים בגיל המעבר, בגין החשש להגברת התרחשות מחלות לב וסרטן הדם והשד, נשים בגיל האמור הסובלות קשה מתופעת גלי החום, משינויים במצבי הרוח ומתפקוד מיני לקוי, מגלות עניין בחלופת הטסטוסטרון. יש אך מעט ראיות רפואיות על היתרונות של שימוש באסטרוגן בשילוב טסטוסטרון, בהשוואה לטיפול בגלי החום באסטרוגן בלבד. המלצות לנשים בכל הקשור בטיפול האנדרוגני בטסטוסטרון פורסמו בשנת 2005 באתר: http://www.endo-society.org/news/press/2004/androgen-guidelines.cfm על ידי החברה האנדוקרינית בארה"ב. מספר מחקרים קליניים מראים שיפור בתסמינים פסיכולוגיים כדיכאון, רגזנות, נטייה למצבי-רוח, נדודי-שינה וחוסר שביעות רצון, וכן שיפור בזיכרון של נשים בגיל המעבר שנטלו תכשיר משולב של אסטרוגן וטסטוסטרון. קשה להעריך את השפעתו המיטיבה, אם אמנם, של טסטוסטרון על מדדים של אי תפקוד מיני בנשים בגיל המעבר, שהרי כל התכשירים בשימוש כיום הם תערובות של טסטוסטרון ואסטרוגנים, באופן המקשה להעריך את השפעתו הייחודית ההורמון האנדרוגני.

אי-ודאות דומה קיימת לגבי משמעות טיפולים בטסטוסטרון בנשים בגיל המעבר לשיפור צפיפות העצם. בשנת 1995 התפרסם בכתב העת Journal of Bone & Mineral research מאמרו הידוע של Edelstein, על כך שרמה נמוכה של טסטוסטרון היא מנבא מובהק של אובדן גובה בנשים בגיל חידלון הווסת, ובאותה שנה התפרסם ב-Obtetrics & Gynecology ששילוב של אסטרוגן ומתיל-טסטוסטרון משפר את צפיפות העצם. אך גם בהתייחסות אחרונה זו קשה לנתק את השפעת הטיפול בהורמון האנדרוגני מהשפעת האסטרוגן הניתן במשולב.

טסטוסטרון וסטרואידים אנאבוליים: בניגוד לרוב המכריע של סטרואידים אנאבוליים שהם חומרים סינטתיים המיוצרים במעבדה, טסטוסטרון הוא הסטרואיד האנאבולי הטבעי הידוע ביותר. שמעם יצא בשנים האחרונות , בדרך כלל בהקשר השלילי, בהיותם מנוצלים בעורמה על ידי ספורטאים משני המינים, לשפר את יכולתם וביצועיהם התחרותיים על ידי חיזוק השרירים, והגברת כוח ההתמדה (endurance).
עוד טבוע בזיכרוננו המקרה של האצן הקנדי והשרירי לתלפיות בן ג`ונסון, שזכה במדליית זהב בריצה ל-100 מ` במשחקים האולימפיים בשנת 1988, ונאלץ לוותר עליה כשנתפס על שימוש בסטרואידים אנאבוליים אלה. בשנים האחרונות נמצאת בכותרת מעבדת Balcoבקליפורניה שטפחה ספורטאים ידועים ושפרה ביצועיהם עם חומרים אלה. מקרים אלה אכן הגבירו את איסור השימוש בחומרים אלה, ואכיפת איסור זה עוגנה בהגדרת חומרים אלה על ידי בית הנבחרים האמריקני כ"חומרים בפיקוח". לאחרונה, קודמן של טסטוסטרון הידוע כ-dehydroepiandosterone, זוכה לפופולאריות לאחרונה לטיפול בדיכאון ולשיפור תחושות בגברים ונשים.
חומר זה מעלה רמת טסטוסטרון בדם, ויותר אתלטים נוטלים אותו אם כי יתרונותיו בשיפור עוצמת השרירים עדיין שנויים במחלוקת.

לעתים שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורמת לתופעות לוואי כחטטי פנים (acne), שגשוג והגדלת השדיים בגברים (gynecomastia) ואף הורדה ברמת הכולסטרול "הטוב" HDL. בעיה מובנית נוספת נובעת מעצם מכירתם של חלק מהחומרים האחרונים ללא מרשם רופא, וכן מהיותם נמכרים כמותגים השונים במינון ובטיב.

טסטוסטרון בודד לראשונה משוורים בשנת 1935 , ובעשרות השנים שחלפו מאז מופיע הורמון זה בהתוויות שונות וניתן בדרכים אחדות, ונתחיל עם צורות השימוש בגברים. מתילטסטוסטרון בשמות המותג Andriol ו-Android הניתנים פומית במינון 10 עד 50 מיליגרם ליום, ועלול להראות השפעות בתפקודי כבד. החומר fluoxymesterone (שם מותג Halotestin), ניטל פומית במינון יומי של 5 עד 20 מיליגרם, עם השפעה אפשרית על תפקודי הכבד.
תכשיר טסטוסטרון למציצה הידוע כ-Striant נלקח פעמיים ביום במנות של 30 מיליגרם ולעתים כרוך בתגובת גירוי מקומית בפה.
דיסקית עורית של טסטוסטרון בשם המותג Andoderm מודבקת על העור פעם ביום, וסוג אחר של דיסקית עורית ידוע כ-Testderm, וזו מודבקת אחת ליום אל שק האשכים ישירות. ניתן להזריק תוך-שרירית testosterone cypionate הנמכר כ-Depo-Testodsterone אחת ל-2 עד 4 שבועות במינון של 50 עד 400 מיליגרם מה שעלול לגרום לדלקת עור מקומית, ותוצר נוסף להזרקה במינון ובשכיחות זהה, testosterone enanthate הנמכר כ-Delatestryl. טסטוסטרון ניתן למריחה כג`ל בריכוז 1% (AndroGel), או בצורת פלט (‏8:15 לפנה"צTestopel) המושתל תת-עורית אחת ל-3 עד 6 חודשים במינון 150 עד 450 מיליגרם.
נשים מטופלות ב-Estratest, בנטילה פומית אחת ליום, או בהזרקה תוך-שרירית של Valertest #1, שהיא תערובת טסטוסטרון ואסטרדיול אחת ל-4 שבועות במינון של 4 מיליגרם עד 90 מיליגרם.

בשל אי הוודאות הקיימת לגבי השפעות ותופעות לוואי של הטיפול בטסטוסטרון, ממליצה ה-AACE על ניטורם של המטופלים באופן סדיר. גברים מטופלים בטסטוסטרון אמורים לבצע בדיקה כללית אצל רופא אחת לשלושה או ארבעה חודשים, ובדיקות תקופתיות למדידת רמת ההורמון בדמם עד שזו מתייצבת. אחת ל-3 עד 6 חודשים מומלץ לבדוק תפקודי כבד, ואחת לששה עד שנים-עשר חודשים רצוי למדוד את רמת הסמן של בלוטת הערמונית PSA, כולל בדיקה רקטאלית-דיגיטאלית. אחת לשנה מומלץ למדוד את רמת השומנים בדם, ואחת לפרק זמן דומה למדוד את ההמאטוקריט לבחינת רמת כדוריות הדם האדומות. נשים המטופלות בטסטוסטרון אמורות לבצע בנוסף לבדיקה כללית, בדיקת שומני הדם וספירת דם כללית המתבצעות אחת לשנה, גם ממוגרפיה ובדיקת על-שמע של ריריות הרחם.

לסיכום, השימוש הגלובאלי הרווח ביותר בטסטוסטרון הוא בגברים בגיל המתקדם השואפים לנסות להחזיר לעצמם את עלומיהם, או לפחות לנסות לעצור את תהליך ההזדקנות. כיוון שרמות טסטוסטרון דועכות עם הגיל (מצב המוגדר כ-andropause), נטיית הלב היא לנסות לשמור על רמות ההורמון על ידי נטילתו, ולכך אין הסכמה גורפת כלל ועיקר. כבר בשנות ה-40 של המאה הקודמת "סומן" טסטוסטרון כתרופת פלא ל"מניעת הזדקנות", ובשנת 1945 פרסם הסופר-בקטריולוג האמריקני רב המוניטין Paul de Kruif את ספרו The Male Hormone, שהטסטוסטרון במרכזו.
סאגה זו שטיפול בטסטוסטרון עשוי לדחות את "הזקנה הקופצת עלינו", אינו מוצא סימוכין וראיות רפואיות של ממש, ומבחינה זו דומה מצבו של טסטוסטרון לזה של הורמונים אחרים כמלטונין, DHEA, ו-הורמון הגדילה האנושי (HGH). כל אלה מככבים בגישה, שאם נשלים בגוף הורמונים הדועכים בו עם התקדמות הגיל, אולי נשכנע את הגיל לעמוד מלכת. כפי שהודגש לא פעם על ידי החתום מטה, עדיין לא גילינו את סודות גופנו עד תום, וטסטוסטרון שייך למועדון הלא-אקסקלוסיבי של סודות רבים כאלה.

בברכה, פרופ` בן עמי סלע